צוק

זו לא כפייה דתית: תנו לצה“ל להאמין

עולמם האמוני של חיילים רבים אינו מתחיל ונגמר בשמירת כשרות או שבת, הוא כרוך גם בהתייחסות אמונית ורוחנית - כמו זו של מח“ט גבעתי - שהצליחה להכעיס חלק מהחילונים. דעה

נתאי מוגנשטרן | 15/7/2014 16:51 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: צוק איתן
מיקי גיצין כותב כי הצבא מאפשר לרבנים להשפיע עליו ולעצב את רוחו, תוך התעלמות מאופיו כגוף אזרחי השייך לכל חלקי האוכלוסיה. האמת היא קצת אחרת: גיצין עצמו מונע מחיילים רבים את זכויותיהם כמשרתים בצה"ל.

חייל מתפלל בדרום
חייל מתפלל בדרום פלאש 90
ראשית, לפני כ-30 שנה, כשאבא שלי היה במילואים, הוא סיפר לי שכמעט ולא היו דתיים. היה מאוד מאוד קשה למצוא מטבח כשר בצבא, שלא לדבר על מטבח במוצב אי-שם. המציאות הזו השתנתה: קצינים בכירים חובשים היום כיפה ויותר ויותר דתיים מסיימים את בית הספר לקצינים.

שנית, אני לא מצליח להבין את החילוק שעושה גיצין בין דת ובין דרך החיים. דרך החיים של בחור דתי המשרת בצה“ל, בסדיר או במילואים, איננה
מוגבלת רק לשמירת שבת או כשרות. היא כרוכה גם בצד הרוחני והאמוני. זכויותיי, כמי שמשרת עכשיו במילואים בצו 8, אינן מוגבלות בהלכה כזו או אחרת ומבחינתי יש לי צורך אמיתי גם בחיזוק רוחני. אינך חייב להסכים עם זה, אבל אסור לך להתערב.

אני מבין את הרצון העז שלך ושל חבריך להפריד דת ממדינה, אבל עוד אתה מסתכל על ה'דת' רק בתור הלכה ולא בתור אורח חיים, כנראה שתהיה לנו מחלוקת בנושא זה. הצבא זה רק סימפטום. בלי אורח החיים הזה, כבר 3,000 שנה, אני לא מבין למה אני כאן בכלל.

אני מודע לכך שיש לא מעט אנשים שיש להם תשובות אחרות שמספקות אותם, אבל יש גם לא מעט אחרים, שבשבילם המסורת שלנו, היא שנותנת להם את הרוח והכוח להילחם. אני ממש אל מתבייש להגיד את זה, ההפך הוא הנכון: אני מעדיף את המוסר ואת הרוח היהודית, יותר מאשר כל מוסר אחר שבעולם. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהמוסר היהודי הוא המוסר הצודק ומשם אני שואב את כוח הרוח שלי.

הכותב משרת כעת במילואים בצפון הארץ.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק