דתיים לאומיים, מתי תפסיקו להתרגש מהעיתונות החרדית?
בני אדם אסור להכליל, אבל עיתונים כן: הציונות הדתית צריכה להפסיק להתרגש מהזלזול הבוטה של התקשורת החרדית בגדולי התורה שלה. אין ממש ממה להיעלב
בתחילת השבוע שוחחתי עם אברהם דב גרינבוים, עורך השבועון החרדי 'בקהילה', ושאלתי אותו מדוע החליט להסיר בגיליונו האחרון את תואר 'הרב' משמו של ראש מערכת בתי הדין האלטרנטיביים לגיור, הרב נחום אליעזר רבינוביץ'. "לא הסרנו ממנו את התואר", השיב גרינבוים. "הסרתם, תבדוק", התעקשתי. הוא בדק והודה: "צדקת. הורדנו, עכשיו נזכרתי".
עוד כותרות ב-nrg:
- ערן זהבי: "בשביל לעלות לאלופות צריך לסבול"
- שליסל כשיר לעמוד לדין: תוגש הצהרת תובע
- מחקר: יש לילד כינים? לא תוכלו להיפטר מהן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הסיפור הזה אומר הכול על רמתה של התקשורת החרדית. בני אדם אסור להכליל, אבל עיתונים כן: רמת העיתונות החרדית נמוכה. הטיעונים שבלוניים, הכתיבה ירודה, העריכה קלוקלת.
העובדה שעורך עיתון חרדי לא זכר שלפני ימים ספורים התקבלה במערכת שבראשה הוא עומד החלטה להסיר תואר רב מראש ישיבה מוכר, בן 87, מאנשי התורה הבולטים בדורנו ומחברם של עשרות ספרים, מלמדת שמאחורי ההחלטה המשמעותית הזו לא עמדה חשיבה מערכתית מקיפה.
היא התקבלה על ידי הכתב, אולי אפילו על ידי הגרפיקאי. מי יודע. גם אם גרינבוים עצמו קיבל את ההחלטה, היא הייתה בעיניו שולית כל כך עד שנשכחה ממנו לאחר דקות ספורות. יש להניח שבמערכת 'בקהילה' לא טרחו אפילו לבצע חיפוש בסיסי בגוגל על הרב רבינוביץ' לפני שכתבו עליו, שלא לדבר על תחקיר רציני יותר.
כשביקשתי לשמוע מאנשי היומון 'יתד נאמן' מדוע הסירו הם את התואר משמו של הרב רבינוביץ׳, השיבו שהם "מסרבים למסור נהלים פנימיים". לרגע חשבתי שאכן מתקיים תהליך רציני וחשאי שכזה לפני הורדת תארים, אבל עיתונאי לשעבר בביטאון הליטאי הסביר לי היטב את טיבם של הנהלים הפנימיים הללו: "נו באמת, אתה לא יודע איך זה עובד?" גיחך הלה. "יושבים ערב סגירת עיתון, ההוא נגדנו, נגד השיטה החרדית, אז אי אפשר לתת לו קיום". אבל, שאלתי, מבררים לפחות מי הדמות? "מה מבררים איזה מבררים, למה אתה שואל שטויות".
ב'בקהילה' לא הסתפקו בהסרת תואר 'רב' מתלמיד חכם המייצג גישה תורנית והלכתית שונה משל הציבור החרדי. בעמוד השער של השבועון התנוססה תמונתו של הרב דוד סתיו, מיוזמי הקמת בתי הדין החדשים לגיור, ולצדה ציטוט מדברי מנהיג ש"ס המנוח, הרב עובדיה יוסף, שטען כי הרב סתיו "מסוכן ליהדות, מסוכן לרבנות, מסוכן לתורה".
במקביל, ברדיו 'קול חי' הטיח השדרן אבי מימרן ברב סתיו כי הוא "לא רב בישראל". הזעם הדתי־לאומי לא איחר לבוא. אישי ציבור ועיתונאים מיהרו להודיע כי יחרימו את תחנת הרדיו עד שמימרן יתנצל. אז כן, הוא התנצל, אבל שלא יהיה ספק: הריטואל הזה יחזור על עצמו בהזדמנות הקרובה.
מדוע החרדים מרשים לעצמם לזלזל בבוטות כזו ברבני הציונות הדתית? ובכן, הם לא מזלזלים. הם שומרים על עצמם, וזו הדרך היחידה שהם מכירים. הגישה החרדית מאופיינת בהגבהת החומות המפרידות בינם לבין העולם שבחוץ.
יהיו שיאמרו שהדרך הזו גורמת לשטחיות ולרדידות, אבל מהזווית החרדית העיקר הוא התוצאה המעשית. זו אינה בהכרח ביקורת על החברה החרדית; זוהי גישתה המוצהרת. בעיני אנשי חינוך חרדים, מדובר במחיר נסבל לשם השמירה על צביון המחנה. יצירת בני אדם מעמיקים ורחבי אופקים, שבוחרים בעצמם את דרכם בחייהם, איננה ערך חרדי. ותכלס, השיטה עובדת. היא מצליחה למנוע חדירתן של רוחות זרות או לפחות להאט משמעותית את קצב השפעתן. לפחות בינתיים.
כלי מרכזי במסגרת התפיסה הזו הוא יצירת טרמינולוגיה חד־משמעית. בעולם הדיכוטומי הזה יש 'טהור' מול 'טמא', 'גדולי הדור האמיתיים' מול 'ד"לים ורפורמים', וגם 'ההשקפה הנכונה' לעומת 'עיוות היהדות'. שטחים אפורים? לא בבית ספרנו. עם טיעוניו של הרב נחום רבינוביץ' שסבור אחרת מהרב דוד לאו צריך להתמודד, עם נחום רבינוביץ' לא. אז קוראים לו נחום ונשארים בחיים. איזו גבורה.
הציונות הדתית צריכה להפסיק להיעלב, כי אין ממש ממי וממה. אז מישהו הוציא לשון. עולם התורה הציוני בדורנו הצמיח דמויות בעלות משקל וחידוש, בהלכה ובמחשבה. לעומת זאת, שכבת ההנהגה החרדית הנוכחית בינונית, לא מעניינת, ועסוקה מבוקר עד ערב בכיבוי שריפות. אין תפיסת עולם כוללת, אין הסתכלות רחבה. בעולם החרדי ישנן דמויות תורניות מרתקות, אבל הן פועלות בשוליים. המיינסטרים יבש.
הזלזול של התקשורת החרדית ברבני הציונות הדתית, המתבטא בהוצאת לשון ילדותית, הוא בסך הכול השתקפות של הבינוניות השלטת. אז, בעת המאבק על חוק הגיוס של לפיד, הם הורידו את התואר מהרב חיים דרוקמן. היום, כשהוא מגבה את הרבנות הראשית, מצטטים אותו בלהט. השיטה כל כך מוכרת, שמגוחך להיעלב ממנה.
אותה שיטה בדיוק מופעלת גם במאבקים פנים־חרדיים. לא רק כשמדובר בקודשי ישראל כמו הגיור והגיוס, אלא גם במלחמה פשוטה על קרקעות. הסכיתו ושמעו את המעשייה על 'יתד נאמן' וחנוך זייברט, ראש עיריית בני־ברק. בין זייברט לסיעת 'דגל התורה' הליטאית ניטש לאחרונה ויכוח שדומים לו מתקיימים תמידין כסדרן בכל עיר בישראל. על הפרק עמדו מגרשים שיועדו לשימוש ציבורי, והליטאים טענו נגד ראש העיר שמפתח החלוקה אינו הוגן ומפלה את קהילותיהם לרעה.
הכול הגיוני לכאורה, עד הפרק הבא בעלילה: סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הגיע לעיר החרדית לביקור עבודה. כנהוג, לביקור נלווה ראש העיר זייברט, אבל בידיעה שפורסמה למחרת ב'יתד נאמן' דווח כי "את הרב ליצמן אירחו פרנסי העיר, ראש העיר, הרב אברהם רובינשטיין ממלא מקום ראש העיר, הרב מנחם שפירא סגן ראש העיר וחברי המועצה". שמו המפורש של זייברט, גוזל הקרקעות, נשמט, ובתמונה שצורפה לידיעה דמותו נחתכה. ייתכן שזו מקריות, אבל ההיסטוריה של העיתונות החרדית מוכיחה שהמקריות הזו איננה חד־פעמית.
היה מן הראוי שרבנים יקבעו הלכה שבכל פעם שסערת הרב־או־לא־הרב פורצת שוב לחיינו יחויב כל בעל בעמיו לספר לבני משפחתו הציונים את המעשייה הנפלאה על זייברט ו׳יתד נאמן׳, למען יבינו ללבם של החרדים ויירגעו מעלבונם. כיוון שיש חשש שמחדשי ההלכה הזו יכונו רפורמים ו'יתד נאמן' יטיל עליהם את קללת המירכאות הנוראה, נאמר רק זאת: אם זו הרמה, ממה בדיוק יש להיעלב?
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם