בעקבות מצעד הגאווה בירושלים: איפה הענווה?
אנשים שמתגאים בראש חוצות בהפרת צו אמוני מרכזי, בכל זאת קוראים לעצמם דתיים. אנו לא עומדים בעולם מתוך גאווה אלא דווקא מתוך ענווה - שעומדת ביסוד השלילה למצעד הגאווה
מצעד הגאווה בירושלים
צילום: פלאש 90
אולם אחרי כל ההבנה לא ניתן לקבל מצב שבו קבוצות דתיות לוקחות חלק באמירה, בצעדה, שכל כולה התרסה מול השמיים. שהרי משכב זכר מוזכר בתורה כמה וכמה פעמים כשהתורה לא חוסכת מילים קשות ביחס למעשה. החזרה כמעט חסרת התקדים על איסורי הערווה בתורה מלמדת כי מדובר באחד מיסודות הקיום היותר עמוקים של עם ישראל כעם. במילים אחרות מדובר בשימת קו אדום בוהק בגודל של אתיות קידוש לבנה.
נכון, הקו האדום הזה מתנגש עם המציאות בה יש בתוכנו אנשים יקרים שחווים את חייהם בהתנגשות חסרת תקדים עם האיסור. אלא שאין מה לעשות, כפי שאיננו קובעים את כישרונותינו, יכולותינו הרגשיות והיבטים נוספים שמוכתבים עלינו מלמעלה בצורה שרירותית כך גם בתחום העמוק הזה בנפש ככל הנראה אין לנו שליטה ועלינו לקבל את צו הבורא כלשונו למרות כל הקשיים שבכך.
ענווה מהסוג הזה ליוותה את עם ישראל לאורך כל שונות קיומו. הרי אלפי שנים שהינו בגלות במעמד של מצורעים רק בגלל ברית שנכרתה עימנו בסיני בכפיית הר כגיגית. הכפייה הזו, שיש לה הסברים עמוקים רבים שלא נפרטם כאן, היא שעומדת ביסוד הקשר המיוחד בינינו לבין בורא העולם. והיא שתובעת מאיתנו להתבטל אל הצו האלוקי גם כשקשה לנו. וכשמדובר על קושי הכוונה אינה לקושי קטן אלא למחסומים נפשיים, יצרים מיניים, שאלות ביחס למשמעות החיים ועוד. כדוגמה ניתן להביא לכך את שואת יהודי אירופה שאין לה הסבר שכלי אנושי מתקבל על הדעת. ממילא גם נטייה מינית שונה קיימת בתוך המרחב הזה.
זו אגב גם הסיבה מדוע עצם השם גאווה הוא שם כוזב. אנו לא עומדים בעולם מתוך גאווה אלא דווקא מתוך ענווה, מתוך קבלת עול. קבלת העול הזו היא שעומדת ביסוד השלילה למצעד הגאווה, לחילול ה' הנורא שבהשתתפות דתיים בו. וחילול ה' היותר נורא שבצעדה מסוג זה בעיר הנצח של עם ישראל. ועל כך אין מחילה ואין סליחה רק תחושת גועל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
