רבני הקהילות חוזרים לשטח: ”רב הוא לא רק פוסק“
בעידן של ניכור, בו יכול היחיד למצוא את עצמו בודד וזר, יכולה הקהילה להיות מקום משמעותי להשתייכות. ארגון ”עשה לך רב“ מנסה ליצור מחדש רבנות קהילתית בישראל
מערך הרבנות בישראל, הם אומרים, מספק את כלל השירותים הדתיים, מלבד מילוי הצורך הבסיסי שלכל יהודי תהיה דמות רבנית שמעורבת בחייו האישיים. נשמע קצת יומרני בעידן בו מרבית העם בישראל לא מגדירים את עצמם דתיים, אך לדעתם מה שטוב לעולם היהודי בתפוצות טוב גם לעם היושב במדינת היהודים. ההשוואה לחו"ל עוד תחזור על עצמה במהלך השיחה, אך קודם קצת היסטוריה.
תכנית "עשה לך רב" הוקמה בשנת תשמ"ה ונועדה בתחילה להכשיר רבנים ונשותיהם לקראת שליחות בקהילות בתפוצות. עם השנים, החליף הארגון את ייעודו ובעשור האחרון הוא מתמקד בעיקר ב"הכשרה, השמה וטיפוח של רבנות ומנהיגות בקהילה הישראלית". ההכשרה נעשית בשתוף המכון הגבוה לתורה שבאוניברסיטת בר אילן. מתחת לכותרת הזו מצויה שאיפה לתווך בין רבנים וקהילות ברחבי הארץ, ולפעול לפריסה של רבנים שתאפשר לכל אזרח המעוניין בכך, להשתייך לקהילה. כאן טמון עיקר ההבדל בינם לבין מערכת הרבנות הממלכתית. האחרונה בנויה מפירמידה שמתחילה מהרבנים הראשיים ועד לרבני שכונות, שגם הם מקיפים מספר רב של תושבים ואין ביכולתם לקיים קשר אישי. אנשי "עשה לך רב", לעומת זאת, שמים את הקהילה במרכז ומבקשים כי לכל אדם המעוניין בכך תהיה נגישות לרב משמעותי. השאיפה הזו פותחת סדרת שאלות משנה, כמו מה זו קהילה בעידן בו מרבית האוכלוסייה מתרכזת באזורים עירוניים ומהו תפקידו של רב ביחס לאדם שאינו שומר תורה ומצוות בחייו היום-יומיים. אך על כל אלו יש בידיהם תשובות, וחלק גדול מהן מתבסס, כאמור, על ההשוואה לחוץ לארץ.
"הרעיון מתבסס על האמרה 'עתידים בתי כנסת שבחוץ לארץ שיקבעו בארץ ישראל'", אומר הרב ראובן קרוגר, מנכ"ל הארגון. "הדגם הקהילתי שפועל בעולם היהודי בחו"ל יכול לשמש כמודל לחיקוי לאחר התאמה לחיים כאן בישראל".
הדגם הקהילתי של חו"ל פשוט: בית הכנסת עומד במרכז הקהילה, הוא משמש גם כמרכז חברתי מלבד היותו בית תפילה, ומהווה נקודת מפגש גם עבור הקהל החילוני. הרב מנצח על כל המקהלה הזו, ומשמש גם כדמות חינוכית ויועץ אישי מעבר להיות פוסק הלכתי. ההבדלים בין ישראל לחו"ל גם הם ברורים. שם, בחברה זרה, בית הכנסת מהווה נקודת החיבור היחידה בין אנשי הקהילה לזהותם היהודית. כאן בישראל, לכאורה, הם אינם זקוקים לכך. אך המציאות לדבריהם מספרת סיפור שונה. כשמגיע האדם המתאים לשמש כרב בבית כנסת בישראל ומפעיל בו שיעורים ויזמות חינוכיות, גרעין הקהל הפוקד את המקום הולך ומתרחב. החל מהמתפללים הקבועים ועד לאלו שפוקדים את בית הכנסת לעיתים רחוקות יותר. בעידן של ניכור, בו יכול היחיד למצוא את עצמו בודד וזר, יכולה הקהילה להיות מקום משמעותי להשתייכות ולתרומה בסביבה היונקת את ערכיה ואורח חייה מהמקורות היהודיים תשובות לחייהם העכשוויים.
בכדי למצוא את האדם המתאים ולהפוך אותו לרב בקהילה הראויה לו, מפעיל הארגון מערך הכשרה ותיווך נרחב. מעבר לתעודת הסמכה לרבנות, נדרשים המועמדים להשתתף בקורס בן שנה הבנוי ממפגשים שבועיים ודימוי של מצבים עמם ייתכן ויתמודדו בעתיד. לאחר מכן, אנשי הארגון מאתרים קהילה ובית כנסת המעוניינים ברב קבוע ומחל תהליך התיווך. הבחירה ברב נעשית בהליך דמוקרטי של כלל החברים ותוצר של התהליך הקהילתי המתמשך שעברו, בלבד. מרכיב משמעותי נוסף הוא מימון משכורתו של הרב המצוי באחריות חברי הקהילה ומוגדר בחוזה עבודה מוסכם. על מנת להקל על הקהילה שלא תמיד רגילה לשאת בתשלום לרב, הקימו אנשי "עשה לך רב" קרן כלכלית ייחודית שמסייעת לקהילה. "גילינו שככל שחולף הזמן, האמון של הצבור ברב הולך וגובר, ואיתו גוברת המוכנות להשתתף בתשלום. אנשים מוכנים לשלם עבור שיפור באיכות החיים הקהילתית והרוחנית של היחיד ושל היחד!" אומרים אנשי ”עשה לך רב“ בסיפוק. החוזה בין הצדדים נחתם לתקופת ניסיון של שנה. כנגד"החשש מ"מסמר בלי ראש", חוזה העבודה מסודר וקצוב בזמן, עם הגדרות תפקיד ומנגנון בקרה הכולל אפשרות הפסקת עבודה או הארכתה. החוזה מגן על הקהילה ומאפשר לבחון מחדש את תפקוד הרב בהתאם לצרכים המשתנים" אומר יהודה אלטשולר רכז תכנית ההשמה.
"אנחנו לא ממציאים את הגלגל", אומר הרב ד"ר יהודה אלטשולר (נציג המכון הגבוה לתורה, באונ' בר אילן). "הדגם שלנו הוא היסטורי, שלכל קהילה היה רב והוא שימש בה כדמות מרכזית. גם הנוהג שהקהילה מממנת את משכורת הרב שרר תמיד. בקום המדינה, הממלכתיות גברה על הקהילתיות. הדגם ההיסטורי של רב לכל קהילה נתפס כגלותיות. המחשבה הייתה ברמה ארצית, להקים מערך ממלכתי של רבנות, אך בסופו של דבר התפספס הקשר בין האדם לרב. "המשרד לשירותי דת", כשמו כן הוא: מספק שירותי דת, מנישואין, כשרות ועד בדיקת העירוב. ואנחנו לא מדברים על ספקי שירותים. אנחנו מדברים על רבנים".
עיון בסילבוס קורס ההכשרה מלמד כיצד הוגיו רואים את תפקיד הרב. לצד "בניית והפעלת בית כנסת קהילתי", "דרישה בציבור", ו"קהילה כהלכה", ניתן לראות גם פרקים כמו "גישור ויישוב סכסוכים" ו"תמיכה במעגלי החיים".
מדוע הרב, שהוא דמות הלכתית, אמור לדעת גם ליישב סכסוכים בין בני זוג או שותפים לעסק?
אלטשולר: "לעיתים, אנשים תופסים את הרב כנציגו של הקדוש ברוך הוא. הוא נושא איתו איזו עוצמה רוחנית..אך אסור לו להאמין שיש לו יכולות עילאיות. רב צריך לדעת את גבולותיו, ואנו שבים מבהירים שרבנים אינם פסיכולוגים. אבל הוא בהחלט אמור להיות מעורב בחיי האנשים. מבחינתי, תלמיד חכם שפועל בקהילה אמור להבין את המשמעות של פסיקת הלכה עבור אנשים בעלי רמת מחוייבות הלכתית שונה. הוא אמור לעשות שמוש בידע התורני ולהיות מסוגל להנגיש אותו ולהניע באמצעותו שיח תורני משמעותי. הרקע הישיבתי וההילה הרוחנית, צריכים לשמש אותו על מנת להיטיב עם בני הקהילה בשעת מצוקה וצרה, במקביל ולא כתחליף לאנשי המקצוע.
כחלק מהרחבת תפקיד הרב, גם רעייתו איננה רק "אשתו של" אלא נדרשת להוות בעצמה דמות מרכזית בקהילה. הקורס הינו על בסיס זוגי, והרב והרבנים עוברים אותו יחד. "זהו אחד המאפיינים הבולטים של התכנית שלנו והוא מבטא את הרוח כולה", אומר עדי סמסון (סמנכ"ל הארגון). "כיוון שהרב אינו רק פוסק הלכתי אלא דמות שמעורבת בחיי האנשים, האישה היא חלק מרכזי בתפקיד. אנחנו אורתודוכסיים והרב הוא הרב, אבל בכל הנוגע להפעלת הקהילה והתכניות השונות היא שותפה לכל דבר, אנו מכנים את הרב ואשתו – בתואר "הזוג הרבני" ובפועל הדברים באמת עובדים כך!".
תכנית הרבנים הקהילתיים מתיישבת היטב כשמדברים על יישובים, אך קשה נראה יותר לביצוע כשבאים לערים. לבית הכנסת – המבנה עצמו – יש תפקיד מרכזי. מוסד בית הכנסת אינו זר לאנשים בישראל, והם פוקדים אותו לעיתים לא רחוקות, מחגים ועד שמחות משפחתיות. גרעין לא מבוטל אף מקפיד על הגעה לבית הכנסת מדי שבת. הפוטנציאל קיים, ומטרה הרב היא להפוך את בית הכנסת למרכז מפגש יהודי-חברתי והוא עושה זאת באמצעות שיעורים, הרצאות, תכניות חינוכיות, והפיכת סדרי התפילה למוכרים וחווייתיים יותר. תפקיד הרב אינו מסתיים בגבולות בית הכנסת, והשאיפה היא כי יהיה מעורב בחיי אנשי הקהילה. הרב קרוגר מוסיף מניסיונו כרב קהילה לשעבר ברמת פולג, נתניה: "משפחה חילונית שמגיעה עם ילדיה בזמן בר המצוה ונתקלה בהכנסת אורחים לבבית מבני הקהילה ומהרב, תחזור שוב ביום הכפורים ואח"כ גם תבקש עליה לתורה לפני הגיוס ואף תיעזר ברב בעריכת החופה. הקהילה יכולה וצריכה להיות מרכיב מרכזי בזהות הישראלית – יהודית של כל משפחה בארץ."
כשמדברים על התאמת רבנים אורתודוכסיים לקהילות שחלק גדול מהן חילוניים, מיד צפה השאלה האם תפקידם להחזיר בתשובה. תשובתם הייתה נחרצת. "ממש לא", אומרים אלטשולר, קרוגר וסמסון. "הרב הוא רב. אנחנו אורתודוכסיים ובהחלט רואים בדת את דרך החיים הראויה. אך תפקידו של הרב הוא להביא את היהדות כמשאב רוחני להתמודדות, ושכל אחד ייקח זאת בכמה צעדים שהוא מעוניין, יחד עם זאת אם יש יהודי שמעוניין לשמור מצוות, אין ספק שהדרכה הלכתית של רב המכיר את הרקע המשפחתי ומורכבותו, נחוצה ביותר ויכולה לסייע מאד הן בשמירת המרקם המשפחתי והן בהתקדמות בציר ההלכתי.
הרב יהודה ישרים, כיום רב היישוב לפיד המאוכלס ברובו בחילונים, הוא דוגמה אופיינית להצלחת תבנית התכנית. את תהליך ההפנמה של תפקיד הרב לא רק קהילתו עברה, אלא גם הוא עצמו. "מעולם לא חשבתי שאהיה רב. אמנם למדתי רבנות, אך היה נראה לי רחוק שאשמש בפועל כרב. השינוי החל בחוץ לארץ. הגיעו אלינו הפרסומים של 'לקראת שליחות' עם
תהליך כניסתו ליישוב היה איטי וממושך. הדרישה שימונה רב הגיעה מהקהל הדתי ביישוב, מתפללי בית הכנסת, אך ישרים נועד לשמש כרב לכלל היישוב והיו רבים שהתנגדו לכך. "הכניסה הייתה עם הרבה מאוד חששות. הפחד הבסיסי היה שבטח אני בא להחזיר אותם בתשובה. אתה צריך להבהיר מי אתה ומה אתה רוצה, וזה תהליך שנמשך על פני שנתיים-שלוש. לוקח להם זמן לקבל אותך. יו"ר ועד היישוב הקודם אמר ש"הצלחתי להפיל אצל הציבור את מערכות ההגנה". ברגע שהם מבינים שאין להם מפני מה להתגונן, הלב נפתח. אני בא בגובה העיניים, עם לב אוהב ופתוח. אני בא להקשיב, וזו לא סיסמה. זו ההתנהלות בפועל. אני מצידי פותח כמה שיותר נקודות חיבור וכל אחד מבני הקהילה יבחר למה הוא מתחבר".
בפועל, במה אתה עסוק?
"בהכול. אני נותן שירותי דת, ייעוץ, סיוע גשמי, פסיכולוג ועובד סוציאלי. אני לא לגמרי פסיכולוג ולא לגמרי עובד סוציאלי, אבל אני תחנת עזרה ראשונה לכל בעיה. נקודת אבחון ומיון. הרב צריך להיות זמין עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע. בית הרב הוא מבנה ציבור, ואנו משדרים זאת לקהילה. אני חבר בוועדת הנוער של היישוב, פעיל בטקסים, מעורב בכל מה שמתרחש".
שנים אחרי שישרים הצליח לשבור את חומות ההגנה, הוא מדבר על בשורה שהתכנית נושאת לכלל קהילות ישראל. "עשו לכם רב שלא רק מסתכל בתוך הספר. כשבאה אליו אשה ושואלת האם מבחינה הלכתית היא יכולה לצאת ידי שתיית ארבע כוסות בליל הסדר בחלב, הוא אמור להבין שאין לה יין ולדאוג לה למצרכי החג. הזהות היהודית משותפת לכולם ואנשים פתוחים ומתחברים. הם רוצים את זה. רוצים זהות יהודית, גם אם לא להיות דתיים. ובתי הכנסת שלנו, למרות שהם נקבעים על פי כללי ההלכה, צריכים להיות פתוחים לכולם".
מוטי לוי התגורר ביישוב לפיד במשך שנים, וגם כיום הוא מתגורר בסמיכות ונמצא במקום פעמים רבות במסגרת עבודתו. הוא מספר כי הרב הוא דמות אהובה ביישוב, ותולה את הדבר בעיקר בגלל אופיו האישי. "יש לו אישיות כובשת, כולו נתינה. הוא מצליח לגעת גם בציבור הדתי וגם בחילוני, וזוכה להערכה חוצת מגזרים. היחסי אנוש שלו מדהימים".
הרב ישרים, לצד הכשרתו כרב והקורס שעבר במסגרת "עשה לך רב", מתמחה גם בגישור ופועל רבות כמגשר כשהדבר נדרש ביישוב. נראה היה כי החריגה שלו מהתחומים המסורתיים של רב יכולה לפגוע במעמדו הרבני, אך לוי אומר ששני הדברים באים יחד. "הוא גם וגם. כשצריכים דמות של רב – כמובן שהוא הכתובת, אך גם לפעמים שמחפשים חבר טוב להתייעץ איתו פונים אליו".
מוטי לוי התגורר ביישוב לפיד במשך שנים, וגם כיום הוא מתגורר בסמיכות ונמצא במקום פעמים רבות במסגרת עבודתו. הוא מספר כי הרב הוא דמות אהובה ביישוב, ותולה את הדבר בעיקר בגלל אופיו האישי. "יש לו אישיות כובשת, כולו נתינה. הוא מצליח לגעת גם בציבור הדתי וגם בחילוני, וזוכה להערכה חוצת מגזרים. היחסי אנוש שלו מדהימים".
הרב ישרים, לצד הכשרתו כרב והקורס שעבר במסגרת "עשה לך רב", מתמחה גם בגישור ופועל רבות כמגשר כשהדבר נדרש ביישוב. נראה היה כי החריגה שלו מהתחומים המסורתיים של רב יכולה לפגוע במעמדו הרבני, אך לוי אומר ששני הדברים באים יחד. "הוא גם וגם. כשצריכים דמות של רב – כמובן שהוא הכתובת, אך גם לפעמים שמחפשים חבר טוב להתייעץ איתו פונים אליו".
בשונה מישרים שהחל לכהן כרב היישוב בעקבות תיווך של "עשה לך רב", הרב צבי ויסקופף, רב בשכונת רמת יצחק ברמת גן, עבר תהליך שונה. הוא הצטרף לתכנית כרב מכהן בבית הכנסת 'נוסח אשכנז – אחדות ישראל' בשכונה. "תהליך התמנותי לרב המקום היה מדרוג. בתחילה החלתי למסור שיעורים בבית הכנסת, לא תחת תואר רשמי כל שהוא. כמו בבתי כנסת רבים, הדור הוותיק הלך ונעלם ובית הכנסת הפך ריק. ניסיתי להחיות אותו, ועם הזמן הנהלת בית הכנסת הציעה לי להיות רב". בתחילה, המינוי של ויסקופף לא היה רשמי וההתנהלות הייתה בהתאם. "לא הייתה מספיק מחויבות, לא מצידי ולא מצידם", הוא אומר. "עד ש'עשה לך רב' נכנסו לתמונה. ביקשתי מהנהלת בית הכנסת שייפגשו איתם, ויחד מיסדנו את התפקיד".
הפעילות של הרב ויסקופף היא דוגמה אופיינית כיצד ניתן לייצר קהילה גם בשכונה עירונית. מבנה בית הכנסת שוכן בסמוך לבית ספר שבו מקיים ויסקופף תכניות חינוכיות, ושני הפעילויות יחד הצטרפו לכדי יצירת קהילה. "לאט לאט אנשים בסביבה מבינים שיש כאן מרכז שניתן להיכנס אליו. אני מקיים בבית הכנסת אירועים וזאת ההזדמנות לפתוח אותו לקהלים החרדים. כך הקהל מתרחב".
מעבר למגוון התפקידים שהרב נדרש למלא, עדיין פסיקת ההלכה היא אחת המרכזיות שבהם. המחויבות להלכה האורתודוכסית תוך רצון להיות מחובר לקהל המקומי יוצרת דילמות לא פשוטות. ישרים עצמו מספר על הרב נחום רבינוביץ, מחשובי הפוסקים בציונות הדתית, שמלווה אותו במצבים הלכתיים מורכבים. "מובן מאליו שהרב איש הלכה ואיש תורה, חשוב להדגיש זאת. אם אין את זה אין כלום. על הבסיס הזה בונים את שאר המשלבים של המעורבות שלך בקהילה". בקורס ההכשרה עצמו מוקדש חלק מיוחד לפער בין פסיקת ההלכה בבית המדרש לפסיקה בבית הכנסת. לפסיקת הלכה יש משמעויות שלעיתים נוגעות במשפחה כולה, וללא הכרות עם הרקע של השואל, עשוי הרב להחמיץ ולפסוק באופן שגוי. ההלכה איננה מסתכמת בשאלה הפורמלית. פסיקת הלכה אחראית חייבת להיות בעלת מבט רחב ומעמיק ולקחת בחשבון השלכות ומשתנים נוספים".
מה החזון?
"לראות הרבה קהילות המכילות ציבור רחב, תחת הנהגתם של רבנים המעורבים בצבור. זה בידינו“.
נא להמתין לטעינת התגובות
