רק באהבה: כך אפשר למנוע התבוללות
אם אינכם מאמינים, אולי כדאי שתשאלו את יהודי ארה“ב: גם אם נדמה לנו שקסאמים ומנהרות הם סכנה נוראית, כדאי לזכור שההתבוללות מעמידה את כולנו בפני סכנה גדולה וקיומית הרבה יותר
לפני חמש שנים, יצאה הסוכנות היהודית בקמפיין נגד ההתבוללות יהודי התפוצות. תמונות של נערים נעדרים עליהם נכתב “הלך לאיבוד”, ניסו להסביר את החשיבות של קידום חינוך יהודי וחיבור לישראל, כחלק מהמלחמה בהתבוללות. הקמפיין נגנז אחרי שלא עמד בסטנדרטים של הפוליטיקורקט. “נסו לדמיין קמפיין גרמני שלפיו מי שמתחתן עם יהודי הוא אבוד“, טענו המתנגדים.
ה”בילדונג” - עיצוב עצמי בעזרת חינוך, היה הדרך של יהודי גרמניה המתבוללים, להאמין שניתן לזנוח את הרקע הדתי והמעמדי היהודי שלהם, לטובת השתלבות והטמעות בקהילה הקוסמופוליטית האוניברסלית. כשהחלה רדיפת יהודי גרמניה ע”י הנאצים, מצאו עצמם גם היהודים שעברו את ה”בילדונג” נרדפים בדיוק כמו היהודים “הגלותיים” ששמרו על מנהגיהם. מסתבר שלא ניתן לחנך לאיבוד זהות - הסביבה לא קנתה את זה.
שבעים שנה אחרי, יהודי אירופה צריכים להחליט, האם להבליט את זהותם היהודית ולהיות חשופים לתקריות אנטישמיות דחופות, או להסתיר את יהדותם - הרוב בוחר להסתיר את יהדותם להתבולל. זה קורה גם אצל יהדות ארה”ב שללא אנטישמיות ברחובות מתמודדת עם למעלה מ60% נישואי תערובת, זה קורה בכל העולם חוץ מישראל. זו תופעה נרחבת ויש רק דרך אחת להתמודד איתה - חינוך לאהבה. אהבה ליהדות. אהבה למדינת ישראל. אהבה לעם ישראל - שון ומקס. החיילים הבודדים שנהרגו במבצע צוק איתן הם הוכחה. הקהילות היהודיות כבר הבינו את זה - ועיקר תקציבן מופנה לשם לחינוך- חינוך לחיזוק הזהות-עובד.
ונחזור לקהילה היהודית הגדולה בעולם - ישראל. יש מי שרוצה להכריז שהחתונה של מחמוד ומורל היא הנצחון של האהבה, יכול להיות. מה שבטוח הוא שלמרות העמוד האחורי המפרגן בידיעות, מהחתונה הזו לא יצמח כאן דו קיום. מה שיצמח כאן שהוא שיגדלו כאן ילדים עם זהות דתית ולאומית מבולבלת שיצטרכו אחרי ניתוח כואב לבחור צד, וברוב המקרים להתכחש לצד האחר.
הילדים שנולדו לאב המוסלמי - הופכים ע”פ האסלם למוסלמים. כך יוצא מצב של בלבול זהויות לפיו הילד יהודי ע”פ היהדות ומוסלמי ע”פ האסלם.
מדי שנה מבקשים להתגייר כמה עשרות זוגות של מוסלמים ויהודיות. תמיד הגבר הוא מוסלמי - לאשה מוסלמית סיכויים גדולים לאבד את חייה אם רק תחשוב על הרעיון - הם קוראים לזה “כבוד המשפחה”. בחלק מהמקרים הגברים המוסלמים מבטיחים לאישה היהודיה שיתגיירו, בחלק מהמקרים זו הפנטזיה של הנשים היהודיות בלבד. בפועל מתוך עשרות הסיפורים שאני מכיר - פחות מ-3% אכן מתגיירים.
בכיוון ההפוך כמאה נשים יהודיות מתאסלמות בשנה. מדובר בהליך מהיר ופשוט בבית דין המוסלמי. לרוב מדובר בבנות שמגיעות מרקע של פגיעות ומצוקה. הם מתחילים בדירה בערים המעורבות כי שם יותר זול - וכמעט תמיד עוברים לגור בכפרים. האישה מנותקת. היא החוליה החלשה, זו שחסרה לה תשומת לב ואהבה. לרוב זה לא האהבה שנצחה - זה הכוח והאלימות שניצחו.
ובחזרה למחמוד ומורל. ארגון להב”ה, העלה את הנושא לסדר היום הציבורי. הוא עשה זאת עם הרבה שנאה, ברוטליות, מאוחר מדיי, ובעיקר נתן לזוג המאושר תחושה של נצחון. אז מה עושים? במישור הציבורי קשה לדבר על התבוללות. חייבים לדבר רק על אהבה - ולא רגע לפני החתונה המעורבת. האהבה היא אותה תחושת השייכות למשפחה, לעם היהודי, לחברה בישראל למי שאנחנו.
בנוסף לאהבה צריך להמשיך בחוסר הנגישות לרישום לנישואים לבני מי שאינם באותה דת. רוצים להתערבב - תתאמצו. במקביל להנגיש את
ומילה לאמא היהודיה. כל ”ידישע מאמא“ ידעה להגיד לבן שלה כמה היא אוהבת אותו, וכמה חשוב שיביא הביתה נייס ג’וייש גירל. כשאמא אומרת את זה, זה תיקני, וזה אפילו חשוב. מאוד.
ובכל זאת נחמה, בימים של "צוק איתן”, שנראה שטילי הקאסם והמנהרות הם הסכנה הקיומית שלנו, חשוב לזכור - ההתבוללות היא הסכנה הקיומית שלנו. דווקא טילי הקאסם על הסכסוך היהודי-ערבי שהם מסמלים, מצילים אותנו מהתמודדות נרחבת עם הסכנה האמיתית. תשאלו את יהודי סקנדינביה ואמריקה.
נא להמתין לטעינת התגובות
