הטרור

שבוע אחרי הטבח: "אולי הקרבנות לא יהיו לחינם"

בציבור החרדי בשכונת הר נוף לא התייחסו למצב הביטחוני ולא ביקשו לנקום את מות יקיריהם, אלמנות ההרוגים דיברו על הפילוג בציבור הליטאי וביקשו להתחזק באהבת השם

מנדי גרוזמן | 26/11/2014 6:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מתמודדים עם השאלות הקשות: שבוע לאחר הפיגוע בשכונת הר נוף בירושלים, אלפים התכנסו אמש (ג') בבית הכנסת בו אירע הטבח ל"עצרת מספד והתעוררות מרכזית" לציון סיום השבעה. במקביל, הנשים התכנסו לארוע משלהן, שהתקיים ברחוב סמוך: ארבע מאלמנות ההרוגים בפיגוע נאמו בו - כולן ביקשו מהקהל לתעל את האבל להחלטות בענייני השעה.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אחת מהאלמנות, באשי טברסקי, התייחסה למחלוקת שקורעת בשנתיים האחרונות את הציבור הליטאי וקראה לאחדות. טברסקי, רעייתו של הרב משה טברסקי שעמד בראשות ישיבה, משתייכת למיעוט שרואה ברב שמואל אויערבך את מנהיגו, בניגוד למרבית הציבור הליטאי שבחר ברב אהרן לייב שטיינמן למנהיג עם פטירת המנהיג הקודם הרב יוסף שלום אלישיב.

"כבר שנה שאש המחלוקת בוערת בציבור שלנו. המחלוקת נהיית נוראה יותר", אמרה בבכי. "מי שמשתייך למחנה אחר ממני, מצווה להתאכזר אליו. להציק לאדם באכזריות נוראה. ועל זה הקדוש ברוך הוא מביא עונש באכזריות מידה כנגד מידה". היא אף התייחסה במרומז לעובדה שהמחלוקת לא נעה רשמית סביב שאלה של שליטה וכבוד אלא נתלית בטיעונים אידאולוגיים. "בבתי כנסת ובתי מדרש השפילו מי שחושב אחרת ממני", אמרה והוסיפה כי "לכן מידת הדין פגעה בנו".
 
שלומי כהן, אתר כיכר השבת
מתחזקים בעקבות הטבח הנורא. שבוע אחרי הטבח בהר נוף שלומי כהן, אתר כיכר השבת
שלומי כהן, אתר כיכר השבת
''לחיות באהבה ואחווה''. אזכרה שבוע אחרי הטבח בבית הכנסת שלומי כהן, אתר כיכר השבת

"בנות יקרות, אני מתחננת אליכם מלב בוכה ושבור מעמקי נפשי. נקבל על עצמנו לחיות באהבה ואחווה עם כל יהודי החרד לדבר השם. גם אם יש חילוקי דעות בפרטים. אולי הקרבנות לא יהיו לחינם אם אנחנו ננהג באהבה זו לזו. השם ישיב לנו באהבה".

האירוע התנהל בצורה אופיינית לחברה החרדית: הסכסוך הערבי-ישראלי לא עמד במרכזו, קריאות לנקמה לא נשמעו בו, והיחס לפיגוע היה כאל גזירת שמיים שאמורה לעורר את הציבור לתשובה וחשבון נפש. במודעות שנתלו בריכוזים החרדיים העובדה שמדובר היה במפגעים ערביים הוזכרה רק ברמז.

"בתום ימי השבעה על קדושי עליון, נישא נהי ובכי בתוככי הבית בו ישבו הקדושים אשר הונפה עליהם יד אכזרית בעת עומדם בתפילה", נאמר בהם. הרבנים שנאמו בארוע כמעט ולא הזכירו את ההסלמה הביטחונית, אלא התמקדו באופן ההתמודדות האמוני עם הטרגדיה: התחזקות בקיום מצוות הדת.

האירוע עורר עניין רב ברחוב החרדי, שהזדעזע מהטבח שהתרחש בלב שכונה חרדית שלווה, המרוחקת ממוקדי העימות בירושלים. בשבוע האחרון התקשורת החרדית לא פסקה מלעסוק בפיגוע ובהשלכותיו, ומדובר בכנס המרכזי הראשון שנועד לחשבון נפש פנימי בעקבות הטרגדיה.

