כשהקיבוצניקים חגגו את הכנסת ספר התורה
אותם שמיים מעל קיבוץ שדה נחמיה, שם חגו המסוקים בעת התרסקותם בזמן "אסון המסוקים", הם אותם השמיים שחזו השבוע בהכנסת ספר תורה שלא הותירה עין אחת יבשה
מה זה קיבוץ, ומה היו במשך שנים רבות יחסי הקיבוצים לענייני דת ומסורת - אנחנו יודעים. והנה השבוע, בתיווכו של הרב יצחק קקון ראש המועצה הדתית בקרית שמונה, התקיים בקיבוץ טקס מרשים מרגש ומדהים של הכנסת ספר תורה. את ספר התורה תרמה משפחת רענעררט הצדיקה, שידה רב לה בכל מה שקשור לחסד, תורה והתיישבות בארץ. הספר נתרם לזכרו של סא"ל משה מועלם ז"ל, שנהרג באסון המסוקים, אסון שהתרחש ממש מעל שמי הקיבוץ, הסמוך לשאר ישוב.
כותרת האירוע הייתה- 'אותם שמיים'. אותם שמיים מעל הקיבוץ ששם חגו המסוקים בעת התרסקותם, הם אותם השמיים החוזים עתה בהכנסת ספר התורה בקיבוץ. האירוע היה מדהים, מכיוון שהמחזה הזה של עשרות בחורים מישיבת ההסדר בקרית שמונה, רוקדים ביחד עם חברי הקיבוץ, ועם חיילי החטיבה המרחבית, עם בני משפחת מועלם, והאורחים מרחבי הארץ שהגיעו במיוחד- הפסיפס הייחודי הזה , מלווה בכל עוצמות ההתרגשות, השמחה והריקודים- הוא הוא חוק הלאום של העם היהודי. זה העם היהודי במיטבו, ששום חוק או התפלספות תקשורתית או מניפולציה פוליטית לא יבלבלו אותו מתחושת הזהות היהודית והלאומית העמוקה והבריאה והטבעית שלו.
זאת ועוד. אנשי הקיבוץ , בראשות כמה מהוותיקים, שכבר ראו ועשו כמה דברים בחייהם, החליטו על הקמת בית כנסת בקיבוץ, וכבר החלו בתהליכי תכנון, איסוף כספים, ארגון תקציב וכדומה. מדובר על בית כנסת מפואר שיעמוד לתפארת וישרת את המתיישבים. ב"ה בחנוכה תשע"ו, כולנו נבוא לחנוך את בית הכנסת ולהדליק בו את הנרות הישנים והחדשים שחוברים להם יחדיו.
במהלך הריקודים, שאלתי את אחד מוותיקי הקיבוץ, ומיוזמי האירוע, למה בעצם הם עושים את זה? מה פתאום קיבוץ בונה בית כנסת ומכניס ספר תורה? תשובתו הייתה מדהימה- תקשיב, הוא אמר לי, לכולנו יש כמה שלבים בחיים שלנו. כשהגענו לקיבוץ היינו צעירים אידיאליסטים מלאי התלהבות. לנגד עינינו עמדו מילות המנון האינטרנציונאל:
קוּם הִתְנַעֵרָה עַם חֵלֵכָה עַם עֲבָדִים וּמְזֵי רָעָב
עוֹלָם יָשָׁן עֲדֵי הַיְּסוֹד נַחְרִימָה מִגַּב כָּפוּף נִפְרֹק הָעֹל
אֶת עוֹלָמֵנוּ אָז נָקִימָה לֹא כְלוּם מִתְּמוֹל- מָחָר – הַכֹּל.
בינתיים התבגרנו, ראינו עוד דבר או שניים בחיים, הבנו שהמציאות היא יותר מורכבת מסיסמאות ומנאומי כיכרות. והנה, אנחנו כבר מזדקנים, ואנחנו חושבים גם על מה שהיה פעם בילדותנו לפני ה'מרד הקדוש', ומה בעצם אנחנו משאירים לילדינו ונכדינו, בני דור ההפרטה
שמעתי והתרגשתי. לנגד עיני עלו וצפו מילותיה של המשוררת פניה ברגשטיין בשירה המופלא 'שתלתם ניגונים':
'שתלתם ניגונים בי אימי ואבי, ניגונים מזמורים שכוחים
גרעינים גרעינים נשאם לבבי, עתה הם עולים וצומחים
עתה הם שולחים פאורות בדמי, שורשיהם בעורקי שלובים
ניגוניך אבי ושירייך אימי, בדופקי נעורים ושבים '
השבוע זכיתי לראות מבעד לדמעות ההתרגשות, כיצד הניגונים שנשתלו אי שם במאה הקודמת, עולים וצומחים לתפארת בבית הכנסת החדש בשדה נחמיה ובספר התורה שהוכנס לתוכו.
אבי רט הוא מעורכי התלמוד הישראלי, הדף היומי לילדים. המאמר יפורסם בעלון בתי הכנסת "שבתון"
קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
