"הגרמנים איימו להשמיד את כל יהודי ג'רבה"
במשך שנים, לא הכירו בעובדה ההיסטורית שהגרמנים הגיעו וחוללו זוועות גם בצפון אפריקה. פנינה ביתן, קיבלה הכרה בשנים האחרונות והתעודה המכירה בה כניצולת שואה תלויה על המקרר. את סיפורה מביאה בשמה, ביתה דינה מושקוביץ
הייתי אז ילדה בת 10. אני זוכרת שכבר בשנת 1940 הגיעו אלינו שמועות על מלחמה באירופה, מלחמה גדולה. ככל שנקפו הימים, המצב אצלנו הלך ונעשה בכי רע. היו אלה ארבע שנים של רעב ומחסור. נשארנו רק עם הבגד שעלינו ולא הייתה לנו אפשרות להתקלח או לכבס את הבגדים, מצב שגרם לנו להתמלא בכינים, ממש מכת כינים.עוד כותרות ב-nrg:
- "חלקתי עם אבא את פרוסת הלחם האחרונה שלו"
- האזינו: הניגונים שהולחנו בתאי הגזים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מלבד הרעב והמחסור, שבגללם מתו רבים, היינו שרויים בפחד איום. אווירונים של צבא גרמניה חגו מידי יום בשמיים, והיינו מסתתרים בבית מרוב אימה. בזמן ההפוגה רצנו לחפש רדיו על מנת לשמוע מה קרה. כשלא יכולנו להגיע הביתה היינו מחפשים מחסה ביערות. הגיעו אלינו ידיעות שבטוניס הקימו הגרמנים משרפות כדי לשרוף את היהודים. הבנו שלא רחוק היום והם יגיעו גם אלינו.
''מלבד הרעב והמחסור, שבגללם מתו רבים, היינו שרויים בפחד איום''. פנינה ביתן
צילום: באדיבות המצלם
ואכן בשנה האחרונה למלחמה הגיעו הגרמנים לג'רבה. הדבר ארע בשבת בבוקר. הם התקרבו לבית הכנסת הקדוש "גריבה", לקחו בשבי את הרבנים שלנו והכריזו ברמקולים שעל היהודים להביא להם 50 ק"ג זהב כופר נפש. הם איימו שאם לא יקבלו את הזהב, הם יהרגו את כל יהודי ג'רבה. היה זה יום שחור משחור. גבאי בית הכנסת יצאו אל הרחובות בצעקות וביקשו מכל היהודים להביא את כל הזהב שברשותם למקום האיסוף. הידיעה עשתה לה כנפיים ועד מהרה נאספו 25 ק"ג זהב.
הגרמנים לא הסתפקו בזהב שקיבלו והחליטו לקחת גם את הזהב שנמצא בבית הכנסת "גריבה". תמיד ידענו שאסור לגעת בבית הכנסת הקדוש הזה, ולכן כשהגרמנים נכנסו לבית הכנסת ולקחו משם זהב, הייתה לי תחושה שמשהו טוב יקרה. ואכן באותו לילה הגיעו חיילים של צבאות אנגליה וצרפת והגרמנים ברחו וזרקו את כל האוצרות שהיו בידיהם. את היום הזה לא אשכח לעולם! השמחה הייתה רבה- ברוך ה' ניצלנו!.
אני זוכרת מקרה מיוחד שקרה בגָבֵּשׁ, עיר בטוניס: הרב הקדוש יוסף מערבי היה קבור שם. הכול ידעו שמי שרוצה להיפקד בילדים, הולכת להשתטח על קברו ונפקדת. (לאחותי הגדולה לא היו ילדים, והיא הלכה להשתטח על קברו של הרב ונפקדה בבן).
הגרמנים שמעו שיש קבר בגבש שהוא קדוש מאוד ונחשב מאוד בעיני היהודים, ועל כן הם שלחו טנק להרוס את הקבר. ברגע שהתקרבו אל הקבר נעצר הטנק על מקומו ולא זז יותר. הגרמנים, שהבינו שהעניין כבר לא בשליטתם, ברחו מהמקום בבהלה. לפי סיפורים של מי שביקר במקום לאחרונה, הטנק נמצא שם עד היום.
נראה שהזמן שחלף לא הקהה את זיכרונות הסבל והצער, אלא העצים אותם, ולכן אפילו היום, שנים רבות לאחר פרוץ השואה, עדיין קשה לאימא לפתוח את הפצעים. היא אומרת שקשה לתאר את כל מה שעברו שם.
הכותבת היא ביתה של פנינה ביתן, לבית פרג'ון
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם