גם זו מלחמה: שמירת המשפחה היהודית
קידמה, חופש וסובלנות עלולים להידרדר להפקרות: הצעות החוק שיתירו נישואים חד מיניים ופונדקאות, מאיימות על התא המשפחתי ועל עתיד המשפחה היהודית
שאלה זו אינה רק שלנו אלא של כל המערב, אליו אנו שייכים לחסד ולשבט, כי המערב חרט על דגלו: חרות, חופש, סובלנות. כמובן זה יפה מאוד. אבל חירות אינה הכל, הכל תלוי איזה תוכן יש לאותה חירות. חירות לשלוח מסרונים מטופשים?! חירות להביט שטויות בטלויזיה?! חירות לאכול מזון זבל?! זו לא חירות, זה כאוס.
כן לסובלנות. אבל האם כל הדעות שוות? האם כל העדה כולם קדושים, וכל המעשים כולם קדושים? הסובלנות המופרזת מחלישה את ההתנגדות ליחסיות שמובילה לניהיליזם. הפלורליזם של מתן כבוד לכל תרבות ולכל זהות, מובילה לשקיעת המערה של שפנגלר, לשקיעה רכרוכית ומתוקה. קידמה, חופש וסובלנות עלולים להידרדר להפקרות.
כך שבנישואים אין כבר נורמות, יש מסלולים אינידיבידואליים. וכך אצלנו, יש חופה בלי קידושין, קידושין בלי חופה, וגם לא חופה ולא קידושין, אלא "ברית זוגיות". אין הרי את מקודשת לי. ודאי אנו לא בדרגת קדושים, אבל הנישואים שלנו כן קדושים.
ואם יש ברית זוגיות, ולא קדושה, אז זה גם כבר לא משנה עם מי מתחתנים, איש עם אישה, איש עם איש, או אישה עם אישה, או איש עם עצמו, או אישה עם עצמה. הכל מותרים לך. הכל שרויים לך. הרי צריך להתאים את עצמנו לכל. ממילא נהוג, ממילא
ועם מתחתנים עם מי שרוצים, אז אפשר גם תינוק איך שרוצים, טבעי או מלאכותי, בלי אבא או בלי אמא, הכל עניין של כסף - כמה זה עולה תינוק אצלכם?
התינוק חדל להיות בן אדם. הוא סחורה, עובר לאתר. לאיש עם איש, או לאשה עם אשה, או לאיש עם עצמו, או לאישה עם עצמה. הרי צריך לספק את הנטיה האמהית, את הנטיה האבהית, ואת התינוק לא שואלים.
תמיד היו חוטאים, ד' ירחם. אבל ידעו שזה רע. קיוו שיחזרו בתשובה לנורמה. אבל במבול החקיקתי העכשווי אין ערכים. יש פוסטמודרניזם של רב שיח בין ערכים, בין ציוויליזציות, רק אין שיח אם אין נחישות. יש גבולות, לא הכל פתוח לדיון. אם יש לגיטימציה לכל תרבות, יש גם ליתן לגיטימציה לברבריות.
לנו יש הסטוריה. לא נולדנו אתמול, אנו מדינה יהודית, לא רק מדינת היהודים, המובילה למדינת כל אזרחיה. נחזור לשפיות, נחזור לנורמליות, נחזור לטהרה, נחזור לקדושה, נחזור למשפחה יהודית בריאה ושמחה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
