ענת וקסמן היא כמו הבן הרשע בהגדה
כמו הבן הרשע, וקסמן הוציאה את עצמה מן הכלל. כאשר יש שאלות נוקבות וביקורת קשה, יש לומר אותם מבפנים בצורה חריפה אך בונה. כאשר זה נעשה מבחוץ, הביקורת הופכת לארסית והרסנית
מספר שעות לאחר שהאמירות האומללות של ענת וקסמן החלו להתפשט ברשת כאש בשדה קוצים, קיבלתי במתנה דיסק של אומנים ישראלים המבצעים את ניגוני הרבי מליובביץ'. אחד מהם הוא אביתר בנאי המבצע את השיר "צמאה לך נפשי". את השיר הוא שר בהופעה בערב בו נתקבלה הבשורה המרה על מציאת גופות הנערים החטופים וכך הוא כותב: "שמונה עשרה ימים של אימה תפילות ותקווה הסתיימו בזעזוע עמוק. מעט ידענו שהבשורה המרה הזו טומנת בחובה גם הכרזת מלחמה ושינוי עמוק בחברה הישראלית, אבל... הרגשנו את זה".עוד כותרות ב-nrg:
- קווי הנייעס: מהדורת חדשות מהטלפון הציבורי
- החרדים מסקרים את הביקור "קניה ווסט ורעייתו"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אכן, כולנו הרגשנו בקיץ האחרון את השינוי העמוק שעברה החברה הישראלית. ראינו סולידריות נדירה של החברה הישראלית על כל גווניה, ימנים ושמאלניים, דתיים וחילוניים, מסורתיים וחרדים, אשכנזים וספרדים, אחדות אותה אנו כמהים לראות גם בזמנים של שלום ולא רק בעיתות מלחמה. האחדות שחווינו, חזקה יותר מכל אמירה פוגענית של מיעוט סהרורי המנסה בכל כוח לשסע אותנו לגזרים.
''את מוזמנת לקום ולעזוב''. וקסמן
צילום: אריק סולטן
יש אנשים נאורים, שמרוב שהם נאורים - כל מי שלא חושב כמותם הוא חשוך. יש אנשי תרבות, שמרוב תרבות - כל מי שמדבר קצת אחרת מהם הוא תת-תרבותי. יש אנשים פלורליסטים, שמרוב פתיחותם- הם לא מסוגלים לסבול את מי שלא חושב כמותם. יש לוחמים למען זכויות אדם, שמרוב דאגתם לאחרים - הם רואים את האחים שלהם כ"עמים אחר".
היטיב לבטא את הדברים שלמה המלך בדברי החכמה שלו במגילת קהלת: "אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם. ...טוֹב אֲשֶׁר תֶּאֱחֹז בָּזֶה וְגַם מִזֶּה אַל תַּנַּח אֶת יָדֶךָ כִּי יְרֵא אֱלֹקִים יֵצֵא אֶת כֻּלָּם". קיצוניות, גם במידות טובות לכאורה, עשויה להביא לגידול של פירות באושים, ובלשונם של חכמינו – "האהבה מקלקלת את השורה".
אני לא בעד סתימת פיות, ואם יש למאן דהו ביקורת על החברה, על הממשלה, על המדינה או על הצבא - מחובתו לומר אותה. ברם, השאלה היא איך עושים זאת – באופן בונה או בדרך הורסת?
לא מזמן קראנו כולנו את ההגדה של פסח. הן הבן החכם והן הבן הרשע שואלים שאלות. מי שפיו סתום ו"אינו יודע לשאול" - מדורג אחרון. הבן "הרשע" אינו טיפש, היפוכם של דברים - הוא חכם לא פחות מהבן "החכם". מה שמבדיל בין החכם לרשע הוא העובדה שהרשע מוציא את עצמו מן הכלל – "לפי שהוציא עצמו מן הכלל כפר בעיקר". כאשר יש שאלות נוקבות וביקורת קשה, יש לומר אותם מבפנים בצורה חריפה אך בונה. כאשר זה נעשה מבחוץ, הביקורת הופכת לארסית והרסנית.
ענת וקסמן - אם החברה הישראלית היא "עם אחר" עבורך, את מוזמנת לארוז ולעזוב. כאשר תרצי להיות חלק מאתנו ולתקן מבפנים - הדלת תמיד תהיה פתוחה. "להתאחד זו התחלה; להישאר מאוחדים זו התקדמות; לעבוד יחד זו הצלחה" (הנרי פורד).
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם