יהודים אמריקאים: נישואי תערובת - לא התבוללות
צעירי יהדות ארה“ב לא מדברים על ישראל בבתי הכנסת, לא חושבים שנישואי תערובת הם התבוללות, ורוצים להתחבר מחדש לדת. שיחה על יהדות אחרת
עוד כותרות ב-nrg:
- הורדת כיפה? לובשת מכנסיים? נכנעתם לחילונים
- אדיר זיק - עשור למותו של האאוטסיידר הנצחי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהמחקר עולה גם כי עשרה אחוזים מיהודי ארה"ב מגדירים עצמם אורתודוקסים, 18 אחוז כקונסרבטיבים ו־35 אחוזים כרפורמים. רק 22 אחוזים העידו שהם שומרי כשרות. 61 אחוזים מהיהודים תומכים בפתרון שתי המדינות, 57 אחוזים לא ביקרו בישראל. לשאלה "האם יש לכם קשר רגשי לישראל?" השיבו 30 אחוז "כן", 39 אחוז אמרו שיש קשר כזה "במידה מסוימת" ו־31 אחוז הודו שלא קיים קשר כזה.
האם צעירי הקהילה בצפון ארה"ב גאים להיות יהודים? האם הם תומכים בישראל? האם הם סבורים שישראל צריכה לשמוע את דעתם בנושאים מהותיים? כדי לברר זאת, נפגשנו עם צעירים המשתתפים במיזם 'מסע' בישראל.
מיזם 'מסע' מציע מאות תוכניות לצעירים יהודים המעוניינים בהיכרות מעמיקה יותר עם ישראל. בעוד מיזם 'תגלית' הוא בעיקרו סיור חווייתי בן עשרה ימים, ה'מסלולים' של 'מסע' נמשכים חמישה חודשים עד שנה.
ביקשנו להכיר מדגם של חניכים המייצגים את הקהילה היהודית לזרמיה השונים. חמשת הצעירים השתתפו לאחרונה בסמינר מנהיגות, כך שאפשר לראות בהם אליטה של הדור החדש.
סם בלוסטון (22) ממיניאפוליס מיניסוטה חובש כיפה סרוגה, אך לא ממש מייצג את הציונות הדתית. "אני לומד בישיבה הקונסרבטיבית בירושלים", הוא מספר. "גדלתי בבית קונסרבטיבי, והיהדות הייתה תמיד תשוקה גדולה מאוד בעבורי. לאחר שלימדתי יהדות והייתי מדריך במחנות קיץ יהודיים, הבנתי שיהודים צעירים גדלים בארה"ב ללא חוויות יהודיות משמעותיות – שבתות וחגים". בעקבות כך החליט בלוסטון שבשנה הבאה הוא יחל בלימודי רבנות קונסרבטיבית.
סמנתה אפריל (22) מהאליפקס נובה־סקוטיה שבקנדה גדלה אף היא בקהילה קונסרבטיבית, ונמצאת בימים אלה בישראל בחסות התוכנית 'קריירה ישראל', שבמסגרתה היא מתמחה במשרד הפרסום 'מקאן־אריקסון'.
מתיו קולמן (22) מלונג־איילנד ניו־יורק סיים לפני כמה חודשים לימודי תואר ראשון בביולוגיה וחינוך מיוחד, ובמסגרת תוכנית 'מסע' הוא מלמד אנגלית בבתי ספר בנתניה. "הגעתי לישראל כי הופרדתי מיהדות למשך זמן רב. מה שחיבר אותי מחדש היה ביקור בישראל מטעם 'תגלית', ואז החלטתי שאני חייב לחזור".
מה זה אומר שהופרדת מהיהדות?
"הקשר שלי ליהדות בעצם נגמר כשחגגתי בר־מצווה. היו לנו עניינים פנים־משפחתיים שגרמו לעניין היהדות להיות מסובך. סיפור ארוך. אני כאן כדי להתחבר מחדש, כדי ללמוד ולהבין מה תהיה המרכזיות של היהדות בחיים שלי".
מולי קראם (23) מגיעה מיוג'ין שבאורגון. "גדלתי בבית כנסת רקונסטרוקציוניסטי באורגון. מדובר בענף של התנועה הרפורמית, אבל שמאלה יותר", היא מספרת. קראם מתנדבת בישראל בתוכנית בשם 'יהל', ששיגרה אותה לעבוד עם הקהילה האתיופית ברמת־אליהו שבראשון־לציון. הקהילה שלה ייחודית מפני שהיא קטנה מאוד ומשפחתית. בית הכנסת של הקהילה הוא היחיד באזור.
"בבית הכנסת שלנו לא דיברנו בחיים על ישראל", היא אומרת, וחבריה לא ממש מזועזעים. "במסגרת מחקר שערכתי באוניברסיטה דיברתי עם הרב שלי, והוא סיפר ש'לא דיברנו על ישראל בבית הכנסת כי לא רצינו להרחיק אף אחד'. ישראל הוא נושא שנוי במחלוקת, במיוחד בקרב קהילות ליברליות־שמאלניות. אז יוצא שלא מדברים על ישראל בכלל". גם קראם הציצה אל ישראל במסגרת 'תגלית' והחליטה להעמיק בחקר שורשיה.
האחרונה היא נתניה פרון (24), שגדלה בווסט־בלומפילד שבמישיגן אך התגוררה בערים שונות ברחבי ארה"ב. גם היא השתתפה ב'תגלית', ואף למדה במדרשה אורתודוקסית ללימודי יהדות בישראל. עם השנים היא טעמה את רוב הזרמים המרכזיים ביהדות ארה"ב. "גדלתי בקהילה מסורתית־דתית, אך עם השנים אמא שלי התחזקה והיום היא אורתודוקסית לכל דבר. לאחר שעשיתי שירות לאומי בארה"ב הרגשתי שאני רוצה לתרום גם בישראל", היא מספרת.
מבין המרואיינים, שלושה הם צאצאים לנישואי תערובת –לשניים מהם אם לא יהודייה, ולאחת אב לא יהודי. מבחינתם לא מדובר ב"אישו", והנושא עולה רק במהלך הריאיון. כשאני שואל אותם לדעתם על המצב הגיאו־פוליטי בישראל, רובם מתקשים לענות. הם נמצאים פה רק כמה חודשים. חוסר הנוחות שלהם גובר כשאני שואל לאיזו מפלגה או זרם הם היו מצטרפים כאן.
"אחד הדברים שאני מתחבט בהם השנה הוא השאלה עד כמה יש לי, כאמריקני, זכות להביע דעה על מה שקורה פה", אומר בלוסטון. "הרי זה לא משפיע על חיי היומיום שלי בארה"ב. אישית, הייתי כנראה מתחבר פה לתנועות היהודיות הליברליות. סביר להניח שפוליטית הייתי במרכז. לצערי חסרים פה קולות מהמרכז, יש הרבה קיצוניות לכאן ולכאן".
"אני מתלבט אם לעלות לארץ", מצטרף קולמן. "בחודשים הקרובים אצלול להיכרות עם המפלגות בישראל כדי להכיר את כל הגוונים הפוליטיים".
פרון משוכנעת שהיא בשמאל, "וזה מעניין כי בארה"ב אני יותר במרכז".
אתם חושבים שליהדות אמריקה צריכה להיות אמירה או השפעה על מה שקורה בישראל?
"אני מבינה למה לא רוצים שיהודים אמריקנים ישפיעו על הפוליטיקה בישראל", אומרת פרון, "אבל אסור להתעלם מכך שחלק משמעותי מהמימון לקמפיינים של המפלגות בישראל מגיעים ממקורות בינלאומיים. זה פרדוקס: אני רוצה לעמוד לצד ישראל ולהיות גאה בה, אבל לא רוצה להחליט מה יהיה שכר המינימום פה. אני לא משלמת כאן מסים.
"מצד שני, שמעתי על יוזמה להציב בכנסת נציג מייעץ מטעם יהדות העולם. שיהיה חבר כנסת ייצוגי, שלא יוכל להצביע, אבל כן יביא את קולם של יהודי העולם".
"השאלה היא אם ישראל היא מדינה יהודית רק בשביל ישראלים או גם בשביל הקהילה היהודית בעולם", אומר בלוסטון. "אם היא פונה ליהודי העולם, אני חלק מהמדינה, ואני רוצה שתהיה לי אמירה והשפעה. אם ישראל מאמינה במודל הזה, וכך אני מניח, צריכה להיות לנו השפעה, כי מה שקורה בישראל, נרצה או לא נרצה, משפיע עלינו".
אתם מרגישים שישראל מקבלת אתכם?
"לא", ממהרת קראם להשיב, כאילו ציפתה לשאלה. "כשבאתי לישראל כיהודייה רקונסטרוקציוניסטית לראשונה חשבתי שיהיו כאן יהודים מכל הסוגים, שאוכל ללכת לכל מיני בתי כנסת. אולי אפילו לגרסה ישראלית לבית כנסת כמו שלי. חשבתי שיהיה כאן כמו בניו־יורק, שיש הכול מהכול ברמה היהודית ושאתה יכול לחיות איך שתרצה. אבל אמרו לי 'את לא יהודייה בכלל'. עבורי זה היה עצוב מאוד. זה גרם לי להתחבר לזהות היהודית־אמריקנית שלי הרבה יותר מאשר לישראלית. כל כך מקוטב פה".
לאפריל הייתה חוויה דומה. "מוזר להיות פה יהודייה קונסרבטיבית, במיוחד בימים הנוראים. שהיתי בירושלים ביום כיפור, ואפילו מצאתי בית כנסת קונסרבטיבי שממש הרגשתי בו כמו בבית. אבל כל התפילה הייתה בעברית ולא הבנתי הכול. גיליתי פה שמבחינה יהודית אני יותר מוצאת את עצמי בבית מאשר בישראל. כשאני בעבודה בארץ מוזר לעמיתיי שאני מספרת על בת־המצווה שלי כחוויה דתית, כי מבחינתם אני חילונית".
"לפי ההלכה היהודית אני לא יהודי", אומר קולמן. "גדלתי כרפורמי וכך אני רואה את עצמי, אבל אני לומד מכל הזרמים. לאחרונה, למשל, החלטתי לחבוש כיפה. זה עוד צעד שאני נוקט כדי לראות איך זה ישפיע עליי".
איפה אתם רואים את עצמכם ואת הקהילה היהודית־אמריקנית בעוד עשרים שנה?
"אני מקווה להיות רב, ורוצה להקים עמותה לקירוב ליהדות", עונה בלוסטון. "הפוקוס שלי יהיה על חינוך הורים. בעיניי, הקשר ליהדות צריך להתחיל בבית, ורק אז יש סיכוי שהילדים יתחברו. הרי ארבע שעות לימוד בשבוע לא מספיקות כדי להשריש את היהדות. במקביל אני רוצה ליצור תוכנות וטכנולוגיות שינגישו את הטקסטים היהודיים העתיקים כדי שהם יהיו מובנים יותר לדור הבא".
אפריל: "מאז שהגעתי לישראל אני שומרת 'פתק' בטלפון עם מנהגים ומסורות שאני רוצה לאמץ ולקחת איתי הביתה. אני מקווה שבעוד עשרים שנה יהיו לי בעל יהודי וילדים יהודים. תמיד אתמוך בישראל, והיהדות תהיה אחד הערכים החשובים שלי בחיים".
"אני אהיה שגריר למען שליחתם של יהודים צעירים לישראל", מקווה קולמן, "כי הביקור שלי בישראל שינה את נתיב חיי".
קראם בוחרת ללכת נגד הזרם. "אני לא דתייה אלא יהודייה תרבותית. אני לא יודעת אם יש בהכרח קשר בין יהדות אמריקנית וישראל. אני חושבת שהזהות נבנית דרך הקהילה ובית הספר, אבל אם לא גדלת על זה – זה חסר אצלך. ביהדות הליברלית בארה"ב יש משבר זהות קשה מפני שישראל זזה ימינה, ונראה לי שבגלל זה יהודים ליברליים לא מדברים על ישראל.
"בבחירות הקרובות יהיה מעניין מאוד לראות את הכיוון שישראל תצעד בו בשנים הקרובות, ואיך זה ישפיע על יהדות ארה"ב ועל הקשר של היהודים הליברליים עם ישראל. אני יכולה לראות מצב שהקשר, שממילא רופף, יתרופף עוד".
קראם נולדה לאם שגדלה כנוצרייה ולאב יהודי, והיא רואה את תוצאות המחקר על ההתבוללות בצורה שונה מזו האורתודוקסית. "אמא שלי כבר לא רואה את עצמה כנוצרייה, ואילו אני גדלתי
לדבריה, בעקבות המחקר הזה התעורר דיון רחב מאוד בשאלת נישואי התערובת. "אנשים הופתעו מאוד מההנחה שלפיה נישואי תערובת הם הסיבה להתבוללות. צריך להבין מאיפה אני מגיעה: אחוז ניכר מהקהילה היהודית שלי מגיע ממשפחות מעורבות. אם היית מוציא מהספירה את אלה שלא נשואים בנישואי תערובת, לא הייתה לנו קהילה. לדעתי, אדם כמוני, שבוחר להיות יהודי, מחזק את הזהות היהודית שלו. כי הייתה לך בחירה, ובחרת".
פרון: "אמי גידלה אותנו בצורה יהודית מסורתית ויש לי אבא נוצרי, כך שאני לא לגמרי סגורה על הכיוון היהודי שיהיה לי", אומרת פרון. "אני חושבת שליהודים יש מזל, כי אנשים בכל העולם מחפשים זהות להישען עליה, ואנחנו קיבלנו משהו שאנחנו חלק ממנו. יש לנו במה להיאחז. אני בהחלט אחלוק את המסר הזה עם ילדיי, שידעו שהם חלק ממשהו גדול יותר מהם.
"בעבר, בתי כנסת שימשו סוכנויות לגיוס כסף לישראל. בעוד עשרים שנה המצב יהיה שונה לחלוטין. ישראל תצטרך להחליט מה היחס שלה ליהודי התפוצות, אחרת היהודים בעולם יתרחקו ממנה. יהודים בעולם לא יוכלו לדבר בצורה חיובית על ישראל במקום העבודה, כי זה יגרום אי נוחות לאנשים סביבם. יהודי ארה"ב מרוחקים מאוד מהישראלים, והקרע יימשך אם לא יהיה ניסיון בין הצדדים".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
