ראשי » יהדות » מגזין

איפה הצ'קים? ועוד סודות מחתונות של חרדים

עולם החתונות החרדי שונה באופן מהותי ממקבילו הדתי או החילוני. אז איך תתנהגו אם יזמינו אתכם לחתונה בחצר האדמו"ר? וכיצד תספיקו להגיע לכמה חופות בערב אחד? לרגל עונת החתונות

"אני עמוס הערב, יש לי ארבע חתונות ללכת אליהן". מופרך ככל שהמשפט הזה נשמע, זהו משפט שגרתי בשיחות חולין ברחוב החרדי. שלוש חתונות בערב זו אינה כמות ממוצעת, אך ב"עונה" — לאחר תום ימי ספירת העומר ועם סיום שלושת השבועות — היא בהחלט יכולה להפוך למציאות. החשבון פשוט: מעגלים חברתיים מרובים פלוס משפחות ברוכות ילדים, יוצרים כמויות בלתי נגמרות של חתונות.

עוד כותרות ב-nrg:
- עומר בן רובי: התרבות אצלי קדמה למצווה
- תפסיקו להכחיש: הקנאות כן נובעת מהתורה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

היעדרות מהן היא עניין מאוד לא נעים, וכשמדובר בחברה החרדית, "לא נעים" זה לאו מדאורייתא. אז באים "להגיד מזל טוב". קופצים, מפלסים דרך בריקודים כדי למצוא את אבי החתן, החתן, דוד החתן שלמד איתך בישיבה, הכלה, הגיסה שמלמדת איתך באותו בית ספר. רק אחרי שכל מי שהיה צריך לראות שהגעת אכן ראה, חוטפים משהו לאכול וממשיכים לחתונה הבאה. בינתיים מפטפטים ומתעדכנים ב"נייעס" — החדשות החמות.

מרבית החתנים והכלות במגזר נישאים כשהם עדיין בעיצומם של הלימודים בישיבות ובסמינרים. ביום ילקוט ומחברת, בלילה מתחת החופה. בהתאם לכך, לבני ובנות כיתתם של החתן והכלה יש מקום של כבוד באירוע. כשמדובר בתלמידי ההווה — כל העשרות שלומדים איתו או איתה בכיתה מרגישים מחויבים לבוא. בשונה מהוריהם, הצעירים לא רואים בהגעה לחתונה מחויבות מעיקה. אחרי הכול, זה לא שיש להם מסיבות אחרות ללכת אליהן, כן?

וכך הופכת החתונה — הכוללת אוכל, מוזיקה טובה וכל החבר'ה — למסיבה הכי חמה בעיר. הבנות מתלבשות במיטב מחלצותיהן, הבנים דואגים לטפוח על השכם תוך כדי דיבור ולהיות בולטים במעגל, והשדכנים רואים היטב וקולטים את המעמדות החברתיים. ההצעה שתושמע למחרת בשיחת הטלפון עם ההורה של המשודך הבא תיקבע בהתאם. לעתים גם ההורים עצמם מנצלים את ההזדמנות כדי לחטוף מבט בבחור שמציעים לבתם או להפך.

מוסד המתנות בחתונות החרדיות אינו מפותח דיו, בלשון המעטה. אי אפשר לדרוש מכל מי שקופץ לרגע לשלשל צ'ק מכובד. מעבר בין כמה חתונות בערב אחד עלול לרושש את האורחים אם יכלול גם את החובה להעניק מתנה.

המעגל הקרוב, זה שמתיישב למנה עיקרית ולא מפספס שלב אחד בחתונה, יעניק מתנה כלשהי. היא יכולה להיות צ'ק, בסכום צנוע ביחס למגזר הכללי, או כלי בית שישמשו את הזוג הצעיר. המשפחה, הדודים והסבים, יעניקו סכומי כסף גדולים יותר, ואלו שעושים סיבוב אחד ויוצאים יסתפקו בברכה מקרב לב שהזן לכל בריותיו יפרנס גם את החתן והכלה.

החתונות, מתברר, הן לא רק אירוע חברתי חשוב, אלא גם מפגן מוזיקלי שקובע למעשה את רשימת הלהיטים הבאה. "הפלייליסט החרדי נקבע לפי רחבות הריקודים בחתונות", אומר ארי המניק, איש יחסי הציבור של חברת ההפקות FDD.

"שיר שמצליח ברחבת הריקודים יהפוך ללהיט. איך זה עובד? הבחורים, חברי הכיתה של החתן, הם אלה שעומדים לאורך כל הערב בקשר עם התזמורת. אם יצא דיסק חדש והבחורים אהבו שיר מסוים, הם יבקשו שינגנו אותו. אם הוא תפס, הוא יתנגן גם בחתונה שתתקיים בשבוע הבא ובעוד חודש, והנה הוא הפך ללהיט".

הרכבי המוזיקה בחתונות החרדיות — ומוזיקה היא ללא ספק חלק חשוב בכל חתונה — מתחלקים לכמה סוגים. "מנהג ירושלים" קובע שבחתונות המתקיימות בתוך גבולות העיר, התזמורת תכלול רק מתופף ("פויקער" בחרדית).

לצד המתופף יצורף פעמים רבות בחור נוסף שמפיק מפיו בסים ווקאליים, ושני זמרים ששרים דואט. מרבית החוגים החרדיים מקפידים על המנהג, ומי שגוזרים מכך קופון הם אולמות האירועים שממוקמים בעוטף ירושלים ובביתר עילית. משפחות ירושלמיות שמעוניינות לקיים את החתונה בבירה אך לא מוותרות על תזמורת ראויה לשמה יפנו לעיר הסמוכה לירושלים, וכמו שאומרים — ינסו לרקוד על כל החתונות.

די–ג'יי לא תמצאו בחתונות חרדיות. אולי זו מסורת הכליזמר שרווחה בחתונות הסבים והסבתות, אולי בשל סיבה אחרת. מה שכן, אם אין תזמורת אין חתונה. הרכב תזמורת סטנדרטי יכלול מתופף, גיטריסט, קלידן ושני כלי נשיפה, אבל בשנים האחרונות הסטנדרטים עולים. "ההרכב שלנו", מספר המניק, "נקרא fdd live והוא מתחיל מ–15 נגנים ויכול להגיע גם ל–25 (!) נגנים, הכול לפי דרישות המזמין. אנחנו מנגנים בחתונות של תושבי חו"ל שבאים להינשא בארץ, אבל ממש לא רק".

זמרי החתונות הם ז'אנר בפני עצמו. הם אינם נחשבים לכוכבי הזמר החסידי והם כמעט לא יפיקו אלבומים או יקיימו הופעות, אבל ריבוי החתונות גורם לכך שהם יהיו פנים מוכרות ברחוב החרדי. חלקם התחילו את דרכם כזמרי חתונות ומשם התקדמו לליגה של הגדולים, זו של אברהם פריד, יעקב שוואקי או אוהד מושקוביץ. את האחרונים, הכוכבים הגדולים, תמצאו לפעמים ב"חתונות של גבירים", ואם אתם לא יודעים מה זה "גביר", כנראה שלעולם גם לא תהיו כמוהו. מושקוביץ עצמו הוא זמר הבית של fdd live, והלהקה היוקרתית מופיעה בחתונות העשירון העליון החרדי, בארץ ובחו"ל.

סגנון המוזיקה אינו משתנה באופן דרמטי בין החוגים השונים. ככל שהמשפחה שמרנית יותר, כך יושמעו יותר ניגונים ושירים בעלי סגנון עדין. המיינסטרים החרדי ירקוד לצלילי המוזיקה החסידית הפופולרית, והמשפחות המודרניות — אלה המכונים "החרדים החדשים" — ישמיעו שירים קצביים שממוקמים בקצה הסקאלה של המוזיקה החסידית.

בחתונות הללו עשוי הקלידן להגניב במעברים שבין השירים צלילים של שיר ישראלי מוכר. בחתונות ספרדיות הסטייל יהיה ליטאי, וכמוהו גם המוזיקה לאורך כל הערב. רק בסיום החתונה תיערך מחווה לעדת החתן והכלה ויושמעו כמה מקצבים או פיוטים מזרחיים.

את הפלייליסט החרדי קובעים חברי החתן שמפזזים ברחבת הגברים, אבל בצד השני של המחיצה קובעות חברות הכלה את הטרנדים האופנתיים. "משפחה חרדית תשקיע יותר בביגוד לחתונה מאשר במגזר הכללי", אומרת שלהבת חסדיאל, אשת תקשורת ועורכת "פיין סטייל", מגזין סגנון לציבור החרדי. "משקיעים מאוד באופנה אלגנטית. החתונה היא האירוע היחיד כמעט שבו רואים ונראים, והילדים מוצגים לראווה משפחתית. זהו אירוע חברתי דומיננטי, וכשיש עוד בנות בגיל שידוכים אז בכלל. הרי השדכניות מסתובבות בחתונה וצדות. סעיף ההלבשה לשמחה הוא פרויקט שלוקח כמה שבועות של התארגנות".

חסדיאל מציינת שהחתונה היא רק הפתיח. אחריה באים ימי ה"שבע ברכות", ולכל ערב צריך בגד משלו. "המגזר השמרני בציבור החרדי משקיע לא פחות בביגוד, ולפעמים דווקא יותר", היא אומרת. את הבעיה הכלכלית פותרים הגמ"חים, המחזיקים מגוון שמלות ומשאילים אותן. אבל לא כולם מתפשרים על הגמ"חים: "הייתי אומרת שרק רבע משתמשים בהם. השאר שוכרים או קונים, והמשפחות האמידות תופרות בהזמנה אישית".

ומה עושים עם השמלה אחרי החתונה? לא מעט משפחות בוחרות להעניק את השמלות לגמ"ח הקרוב לביתן, כי הרי בחתונה הבאה הן יתפרו שוב. "האופנה החרדית מתכתבת עם הטרנדים באופנה הכללית, וגם יודעת לעקוף אותה ולהציב טרנדים משלה", אומרת חסדיאל, "לוקחים שמלה ומגיירים אותה, באמצעות הארכה והתאמות נדרשות. קייט מידלטון, למשל, היא מודל של הבנות החרדיות האופנתיות".

חברי החתן הרווקים, כבר סיפרנו, לומדים עדיין יחד באותה כיתה ומגיעים אל החתונה בצורה מאורגנת עם סיום יום הלימודים. שעת ההגעה המדויקת היא נושא לוויכוח נצחי בין הבחורים ל"משגיח", הממונה על הסדר הישיבתי. אם המשגיח ישמוט את המושכות מידיו בעונת חתונות צפופה, סדרי הישיבה בערב יהפכו לבדיחה.

הסטטוס–קוו שנשמר הוא שחברי החתן הקרובים מתייצבים עם תחילת החופה, ואילו שאר חברי הכיתה יופיעו לריקודים השניים. כך כולם מרוויחים: הסבים והדודים שמצליחים לתפוס את תשומת לב החתן לפני שהוא נחטף על ידי חבריו הזריזים, וההורים שלא פושטים את הרגל כדי להאכיל גדוד שלם של צעירים. החברים יסתפקו בדרך כלל בטעימה מהבופה שמיועד להם, שבו כיבוד פחות מחייב. אגב, בעגה החרדית הבופה מכונה 'בר'. לאלוקי השפה הפתרונים.
[bigpic]
הגעת חברי החתן תלויה כאמור במשגיח, שברצותו משחרר וברצותו מותיר את החתן לבדו. במקרים חריגים מפעילה הנהלת הישיבה את הסנקציה הנוראה מכולן: איסור על חברי החתן להופיע בחתונה. השוט הנורא הזה כמעט אינו מופעל. מתי כן? תתפלאו, אם החתן החליט להינשא בגיל צעיר מדי. החרדים אכן מתחתנים בגיל צעיר ביחס למגזר הכללי, אבל גם לכך יש גבול. בעוד החסידים מתחילים להינשא בסביבות גיל 18, בישיבות הליטאיות לא תומכים בנישואים לפני גיל 22-23.

התפיסה הליטאית המסורתית אומרת כי הישיבה היא פרק חשוב בחיי הבחור, ונטישתה לטובת חתונה מוקדמת מזיקה גם לו עצמו ובנוסף עשויה לפורר את הסדר הישיבתי. עד לאחרונה היה נהוג כי במקרה שהבחור מתחתן בגיל 18-19 הישיבה אוסרת על תלמידיה להשתתף בחתונה, והוא — שיחפש לו חברים אחרים שירקדו בחתונתו.

רק לאחרונה חל מהפך בנושא: המנהיג המרכזי של הציבור הליטאי, הרב אהרן לייב שטיינמן, חתם על מכתב שקורא לראשי הישיבות שלא להפעיל סנקציות נגד אלו שנישאים מוקדם. "עצה שאינה הוגנת הוא לייעץ לדחות את זמן הנישואים למי שברצונו לישא אשה בגיל צעיר, וכל שכן שאסור למנוע למי שרצונו בכך", נאמר במכתב.

לצד הרב שטיינמן חתם גם הרב חיים קנייבסקי, השני בכוחו בעולם הרבני–ליטאי, ומי שתמיד הוביל את הגישה החריגה שתמכה בנישואים מוקדמים. באתר "בחדרי חרדים" כינו את המכתב "תקדים היסטורי", לא פחות.

חתונות הבנ"שקים הן מסכת בפני עצמה. בנש"ק הוא ראשי תיבות של התואר "בנם של קדושים", והוא חל על ילדיהם של האדמו"רים החסידיים. כשהם מתחתנים, החגיגה גדולה. כל החסידות משתתפת באירוע, מה שדורש ארגון לוגיסטי נרחב והוצאה כספית ניכרת. גם הנהגים העצבניים בירושלים יודעים שכשבן של רב'ה מתחתן יש להתאזר בסבלנות.

מבחינת החסידים, כשבנש"ק מקים בית נוסף זוהי עדות להמשכיות השושלת העתיקה. בבעלזא, חסידות שנמחקה כמעט כליל בשואה והצליחה להפוך שוב לאחת הקהילות המשפיעות, כל חתונה של בנש"ק הופכת לניצחון על היטלר. בחתונת נכד האדמו"ר הפשילו כמה חסידים ניצולי שואה את שרווליהם כדי להציג את המספר שנחרט על זרועם במחנות ההשמדה, וניגנו בכינור. התמונה הזו ביטאה את החורבן והתקומה. אבל לחתונה של בנש"ק אי אפשר לקפוץ לרגע להגיד מזל טוב, עליה צריך לכתוב כתבה שלמה.

בחתונה הליטאית יסדר את הקידושין בדרך כלל ראש הישיבה שבה למד החתן. בחתונה החסידית יהיה זה רב הקהילה החסידית בעיר או בנו של האדמו"ר, בדרך כלל זה שעתיד לרשת את הכס בבוא היום. מי שחפץ כי האדמו"ר בעצמו יסדר קידושין לא תמיד מצליח. ישנם אדמו"רים שמסדרים קידושין אך דורשים כי החופה תתקיים בחצר ביתם.

משפחות רבות מחליטות כי ההשקעה משתלמת: הן עורכות את החופה בחצר בית האדמו"ר ולאחר מכן נוסעות אל האולם שבו מתקיימת שמחת החתונה. לעתים מתקיימות כמה חופות בחצר, בזו אחר בזו. האדמו"ר מתקתק עניינים ומשחרר את כולם להתפצל לאולמות האירועים ברחבי הארץ. בחתונה ספרדית יהיה זה גם ראש ישיבת החתן, או "הרב של האבא". אם ההורים בעלי תשובה, יהיה זה הרב ש"גילה להם את האור" שיקבל את הכבוד.

בחלק מהחסידויות נקבעו תקנות היוצרות רף מקסימלי להוצאות על אירוע החתונה. התקנות נועדו לוודא שהטרנדים לא יתייקרו ויהפכו לתקן חברתי שמחייב את כלל שכבות האוכלוסייה ושלא יהיה מצב שבו משפחות יגיעו להוצאות שמעל ליכולתן. עקרונית התקנות מקיפות גם את העשירון העליון.

ברחוב החרדי מספרים על אדם אמיד שביקש מרבו היתר לחרוג מהתקנות. "הן הרי נועדו לאנשים מעוטי יכולת, ולי יש כסף ברוך השם", ניסה לנמק, אך הרב השיב לו: "אם יש לך כל כך הרבה כסף, לך ותקנה לעצמך אדמו"ר אחר". בפועל, לפעמים מעלימים עין וגם בחצרות אלו נערכות פה ושם חתונות יוקרתיות.

הכתבה פורסמה במגזין מוצש

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...