כך ניצח הרב אריה שטרן את הבחירות לרבנות ירושלים

האנשים שליוו את הרב אריה שטרן במרוץ האטי והארוך אל רבנות ירושלים מספרים על ההסכמות השקטות שהובילו לבחירתו לתפקיד הממלכתי

יונתן אוריך | 24/10/2014 9:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מבלי להיות "בן של" או "אח של", ללא יועצי תקשורת משומנים, בלי שלטי חוצות ובלי קמפיין בפייסבוק הצליח הרב אריה שטרן לעשות את כל הדרך מהאנונימיות של ירושלים אל כס הרב הראשי של הבירה.

הרב שטרן, ראש מכון 'הלכה ברורה' בירושלים ואב לשבעה ילדים, נולד ב-1944. הוא למד בישיבת 'מרכז הרב' והקים לבקשתו של הרב צבי יהודה קוק את מכון 'הלכה ברורה ובירור הלכה', שבראשו הוא עומד עד היום. זהו מוסד המבקש להמשיך את פיתוח השיטה ללימוד הגמרא שיזם הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל, בשאיפה לסכם את פסקי ההלכה כפי שהם יוצאים מסוגיות הגמרא. במקביל הוא משמש רב קהילת 'הר חורב' שבשכונת קטמון בירושלים.

המרוץ האטי שלו לרבנות ירושלים התחיל בשנת 2009. בציונות הדתית החליטו לגבש מועמד מוסכם שייבחר באופן דמוקרטי על ידי ציבור חובשי הכיפות הסרוגות בעיר. ההבנה הייתה שרק מועמד מוסכם, שיקבל תמיכה מקיר לקיר, יוכל לנצח את המועמד החרדי בבחירות לרבנות העיר. בראשות הגוף שהוקם לשם הבחירה עמדו הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל והרב אהרן ליכטנשטיין. הם גיבשו רשימה של עשרות רבנים פוטנציאליים, ומביניהם נבחר הרב אריה שטרן. עוד לפני הבחירות לעיריית ירושלים הבהיר ניר ברקת כי המועמד שייבחר יקבל את תמיכתו.
יחצ
הרב אריה שטרן יחצ

אבינועם קוטשר מלווה את הרב שטרן בשנים האחרונות, ועומד בראש המטה הקטן שלו. הוא אברך במכון 'הלכה ברורה', נשוי ואב לשלוש שמתגורר בשכונת קטמון בירושלים - לא פוליטיקאי, גם לא יועץ תקשורת. את הרב שטרן הוא מכיר מילדות, עוד מהבית.

איך הצליחה דווקא הדמות הלא מפורסמת לזכות לתמיכת רבני המגזר ולנצח בבחירות?
"הרב שטרן תלמיד חכם גדול ואיש נעים מאוד, והוא משלב בתוכו יכולת להתמודד בצורה נעימה עם החברה החרדית, תוך שמירה על ערכי הציונות הדתית. זו הנוסחה שהציונות הדתית הימרה עליה", מספר קוטשר. "החרדים מסתדרים איתו, הדתיים אוהבים אותו. אפילו הליברלים, שלכאורה רחוקים במשהו מעמדותיו, ידעו להעריך אותו לאחר פגישות אישיות בארבע עיניים". 
 

צילום ארכיון: פלאש 90
הרב חיים דרוקמן צילום ארכיון: פלאש 90
ההכרזה על תוצאות הבחירות לרבנות בירושלים

רבים זוקפים את בחירתו של הרב שטרן לזכותם, אך ההצלחה עומדת בעיקרה לקבוצה מצומצמת של אנשים שהמשיכו לרוץ למרחקים ארוכים. קוטשר ביקש להתמודד עם הפן המקומי-פוליטי, בעוד שעו"ד אילן קמינצקי ופרופ' אביעד הכהן סיפקו
מטרייה משפטית והגישו עתירות לבג"ץ - לא פעם ולא פעמיים - כדי לסלול את דרכו של הרב שטרן לתפקיד. פעם אחת כדי לשנות את התקנות לבחירת רבני העיר, ולאחר מכן כדי להביא את בג"ץ להכריח את עיריית ירושלים ואת המשרד לשירותי דת, אחרי 11 שנים, להתחיל להניע את תהליך הבחירות.

העיתונאי נטעאל בנדל, כיום איש ערוץ 20, התנדב לייעוץ תקשורתי שהתבטא בעצות אסטרטגיות מאחורי הקלעים. שלטי חוצות, כבר אמרנו, לא היו כאן. בישורת האחרונה חבר למטה גם אשר גולד שדִברר את הפעילות.

אז מי אבי ההצלחה, אני שואל את קוטשר, אחרי מרוץ של שש שנים. "האבא היחיד הוא אבא שבשמיים", הוא משיב, "הייתה כאן סייעתא דשמיא והרבה אנשים פעלו ביחד. כל אחד תרם את חלקו כדי להביא להצלחה הזו. היתרון היה שהציונות הדתית עמדה כאן מאחורי מועמד מוסכם. כשהרב חיים דרוקמן התעקש על עמידה מאחורי הבחירה ברב שטרן, הוא מנע בכך ממתמודדים ציונים-דתיים נוספים לנסות לנגוס בקולות הבוחרים לתפקיד הרב הראשי האשכנזי".

אהרן טופר, אף הוא מאנשי המטה של שטרן, מספר כי "אם הציבור הציוני מתאחד, מתאמץ ומכוון מטרה – הוא יכול להביא מועמד ציוני ברמ"ח איבריו גם לרבנות ירושלים. אנחנו כבר כל כך רגילים שעל כל הבדל מתפצלים, שאיש לא האמין שבאמת יהיה מועמד ציוני דתי אחד שיקבל גיבוי מכל הציבור שלו לאורך חמש שנים. ההחלטה הייתה שהיות שיש מועמד שמכבד את כל הציבור, ושגם הציבור מכבד אותו; מועמד שיש איתו הסכמות רבות, וגם ביטחון שיהיה שיח מכבד גם כאשר תהיינה אי הסכמות - ומתאחדים סביבו".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק