שליפות

לירון רמתי: לא בטוח שאני בנוי לנישואים כרגע

הוא זוכר את בית הכנסת אליו הלך עם אביו בילדותו, מאמין שהתקופה הקשה שעוברת עלינו תעבור בשלום, ממליץ לנוער להרגע עם האינסטגרם ומחכה לאישה הנכונה שעוד תבוא. שליפות עם לירון רמתי

מירי סער | 24/7/2014 2:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לירון רמתי בן 35, זמר. עובד על אלבום ראשון. רווק, בן לריקי ושלומי ואח לשלושה.

תל אביב
העיר שאני הכי אוהב. גדלתי בכפר שלם ועברתי לרמת גן עם ההורים. בשנה האחרונה החלטתי לחפש קצת שקט ועברתי לנס ציונה. אני יודע בוודאות שאחזור לתל אביב בעוד זמן מה כי יחסר לי הרעש.

כיפה
כיפה מזכירה לי את בית הכנסת הבושארי אליו הלכתי עם אבא שלי ושם היו גם סבא וסבתא. ההורים שלי דתיים ושומרי מסורת. מצד שני אני מאמין שחשוב יותר שתהיה בן אדם מאשר לשמור על כל מצווה.
 
רונן אקרמן
לירון רמתי רונן אקרמן

כוכב נולד
שם התגליתי, שם השתנו חיי. חבר שלי המליץ וזה התחבר להמלצה של חברה שלי וכך נכנסתי לתחרות. חשיפת חיי, ניתנה לי הזדמנות לממש חלומות. היו מתמודדים שבכו שקשה להם ואיך הם עייפים. אני ראיתי בכך זכות ענקית ולא הבנתי על מה הם בוכים.

הכותל המערבי
לא הייתי שם הרבה לצערי, פעם הייתי בתקופת הצבא וגם לאחר מכן. אין ספק זהו הקסם והסמל של המדינה.

מדינת ישראל
אלה ימים קשים למדינה. למרות זאת יש דברים רבים לתקן במדינה וכדאי לעשות את זה כמה שיותר מהר: לדאוג לביטחון תושבי הדרום ובכלל המדינה כולה, לדאוג לבעלי העסקים, לניצולי השואה, לקשישים, להוריד את המע"מ, אנחנו חיים כאילו אנחנו בברלי –הילס ולא רמת- גן. מצד שני לא הייתי יורד מהארץ וגם אילו הייתה  מתפתחת לי קריירה בחו"ל הייתי מחזיק בית בארץ ומגיע לחיות בה.

צה"ל
אני זוכר את ימי השירות הצבאי כימים מיוחדים, הזדמנות להכיר בחורים מכל שכבות האוכלוסיה מתוך חיבור אמיתי. יש לנו אחלה צבא, כואב וקורע מה שקורה בימים אלה, הצבא עובר תקופה איומה, אבל יש לנו הזדמנות לראות איזה צבא יפה ואנושי יש לנו.

"צוק איתן"
צפיתי בראיון עם פוטין שאמר שהוא עצמו היה נותן 24 שעות לטרוריסטים כמו החמאס, ואחר כך היה מדבר כבר אחרת איתם. אני בטוח שאילו הח"כים שמדברים נגד המדיניות היו חווים בעצמם את המצב הם היו מדברים אחרת לגמרי.

עולם המוסיקה הישראלי
המוסיקה המזרחית שהייתה בעבר בשוליים ובקושי הושמעה, היא היום קלאסיקה ישראלית לכל דבר. זהו שינוי דרמטי. זמרים כמו זוהר ארגוב ודקלון עם קולות
מיוחדים נחשבים היום הסמל של המוסיקה בארץ. מצד שני, גם המוסיקה הישראלית המערבית יותר היא מדהימה: זמרים כמו שלמה ארצי ואריק איינשטיין, עוזי חיטמן ויגאל בשן, אהובים עלי במיוחד. אישית אני אוהב במיוחד את השיריים הישראלים עם סלסול לצידם. זה היופי של המוסיקה זו.

ילדות
כשהייתי ילד ההורים שלי לקחו אותנו כל שבוע לטיול בארץ ישראל. לבניאס, לגליל, לעין גדי. הייתי די שובב, פעם לקחתי לאבי את הרכב שלו ללא ידיעתו ונסעתי ברברס לאחור את כל הרחוב. פעם אחרת נעלמתי מהבית לחודש. הייתי מפונק, ההורים קנו לי כל מה שרציתי ופינקו אותי, אך חינכו אותי לכבוד וערכים.

אוכל מסורתי
מרק תימני, לחוח, חילבה, שניצל של אימא שהוא הטעים ביותר שיש. אבל כמו בישוליה של סבתא לא יהיו ואני מתגעגע לרגעים שהיא הייתה מאכילה עשרות אנשים בכל שבוע. כיום היא מבוגרת וחלשה מכדי לבשל.

חלומות
להיות בריא, ראשית כל. לגדול, להתפרסם, להוציא אלבומים, והכי חשוב תמיד: ליהנות מהעבודה. מי שלא נהנה לשיר אלא מחפש רק את הפרסום - לא יצליח ויהיה ממורמר.

נישואין
נושא מסובך. אני לא בטוח שאני בנוי לנישואין כרגע. לצערי היום הכול פרוץ ופתוח מדי ואין נאמנות רבה. כל הרשתות החברתיות הופכות הכול למידי זמין וקל. היו לי כמה חברות אבל נישואין לא יצאו מהקשר. אני יודע שאני רוצה במשפחה אבל מחכה לאחת שבאמת ארצה איתה משפחה וחיים שלמים. בעיקר מחפש מישהי פשוטה. פשטות היא דבר לא קל אבל היא אמיתית.

משהו אחד לצעירים
הישמעו להוראות הבטיחות בעיקר בימים אלה. שימרו על עצמכם. אל תהיו "גיבורים“, כי זה נגמר רע. היו עסוקים בעיקר ולא בתפל. העלו פחות לייקים ותמונות באינסטגרם ויותר תוכן ויצירתיות. קומו ותיצרו ותעשו דברים אמיתיים, לא תתחרטו על זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק