"בצוק איתן נהרג חייל בשל הבנה מוטעית של נוהל חניבעל"

פרופסור אסא כשר, כותב הקוד האתי של צה"ל אמר את הדברים בכנס צהר במהלך דיון שעסק בהיבטים ההלכתיים של נוהל חניבעל. "קצין בכיר אמר פעם 'טוב חייל מת מחייל חטוף'. הפתגם הזה הוא פתגם עקום ושערורייתי".

תמימות דעים במושב שעסק בנוהל חניבעל במסגרת כנס ארגון רבני צהר לחברה ומדינה: אין להרוג חייל או לסכנו בצורה משמעותית בכדי למנוע חטיפה. לצד זאת הנואמים ציינו כי הרוח בצה"ל כיום משדרת בצורה לא פורמלית היתר גם להרג חיילים, ותקפו את המצב הקיים. "יש לי בסיס מוצק לומר שבצוק איתן נהרג חייל עקב ההבנה המוטעית הזו של נוהל חניבעל", אמר פרופסור אסא כשר, כותב הקוד האתי של צה"ל.

עוד כותרות ב-nrg:
- "אסור מים": ההסבר להודעה שהציפה את הרשת
- רזי ברקאי: רפורמים מקיימים את התורה יותר ממני
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"בגרסה הראשונה של הנוהל היה ביטוי 'לסכל את החטיפה הזו בכל מחיר', אנשים לקחו ברצינות את המילה 'בכל' ופירשו שגם אם זה כרוך באופן וודאי בהריגת החייל", אמר כשר. "היה מי שהתבטא, קצין בכיר, במונחים של 'טוב חייל מת מחייל חטוף'. זה היה פתגם מהלך ברחובות הצבא באותן השנים.

'' זו דעה רווחת שמותר להרוג את החייל''. פרופ' כשר צילום ארכיון: אריק סולטן

"למה טוב? כי במשא ומתן מדינת ישראל תשלם בשביל גופה פחות מכפי שתשלם על חייל. ההבדל הזה הוא נכון, השאלה היא אם ההבדל הזה מצדיק שנירה בעצמנו בחייל. הפתגם הזה הוא פתגם עקום ושערורייתי". כשר סיפר שנוהל חניבעל, שאינו פתוח לקריאה בציבור, הוא בעל גרסאות שונות, ובאחת מהן מופיע המשפט "ערך חיי החייל עולה על ערך סיכול החטיפה". "זאת נקודת המוצא", קבע, "אבל למעשה לאנשים רבים אין בעיה לומר שטוב חייל מת מחייל חטוף. זו דעה רווחת שמותר להרוג את החייל".

בהמשך לדברים הללו אמר שיש לו בסיס מוצק לומר שבצוק איתן נהרג חייל מאש צה"לית בשל הרצון למנוע חטיפה, אך סירב לומר את שמו של החייל. "לאלפי אנשים לא הייתה בעיה לומר טוב חייל מת מחייל חטוף. דיברתי בפני קבוצה של עשרות חיילים, אנשים רציניים, תיארתי נסיבות של חטיפת חייל, וזו דיה רווחת שמותר להרוג את החייל. שאלתי אותם והמקהלה אמרה לי כן".

כותרת המושב הייתה "נוהל חניבעל בהלכה", והשתתפו בו, לצד כשר, הרב אלעזר גולדשטיין, שמרכז את פרויקט "אתיקה יהודית צבאית" (במסגרת "מכון משפטי ארץ") וכן סמח"ט במילואים אורי שכטר. כמו כשר, גם הרב גולדשטיין, שהתבקש להביא את העמדה ההלכית בסוגיה, סבר שאין כל היתר להרוג חייל בכדי למנוע סכנה עתידית במסגרת עסקת שבויים - ותקף גם הוא את המצב הנוכחי בצה"ל. "יש ביטוי נפוץ בצה"ל 'אפס שבויים', אמר. "יש לו מסר והוא מחלחל לשטח. אבל ברור שאסור להרוג אדם כדי להציל את עצמך. לא תרצח זה בין האיסורים שיש להיהרג ולא לעבור עליהם".

הנימוקים שהציגו כשר וגולדשטיין לאיסור להרוג חייל כדי למנוע חטיפה היו שונים. בעוד כשר סבר שגישה כזו פוגעת בערכים העומדים בבסיס הצבא, ביניהם ערך הרעות, גולדשטיין הדגיש את הנימוקים ההלכתיים.

מה יהודי בקוד

למרות תמימות הדעים בסוגיה זו, הייתה בין השניים, האחד פרופסור לפילוסופיה והשני רב, הבדלים ביחס לעסקת שבויים. כשר טען כי עסקה בה משוחררים שבויים, והציג לדוגמה את עסקת שליט - לא מתחייב ממנה תופסת סכנה משמעותית לצה"ל.

הרב גולדשטיין, לעומתו, הציג את דעות הסבורים כי עסקה כזו אכן מסכנת את הביטחון, למרות זאת דבק באיסור ההלכתי להרוג חייל כדי למנוע חטיפה - והסביר: "עסקת שבויים כן גורמת להחמרה, אבל ודאי שאנחנו לא פוגעים בחיי השבוי. ברור שיש להבדיל בין מניעת הצלה לרצח. זו צריכה להיות ההבדלה. לא יכול להיות שמי שיש לו את הכוח בשטח הוא יחליט".

בשיחה שקיים פרופסור כשר עם nrg לאחר האירוע הבהיר כי גם באם ישנו חשש שהחטיפה תוביל לעסקה שתסכן - אין היתר לפגוע בחייל. הוא הסביר אין להרוג חייל במצב עכשווי כדי למנוע סכנה עתידית, אלא יש להתמודד בהמשך עם הסכנה. "החייל הוא לא אביזר של המדינה. הוא אכן מסכן עצמו בכך שעלול להיפגע מאש האויב, אבל לא מאש שלנו".

במסגרת הדיון עסקו גם בערכים שעומדים בבסיסו של הקוד האתי של צה"ל. הרב גולדשטיין ושכטר טענו כי הרוח היהודית לא קיימת מספיק בקוד האתי. כשר השיב להם: "אנשים באו אליי עם הטענה הזו מה יהודי בקוד. אני לכולם אמרתי אותו דבר: תציעו לי הצעות כדי שבקוד האתי יהיה משהו יהודי. כולם חזרו עם אהבת הארץ. סליחה, למי אין אהבת הארץ? אין בזה שום דבר יהודי. הארץ הזו היא של היהודים. אבל ערך אהבת הארץ יש בכל מקום".

מצד שני, אמר, שהערכים "חיי אדם" ו"טוהר הנשק" הם יהודיים במובהק. "ההלכה והתורה הביאה לתוך מחזור הדם של העם היהודי, תעבד אבל לא בשבת, תאכל אבל לא הכל, תתחתן אבל לא עם כל אחת. זה שאני יכול לא אומר שאני חייב, זה רק אצלנו".