האזינו: הניגונים שהולחנו בתאי הגזים
יהודים שרו בשואה, אפילו בתאי הגזים. הפרויקט "אחכה לו" מתעד שירי תקווה, אמונה וגעגועים שהושרו או הולחנו בזמן השואה. אהוד בנאי, אביתר בנאי, שי גבסו, ירמי קפלן ועוד שרים את השירים שחיזקו את היהודים גם במקום הנורא ביותר
יהודים שרו בשואה! השכל איננו מבין, הלב מתקשה להאמין, אבל הדבר אכן התרחש: יהודים שרו בשואה, בגטו, ברכבת, במחנות הריכוז ואפילו בתא הגזים. יהודים שרו בשבת ובמועד וברגעים אחרים של התרוממות רוח, של כאב עמוק וצורב ושל עצבות תהומית, ולא רק שרו – אפילו הלחינו ניגונים בתוך הגיהינום.עוד כותרות ב-nrg:
- פולין 2015: למי אכפת שכתוב יהודים לתנורים?
- אות יקיר בני עקיבא לאורי אורבך ז"ל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התגלית המדהימה הזו דחפה אותי יחד עם חיליק פרנק, נגן הקלרינט המפורסם, למסע של חיפוש ומחקר כדי לגלות לפחות חלק מהמנגינות והשירים שיהודים שרו בשואה, לחשוף את הסיפורים מאחוריהם, ולבסוף – להקליטם ולהפכם להופעה חיה.
אהוד בנאי, אביתר בנאי, שי גבסו, ירמי קפלן, אודי דוידי ובועז דוידוב הם בין האמנים שנרתמו לפרויקט "אחכה לו" - המציג אסופה של שירי תקווה, אמונה וגעגועים לצד לחנים לפיוטים מוכרים, שהושרו או הולחנו בזמן מלחמת העולם השנייה, במהלך השואה.
אשרינו - אילן דמרי
את הפרויקט ערכנו בשיתוף עם המרכז ללימודי השואה במכללה בירושלים, בראשות חוקרת השואה אסתר פרבשטין ומנהלת המרכז דורית טפרברג. במהלך התחקיר לפרויקט, יצאתי יחד עם חברי הטוב הכליזמר חיליק פרנק, וחיפשנו אחר ניגונים וסיפורים שייספרו את סיפור השואה באופן שונה מהמקובל - באמצעות מוזיקה. לאחר שאלה נמצאו, הם זכו לעיבודים המוזיקליים של מנהל הפרויקט, נאור כרמי וזכינו להפיק דיסק מוצלח ונוגע.
את השיר 'אשרינו' המובא כאן שר אילן דמרי ואת הסיפור העומד מאחוריו סיפר לי הרב צבי הירש מייזליש, ניצול שואה שהניגון הזה חרוט לו עמוק בנשמה, והרי הוא לפניכם: בליל שמחת תורה הובילו הרוצחים לבית המוקד לערך חמישים בחורים צעירים הנותרים עוד במחנה, וכאשר באו לתוך בית המוקד, אמרו להם הרוצחים שירחצו את עצמם, להיות נקי וטהור, כי כן היה דרכם לומר לכל הקדושים שנשמדו בתנורי הגז הללו, וזה היה רק מסווה ואמצעי פיתוי זעיר לרמות את הבאים לבית התופת, כאילו שהם עומדים לצאת לחירות.
אמנם הילדים הללו ידעו בבהירות מה צפוי להם בעוד רגעים אחדים, לכן התגברו במסירות נפש עליונה על מצב רוחם ועל המציאות העגומה שבה המה נמצאים, וענה אחד ואמר 'חברים יקרים היצט איז דעך שמחת תורה! אמת מיר האבען נישט דא קיין ספר תורה צים טאנצין, אבער דער רבונו של עולם איז דאך דא מיט אינץ, לאמער טאנצען מיט איהם, בעפאהר מיר ווערין פארברענט' שזה בעברית: 'עכשיו זה יום שמחת תורה. אמת שאין לנו כאן ספר תורה לרקוד עמו, אך ריבונו של עולם כן נמצא עמנו כאן, הבה נתלכד ונרקוד עמו'.
הבחורים התלכדו יחדיו במעגל ריקודים, וזימרו את הפסוקים "אשרינו מה טוב חלקינו ומה נעים גורלנו וגם וטהר לבנו לעבדך באמת", בניגונים הידועים, והקולות של שירה וזמרה היו בוקעות מתוך חדרי בית המוקד. והתלהבות הנערים בשירם וזמרם עברו כל גבול.
מעוז צור - אביתר בנאי
והנה השומרים הנאצים שעמדו בחדר החיצונה מוכנים לפתוח עליהם הגז, בשמעם את הקול זמרה נכנסו פנימה בכעס ורוגזה מצד אחד, ומצד שני מלאים השתוממות והתפעלות על שנערים אלה שעומדים על סף המות יכולים עוד למצוא עוז וגבורה בנפשם לצאת בריקודים ושירות ותשבחות.
קצפו של מפקד הס"ס המנוול עבר על כל גדותיו בשמעו את התשובה של הנערים, על שאלתו לשמחה מה זו עושה ומה סיבת הריקודים והזמרה בשעה גורלית זו. הנערים השיבו שהלא בין כה וכה אנו הולכים להשמדה סופית בכל רגע, וזה גופא סיבת עליזותנו, היות ששמחים אנחנו להסתלק מעולם שפל ובזוי זה, שכלבים שכמותכם המה המנהלים והקובעים בו את חוקיו והליכותיו לבני אדם הנמצאים בו.
אם ישנה רק אפשרות להיפטר ממנוולים ארורים כמותכם זאת היא השמחה והחדוה העליונה עבורנו. ועוד סיבה ישנה לששון לבנו, כי עומדים אנו עוד מעט להתראות יחד עם הורינו ובני משפחותינו אשר רצחתם בשפלות ועינויים על אנושיים, ובזה יאופשר לנו להתאחד שוב עם משפחתנו.
זכרנו לחיים - הרב תמיר גרנות
הקצין הנאצי הסאדיסט התמלא כעס עד להתפקע וצעק לעומתם אני אלמדכם לקח ואפר את מחשבתכם הזאת, ובמקום להרוג אתכם בפעם אחת באופן מהיר, אאריך את תקופת גסיסתכם ככל האפשר, ואעביר אתכם למקום מיוחד, שבו יטפלו בכם באופן מיוחד בכל מיני עינויים ויסורים נוראים, וחתיכות חתיכות יחתכו מגופכם החי עד שנשמתכם תצא מכם לאט לאט מתוך סבל בלתי אנושי.
הנערים לא שעו לדבריו ולצווחותיו והמשיכו בשירם וריקודיהם ברוב התלהבות ודביקת אין סופית וצחקו בפניו עד שהיה נראה בעיניו שהם עושים ממנו צחוק ואינם יראים ממנו ומדיבוריו. מתוך כעס גדול הוא עצר את הרקידה והוביל אותם חזרה לתוך המחנה, הכניס אותם לבלוק מסוגר עד שיסדר להם העינויים קשים כאשר אמר.
אך נתהווה להם נס גדול כי למחרת בהשכמת הבוקר היה מוכן טראנספרט גדול עם כמה מאות אנשים למקומות עבודה שונים בגרמניה. רובם השתלבו בטראנספרט, יצאו מתוך מחנה אושוויץ ונשלחו למקומות עבודה שונים. הבחורים שנשארו עוד באושוויץ השתלבו בבלוקים שונים, ובאופן הזה ניצלו כל הנערים ממוות לחיים.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר אמי"ת אורות שאול בכפר בתיה
ההופעה "ניגון שעולה מן האפר" – בהשתתפות הרב תמיר גרנות, חיליק פרנק עם הרכב הלב והמעיין היא ביוזמת ישיבת ההסדר אמי"ת אורות שאול בשיתוף עיריית רעננה והיא תתקיים ביום חמישי מוצאי יום השואה כ"ז ניסן 16.4 בשעה 20:30 במשכן המוזיקה ברעננה
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם