"התגייסנו לצה"ל למרות התנגדות ההורים"

צרפת-ישראל: הם עלו לישראל מתוך מניעים ציוניים, והתגייסו לצה"ל למרות התנגדות הוריהם. הכירו את החלוצים הצרפתים, צעירים שמתנדבים לשירות צבאי ומקווים בכך להביא את הוריהם לישראל

צביקה קליין | 20/1/2015 17:07 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מפריז לטירונות: בנימין הרוש ומוריס דריי,  הם שני צעירים שהגיעו לשנת לימוד בישיבת ההסדר היכל אליהו שנמצאת בישוב כוכב יעקב שבבנימין לפני מספר שנים. לפני פחות משנתיים, השניים היו צריכים להתחנן בפני הוריהם שיתנו להם להתגייס לצה"ל - אקט שהוביל לעלייתם. היום, הגלגל התהפך והוריהם כבר החלו תהליכי בירור לגבי אפשרויות העלייה.

- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

סיפורו של בנימין הרוש (21 ) מורכב: למרות שמאז ומעולם היה ברור לו שהוא הולך להיות לוחם בצה"ל, להוריו זה כלל לא היה ברור, ובמשך תקופה ארוכה הם לא שיתפו פעולה עם הרצון שלו, ואף ניסו להקשות עליו את תהליך הגיוס.
 
צילום: איגוד ישיבות ההסדר
בנימין הרוש ומוריס דריי ותלמידי ישיבת היכל אליהו בירושלים צילום: איגוד ישיבות ההסדר

"כל החיים שלי חלמתי על הגיוס. בהתחלה חשבתי שאני אהיה צנחן, איכשהו הפכתי בסוף ל'נגביסט' בגבעתי, אבל זה לא חשוב". הוא צוחק: "להורים שלי אמרתי שאני רוצה 'להתחזק קצת' ולסוע לארץ בכדי ללמוד בישיבה, אבל האמת היא שתמיד היה לי ברור מה המטרה".

איך הוריך הגיבו כששמעו את הכוונות שלך בעניין הגיוס?
"הם התנגדו בצורה נחרצת. זה היה מאוד לא פשוט לשכנע אותם. הם עשו שמיניות באוויר על מנת לסכל את התוכניות שלי. אני יכול להבין אותם. יש לי רק אחות אחת וגם היא הגיעה לארץ לתוכנית שנתית, ובבת אחת הם נשארו עם בית ריק".
 

ומה קרה בסוף?
"בסוף לא רק שהתגייסתי, אלא לחמתי ב'צוק איתן' והייתי בעזה למשך 15 ימים רצופים בהם הוריי לא יכלו כלל לדבר איתי. בדיעבד גיליתי שהם השתגעו מדאגה ולא ישנו ימים שלמים מהלחץ. בתום המלחמה עליתי על המטוס הראשון לצרפת בכדי להרגיע אותם, ולתת להם חיבוק. הם בכו והתרגשו ואז הם אמרו לי כמה הם גאים בי. התרגשתי מפני שעברתי מולם תהליך מאוד לא פשוט".

מה הם חושבים על עלייה?
"אחותי ואני בארץ עכשיו, ואין לנו תוכניות לחזור לצרפת. במיוחד לאור גל האנטישמיות והפיגועים. ברור לכולנו שרק כאן המקום שלנו. בימים אלה ההורים שלי התחילו בבירור קונקרטי לגבי מעבר הנה".
ההורים התחרטו על החינוך הציוני

מוריס דריי (20) גדל בבית ציוני מאוד, בו דווקא ההורים הם שעודדו אותו לעלות ולהשתקע בארץ. "הגעתי לארץ מיד עם תום הלימודים, וידעתי שאני רוצה ללמוד תורה ולאחר מכן להתגייס. ההורים שלי חינכו אותנו מגיל מאוד צעיר שהמקום האמיתי של היהודים הוא בישראל, אבל כשזה הגיע ל'תכלס' ההורים שלי התנגדו ולא הבינו למה אני צריך את זה. 'אתה לא חייב ללכת, אז למה לך?' שאלו. כשלחמתי ב'צוק איתן' כחייל בגבעתי, הם התחרטו על החינוך ה'יותר מידי ציוני' שהם העניקו לי. אבל היום יותר מאי פעם אני מרגיש עליהם שהם שמחים שלחמתי, והם גאים בי על כך שאני חלק מצבא שמסוגל להגן על אזרחי מדינת ישראל. עם תום שירותי הצבאי חזרתי לישיבה ואני שמח בהחלטה להשאר. אני גם מקווה לראות את ההורים שלי כאן בקרוב כי הם בהחלט מתכננים לעלות".

מידי שנה מגיעים לישיבת היכל אליהו כ-20 תלמידים דוברי צרפתית, זאת כיוון שמי שעומד בראשה הוא הרב שאול דוד בוצ'קו שנולד בשוייץ וגדל בצרפת. ה"ייחוס" שלו מגיע רחוק: הוא נכדו של הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו שהקים את הישיבה בשווייץ בשנת 1927 בשם 'עץ חיים'. לימים, בשנת 1985 'עלתה' הישיבה לארץ והפכה לישיבת הסדר.
איתן עוזרי מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר: "אנו רואים בהשבת עם ישראל לארצו את אחת המשימות החשובות. הישיבות מהוות עבור הבחורים האלה ועוד מאות כמותם מידי שנה בית חם, גם בזמן השירות הצבאי וגם לאחר שסיימו את שנותיהם בישיבה".



מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''בפולמוס''

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק