הכירו: שומרים שבת, גרים ביו"ש ומצביעים מרצ

‫כשאתה דתי ושמאלני, אתה נמצא פעמיים במיעוט. זה לא קל, אבל חברי הקבוצה הזו מאמינים שתפיסת עולם מורכבת אפשרית בהחלט. וכן, אפשר למצוא אותם גם ביישובי יהודה ושומרון

בחירות 99'. במטה מפלגת מימד מתקיים דיון סוער בשאלה האם לחבור למפלגת 'ישראל אחת' בראשות אהוד ברק, או לרוץ לכנסת באופן עצמאי. חלק מהסקרים מצביעים על כך שהריצה המשותפת עשויה להחליש את כוחה של המפלגה, אבל הרב עמיטל מתעקש: "לא אכפת לי אם תוכיחו באותות ובמופתים שנקבל שישה מנדטים לבד, ועם מפלגת העבודה נקבל אחד וחצי", הוא אומר לנוכחים. מימד ממשיכה בקו המאוחד גם בשתי מערכות הבחירות הבאות, עד לבחירות 2009 שבהן היא נשארה מחוץ לכנסת.

עוד כותרות ב-nrg:
- צפו: רקד עם טלית ושופר והדהים את השופטים
- הרב הראשי גינה את ההצתה: "מסכן יהודים"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

‫‫"החבירה למפלגת העבודה לא הייתה מהלך פשוט", אומר השבוע הרב מיכאל מלכיאור, מראשי המפלגה. "אבל זו הייתה התפיסה של מימד. הליכה משותפת ולא בדלנות". ‫בקרוב ימלאו חמש שנים לפטירתו של הרב עמיטל, ולעתים נדמה שמשאלתו אכן התגשמה: השמאל הדתי נטמע כל־כך בציבוריות הישראלית, עד שכמעט קשה להבחין בו. בבחירות האחרונות הוא התפזר בין מפלגות השמאל והמרכז השונות, ואפילו בסקרים הוא כבר לא מוכר כקבוצה מובחנת.

‫''אנשים דתיים כבר לא אומרים באופן ברור 'אנחנו שמאל', הם מכנים את עצמם אנשי מרכז'', שמאלנים דתיים צילום: מירי צחי

‫"אנשים דתיים כבר לא אומרים באופן ברור 'אנחנו שמאל', הם מכנים את עצמם אנשי מרכז", מסביר חוקר הציונות הדתית פרופ' אשר כהן. "כדי למצוא אותם בבחירות 2013 הייתי צריך לאסוף מתוך קלפיות הציונות הדתית את מצביעי לפיד, העבודה, התנועה, מרצ וקדימה - הכול יחד, ויצא לי עשרה אחוזים מהציונות הדתית. במקומות מסוימים זה אולי נושק ל־15 אחוזים, אבל לא מעבר. מדובר בשני מנדטים לכל היותר, כלומר סדר גודל של 50־60 אלף איש".

‫לאן הם נעלמו?
‫"הם פועלים כבודדים, אין תנועה מסודרת. הנושא המרכזי תמיד היה שלום עם מדינות ערב, ועכשיו אין מדינות ערב לעשות איתן שלום. בגלל האינתיפאדות והמלחמות ועליית חמאס נוצר מצב שגם השמאל כבר לא מאמין שיהיה הסדר בדורנו. אם כל החברה עוברת את זה, אז קל וחומר הדתיים שמראש משתייכים לציבור שרובו ימני. אחרי שהנושא המדיני ירד, היה ברור שהם ייעלמו כתנועה".

‫הרב מלכיאור דווקא לא חושב שהשמאל נעלם. "לא נעלמנו מהשטח, להפך. עובדה שיש ציבור דתי לא קטן שהצביע ליש עתיד ולמחנה הציוני. התפיסה החברתית של הרב עמיטל חיה ובועטת, ויותר אנשים נתפסים גם לצלע השלישית של תפיסתו, שמתנגדת לכפייה דתית ולחקיקה דתית. אני חושב שהיא היום נחלתם של אנשים רבים בציבוריות הישראלית".

