מה חושב הרב שטיינמן על תואר שני לחרדיות?
מועצת הרבנים החסידיים התירה לימודי תואר שני לנשים וכעת נחשף מה חושב על כך מנהיג הזרם הליטאי. "הוא לא יכול להגיד שאסור בזמן שרוב הציבור יילך ללמוד את זה". האזינו
הוראותיהם של מנהיגי הציבור החרדי מתפרסמות בעיתונים המפלגתיים ומציגות בדרך כלל עמדות ברורות וחדות כלפי הציבור. אך לפעמים מתאפשר לקהל שומעיהם להציץ פנימה, אל לבטיו של גדול הדור: הרב שלמה וולף, ממנהלי סמינר "וולף" היוקרתי, חשף בשיחת טלפון את שיקוליו של המנהיג הליטאי המרכזי, הרב אהרן לייב שטיינמן, באשר לשאלת לימודי תואר שני לנשים.עוד כותרות ב-nrg:
- "הייתי נוצרייה אדוקה וגיליתי שאני יהודייה"
- צפו: "סיינפלד ביידיש" סדרת רשת חדשה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כיום ניתן ללמוד לתואר ראשון בלבד בתוך מסגרות הלימוד החרדיות, ובשבוע האחרון איפשרה מועצת האדמו"רים החסידיים (המקבילה למועצת הרבנים הליטאיים בראשותו של הרב שטיינמן) להתיר את הלימודים גם לתואר שני אקויולנטי. העובדה שהנושא קיבל היתר בציבור החסידי העלתה את השאלה גם בציבור הליטאי וכעת מנהיגו עוסק בסוגייה.
לפי דבריו של וולף, הרב שטיינמן לא קיבל הכרעה ברורה בנושא, ומסתבר שלדינמיקה של המציאות יש משקל רב בהכרעותיו. "הוא אמר שהוא לא יכול להגיד שאסור בזמן שרוב הציבור יילך ללמוד את זה", מספר וולף בשיחת הטלפון שהוקלטה והתפרסמה השבוע.
הרב שטיינמן נחשב למנהיג חרדי מתון יחסית, ואמירה זו אופיינית להנהגתו, אך מעולם הדברים הללו לא נאמרים במפורש. תומכיו רואים בכך אות לפרגמטיות שמלווה אותו, ואילו מבקריו מבקשים להוכיח מכך שהוא מובל אחר רצון הציבור.
בשיחה גם חשף וולף את היחס שבין שתי מועצות הרבנים, החסידית והליטאית. "הוא (הרב שטיינמן. מ"ג) אמר שאחרי שהם (החסידים) התירו, אז מה יעזור שהוא יגיד שאסור הרי כולם ילכו ללמוד אצל החסידים". בשונה מהבעות העמדה הברורות, וולף מספר שהרב שטיינמן עדיין בודק את הנושא וממתין. התחושה העיקרית של האחרון היא כי איסור מוכתב מלמעלה לא יצלח במקרה הזה.
"הוא (הרב שטיינמן) אומר שלאט לאט כל אחד יחפש היתר לצורך פרנסה וכל אחד יחפש איזה רב שיתיר לו, אז להגיד אסור על דבר שלא ישמעו זה גם לא דרך. אז חד משמעי הוא לא אמר שאסור, אז שאלו אותו אם מותר אז הוא אמר אני לא מתיר איסורים, אבל הוא אמר שתדעו, המציאות תהיה שאני מכיר את הדור והבנות כל אחת תחפש את ההיתר".
בשיחת הטלפון, השואל, אברך חרדי, מבקש שוב ושוב לקבל תשובה ברורה, אך במקרה הזה, באופן חריג, נאמר לו במפורש שהעמדה מעומעמת. פעמים שהמנהיג החרדי מעדיף שלא להכריע בחדות: "לא ברור כל כך. הרב שטיינמן לא רצה להתיר את זה, מה שגדולי הדורות לפנינו לא התירו בעבר הוא גם לא רצה להתיר, אבל מצד שני אמר שלהגיד אסור גם אי אפשר, מכיוון שהיום נשים יילכו לזה".
תחילתה של הפרשה בסוף השבוע שעבר: מועצת גדולי התורה של האדמו"רים החסידיים מתחה מעט את הגבולות עבור הנשים החרדיות והתירה להן ללמוד לשם קבלת תואר M.A - וזאת בתנאי שמדובר בתואר אקויולנטי, דהיינו תואר שמוכר לצרוך העלאה בדרגת השכר אך לא מאפשר קבלה למוסדות אקדמאיים.
היחס החרדי להשכלה הגבוהה נע בדינמיקה משל עצמו, משתנה בצעדים זהירים, ואדם מבחוץ לא תמיד יבין את התהליכים: רכשים תארים אקדמאיים אסורה בסמינרים החרדיים שמרניים, וזאת כדי שלתלמידות לא תהיה אפשרות להמשיך ללימודים באוניברסיטאות. סמינרים שמקנים תעודת בגרות, כמו סמינר "לוסטיג", נחשבים למודרנים יותר.
השינוי הנוכחי הוא זעיר אך משמעותי, ועל כך תעיד ההתרחשות שהתלוותה לפרסומו: בסוף השבוע האחרון התפרסמה בעיתונים "יתד נאמן" (הביטאון הליטאי המרכזי) ו"המודיע" (הביטאון החסידי) מודעה מטעם סמינר "בית יעקב" בחיפה, לפיה "לאור החלטת מועצת גדולי התורה לאשר לימודים לקבלת דרגת שכר אקווילנטית ל- M.A, אנו נערכים לפתיחת שנת הלימודים הבאה".
"מועצת גדולי התורה" היא השם הזהה למועצת האדמו"רים החסידיים ולמועצה של הרבנים הליטאיים, ופרסומה של המודעה בביטאון הליטאי גרם לקוראים לחשוב שגם הרבנים הליטאיים שותפים להיתר הנוכחי - ועל כן היום (א') פורסמה ב"יתד נאמן" הבהרה כי מערכת העיתון לא הייתה אחראית לתוכן המודעה הפרסומית מהשבוע שעבר.
המעניין הוא כי ההקלה הנוכחית הגיעה דווקא מכיוונם של האדמו"רים, שחלקים מתוכם נהגו לנקוט קו שמרני יותר מהמנהיג הליטאי. במכתב מזכיר המועצה, שפורסם באתר "כיכר השבת", נכתב הנימוק להיתר: "כדי להיטיב את משכורתן של עובדות ההוראה במוסדות החינוך החרדיים".
כאמור, העיקרון שעומד מאחורי אי הקניית תעודת בגרות ותואר אקדמאי נובע מהחשש שהתלמידות יפנו ללימודים במכללות ואוניברסיטאות, ולא יישארו בגבולות "החממה" החרדית. כל עוד מדובר בתואר אקויולנטי, אין הבדל בין תואר ראשון לשני, ובכל זאת ארך זמן עד שההיתר ניתן.
"לא היה מי שיקדם את זה, והיה חשש מריבוי ההשכלה", תיאר בשיחה השבוע עם nrg יהדות גורם במועצה החסידית את הזהירות שמתלווה מהלכים מסוג זה. לבסוף, כאמור, הנימוק שהכריע היה כלכלי: הצורך "להיטיב את משכורתן של עובדות ההוראה".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם