מאחורי הביקורת על מצעדי הגאווה עומדת רק שנאה
אנשים מאמינים צריכים לתת לאלוהים לקבוע מה טוב ומה רע, מי ראוי לסליחה ומי למחילה, מה מותר ומה אסור, ביום הדין לכשיבוא. הביקורת נגד מצעדי הגאווה מונעת משנאה, תיעוב וזלזול בבני אדם
המאמר מתחיל בקביעה כי פעם, בימים כתיקונם, כמשתמע מהטקסט, לא היה מקובל להאמין בבורא עולם מבלי לקיים את הוראותיו. הכותב משתמש במילה "הוראותיו", כמו היו אלה חוקים שלא ניתנים לברירה או לפרשנות, כל פסוק חד משמעי הוא וכל "חוק" נכתב בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים. אך כל בר דעת יודע כי הלכה למעשה בהלכה, אין כך הדבר, וכי התנ"ך ושאר הכתובים נתונים לפרשנויות שונות עד עצם היום הזה. זרמים שונים ביהדות מפרשים את התנ"ך אחרת ומקיימים את מצוותיו כטוב בעיניהם, החל מציונות כערך עליון, דרך דרגות כשרות, צניעות והדרת נשים וכלה באיסור או היתר חיטוט אף בשבת. יבוא ויגיד הכותב המלומד (שללא ספק מבין יותר בכתובים מאשר כותב שורות אלה, חילוני מוחלט) שכל הזרמים מפרשים את עניין משכב הזכר באופן זהה. אז יגיד. הרי לך זרם חדש – הומואים דתיים ולסביות דתיות, מקיימים מצוות ושומרים שבת כאדם ההוא וכיהודי הטוב הזה, רק מה, ישנים במיטה אחת עם בני אותו המין. זהו חטאם הנורא.
"בשבוע שעבר, התברר שוב, כי העולם המודרני (ובעיקר הפוסט מודרני) מייצר מאמינים מסוג חדש: אנשים שמתגאים בראש חוצות בהפרת צו אמוני מרכזי ובכל זאת קוראים לעצמם דתיים", כך כתב, ובמשפט אחד רמס את זכותו של אדם להקרא או להחשב דתי בגלל שהינו מפר צו בל יעבור, לפי אמונותו של כותב המאמר, חירב את הרציונל שבהתקדמותנו לעבר עולם סובלני יותר לכל אדם באשר הוא אדם, וקבע שמדובר ב"צו אמוני מרכזי", כלומר יריקה בפרצופו של אלוהים או הפרת צו מוסרי בל יעבור כמו הפרה של אחד מעשרת הדיברות.
ישנם הומואים דתיים שלא מקיימים יחסי מין מלאים בשל אותו איסור, אך משיכתם לגברים לא מאפשרת להם לחיות עם אשה. תאר לך מה זה, מר גולן, לחיות עם מושא אהבתך, לקיים איתו אהבה רוחנית ובית ומשפחה לכל דבר ועניין, אך לא לבטא אותה הלכה למעשה בשל האיסור שאתה מצדד בו ובחשיבותו הגדולה לטוהר מידותיו של אדם, לפי פרשנות זו או אחרת. אלו הם חלק מאותם הומואים הצועדים ברחבי ירושלים, אותם אתה מעניש ביהדות רעה, נקרעים בין יצר מולד שאין להם שליטה בו (ולמה שיהיה? הרי גם לך אין שליטה בתשוקתך לנשים) לבין ההלכה הקובעת כי ייצרם רע הוא ואסור.
חברי כנסת ונבחרי ציבור נכבדים, דתיים ומסורתיים, נעצרו, נשפטו ואף נענשו בעוון גניבה, שוחד, מרמה ואונס, שהינן עבירות על חוקים חד משמעיים וברורים בהרבה, הן על פי רמות מוסר אנושיות והן על פי הכתובים. או, אז, למרבה ההפתעה, רבבות עמדו לצידם בשל האמונה העיוורת כי מדובר באנשי דת יראיי אלוהים ומכאן הם גם חפים מפשע. אין אני מרמז ולו לשנייה אחת כי כותב המאמר שפורסם אתמול שותף לאותם רבבות של תומכים עוורים, אלא רק מדגיש את כוחה של פרשנות ויותר מכך – של אמונה עיוורת בפרשנות כלשהי, על אפם ועל חמתם של קורבנות האנסים, הגנבים והרמאים שנענשו כדת וכדין. חטאם של ההומוסקסואלים, יהיה גדול ונורא בעיני אלוקים ככל שיהיה, עדיין אינו מזיק כהוא זה לאף אחד, לא במרמה, לא בגניבה ולא במעשים מגונים.
יצא לי להכיר משפחה שמגדירה את עצמה כתנ"כית. משפחה שומרת שבת ומצוות ומקיימת חגים כהלכתם, אך מסרבת להכיר בפרשנויות השונות שניתנו לתנ"ך לאורך השנים ונצמדת לכתובים כפשוטם. את האיסור לאכול גדי בחלב אמו, למשל, אין היא מפרשת כמניעה לאכול בשר עם חלב, להפריד ארבע שעות לכאן ושש שעות לכאן, אלא פשוטו כמשמעו – לא לאכול גדי בחלב אמו. הם לא יקחו סיכון, לא תמצא אותם אוכלים בשר בקר
בגוף המאמר כותב גולן ומפרט את הסיבות לחשיבותו של איסור משכב הזכר, החל מכמות הפעמים שהוא מוזכר בתנ"ך, דרך קבלת צו הבורא באשר הוא ואף במחיר הדחקת כל תשוקה, תהיה חסרת זדון או כוונה פלילית ככל שתהיה, חולש על שואת יהודי אירופה כדוגמה מתקבלת על דעתו לקושי להבין נטייה מינית של אדם (מה?!), ואז, לקינוח, מגיע לדובדבן שבקצפת, למסקנה המתבקשת, לפיה גאווה היא שם כוזב, שהצועדים עם כיפה צריכים ללמוד ענווה (בטוח שענווה ולא בושה?), וכמובן, איך לא, שאותם הומואים מעוררים בו תחושת גועל ושאין הם ראויים לסליחה או למחילה. גועל - תחושה סובייקטיבית חריפה מסכמת את המאמר שמתיימר להסתמך על עניינים אובייקטיבים, ברומו של עולם. האם אותו גועל הוא המסקנה או שמא הגורם הראשוני לכתוב מאמר זה?
גועל, גבירותי ורבותי, מן הגועל הזה עולה ריח של שנאה, של תיעוב, של זלזול, זלזול באנשים, יראיי שמיים, שכל חטאם, להזכיר, היה לאהוב.
ואני אומר, אדם מאמין אתה בה'? תן לו לקבוע מה טוב ומה רע, מי ראוי לסליחה ומי למחילה, מה מותר ומה אסור, ביום הדין לכשיבוא. אנשים צעדו ברחוב כדי לבקש זכויות שוות, באומץ רב, על אף דעות חשוכות מכל עבר, הם, הם אלה שמעוררים בך גועל? שמור לך את הגועל שלך לאנשים שראויים לזה באמת, לחברי הכנסת שמרמים אותנו, לטייקונים שעושקים אותנו, לאנסים, לגנבים, לכל מי שעושה ביודעין ובמתכוון כדי לפגוע או לנצל את האחר, לכל מי שלא מכבד אדם באשר הוא אדם או מרגיש עליון על אחר רק בשל אמונתו, צבע עורו, מינו וכיו"ב, שמור לך, את הגועל שלך, לרוצחים, לסוחרי סמים, למשדלים לזנות, לסוחרים בנשים, לציידי השנהב, לציידי הלווייתנים, למטלטלי התינוקות ולכל הפגנת אלימות שהיא כנגד אדם אחר.
תן לכל אדם לחיות באמונתו שלו, שלמען הסר כל ספק - לא רחוקה משלך, פרט לאותו עניין משכבי, שגם אותו, כאמור, רבים לא מקיימים. הנח ליהודים, יהודים כמוך, יהודים טובים ושומרי מצוות ואוהבי אדם ובני אדם נקיים וטהורים מזלזול או פגיעה באחר, שכל חטאם, תבין, כל חטאם הנורא והגדול, הוא בסך הכל, לאהוב.
נא להמתין לטעינת התגובות