''לא נעלמנו מהשטח''. הרב מיכאל מלכיאור

‫הציונות הדתית עוברת בשנים האחרונות תמורות בתחומים שונים, דתיים וחברתיים. מדוע בנושא המדיני הקונצנזוס נשמר?
‫"זו כבר שאלה יסודית. למה מושגים כמו שלום, דמוקרטיה וכבוד האדם נתפסים כנחלת השמאל, ומדוע החברה הישראלית התפתחה בצורה כזו שהרעיונות הללו התקבעו כמשהו שהוא נגד הדת. זו שאלה מאוד קשה, ואני חושב שצריך לשנות את זה. אני גם משוכנע שהדברים ישתנו.

"יש חלק לא קטן בציונות הדתית שחושב שצריך להתמודד עם המציאות של שני עמים שנמצאים פה, וגם אם הם חושבים שזה בדיעבד ואני חושב שזה לכתחילה, זו כבר התקדמות. במשך השנים יוצא לי לדבר עם הרבה רבנים שלא מחזיקים בדעות שלי, ואני מגלה שהם רוצים להיות חלק מהשיח הזה".

‫רוצים להיות חלק מהשיח אבל חוששים להיקרא 'שמאל'?
‫"הם לא יהפכו להיות שמאלנים, אבל הם מוכנים להתמודד עם המציאות. אם רק הייתי יכול לספר לך על כל הרבנים שישבו איתי ואמרו לי 'אתה יודע שאנחנו מסכימים עם הדעות שלך, אבל אנחנו לא יכולים לצאת עם זה בגלל הציבור'. לא כולם יכולים להזדהות עם העמדות האלה כי קיימת עמדה מקובלת, פוליטיקלי־קורקט".

‫העידן הפוסט־מימדניקי

‫אירועי השבוע האחרון, ובראשם מחאת האמנים נגד שרת התרבות ושר החינוך, גררו אחריהם לא מעט תגובות ציניות מאנשי ימין. "רגב ובנט קומיסרים של דעות? הימין מנסה להשליט את דעותיו?", כתב קובי אריאלי, "מה אתם אומרים. תסתכל סביבך קוטלר וספר לי ולעצמך כמה דתיים אתה רואה בעבודה".

‫באופן אירוני משהו, את אותה ביקורת אפשר להפנות פנימה, למגזר הדתי עצמו. האם במערכת החינוך הדתית אין קומיסרים של דעות? עד כמה תלמידה שמאלנית באולפנה דתית יכולה להרגיש חופשייה להביע את דעותיה? עד כמה המוסדות המגזריים מאפשרים שיח שאינו עולה בקנה אחד עם העמדה הימנית הנפוצה? לא קלה דרכו של השמאלן הדתי. כדי לשרוד בתוך הקהילתיות המגזרית ובתוך המוסדות הציוניים־דתיים הוא נאלץ לא פעם לחרוק שיניים ולשמור את עמדותיו החריגות לעצמו.
[bigpic]
‫רחל קסל (50), פעילת שמאל דתית מפרדס־חנה ואם לארבעה, זוכרת את האוטובוסים שיצאו מבית ספרה להפגנות נגד פינוי יישובים. "חייתי בתוך חברה שהייתה ימנית באופן מוצהר, וכל הזמן מנקרת בפנים השאלה: איפה אני נמצאת ביחס לדברים האלה? מה אני חושבת על זה? לא בכל סיטואציה תגידי את כל מה שיש לך לומר, כי לא תמיד יש בזה תועלת".

‫אבל מעבר לחריגות שמרגיש תלמיד שמאלני בישיבה או נערה באולפנה, גם המפגש עם המקורות היהודיים הופך למורכב כשמתבוננים בו מתוך פריזמה שמאלנית. "זה תפס אותי השנה בפסח", מספרת קסל. "תמיד ישבתי בבית הכנסת והקשבתי לשירת הים ואמרתי לעצמי 'וואו, איזה יופי'. השנה התעמקתי במילים והבנתי שזו קריאה לנקמה ולהרג. היה לי מאוד קשה עם זה".

''אני דתי ולכן אני שמאלני''. דניאל בוקובזה

‫לעומת קסל, אצל דניאל בוקובזה (22) משוהם, תלמיד ישיבת ההסדר בעתניאל שהצביע מרצ בבחירות האחרונות, היהדות מתחברת באופן כמעט הרמוני עם השקפת העולם של השמאל. "אני חושב שהגעתי לשמאלניות דווקא מתוך זה שאני דתי. אני לא שמאלני וגם דתי - אני דתי ולכן אני שמאלני. בתורה יש לא מעט ערכים שאני מזדהה איתם כמו חמלה ודאגה לחלש, סובלנות והכלה. גם הצד הכלכלי והחברתי של השמאל מתחבר לי לתורה באופן טבעי".

‫בוקובזה מנהל את דף הפייסבוק "אני שמאלני/ת דתי/ה", שחברים בו, כמה לא מפתיע, קומץ סמלי של 375 חברים. במובן מסוים אפשר לומר שהוא מייצג את השמאל הדתי החדש, הפוסט־מימדניקי, שנאלץ לפלס את דרכו בתוך מגזר שכמעט אין בו מוסדות או מחוזות שמאל מובהקים להתערות בהם. את הבחירה בישיבה בעתניאל הוא מסביר בכך ש"זו פשוט הישיבה שהכי התאימה, למרות שהיא בשטחים".

‫ואיך אתה מרגיש עם זה שהיא ממוקמת מחוץ לקו הירוק?
‫"לדעתי טוב שהיא תעבור לצד השני. אני מאמין שאם יהיה הסכם שלום, הוא יותר חשוב מהשטחים. אני מקווה שלא יסלקו אנשים מהבית ושאנשים יוכלו להמשיך לחיות איפה שהם חיים היום, ורק השליטה תעבור לפלשתינים.

‫"הישיבה מאוד מכילה ולא הרגשתי שמשתיקים אותי, אבל בצבא היה שיעור על סמלי המדינה ועל ההמנון ונפתח דיון. אמרתי שאני חושב שיש בהמנון משהו פגום כי הוא מייצג רק קבוצה אחת בחברה ולא נותן ביטוי לקבוצות אחרות. הקצין לקח אותי לצד והבהיר לי בצורה תוקפנית שעדיף שלא אעלה דברים כאלה".

‫איש שמאל דתי שיבקש להשתלב בקבוצת שמאל חילונית יחוש את אותה זרות מן העבר השני.
‫"יש לי בעיה גדולה עם השמאל החילוני", מודה בוקובזה. "אני מרגיש לא שייך אליו. הוא מתנהל בשפה משלו ויש לו אופי מאוד תל־אביבי. ההפגנות מתרחשות הרבה פעמים בשבת, ומאוד קשה להשתלב שם חברתית. קשה לי בתור דתי שמאלני למצוא בית פוליטי. לפעמים אני מרגיש זאב בודד".

‫לשבור את הדיכוטומיה

‫בפברואר אשתקד שודרה בערוץ 10 סדרת כתבות של רועי שרון על תושבי יהודה ושומרון. בין היתר הצביעה הסדרה על ההתברגנות ביש"ע. המצלמה שוטטה בין בתי הפאר של המתנחלים, והמסר היה ברור: לא כל מי שבא לגור בהתנחלות עושה זאת ממניעים אידיאליסטיים. אולי זה מסביר את העובדה שבבחירות האחרונות התגלה מספר לא מבוטל של מתנחלים שהצביעו למפלגות שמאל.

‫האם מצוקת הדיור גרמה להם להתפשר על האידיאולוגיה? או שמא הצורך בקהילה תומכת? ואולי צומח פה שמאל דתי חדש, שמחזיק בדעות מעט יותר מורכבות מבחינה פוליטית. קחו למשל את נועה (השם המלא שמור במערכת), משפטנית ואם לארבעה שמתגוררת באחד היישובים בשומרון. נועה גדלה באריסטוקרטיה הירושלמית השמאלנית, והיא ובן זוגה מצביעים למרצ.
[bigpic]
‫"לא דמיינתי שאגור בהתנחלות", היא מספרת, "הגענו לשם מטעמי עבודה והתאהבנו במקום. אחרי ארבע שנים, כשהחלטנו לקנות בית, הלב אמר שנשארים ביישוב והאידיאולוגיה נאלצה לעשות עדכון מחדש. לא התמתנתי בדעותיי, אבל ידענו שזה הסיכוי היחיד שלנו לקנות בית. זה היה שיקול פרקטי וחינוכי - איפה נעים ונוח לגדל ילדים". למשפחתה של נועה לא היה פשוט עם הבחירה: "כשקנינו את הבית היה להם מאוד קשה לתמוך בנו כלכלית. הם הרגישו שהם נותנים כסף להתנחלויות. קיבלנו מהם המון ביקורת".

‫נועה מספרת שהיא רואה סביבה לא מעט אנשים, בעיקר צעירים, שמחזיקים בדעות מרכז־שמאל ומוצאים את מקומם דווקא בהתנחלויות. "הסיפור הכלכלי משחק תפקיד מרכזי. אלה שבאים לגור מעבר לקו הירוק בגלל אידיאולוגיה הם מעטים. מה שמוזר הוא שכאן אנחנו נחשבים יפי נפש, ובחוץ חושבים שאנחנו לא מספיק שמאלנים".

‫גם מירב ליבנה־דיל, רכזת תחום פלורליזם יהודי בארגון 'שתיל', בחרה לקבוע את משכנה באלון שבגוש אדומים. היא הצביעה למרצ וטוענת שהיא ממש לא היחידה. "יש אצלנו כמה וכמה זוגות בשכונה שהצביעו למפלגות שמאל־מרכז".

‫מתנחלת שמאלנית נשמע כמו סוג של אוקסימורון.
‫"הכותרות מתנחלת או שמאלנית לא מהוות חלק משמעותי מהזהות שלי. הייתי גרה ביישוב הזה גם אם הוא היה במקום אחר. ההצבעה שלי למפלגות שמאל היא בגלל שהימין זנח את הנושאים החברתיים. כשאני רואה שר חובש כיפה שנאבק לסגור את הדיור הציבורי אני מתביישת.

‫"השגרה הזו של שמאל־ימין מדיני כבר לא נכונה. התהליך המדיני ממילא תקוע. גם בימין יש התחלה של הבנה כזו. איילת שקד הניחה לאחרונה הצעת חוק שמתייחסת לניכוי חובות של אנשים מתחת לקו העוני. זו הצעה קלאסית של זהבה גלאון, והנה איילת שקד מציעה אותה. אז אולי יש תקווה לשבירת הדיכוטומיה".

‫בהינתן מצב של הסכם שלום, תפני את ביתך מרצון?
‫"אני לא חושבת שפינוי הוא אפשרות נכונה לשום צד. לא הייתי בעד ההתנתקות ואני מאמינה שיש אפשרויות אחרות. רק בשבוע שעבר הייתה השקה של יוזמה בשם 'שתי מדינות - מולדת אחת', שמדברת על פתרון שמשאיר את האנשים בבית שלהם. זו למשל תנועה שמחברת את עדינה בר־שלום ואליעז כהן עם כל מיני אנשים מהשמאל.

"אז יש פתרונות יצירתיים. אני רואה דברים מעניינים שקורים ומתחילים לחבר בין אנשים. מובן שאם תתקבל החלטה דמוקרטית שצריך לעזוב, נארוז מזוודות ונלך. אז כן, אני מתנגדת לפינוי, אבל ממקום אחר, של זכויות אדם. פינוי הוא לא דבר נכון בשום מצב - לא בהקשר של לפנות מביתם אנשים שלא שילמו את חשבון הגז, ולא בהקשר של לפנות מביתם אנשים בגלל הסדר מדיני".