תלמיד הרב מצפת: אתה כבר לא הרב שלנו
בטור מיוחד ל-nrg אומר יוסף זילברברג, אחד מתלמידי הרב החשוד כי קהילתו לא תלך אחר רבה באמונה עיוורת. הוא גם פונה לרב ישירות: "איך יכולת להסביר לנו כמה חשוב ה'שלום בית' ובאותה השעה גם לעסוק בפירוק משפחות ופגיעה בכבודן של נשים?"
הכתובת הייתה על הקיר הם כותבים. נו טוב, להכפיש לא תמיד עולה היום כסף. אולי כדאי להתחיל מהסוף: אין כל קשר בין האנשים היקרים שלומדים וחיים בישיבה הזו לבין מי שהיה ראש הישיבה ונחשד במעשים המתוארים.עוד כותרות ב-nrg:
- בתי הדין יחזרו לפעול תחת המשרד לשירותי דת
- הרב ריסקין: מאבקי משקף מלחמה על יהדות מכילה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
החבר'ה היקרים ובני משפחותיהם הם בדיוק כמוך, עם שינויים קלים פה ושם, הם למדו בישיבות תיכוניות בכל רחבי הארץ, הם באו לשנת הכנה לצבא, עשו צבא מלא או מסלול הסדר, בחלקם המשיכו לאוניברסיטה ובניית משפחה, ובחלקם חזרו להמשך לימודים בישיבה. הם בנים, אבות, קצינים, נשואים לנשים יקרות שבחרו, מתוך אידיאל, לעסוק בתרומה למדינה בחינוך, רפואה, צדקה ועוד.
כשאתה מגיע לישיבה הזו אתה לא פחות מנפעם. מה שהפך ממכינה קדם צבאית קטנה ברחוב צדדי לישיבה עצומה שמונה מאות תלמידים ובוגרים אשר שמם נודע בכל קצוות הציונות הדתית, אין יום שבו לא ראיתי משהו שנעשה למען הזולת. החל מאיסוף תרומות לנזקקים ועד נסיעות ארוכות כדי לשמח חתן וכלה יתומים, כניסה לשכונות שהמדינה זנחה ועידוד של הנוער בה לעשייה ופריחה, לטוב. אנשים שכל מהותם היה לשמח. ואהבת לרעך כמוך במובן העמוק ביותר של הפסוק המפורסם.
סעו לצפת, תשאלו בעיר. שעות רבות של לימוד מעמיק תוך ליבון סוגיות משמעותיות בעולם ההלכה היהודי, עם התקדשות מיוחדת באווירה השקטה והמיוחדת של העיר.
אז למה אני כותב? כי מאז שיצא הסיפור, תלמידי חכמים, רבנים גדולים ופוליטיקאים ששיחרו לפתחו של האיש המדובר, שסמכו ידיהם עליו, שביקשו עצתו לא אחת - מתהדרים בנוצות לא להם. "הכתובת הייתה על הקיר", מנסים להכפיש או להמעיט באיכותם של בחורי הישיבה ובני משפחותיהם משל היו סימנים בדרך. פתאום הם שכחו שהם עצמם באו בשעות לא שעות, בריצת מבוכה אחרי מכוניתו רק כדי לקבל עצה טובה. הם אלו שמנסים היום להסביר לכולכם, "טוב זה היה ברור". אל תקנו את זה.
בראש הישיבה הזו עמד אדם שבזמן כתיבת שורות אלו עדיין נחשב חשוד, לכן לא אפרט את השמועות והסיפורים שזורמים לנו כבוגרים בכל המדיות. לא הייתה הערצה עיוורת לאיש. זהו שקר גס שנובע בעיקר מתסכול פנימי של כותב כלשהו.
ההוכחה הניצחת לכך היא ההתנערות המוחלטת של תלמידי הישיבה מגדול ועד קטן, מאותו אברך שמכיר אותו שנים רבות לאותו תלמיד שהגיע אך לפני כמה חודשים, מרגע שמיעת החשדות והבנת חומרתם – האהדה לתורתו של האיש ולדבריו הפכה לסלידה והוקעה.
זה נכון שהקושי הוא כבד מנשוא. מי שהעביר שיעורים על כבודן של נשים, מי שהעביר שיעורים על שמירת כבוד המשפחה וערך החיים - הוא זה שהפך את חייהם של תלמידיו ובני משפחותיהם ברגע אחד לימי אבל, אך מתוך הימים האלו ממש ברגעים אלו קמה קהילה חזקה יותר שמתנערת מהרוע הזה וחוזרת לפעול לטובת הזולת. בכל הכוח. בלעדיו.
ואתה, אם אתה קורא את זה מהיכן שאתה נמצא, אם הכול נכון - איך יכולת? איך יכולת להסביר לנו כמה חשוב ה"שלום בית" וכמה חשוב לימוד התורה, העזרה לזולת, התרומה לחברים ולמדינה להביא מקורות, להיות האוזן הקשבת ובאותה השעה גם לעסוק בפירוק משפחות ופגיעה בכבודן של נשים? כמה רוע צריך להיות באדם כזה.
האם כך הוא היה תמיד? האם זה קרה רק בשנים האחרונות? אינני יודע. וזה חשוב לנו לדעת, כי על מדפי הספרייה מונחים ספריו, ותמונות שלי וחבריי עמו בחתונתם ובימי לימודנו שם, ואנו כל הזמן שואלים את עצמנו האם מדובר באדם שמעד במעשה נבלה, או במפלצת חולה שהתחזתה לאדם בצורה נפלאה.
וכך הוא היה, מתעורר בשעות הקטנות של הלילה, ומעביר שיעור עמוק לתלמידים הזריזים, תפילת ותיקין בכוונה עצומה אחרי טבילת מקווה באר"י ובשקט מיוחד שרק העיר המיוחדת הזו יכולה לספק, נעלם לעיסוקיו ומופיע לשיעור בישיבה, מחובר לטלפון הנייד כשהוא עונה למאות ואלפי שיחות ביום, שיחות קצרות שהגיעו מכל הארץ וגם מהעולם בנושאים רבים ומגוונים, עוד שיעור בישיבה, עוד פגישה עם תלמיד על עניין אישי שמציק, נסיעה לאירוע של תלמיד או פגישה עם אישיות חשובה, שיעור מסכם לתלמידי הישיבה שמגיעים מכל קצוות העיר, כולל ראש העיר.
זה מה שראינו כתלמידים. לאיש הייתה הבנה מיוחדת בתורת הנפש, ראייה אחרת במושגים רוחניים שהיוו עבורנו דוגמה לאדם שעבר רבות מבחינה רוחנית. אם הייתה הערצה כלשהי - הרי היא הייתה לתורתו ולהבנתו של האיש, בוודאי לא לאדם. כאמור, מרגע שמיעת החשדות - הרי תורתו אינה תורתנו. בניגוד לפרשיות דומות בעבר, שבהן ראינו המשך הידבקות של הקהילה סביב רב חשוד, הרי שכאן, לא תמצאו כהנה.
אותם אנשים שמאשימים ולו באצבע מורה את בחורי הישיבה או בני משפחותיהם בפשעים הנוראים הדבקים בו, ובו בלבד, הרי הם כנראה אותם אנשים שמאשימים את הנאנסת, או את הנפגעים בכל אירוע אחר. להאשים את הקורבנות - זו דרכם של הפושעים.
כולי תקווה ותפילה שאם השמועות נכונות, שיאזרו הנשים המדוברות כוחות וילכו להתלונן בצורה רשמית. אין לכן מה לפחד, כולנו עומדים מאחוריכן. חשוב מאוד שהאמת תצא לאור כדי שלא תפגענה אחרות, ונוכל להמשיך בחיינו כשאנו ממשיכים אותם במלוא הכוח והאמונה.
הכותב היה תלמידו של הרב מצפת במשך שנים רבות
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם