רבה של טורקיה: "אין לנו קשר פוליטי עם ישראל"

הרב יצחק חליבה טוען כי הקהילה היהודית במדינה זוכה ליחס חם מהנשיא ארדואן, ומוטרד בעיקר מהגירה שלילית של צעירים למדינות אחרות. לדבריו, החיבור למדינת ישראל הוא דתי, ולא פוליטי. "המלחמה ביניכם לפלסטינים גורמת לנו בעיות"

צביקה קליין | 4/1/2015 14:44 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
על הקהילה היהודית בטורקיה לא תשמעו הרבה בכלי התקשורת, ולבכירי הקהילה נוח עם העובדה הזו. מאז שני הפיגועים שהתרחשו בבתי הכנסת של הקהילה היהודית העתיקה באיסטנבול, הם החליטו להתרחק מהרדאר ולא להתראיין לתקשורת - ובמיוחד לא לזו הישראלית. הם נזהרים בביטוי התמיכה בישראל, ומתמקדים בהגנה על קהילותיהם. תייר שירצה לבקר בבית הכנסת באיסטנבול יתבקש להעביר מראש סריקה של הדרכון, ורק לאחר אישור יוכל להיכנס אליו - וזאת דרך דלתות ממוגנות ומוסוות.

עוד כותרות ב-nrg:
צה"ל עוזב את עוטף עזה: "אזרחים יגנו בגופם"
נרשם כ"ארגון טרור": החשבון הוקפא
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

את רבה של טורקיה, הרב יצחק חליבה, פגשנו בכנס הרבנים האורתודוכסים הבינלאומי השנתי, שארגן האגף לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית בראשות הרב יחיאל וסרמן. לכנס הגיעו 130 רבנים מ-42 מדינות מרחבי העולם, ודנו בנושאים החשובים ביותר על סדר יומה של הקהילות היהודיות, ובמיוחד על צורות התנהלות בזמן משבר. 
 
צילום: אוריאל גבריאל
''הקהילה הולכת ומזדקנת''. יצחק חליבה, רבה הראשי של טורקיה צילום: אוריאל גבריאל

וסרמן, שנמצא בקשר מתמיד על חליבה, ביקש ממנו, לראשונה מזה שנים רבות, להתראיין לכלי תקשורת ישראלי. לטלוויזיה הוא לא מוכן להתראיין, וגם במהלך השיחה איתנו הוא שמר על זהירות. הרב חליבה הוא נמוך קומה, אך בעל נוכחות מרשימה ביותר. הוא מצחיק ושנון, ומתגאה בחפתים המוזהבים המעטרים את חולצתו, עליהם מצוייר מגן דוד. לדבריו, הקהילה היהודית בטורקיה לא ביקשה להתרחק מהתקשורת, אלא רק ביקשה למנוע התבטאויות לא מדוייקות. "אנחנו רק אומרים לעיתונאים לשלוח את השאלות מראש ובכתב. זה הכי חכם, כי כך לא יכולים להוציא את דבריי מהקשרם. הכול מופיע בכתב ויש אסמכתה".

חליבה מספר כי קהילתו מונה כיום כ-17 אלף חברים. "פעם היו עושים מפקד אוכלוסין שבו כולם היו נשאלים בנוגע לדת. היום כבר לא שואלים על הנושא הזה, אז אנחנו רק יכולים לשער את המספר". רוב יהודי טורקיה חיים באיסטנבול, כ-1,400 מתגוררים באיזמיר והשאר ביישובים קטניטם יותר. באנקרה ישנן רק שתי משפחות יהודיות, ובית הכנסת במקום כבר לא פועל.

בביטאון הקהילה, 'שלום', התפרסמה לאחרונה ידיעה בה נטען כי כ-40 אחוז מצעירי הקהילה מחליטים לרכוש השכלה אקדמית מחוץ לגבולות טורקיה, נושא שמדאיג מאוד את ראשי הקהילה. "לצערי רוב הצעירים יוצאים מהמדינה כדי ללמוד באוניברסיטאות", אומר הרב חליבה. "מי שיש לו עדיין משפחה בטורקיה ממשיך לבקר ואולי חוזר בסופו של דבר, אבל הרוב נשארים במדינות שבהן הם לומדים. דבר אחד ברור לי - הקהילה היהודית בטורקיה הולכת ומזדקנת, אין הרבה ילודה, והמבוגרים, לא עלינו, נפטרים מהעולם".
"המלחמה בין ישראל לפלסטינים גורמת לנו בעיות"

אני משער שאין אצלכם הרבה נישואי תערובת. בכל זאת מדובר בקהילה מסורתית מאוד.
"לצערי יש נישואי תערובת. פעם בכנסים כאלה הייתי מתגאה שאין אצלנו בקהילה תופעות כאלה, אבל כעת זה קורה גם אצלנו. אגב, אני לא קורא לזה 'התבוללות' אלא 'נישואי תערובת', כי הם עדיין נמצאים בקהילה. אנחנו דואגים שהצעירים עדיין יהיו קשורים לקהילה, ולפעמים בן הזוג הלא יהודי מתעניין בגיור".
 

צילום: דו''צ
''זו לא מלחמת דת בין היהדות לאיסלאם''. ההשתלטות על המרמרה צילום: דו''צ

איך הקהילה מתמודדת עם המתיחות בין ישראל לטורקיה?
"אנטישמיות יש בכל העולם, ובטורקיה לצערי האנטישמיות הולכת וגוברת. לדאבוני הרב המלחמה בין ישראל לפלסטינים גורמת לנו לבעיות, כששני הצדדים רוצים להציג זאת כ'מלחמת דת' בין היהדות והאסלאם. אנחנו בקהילה היהודית, אזרחי טורקיה, חיים בשקט. מדי פעם מתפרסמים בעיתונות המקומית מאמרים אנטישמיים, וכשזה עוסק ביהודים אנחנו יכולים לתקוף או לתבוע, אבל כשמדובר בכתבות שליליות על ישראל אנחנו לא אחראים למה שהם עושים. יש לנו קשר טוב עם הרשויות. ביום שישי הבא יש לי פגישה עם ראש ממשלת טורקיה. אנחנו בקשר קרוב עם הממשל, וברוך השם אין אנטישמיות ממשלתית. אנחנו חיים בשלום, וכל עוד לא מערבים את המחלוקת הזאת של ישראל והפלסטינים ובין מוסלמים ליהודים הכול שקט אצלנו".
 
אז אתה לא מחבר בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות?
"לא, אני אומר תמיד שזו מלחמת ישראל והפלסטינים, ממש כמו שיכולה להיות מלחמה בין אנגליה לצרפת. במהלך ההיסטוריה ראינו שהאסלאם והיהדות חיו בשלום, ראיתי זאת במו עיניי. היו פעמים שהמוסלמים אפילו התנהגו כמו האח הגדול ישמעאל, והצילו אותנו בהרבה מקומות. אלא שהפוליטיקה הורסת את הכול. זה אסון לשני הצדדים. הפלסטינים והישראלים יכולים לחיות בשלום".

"יש בטורקיה אנטישמיות, כמו בכל אירופה"

כיצד נראים היחסים עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן?
"בסדר גמור. הוא נשיא טורקיה, ועל כן מערכת היחסים בינינו טובה מאוד. הוא אומר לנו כל הזמן, 'אתם אזרחים תורכים, אתם תחת חסותי כמו כל אזרחי תורכי'. אנחנו חוזרים ומזכירים שאין לנו קשר פוליטי עם מדינת ישראל. יש כמובן דת משותפת ואהבה, אבל קשר פוליטי אין לנו. ישראל היא ישראל, וטורקיה היא טורקיה. ניתוק הקשרים הדיפלומטיים בין המדינות ציער אותי – הרי תמיד חיינו בשלום. אולי הזמן יעשה את שלו".
 

AFP
''חברים טובים''. ארדואן מחוץ לפרלמנט הטורקי בטקס ההשבעה לנשיאות AFP

איך ארדואן אחד על אחד?
"אנחנו חברים טובים, ויש לו גם יועצים לנושאים יהודיים. הוא קורא לי בשמי הפרטי, 'חליבה'. פעם, כשהיה ראש ממשלה, הוא פגש את ראשי הדתות בטורקיה באזור תיירות בעיר קרובה לאיזמיר, במהלך טקס חנוכת מסגד, כנסייה ובית כנסת. אמרתי לו רגע לפני שגזר את הסרט בכניסה למבנים החדשים: 'ראש הממשלה, את החוט הזה תשמור היטב. זה המפתח שלך לגן עדן, כי פתחת שלושה מקומות תפילה'. עד כדי כך יש לנו גישה הדדית, אנחנו ממש חברים. כשאנחנו באים אליו, הוא באמת שומע אותנו. בקרוב אני נפגש עם ראש הממשלה, הוא רוצה להראות שאין לו בעיה עם הדתות השונות".

לעתים בישראל מרגישים שהשלטון מכריח אתכם לגנות אותנו ולתמוך בהם.
"למה מכריחים? אני לא מבין - אתה חושב שאנחנו מפחדים שהוא יעשה לנו משהו? זה מגוחך. אין דבר כזה. הרי כל אחד שמבקר בטורקיה יכול לראות שאין בעיה. יש אנשים שאוהבים לדוג במים עכורים. אנחנו חיים בשלום. למשל, לאחרונה הוחלט להחזיר אדמות ומבנים יהודיים שהוחרמו על ידי השלטון, בתי כנסת ומבנים שהיו שייכים לקהילה. מחזירים לנו את כל מה שהוחרם. אנחנו רואים שיש רצון טוב".

אז המצב טוב?
"אם חלילה היה דבר לא טוב, היית שומע לפניי. היום, עם התקשורת האלקטרונית, הכול עובר כל כך מהר. אנחנו חיים בשקט, אבל
הנוער שלנו רוצה עתיד במקום אחר. יש לנו גם ביטחון פיזי, בתי הכנסת והמבנים שלנו הם כמו בונקרים, דלת ועוד דלת עד שנכנסים. הכול בגלל הפיגועים שהיו אצלנו".

איפה אתה רואה את הקהילה שלך בעוד חמישים שנה?
"אני לא יודע מה יהיה בעוד חמישים יום", הוא צוחק, "אבל נראה שהקהילה היהודית הטורקית תהיה קטנה מאוד, כי הנוער מוצא פרנסה במקומות אחרים. בכל מקרה תהיה קהילה, כי הקהילה היהודית באימפריה העות'מנית עתיקה ושורשית מאוד. היא תהיה קטנה, אבל תהיה קיימת.

"יש אנטישמיות, כמו בכל אירופה", הוא מוסיף להודות. "זה לא היה כך בעבר, הטורקים אוהבים אותנו, אבל עם כל הבלגנים הם הפכו להיות אוהבי מוסלמים".



קבלו את מקור ראשון לשבועיים היכרות ללא תשלום » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק