התשובה הציונית: עשרות צעירים מארה"ב רוצים להתגייס

במקביל להלוויותיהם של החיילים הבודדים שנפלו בלחימה ברצועת עזה, עלו ארצה צעירים יהודים מארה“ב, המבקשים להתגייס ולעלות על מדים: ”אנחנו לא מפחדים“

צביקה קליין | 23/7/2014 11:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
אולם שדה התעופה של ‪JFK‬ בניו יורק התמלא אט אט ביהודים מקומיים, האוחזים בידיהם עגלות עליהם מספר לא מבוטל של מזוודות. לא נדיר לראות יהודים בניו יורק, וכמובן שעוד יותר לא מוזר לראות חובשי כיפות מכל הסוגים, אך ביום שני השבוע זו היתה אווירה אחרת. מעין "יציאת מצרים" מודרנית שכזו: מאות מהם עמדו בתור בסדר מופתי, עם ילדים, סבים וסבתות. היה שם גם הרבה בכי, דמעות והתרגשות. הרי לא כל יום אדם לאסוף את חפציו הרבים ולהגר למדינה אחרת, במיוחד לא מדינה במזרח התיכון, הנמצאית בימים אלה ממש בקו העימות.

ברוכים הבאים לטיסת העולים הראשונה של ארגון ”נפש בנפש“ לקיץ 2014, אשר למרות המצב הביטחוני המורכב בישראל, הצליחו להביא 228 עולים חדשים מארה"ב ומקנדה. 00‪1‬ מבין העולים במטוס הם ילדים אשר עלו לישראל ביחד עם הוריהם. 39 מתוכם בנות ו-61 בנים. סה"כ 29 משפחות ו-54 רווקים היו בטיסה המיוחדת – יותר מ-20 מהם מתכוונים להתגייס ממש בימים הקרובים לצה"ל.
 















הידיעה על כך ששניים מההרוגים בעזה הינם חיילים בודדים מארה"ב לא גרמה לצעירים ולצעירות לבטל את הגעתם לישראל, להיפך, הם אומרים, זה רק חיזק ודירבן אותם.
צילום: שחר עזרן
''טיסת החיילים'' של ארגון נפש בנפש צילום: שחר עזרן

לאחר שהפקידו את מזוודותיהם הרבות, (עולים חדשים זכאים להעלות יותר ציוד למטוס), חיכו העולים המיועדים לטקס בטרמינל הנוסעים של ‪JFK‬. קונסול ישראל והשר לשעבר משה כחלון, הגיעו כדי לברכם. "זה הזמן עבורי להגיע לישראל", סיפר לי יוסף כץ (23), צעיר דתי מניו ראשל שבניו יורק. "אני רוצה להגשים חלום יהודי של אלפיים שנות גלות, יש לי כרגע הזדמנות, אז איך אני יכול לוותר עליה?".

זה נשמע קלישאתי, במיוחד עבור האוזן הישראלית הצינית, אך אין ספק שזה מחזק, דווקא בתקופה כזו. הוא מתכוון לגור בגבעת שמואל, "אני מחפש דירה", הוא אומר, ומקווה שאולי דרך הכתבה בכלי תקשורת ישראלי זה יעזור לו. "יש שם אזור שדומה לסאות' ביץ' במיאמי", הוא מחייך, "שם אני רוצה לגור".

למרות שהוא כבר בעל תואר ראשון מ-‪NYU‬, כץ מאוד רוצה לשרת בצה"ל. "הייתי בקשר עם נציגים של צה"ל בארה"ב, שהסבירו לי שלא אוכל להתקדם מבחינה פורמלית כל עוד אני לא עולה לישראל בצורה רשמית. הנציגים של נפש בנפש עוזרים לי למצוא תפקיד מתאים", הוא מספר. כץ מעוניין לשרת בדובר צה"ל או ביחידת קשרי

החוץ של הצבא הישראלי, תפקידים שלטענתו הוא יוכל לתרום בהם לאור נסיונו כסטאז'ר בשגרירות הישראלית ובכתיבת נאומים עבור שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור. "אני מקווה שהם יקראו את הכתבה בצה"ל ויגידו, 'אנחנו צריכים את הילד הזה'", הוא אומר בחיוך.

גארי שיף מלווה את בתו ליה, 17, לעלייתה. בנו עלה לארץ רק לפני שבועיים, בן ה-24. "הוא מהנדס שנמצא במגעים עם צה"ל לגבי פיתוח 'כיפת ברזל'", הוא אומר. לבנו, מסתבר, יש נסיון בעבודה בתחום הטילים בארה"ב: "יש לו גם עברית מדהימה, כך שאני מקווה מאוד שהוא יקבל את התפקיד שהוא רוצה". גם הבת השלישית שלהם רוצה לעלות לארץ, אחות במקצועה. "אחרי שכל הילדים שלנו יגיעו גם אנחנו נרצה לחיות בישראל", הוא מספר, "אנחנו לא מפחדים. כאדם דתי שמתפלל שלוש פעמים ביום תפילת עמידה, קשה להתעלם מהמילים שאנחנו אומרים מהסידור. אם הקדוש ברוך הוא ממלא את הצד שלו והקים לנו מדינה, גם אנחנו צריכים לעשות השתדלות, ובעזרת השם גם נעשה".

גם שמחה טמקין, 23, מקליבלנד אוהיו בארה"ב מתכנן להתגייס לצה"ל. "אני מאמין שמשהו מיוחד קורה פה, ואתה או להיות ביציע, בארה"ב, או לשחק על המגרש בצה"ל ובישראל", הוא אומר בלהט, ואילו חבריו מסביבו מתרשמים מהמסרים העמוקים, "כשיקראו לי לשרת אני אגיע ומה שירצו שאעשה אעשה". בעקבות גילו ייאלץ טמקין רק לשרת שירות מקוצר בצה"ל, אך מבחינתו לא היתה לו בעיה שהשירות יהיה ארוך יותר".

‪"‬אף אחד מכם לא ויתר על העלייה לארץ, ברור ששאלו אתכם שאלות קשות. למה אתם עולים. לא וויתרתם", אמר מייסד ”נפש בנפש“, הרב יהושע פס, לעולים בשדה התעופה ‪ JFK בניו יורק". "אתם מעבירים מסר לעולם, שאף אחד לא ייקח מאיתנו את המולדת שלנו" הוסיף בהתרגשות.

"העלייה שלהם היא הצדעה לצה"ל ומדינת ישראל", אמר סגן יו"ר נפש בנפש ארז חלפון, "אנחנו גאים בהם, ואני בטוח שזו טיסה הכי מרגשת שהיתה לנו עד כה, דווקא בגלל המצב".‬


הטיסה היתה טיסה לכאורה רגילה, אך שונה: העולים ידעו שלא תהיה קבלת פנים כפי שיש מידי שנה. לא יחכו להם חיילים עם דגלים, בני המשפחות שלהם לא הורשו להגיע לטרמינל 1 בנמל התעופה בן גוריון בשל המצב הבטחוני, אך זה לא גרם להם להתרגש פחות. "זו היא ללא ספק טיסת העלייה המשמעותית והמרגשת ביותר מאז קם הארגון", אמר הרב יהושע פס, יו"ר נפש בנפש, בכריזה לקראת הנחיתה. ואכן, ההתפרצות של שירה ובכי על המטוס היתה מיוחדת ולא שגרתית. "הבאנו שלום עליכם" ו"עם ישראל חי" נשמעו בכל הכוח, והדיילים והדיילות לא יכלו שלא להתרגש. לא בכל יום הם רואים תמונה שכזו.

העולים ירדו אט אט מהמטוס, נישקו את האדמה ומיד התבקשו להכנס לאוטובוסים. לא היה זמן לתמונות ולמפגש עם בכירים. הרשויות ביקשו להעבירם כמה שיותר מהר למקום מוגן. אך למרות המצב, הורשו מספר מצומצם יחסית של עובדי נפש בנפש להכנס לטרמינל, שם הכינו שלטים ושרו שירים - ”ושבו בנים לגבולם“. בני המשפחה אמנם לא היו שם, אך הם קיבלו חיבוק מהעובדים שסייעו עם הילדים ועם הטפסים. גם מספר מצומצם של פוליטיקאים ואנשי מדינה הורשו להכנס.

צילום: ששון תירם
עולים צעירים בטיסת נפש בנפש צילום: ששון תירם

שרת העלייה והקליטה סופה לנדבר חיבקה את כל הילדים שירדו מהמטוס ואמרה: "היינו אתמול בהלוויה של שון, חייל בודד. אלה ימים לא פשוטים, אנחנו מבית חולים לבית חולים מהלוויה להלוויה, אני היום שמחה שבאים למדינת ישראל. זה ממלא את הלב. לא רוצים אותנו בעולם, אין מקום יותר טוב ממדינת ישראל, פה הם רצויים, הם חלק מהעם. יש פה סולידריות של כל העם. בימים אלה זה שווה פי כמה".

מנכ"ל משרד העלייה והקליטה עודד פורר הוסיף: "הדיסאוננס בין מה שחווים ביום יום לבין מה שחווים פה, מלחמה על הארץ מול בניין הארץ הוא עצום. לא היו ביטולים של עולים. יש במקביל 30 אחוז גידול במספר העולים לישראל, זה רק מוכיח את האמונה של היהודים בישראל".

"העלייה אותה עלייה, זה ש-1500 איש בתקופה של קרבות עולים ארצה זו תשובה הכי טובה לטרור", הסביר יו"ר הסוכנות היהודית נתן שרנסקי במהלך הנחיתה, "לא היו ביטולים, זו התשובה הכי טובה של עם ישראל בזמן מלחמה. שאלתי אם היו מחשבות שניות? וענו לי ’ממש לא‘, שזה ממש משמעותי עבורם".
  
העולים אט אט התפזרו אל עבר המוניות שהוקצו עבורם על ידי המדינה, ואילו 20 צעירים, חברי גרעין ”צבר“ כבר מתכוננים לגיוס הקרב ובא, ומקווים לתרום לעם ישראל ולו במעט, לפחות כמו אלה שנפלו השבוע בקרב.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק