מנכ"לית לבתי הדין? "המנהל צריך כישורי פסיקה"

בתי הדין הרבניים היו תקועים זמן ממושך ללא מנכ"ל, וכשסוף סוף מונה לתפקיד הרב עו"ד שמעון יעקובי – הוא סופג חצים מכל הכיוונים ועתירות לבג"ץ. בריאיון ראשון הוא משיב לביקורת

אין כנראה עוד גוף ממלכתי שמעורר כל כך הרבה אמוציות ויצרים כמו בתי הדין הרבניים. זוהי המסקנה הראשונה שלי מהדיון הסוער שהתנהל בבוקר יום שני השבוע בבית המשפט העליון. המסקנה השנייה היא שעם כמות האג'נדות, האידיאולוגיות והמאוויים שהשחקנים בזירה מעמיסים על הגוף הזה – הדרך להבראתו ולהשבתו לתפקוד נורמלי נראית רחוקה מאי–פעם.

עוד כותרות ב-nrg:
- שליסל לא דקר בשם התורה, הוא כפר בה
- 40 הומואים דתיים יצאו מהארון בפומבי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מערכת בתי הדין נמצאת במצב של כמעט קריסה. עם מחסור של חמישה דיינים מתוך שבעה בבית הדין הגדול, גירעון של 15 דיינים בבתי הדין האזוריים, והיעדרו של מנכ"ל קבוע במשך כשנה תמימה – לא פלא שהשירות לאזרח נמצא בנקודת שפל שלא זכורה כבר שנים ארוכות. ולמרות כל זאת, הדיון השבוע בעתירה לבג"ץ נגד מינויו של עו"ד הרב שמעון יעקובי למנכ"ל בתי הדין, התנהל כאילו בעולם מקביל.

''כמו שמנהל בתי המשפט חייב להיות שופט בדימוס, כך גם במערכת בתי הדין''. עו''ד שמעון יעקובי מונה למנכ''ל בתי הדין הרבניים צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בסיטואציה ההזויה שהתרחשה בעליון נוצר מחומש שאף אחד מקודקודיו לא מסכים עם חברו על דבר: שני העותרים, 'התנועה למדינה יהודית' וארגון 'מבוי סתום', התכתשו ביניהם בשאלה אם הם מוכנים שיעקובי ימשיך בתפקידו באופן זמני עד לבירור הסוגיה העקרונית. המשיבים, יעקובי עצמו ונטע אורן מהפרקליטות שאמורה הייתה לייצג אותו, התווכחו סביב השאלה אם הוא מצוי בניגוד עניינים מוסדי כטענת היועמ"ש, או שלא. השופטים שלחו את הצדדים לעשות שיעורי בית ושלחו רמז עבה לווינשטיין שירד מהעץ. מסובך? לגמרי.

התפטרות לצורך מינוי זמני

נעשה סדר. כאשר הרב שלמה דיכובסקי סיים את תפקידו כמנכ"ל בתי הדין לפני כשנה, נכנסה המערכת לסחרור ולחוסר תפקוד. שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, החליטה להטיל את המשימה על אחת מבעלות התפקידים העסוקות ביותר במשק – מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור. עם כל הרצון הטוב, פלמור לא באמת הצליחה להשתלט על העבודה, והרב הראשי יצחק יוסף ביקש מהיועץ המשפטי של בתי הדין, שמעון יעקובי, למלא את תפקידי המנכ"ל בפועל ללא מינוי רשמי. במכתב ששלח הרב יוסף לדיינים הוא הורה להם לפנות "בנושאים הדחופים" ליעקובי.

בשלב מסוים פנה יעקובי ליועץ המשפטי לממשלה בשם הרב הראשי, תיאר את המצב החמור שנוצר עקב אי–איוש תקני הדיינים במערכת, וביקש ממנו למצוא דרך למנות מנכ"ל ודיינים אף שמדובר בתקופת בחירות. מי שריכזה את הנושא מטעם היועמ"ש הייתה המשנה ליועמ"ש (חקיקה) אורית קורן. קורן ניאותה לפגישה של הרב הראשי עם וינשטיין, אך לא הסכימה שיעקובי עצמו יהיה נוכח בפגישה.

התבקש למצוא דרך למנות מנכ''ל ודיינים אף שמדובר בתקופת בחירות. וינשטיין צילום ארכיון: פלאש 90

הנימוק שהציגה: ניגוד עניינים מוסדי, משום שיעקובי מועמד בעצמו לתפקיד המנכ"ל. בעקבות הפגישה הוציא וינשטיין הודעה חלבית שלפיה אין מניעה למינוי דיינים, אך נמנע מלהוציא צו–עשה למינוי בתוך פרק זמן סביר. עבור ראש הממשלה נתניהו, שהחזיק אז בתפקיד שר המשפטים לאחר שפיטר את לבני, זה לא היה מספיק. ההנחה היא שהוא לא רצה לנקוט פעולה שאולי תקומם עליו את החרדים. לפני בחירות, 'שב ואל תעשה' עדיף.

באוקטובר 2014 הוגשה לבג"ץ עתירה של ארגון 'מבוי סתום' בדרישה להוצאת צו ביניים שיעכב את כל הליך מינוי המנכ"ל עד שישונו תנאי הסף למשרה. הנימוק: המנכ"ל צריך להיות בעל כושר לדיינות או לרבנות עיר, מה שחוסם את המשרה בפני נשים. הארגונים טענו שהואיל ומחצית המתדיינים בבתי הדין הן נשים, מן הראוי שלפחות הניהול האדמיניסטרטיבי של המערכת יאויש בידי אישה. במקביל עתרה גם 'התנועה למדינה יהודית', שביקשה מבית המשפט להורות לשרת המשפטים למנות מנכ"ל קבוע לבתי הדין. שתי העתירות אוחדו על ידי בג"ץ.

בינתיים חלפו הבחירות, ושום דבר לא זז. לפני כחודש וחצי שלח יעקובי מכתב לרב יוסף ובו הודה לו על האמון, אך הודיע שלא יוכל להמשיך בתפקידו שכן הוא לא מסוגל להמשיך לשאת באחריות מבלי לקבל סמכות. הבעיה מבחינתו הייתה שבפועל כל החלטותיו היו בגדר המלצות בלבד, והדיינים יכלו לבחור אם להישמע להן או לא. הרב יוסף נזעק והפציר בו שלא יתפטר, ובמקביל פנה לשר לענייני דת דוד אזולאי וביקש למנות את יעקובי למנכ"ל.

אזולאי חתם על המינוי, אך אורית קורן ממשרד המשפטים שוב תקעה מקלות בגלגלים. היא כתבה לשר שהמינוי לא תקף בטענה שיעקובי הוא היועץ המשפטי של בתי הדין, והוא לא יכול להיות גם מנכ"ל המערכת וגם היועמ"ש שאמור לפקח עליה. יעקובי הציע לצאת לחופשה מתפקידו כיועץ המשפטי, אבל לקורן גם זה לא הספיק.

היא דרשה שיתפטר לגמרי מהשירות הציבורי כדי להכשיר את מינויו לתפקיד שהוא זמני בלבד. מבחינת יעקובי הצעד הזה היה בלתי אפשרי, שכן הוא הבין שאם לא ימונה בסוף התקופה לתפקיד הוא יישאר מחוץ למערכת ולא יוכל לשוב לתפקיד היועמ"ש.

יעקובי הציג תקדימים מהעבר המראים שכאשר המערכת רוצה למצוא פתרון שפוי היא יודעת לעשות זאת. בשנות השישים, למשל, מונה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה בן–זאב, לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה בעודו מכהן כשופט מחוזי, ורק לאחר שנה וחצי בתפקיד החדש הוא התפטר ממשרתו הקודמת. גם היועמ"ש לבתי הדין השרעיים שמונה למנכ"ל המערכת לא נדרש להתפטר מתפקידו לפני שהמינוי הפך לחלוט.

הדיון בבג"ץ המשיך להתנהל, אבל בדיון שהתקיים השבוע התברר שהמדינה, קרי הפרקליטות, טרם הציגה את עמדתה. בג"ץ דרש מעו"ד נטע אורן להגיש את תגובתה לדרישת ארגוני הנשים עד 20 בספטמבר, ושיגר רמז עבה ליועמ"ש שישקול בחיוב את מינויו של יעקובי למנהל זמני של המערכת לתקופה של ארבעה חודשים.

כיוון שתנאי הסף למינוי לתפקיד הוא כאמור תעודת כושר לדיינות או לרבנות עיר, דורשת קורן ממועצת הרבנות הראשית להבהיר אם תסכים לכך שנשים ייבחנו בבחינות ההסמכה לרבנות או לדיינות לצורך המטרה הספציפית הזו של מועמדות לתפקיד מנכ"ל המערכת. בשבועות הקרובים תצטרך המועצה להתכנס ולקבל החלטה בעניין.

הידע הכרחי

הרב שמעון יעקובי (57) התחנך במוסדות ציוניים–דתיים וחרדיים. הוא למד בישיבה התיכונית בנתניה, בישיבת חברון בירושלים, בישיבת ההסדר בכרם ביבנה ובמכון הרי פישל לדיינות. הוא שירת כקצין ברבנות הצבאית, הוסמך לרבנות עיר והחל את דרכו המקצועית כטוען רבני.

בהמשך למד משפטים באוניברסיטת בר–אילן. לאחר שנים ארוכות במגזר הפרטי כטוען רבני ועורך דין, מונה יעקובי בשנת 2002 לתפקיד היועץ המשפטי של בתי הדין. הוא חתום על רשימה ארוכה של מאמרים מקצועיים שפורסמו בכרכי 'כנס הדיינים', אבל מה שבאמת מעניין הוא רשימת ההמלצות הלא שגרתית שקיבל כתמיכה במינויו לתפקיד מנכ"ל בתי הדין.

שופטת בית המשפט העליון בדימוס, אילה פרוקצ'יה, השתפכה ממש בתיאור מעלותיו: "מינויו של הרב יעקובי יהיה מהלך שתהא בו תרומה חשובה לקידומה של מערכת בתי הדין, להעמקת הקשר של מערכת זו עם מערכת בתי המשפט האזרחיים, ולתהליך ההרמוניזציה ביניהם". היא תיארה את "השכלתו המגוונת ואישיותו המרשימה", וחתמה את מכתבה בקביעה שיש במינויו לתפקיד "חשיבות חברתית מן המעלה הראשונה".

''מינויו של הרב יעקובי יהיה מהלך שתהא בו תרומה חשובה לקידומה של מערכת בתי הדין''. השופטת פרוקצ'יה צילום ארכיון: אתר בתי המשפט

גם שופטת העליון עדנה ארבל כתבה בשבחו של יעקובי, והתמקדה ברגישות שלו "למעמד הנשים בבתי הדין". המשנה לנשיאת העליון לשעבר, השופט אליעזר ריבלין, כתב עליו שהוא "בקי מאין כמוהו בדין ובמשפט ומייצג בכישרון רב את בתי הדין", ושופט העליון אליקים רובינשטיין תיארו כ"שילוב של תלמיד חכם עם משפטן מובהק".

בצל הדיון בבג"ץ על מינויו, נפגשתי השבוע עם יעקובי בלשכתו במשרדי הנהלת בתי הדין.

מהי עמדתך ביחס לטענת ארגוני הנשים, האם יש מניעה מהותית שאישה תכהן בתפקיד מנכ"ל בתי הדין?
"אני לא איש פוליטי ולא עוסק בפוליטיקה, ולא נכנס בכלל לשאלה הזו. נקודת המוצא שלי היא שהמינוי צריך להיות מקצועי ולטובת המערכת. במובן הזה אין הבדל בינינו ובין הנהלת בתי המשפט. כמו שמנהל בתי המשפט חייב להיות שופט בדימוס, כך גם במערכת בתי הדין. בספר הזיכרונות של השופט המנוח יצחק אולשן הוא מאריך להסביר עד כמה חשוב היה לו שהמנהל יהיה חלק ממערכת המשפט ולא מהאדמיניסטרציה של משרד המשפטים, כי זהו חלק מהפרדת הרשויות החיונית כל כך למערכת. העדיפות הראשונית היא לדיין, אבל בגלל שמצאי הדיינים המוכשרים לתפקיד קטן, הרחיבו את זה גם לבעלי כושר לרב עיר.

"חשוב להבין שלא מדובר בפרוצדורה טכנית אלא בעניין מהותי, שכן למנהל יש עיסוק יומיומי בהחלטות שדורשות הפעלת שיקול דעת משפטי. הוא מקבל החלטות על העברת תיקים מהרכב להרכב, על פסילת דיינים ועל שלל נושאים שמחייבים אותו בבקיאות גבוהה בהלכות סדר הדין. מדובר בסוגיות הלכתיות ומשפטיות מובהקות. דרישת הכושר לרב עיר לא נועדה למנוע מנשים לכהן בתפקיד, אלא נובעת מדרישה עניינית שהמנהל יהיה בעל כישורי פסיקה".

אז אם אישה תחליט לגשת לכל הבחינות, מבחינתך אין מניעה שהיא תכהן בתפקיד?
"אישה שתרצה לכהן בתפקיד תצטרך כשירות לרבנות, ומי שקובע בסוגיה הרת גורל כזו הוא מועצת הרבנות הראשית והיא בלבד. צריך גם להבין שאי אפשר לשפר ולתקן את המערכת הענקית הזו באמצעות סיסמאות. עבודת הניהול פה קשה מאוד, וכוללת ממשקים מורכבים בין הדין האזרחי לדין הדתי. הדיינים מתמודדים עם אוכלוסייה מאוד מגוונת. צריך לגשת אל התפקיד הזה בחרדת קודש ובצורה זהירה, וגם לא לסטות מההלכה הכתובה והמסורה. זה לא המקום לקידומן של אג'נדות או הצהרות חלולות".

המצב התדמיתי של בתי הדין נמצא בשפל המדרגה, ואין לכם אפילו דובר. מדוע?
"הנושא הזה באמת הוזנח, אך המצב הולך להשתנות. לאחרונה פרסמנו מכרז לתפקיד, ובקרוב ייבחר דובר. בתקופה הקצרה שאני מכהן פה נעשו הרבה מאוד תהליכים – ישיבות עם פורום ההנהלה שלא התקיימו כבר מזמן, מכרז לתפקיד מזכיר ראשי לאחד מבתי הדין ועוד. אחרי תקופת יובש ארוכה חוזר לאנשים פה החיוך והניצוץ בעיניים".

קורס כתיבה לדיינים

בתקופת כהונתו כיועץ המשפטי התנדב יעקובי למלא גם את משבצת הדובר ופרסם פסקי דין באתר בתי הדין, בעיקר מהפריפריה. כמעט אין פרסומים מבתי הדין בירושלים, בפתח–תקווה ובאשדוד, שבהם נמצאים הריכוזים הדתיים הגדולים. ידוע גם שרוב התלונות על התנהלות בעייתית של דיינים מגיעות מירושלים. שאלתי את יעקובי מה קרה להרכבים הללו, האם הם הפכו למפלט לדיינים מבוגרים שרוצים לעבוד קרוב לבית ונותנים רמת שירות ירודה?

"בית הדין בירושלים הוא אכן של דיינים ותיקים, אבל גם בו חסרים שישה תקנים מתוך 12. בגלל אי–מינוי הדיינים ומצוקת התקנים הקשה, למערכת קשה להתחדש. אבל המצב הולך להשתנות. אני מתכוון למנות אדם שכל תפקידו יהיה לערוך ולפרסם פסקי דין, כולל פסקים מהעבר. יש פה עושר משפטי והלכתי עצום שצריך להגיע לציבור. כל פסק דין עם נימוקים הוא יצירה הלכתית שצריכה להתפרסם".

חלק מפסקי הדין כתובים בשפה ארכאית או בעברית קלוקלת, והתחושה היא שהמערכת לא משקיעה בשיפור כושר הביטוי של הדיינים. מדוע אינכם מקיימים סדנאות כתיבה כדי שפסקי הדין יהיו קריאים ונגישים יותר?
"לא אנחנו ממנים את הדיינים אלא הוועדה. אבל זה לא פוטר אותנו מאחריות ואנחנו פועלים נמרצות בנושא. אני יזמתי קורס לשיפור הניסוח והכתיבה של פסקי הדין, והשתתפו בו 25 דיינים. התוצאות בהחלט ניכרות בשטח. הם גם מקבלים ממני הערות שוטפות על ניסוח, והדברים מוטמעים. יש בהחלט פער בין השפה המדוברת ללשון הקודש, ולכן אני רוצה אדם במשרה מלאה שיעסוק בניסוח ובעריכה של פסקי הדין כך שכל אדם יוכל לקרוא ולהבין.

''את המקרים הקשים של סרבנות הגט שום הסכם לא ימנע''. מתוך הסרט ''גט'' צילום: עמית ברלוביץ'

"יש כאן גם היבט היסטורי. בכנס הדיינים תשע"ג הבאתי מכלים מגנזך המדינה שכוללים אוצר בלום של פסקי דין שערכם לא יסולא בפז. אתה רואה שם חיבורים מונומנטליים של רבנים ראשיים ותלמידי חכמים עצומים עם חידושים משפטיים יקרי ערך, שפשוט שוכבים בגנזך ומתפוררים. מדובר לפעמים בתקדימים שיכולים לסייע בפתרון בעיות של עגונות ומסורבות גט. התקשרנו לגופים שיתחילו להקליד ולצלם הכול בפורמט דיגיטלי, וכך להנגיש את החומר לציבור".

אחד הנושאים שארגוני הנשים מקדמים הוא הסכמי קדם–נישואין. האם יש מניעה הלכתית לאמץ אותם?
"לבתי הדין אין עמדה מוסדית בעניין, והרבנות הראשית לא קבעה עמדה. בקדנציה הקודמת הוקמה ועדה בראשות הרב ד"ר יצחק כהן, והיא לא סיימה את עמדתה".

ומהי עמדתך שלך?
"דעתי האישית היא שמי שרוצה לחתום על הסכם כזה שיחתום, אבל צריך לדעת שאין לנו מספיק ניסיון מצטבר לדעת כיצד בתי הדין יתייחסו להסכמים בהינתן סכסוך קונקרטי".

אבל אם ההסכמים הללו עשויים לפתור את בעיית העגינות, מדוע שלא תיזמו אתם שכל זוג שמתחתן יחתום עליהם?
"את המקרים הקשים של סרבנות הגט שום הסכם לא ימנע. הסכמים אפשר להפר, והניסיון מלמד שכאשר לאדם יש הפרעה אישיותית שמתבטאת בסרבנות עיקשת שום עיקול או חיוב כספי לא יזיזו אותו מעמדתו. אנשים כאלו נמצאים לפעמים בתוך בית סוהר פנימי שלא מאפשר להם לשחרר את הזולת. מקרי הסרבנות הקשים נמצאים בקצה כזה שלעתים קשה מאוד להתמודד איתו. אבל צריך לזכור שזה המיעוט שבמיעוט. אני מאמין שרוב הזוגות יכולים להגיע להבנות. אם הם בני אדם הגונים, הם יפרקו בסוף את החבילה בצורה הוגנת. צריך גם לזכור שאין עדיין נוסח של הסכם שמוסכם על רוב שדרת הפוסקים המרכזית, כי בכל נוסח יש ניואנס בעייתי כזה או אחר. אבל לזוגות שרוצים לחתום עליו מיוזמתם ומרגישים איתו טוב, אני אומר ברוכים הבאים".

דימוי מקומם ורחוק מהמציאות

איך תשפיע העברת בתי הדין לאחריות המשרד לענייני דת?
"במשך שנים ארוכות היינו יחידת סמך עצמאית במשרד הדתות, והניהול שלנו היה נפרד לחלוטין. כך היה גם כשעברנו למשרד המשפטים. אין שום פיקוח של המשרד המרכזי על יחידת הסמך, למעט הממשק עם השר הממונה. השפעת השר היא בעיקר בוועדה למינוי דיינים, והיום גם זה כבר לא קיים כי יו"ר הוועדה הוא השר שטייניץ. המכרזים נעשים פה בלי התערבות של גוף כלשהו, הן מצד משרד המשפטים והן מצד המשרד לשירותי דת".

התנהלות תחת משרד שמנוהל על ידי ש"ס לא תחזיר לכאן את תרבות הג'ובים והמינויים הלא ענייניים?
"ממש לא. בכלל, אם אתה מדבר על רמת התפקוד, כדאי שתבדוק את העובדות. במשך שנים ארוכות תחת משרד הדתות מונו דיינים חדשים כמעט כל שנה או שנתיים. עברנו למשרד המשפטים ב–2004, ומאז, בכל התקופה הזו היו מינויים של דיינים רק פעמיים - לפני שמונה שנים וחצי ולפני ארבע שנים. לבית הדין הגדול היה סבב מינויים אחד בלבד, לפני שמונה שנים. מערכת בתי הדין הגיעה למצב של כמעט קריסה תחת משרד המשפטים. בדיונים פנימיים שהיו לנו עם אנשי משרד המשפטים הנחתי את הדברים על השולחן וטענתי טענות קשות. הם הסתכלו זה על זה ומילאו פיהם מים".

הם העדיפו שהמערכת תיתקע ותגווע לבד?
"אני לא נותן הערכות וציונים אלא מציין עובדות".

''השפעת השר היא בעיקר בוועדה למינוי דיינים''. ח''כ דוד אזולאי צילום ארכיון: פלאש 90

מדוע שעות הנוכחות של הדיינים בבתי הדין פחותות משמעותית משל השופטים בבתי המשפט?
"בשעות השיפוט אין הבדל. גם דיין וגם שופט יושבים באולם במשך חמש שעות ביום. בשאר הזמן הם אמורים לכתוב פסקי דין, וכאן יש הבדל משמעותי בין הדיינים לשופטים: לשופטים יש אמצעים פנטסטיים - לשכות מרווחות, ספריות עשירות ועוזרים משפטיים. בבתי הדין הצפופים לפעמים לשכה קטנטנה אחת משמשת שלושה דיינים ואין להם פרטיות. רבים מהם נדרשים גם לשעות נסיעה ממושכות. במצב הזה אני מעדיף שהוא יכתוב את פסקי הדין בבית.

"הדימוי של הדיינים כבטלנים מקומם ורחוק מאוד מהמציאות. הדיינים שלנו מסורים מאוד. בבית הדין בחיפה, לדוגמה, אמורים לכהן 12 דיינים אבל חסרים חמישה. נוצר שם עומס עצום, ולפני כמה חודשים פנתה אליי אישה שחיכתה חמישה חודשים לגט. עלה בדעתי רעיון לתת עדיפות בדיונים לזוגות שמגיעים עם הסכם חתום ולא צריכים התדיינות משפטית. כך נוכל לחסל בזמן קצר הרבה תיקים, ופשוט נקיים סידורי גיטין על חשבון משפטים.

"הדיינים התנגדו וטענו שלא מוסרי לגרום עינוי דין בהמתנה ממושכת לזוגות שצריכים לקיים הליך משפטי. אבל הם הציעו מיוזמתם חלופה, שהם יבואו בהתנדבות בתקופת הפגרה לסיים תיקים. מצאנו שם מסלול נוסף של העברת תיקים לבית הדין בנתניה, והכול בהתנדבות ובתחושת אחריות של הדיינים והצוות".

ומה לגבי הטענה שעבור דיינים רבים זוהי 'עבודה שנייה' לצורך פרנסה, כאשר מה שמעניין אותם זה להגיע לכולל אחר הצהריים?
"אין לדברים שחר. כל פסקי הדין נכתבים במערכת אינטרנטית פנימית משותפת. היא פתוחה לפניי, ואני רואה פסקי דין שנחתמים דיגיטלית באישון ליל, בימי שישי ובמוצאי שבתות. אתה רואה עבודה קשה שמתבטאת בכמות ובאיכות. יש יותר ויותר ניתוחים משפטיים רציניים, ויותר ויותר פסקי דין מנומקים גם במקרים פשוטים שאין בהם לכאורה צורך בנימוק. יש במערכת הזו הרבה מאוד רצינות והשקעה.

"דוגמה נוספת לרצינות של המערכת הוא אחוז העתירות נגדנו שהתקבלו בבג"ץ. בשנים האחרונות הוא ירד דרמטית, ממספר דו–ספרתי לשני אחוזים בלבד. הדיינים הפנימו את החשיבות שבהתמודדות עם הפסיקה האזרחית, והתוצאות ניכרות בשטח. בג"ץ כמעט לא הופך היום החלטות של דיינים.

"כל זה נעשה תוך התמודדות עם מצוקת תקנים נוראית. בעוד שמערכת המשפט האזרחית גדלה בעשורים אחרונים בהיקפים עצומים, לבתי הדין כמעט לא נוספים תקנים, וזאת למרות הגידול המשמעותי באוכלוסייה שצריכה לקבל שירות. 99 תקני דיינים, שרבים מהם לא מאוישים, אינם מספיקים למתן שירות הולם.

"גם בתחום העוזרים והעובדים המנהליים יש פער. לכל שופט יש ארבעה–חמישה עובדים מנהליים סביבו, בעוד שעל כל דיין יש 2.6 עוזרים בלבד. כאשר דיין יושב ב'דן יחיד' לפעמים אין מי שיכתוב פרוטוקול, והוא צריך להקליד בעצמו. זה לא מצב נורמלי.

"אני אומר לארגוני הנשים: לגיטימי שיש לכן אג'נדה, אבל למה אתן לא נלחמות לשיפור השירות לציבור? למה אתן לא זועקות שאותם אמצעים שקיימים בבתי המשפט יהיו גם בבתי הדין? מדוע אין קריאה ציבורית למשרד האוצר לתקן את העוול ולאפשר קיום משפט צדק בין אנשים?". #