בתחילה אף התכוון המנהיג החרדי הבולט כיום, הרב אהרן לייב שטיינמן, להשתתף בארוע, אך בשל מזג האוויר הקשה ובהתחשב בגילו (למעלה מ-100) הוחלט לוותר על כך, ולהסתפק בנאום מצולם שהוקרן בערב. גם הוא לא התייחס כלל להיבט הלאומי של הארוע, רק אמר "כל אחד צריך להתחזק כמה שיותר ביראת שמיים והקדוש ברוך הוא יעזור שלא יוסיפו לדאבה עוד".
"אריה לא ברח"

הרב ברוך מרדכי אזרחי, מנהיג שנחשב לרטוריקן בולט ונאומיו סוחפים תשומת לב רבה, אמר דברים ברוח זו. הוא מיצב את הארוע כגזירת שמיים, ללא התייחסות למחבלים עצמם: "הדבר הזה אירע מהשם", אמר. "צריכים לחשוב אילו עוונות יש לנו. לא צריך להסתכל על עוונות של אחרים, אלא כל אחד על העוונות של עצמו. צריך לדאוג שיראו בכל מקום שהיסוד שלנו זה תלמוד תורה".

הגישה הזו אף ניכרה במכתבי הרבנים שנכתבו לקראת הארוע והוקראו בו. הרב ניסים קרליץ, שעומד בראש אחד מבתי הדין הנחשבים בעולם החרדי, כתב בקצרה ובחר לגזור מהטרגדיה הקשה תובנה בנושא פורמלי-הלכתי. "הדבר הנורא מעורר אותנו להתחזק. והיות שהמקרה אירע בבית כנסת, מעורר אותנו לעניינים השייכים לבית כנסת, ועל כן יש לחזק את הציבור להתעורר לבוא בזמן התפילה".

רב בית הכנסת בו אירע הפיגוע, הרב יצחק מרדכי רובין, התייחס לשאלות אמוניות שעשויות לעלות בעקבות העובדה שהפיגוע אירע בעיצומה של תפילת שחרית. "איך כשהם עם תפילין על הראש הקדוש ברוך הוא עושה להם כזה טבח נוראי?", זעק - והשיב: "ישנם שאלות שאנחנו לא צריכים לענות עליהם, לא מתפקידנו להשיב. על כל השאלות האלו יש לעם ישראל תשובה אחת: הרבה פעמים אדם לא מבין בשכלו הקט חשבונות שמיים. אין לנו שום שאלות". בהמשך, אף התבטא בצורה קשה: כשהזכיר את התהייה המפורסמת כיצד הקדוש ברוך הוא ראה את השואה ושתק, אמר "הוא לא ראה ושתק, הוא עשה את השואה! אבל אנחנו לא שואלים".

חיה לוין, אלמנתו של קלמן לוין, סיפרה על בעלה ש"היה בן אדם שהשתוקק ללמוד תורה ולקיים מצוות. הייתה לו רק שאלה אחת בחיים: מה השם רוצה ממני במצב זה?" רעייתו של אברהם גולדברג סיפרה על היבטים אנושיים

בדמותו: "הוא תמיד ניקה את המטבח לפני שהגעתי הביתה, בשביל שלא אגיע למטבח מלוכלך. הוא לא רצה שאגיע לבית מלוכלך. יש דברים שהיו נראים לי מובנים מאליהם, אבל פתאום אני מבינה". גם היא קראה לאחדות ואמרה "כולם צריך שיהיה להם כבוד לבריות ולהיות טובים אחד לשני. אנחנו צריכים להיות טובים אחד לשני".

יעקבה קופינסקי, רעייתו של אריה קופינסקי, הודתה על התמיכה שניתנה לה בשבוע האחרון. "אף אחד לא יכול לתאר את העזרה שקיבלנו מאנשים שהכרנו, אנשים שלא הכרנו. תודה לכולם. אני מרגישה קטנה לדבר באירוע כזה גדול. מנסה לומר משהו שיתן לנו חיזוק".

קופינסקי, ששכלה את בתה לפני כשנתיים, סיפרה על בעלה: "הוא היה בבית הכנסת ובמקום לברוח הוא נאבק בטרוריסט. זה היה אריה, אין שאלות על כך. זה ברור. כולם אמרו שהוא בטח עשה את זה. כולם בשכונה הכירו אותו כאיש של חסד".



קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק