כנס המונים של חב"ד: "להכיר את הרבי דרך הווידאו"
חסידות חב"ד נזכרה בגעגוע במנהיגה, הרבי מלובאוויטש, שעזב אותה לפני שני עשורים. בחב"ד עדיין מנסים להבין מה קרה אז, כשהסתלק אחרון השושלת הגדולה: "מחפשים רמזים. מה קרה יודעים כולם, כעת צריך לעשות משהו"
את האירוע יזמו צעירי אגודת חב"ד, הגוף המרכזי המפקח על מפעל השליחות של החסידות בישראל, וכינס את הזרם המרכזי בחסידות. חסידות חב"ד מוכרת כיום בעיקר בזכות פועלה בעולם היהודי, באמצעות אלפי שליחיה הפעילים בישראל ובעולם. היא מתאפיינת בפנייה כלפי חוץ ורואה ברבי מלובאוויטש את מנהיג העולם היהודי בדורנו. לאור זאת, אל אירועי חב"ד מוזמנים תמיד גם רבנים מחוץ לחסידות, שרים וחברי כנסת, אילי הון ומנהיגי ציבור אחרים. אך האירוע אתמול בלט בשונותו: בצעד שאינו אופייני הוחלט לקיים אירוע פנים-חב"די, אולי ראשון מסוגו, אחרי עשרות שנים שהתנועה השקיעה את כוחותיה ומשאביה הכלכליים בפעולות "קירוב".
אישים מבחוץ כמעט לא הוזמנו, והנואמים עצמם היו כולם מתוך החסידות. "זהו יום רגיש בשבילנו", אמר ל'מקור ראשון' גורם בוועדת ההיגוי של הערב. "עשרים שנה מאז שהרבי הלך לעולמו, עשרים שנה שאנו ממשיכים בכל הכוח את דרכו אך מתגעגעים מאוד. חשבנו שיהיה לנכון להתכנס עם עצמנו קצת. היה חשוב לאחד את כולנו סביב דמותו של הרבי, דרכו ומשנתו – כדי שממחר נחזור לעבודה בכל המרץ".
יום השנה עצמו, ג' בתמוז, יחול רק ביום שלישי הבא, והאירוע המרכזי בתל-אביב הוקדם כדי לאפשר לאלפי חסידים לטוס לניו-יורק ולהשתטח על קברו של הרבי ברובע קווינס בעיר. מדי שנה עולים לקבר ביום השנה כ-50 אלף איש, ולרגל ציון שני העשורים צפויה השנה עלייה במספר המשתתפים בהילולא. המקום מהווה אבן שואבת לחסידי חב"ד ומעריצי דרכו, ולפי ההערכות מגיעים אליו כ-300 מאות אלף איש בשנה.
הרגישות שנלווית ליום היא אולי המכנה המשותף הבסיסי לכלל חסידי חב"ד. אף שמרבית החסידים לא חולקים על העובדה שהרבי נפטר, הגישה הרווחת עדיין רואה בו את מנהיג החסידות והעולם היהודי כולו ומצפה לשובו עם בוא המשיח ותחיית המתים. דעות אחרות, הנשמעות פה ושם מפי בודדים, נחשבות מוקצות ולא מוצאות את מקומן בשיח.
עם פטירתו של הרבי החל פילוג בתנועה, כשקבוצת חסידים בישראל סירבו להשלים עם הטרגדיה ובחרו להאמין שהוא עדיין בחיים. במהלך השנים
חוסר ההשלמה עם המצב הקיים הוא המאפיין הבולט ביותר בחסידות בשני העשורים האחרונים, והאידיאולוגיה השלטת מנחה להמשיך את פעולותיו של הרבי, ללכת לפי משנתו, ולנסות ככל האפשר לחוש קרבה אישית לדמותו. מותו של הרבי נחשב לחריגה מהמהלך ההיסטורי המתוכנן, ועשרים שנה אחרי עדיין לא נעשים ניסיונות להסביר אותו. הנחרצות להמשיך את הדרך ללא שינוי נעדרת כשמדברים על פטירתו, וכשמתייחסים אליה מסתפקים בהצבת סימן שאלה שאין דרך לפותרו. זהו אירוע שאין יכולת להבינו, סבורים שם, ובשל כך גם אין לנסות למצוא את סיבתו.
הרבנים והמחנכים בחב"ד מקפידים להתמקד בצורך להמשיך את המורשת ולצפות לביאת המשיח. לפני ארבעה חודשים התייחס לראשונה הרב יואל כהן, הנחשב לבכיר רבני חב"ד, לעובדה שנשלמות עשרים שנה מאז פטירת הרבי. גם הוא, גדול מנסחי האידאולוגיה החב"דית כיום, לא ניסה לבאר. "נמצאים עשרים שנה מג׳ תמוז!" אמר בבכי לתלמידיו. "יש מי שמנסים להבין מה קרה ומחפשים רמזים. מה קרה יודעים כולם, כעת צריך לעשות משהו". ובכנות הודה: "אינני יודע מה לעשות, אבל ברור שצריך להוסיף בלימוד, בעבודה עם עצמו ועם אחרים. משהו צריך להוסיף ביום הזה. כי 'והחי ייתן אל לבו'".
נא להמתין לטעינת התגובות
