לראשונה במאה הנוכחית: מחנה פליטים יהודי באוקראינה

יהודי העיר לוגנסק שבמזרח אוקראינה נאלצו לעזוב את בתיהם עקב ההפצצות הכבדות ולהשתכן במחנה פליטים שארגנה למענם חב"ד. שליח חב"ד לאזור, הרב שלמה גופין: "בגלל 'צוק איתן' העולם וישראל לא שמים לב למצב הקשה של היהודים כאן, שחלקם תקועים בהפגזות בלי אוכל, חשמל ומים"

צביקה קליין | 1/8/2014 16:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: אוקראינה
בשנה החולפת מדברים על "אקסודוס" של יהודי צרפת ועל עלייתם ההמונית לישראל, אך חשוב לזכור שמדובר במדינה מערבית לכל דבר, שאזרחיה היהודים יכולים לארוז את חפציהם, למכור את נכסיהם ולעלות על טיסה לישראל.

עם זאת, בשנת תשע"ד, כך מתברר, יש יהודים הנאלצים לעזוב את בתיהם בעל כורחם - ממש כמו בתקופות האפלות ביותר של העם היהודי. זהו מצבם של חלק מיהודי מזרח אוקראינה, מדינה שמצבה הפוליטי-ביטחוני בעייתי ביותר: בדלנים רוסים השתלטו על חלקים ממנה, מטוסים נורים בתחומה וממשלתה רעועה.

תושבי העיר לוגנסק שבמזרח אוקראינה, הצמודה לגבול עם רוסיה, נאלצו לעזוב את בתיהם ולהשתכן זמנית עד יעבור זעם במחנה פליטים ראשון מסוגו, לפחות במאה הנוכחית: מחנה פליטים יהודי-אוקראיני. במחנה מתגוררים כעת 250 פליטים יהודים מלוגנסק ומהפריפריה, שמנסים להתאושש מהמצב הקשה והמורכב.

המחנה הוקם במחוז ז'יטומיר שבצפון-מרכז אוקראינה, ונמצא בבעלותו של ענף חב"ד האזורי במקום. מי שמארגן את המחנה – הנראה כמעין מחנה קיץ שכולל מבני מגורים וחדר אוכל – הוא שליח חב"ד ללוגנסק, הרב שלמה גופין.

בין הנוטשים את לוגנסק נמצאת טטיאנה (50), שעזבה לפני כשבוע את עיר מגוריה. "זה היה מצב זוועתי", היא אמרה לאתר החדשות של חב"ד. "עלינו על רכבת תחת מתקפה כבדה של הפצצות". טטיאנה, שביקשה להתראיין בשמה הפרטי בלבד, ברחה מלוגנסק עם בתה, חתנה ונכדה בן השבע. "היה די רגוע עד 13 ביולי", היא סיפרה, "חלק מהחנויות היו פתוחות וחלק מהתחבורה הציבורית עבדה, אך כאשר החלו הקרבות הגדולים כולם הזדרזו לקנות כרטיסי רכבת כדי לצאת מהעיר. למזלנו הצלחנו להשיג כרטיס ל-24 ביולי".

לדבריה, מי שנמצא עדיין בלוגנסק לא יכול כבר להימלט, מפני שתחנת הרכבת המרכזית בעיר הופצצה. "אנשים נהרגים מדי יום בלוגנסק", היא מדווחת, "והמצב מידרדר מדי יום".
צילום: איי.אף.פי
חייל אוקראיני צילום: איי.אף.פי

הרב שלמה גופין שוחח אתמול עם 'מקור ראשון' ממחנה הפליטים: "אנחנו פליטים, אז יש לנו הרבה זמן להתראיין", התבדח גופין, "בניגוד לדימוי של פליט, מדובר בעצם באנשים רגילים – מאנשי עסקים וכלה בעניים ואביונים ממש. הרבה מאוד מחברי הקהילה פשוט עזבו את העיר". הרב גופין מספר כי אין יוצא ואין בא לאזור לוגנסק. "המחוז במצור מוחלט. אין כניסה למכוניות, רכבות או אוטובוסים". לטענתו, "בגלל מבצע 'צוק איתן' בישראל לא שמים לב למה שקורה באוקראינה, אף כי המצב קשה מאוד".

משפחתו של הרב גופין לא מתגוררת בלוגנסק כבר חודשיים עקב הפצצות פגזים וטילים יומיומיות בכל רחבי העיר, ביום ובלילה. "אנחנו גרים בעיר 15 שנה. יש לנו שם בית, רהיטים, זיכרונות – הכול שם. פשוט העמסנו מזוודות עם בגדי קיץ ועזבנו", הוא אומר.

העיר מופצצת בלי התרעות, בלי מקום מחסה?
"ממש כך. זה מדהים, וזה קורה יום-יום בצורה שיטתית. העניין הוא שבניגוד למצב בישראל, אצלנו לא ברור אם אלו האוקראינים או הרוסים. הבדלנים הרוסים כובשים אט-אט את האזור. חלק מהיהודים ברחו כבר לפני חודש, אבל הרבה נשארו, ממש כמוני, עד לפני שבוע".

תחילה ביקש הרב גופין מהשכנים הלא יהודים להשגיח על הבית, אך כאשר אלה נטשו אף הם ביקש הרב מאחת העובדות בקהילה לגור במקום, לפחות עד יעבור זעם.

לדברי הרב החב"די, במחוז המדובר מתגוררים כ-7,000 יהודים שחלקם נותרו בבתיהם – בעיקר החלשים, המבוגרים והחולים. הוא מספר כי

שלושים מחברי הקהילה - שרובם מבוגרים או חולים - משתכנים כעת במרתף של פנימיית בית הספר היהודי. "הם תקועים שם", אומר גופין בדאגה, "יש יהודייה צדיקה שמביאה להם אוכל. אין להם חשמל, גז או מים, זה ממש מצב של מסירות נפש".

מחנה הפליטים נפתח לפני כשבוע וחצי. "אנחנו נפעל כאן עד סוף חודש אוגוסט. חשוב להבין שמדובר באנשים עובדים המקבלים משכורת מסודרת, שהיו צריכים יום אחד לעזוב הכול", מדגיש הרב גופין.

ה"פליטים" במחנה, רובם משפחות שלמות, מקבלים שלוש ארוחות חמות ביום, ובמקום מתקיימות פעילויות מיוחדות למען הילדים שמארגנים שליחי חב"ד. "בעוד שבוע נסיים את הפעילויות לילדים, והמשפחות פשוט יחיו פה וייאלצו להחליט מה הן רוצות לעשות – לעבור לעיר אחרת או לעלות לארץ".

מי שמממן את מחנה הפליטים הוא 'הקרן לידידות' ותורמים פרטיים. גופין מספר כי משפחות רבות לא הגיעו למחנה ומשתכנות במבנים אחרים של קהילות יהודיות בערים ברחבי אוקראינה כמו קייב וחארקוב.

אתה מחפש מקום חדש לשליחות בִּמקום לוגנסק?
"אני חושש שלא יהיה למה לחזור, שלא יישארו שם יהודים. אז איאלץ לחשוב על מקום אחר", הוא אומר בדאגה. "באוקראינה אין 'כיפת ברזל' כמו בארץ".

לדברי גופין, "אף אחד לא מתעניין במה שקורה פה - לא העולם ולא ישראל, שיש לה לצערנו בעיות גדולות יותר. נפל טיל במושב הזקנים שלנו, ממש בסמוך לבית הספר, שהרג חמישה זקנים מהקהילה. לא דיווחו על זה כלל בחדשות. כל יום נהרגים אנשים. אמא ובת מהקהילה היו בדרך לקניות, ופשוט נפל עליהן פגז. הן נהרגו יחד עם עוד שישה אנשים, ולצערנו ילד קטן נותר יתום. הנושא לא מקבל שום מקום בעיתונות האוקראינית".

הוא לא בא בטענות לממשלת ישראל, העסוקה כעת בלחימה בחמאס, אך אינו מבין מדוע העולם שותק לנוכח שפיכות הדמים במדינה. "צריך לפנות לעולם ולשאול – איך ייתכן שבאירופה הורגים אזרחים ולא חיילים? שאלה אחרת היא מי יורה את הטילים האלה. חשוב להבין שהצבא האוקראיני משתמש בטנקים ובציוד צבאי משנות ה-40 וה-50, ואין לדעת אם הם מכוונים בכלל למקום הנכון. אצלכם בישראל יש לפחות סדר, יודעים מי נגד מי".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק