הרוסים חוזרים: מתקרבים ליהדות שנגזלה בבריה"מ

הסטיגמה שלפיה היהדות עבורם היא עניין תרבותי בלבד כבר לא ממש נכונה. 25 שנים אחרי התפרקות ברית המועצות, יותר ויותר יהודים דוברי רוסית, בארץ ובעולם, מתקרבים למסורת ואף חוזרים בתשובה

תגיות: החוזרים, חוזרים בתשובה,עולים מברית המועצות

בשנים האחרונות ביקרתי רבות במדינות ברית המועצות לשעבר. החל באוקראינה, שבה קהילה יהודית גדולה, דרך גיאורגיה, מולדובה ומדינות אחרות, אשר עדיין מתאוששות משנים רבות של קומוניזם ודיכוי דתי. בניגוד למצופה, בברית המועצות לשעבר חיות קהילות יהודיות חזקות וגדולות שבהן רבנים, מוסדות, בתי כנסת ובתי ספר של ממש, אשר משגשגים ומשמשים דוגמה ומופת לשיקום רוחני ודתי של קהילות.

עוד כותרות ב-nrg:
- יציאה בשאלה נחשבת לצעד אמיץ, חזרה בתשובה לשטיפת מוח
- "מגדיר דוסים" מה ההבדל בין הכיפות והשביסים?
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הסטיגמה הרווחת על יהודים דוברי רוסית היא שהיהדות עבורם היא עניין תרבותי, או שהם בכלל בנים ובנות לנישואי תערובת. אך בשקט בשקט היהודים דוברי הרוסית בארץ ובעולם הולכים ומתקרבים ליהדות, ורבים מהם אף חוזרים בתשובה ממש. חלקם מחליטים להיות חרדים, אחרים מצטרפים לציונות הדתית ואחרים מעדיפים להתחבר דווקא לחב"ד. אך אותם חוזרים בתשובה דוברי רוסית שונים מאוד מהדתיים הקלאסיים, וגם מחוזרים בתשובה ישראלים שלהם שורשים של כמה דורות בישראל.

לאומיים ורפובליקנים

"25 שנים אחרי התפרקות ברית המועצות, עם למעלה ממיליון עולים בישראל ומיליון יהודים שהיגרו למדינות המערב, היה צפוי שתהיה חזרה למסורת והתקרבות לחיים יהודים דתיים, וזה אכן מה שקורה", אומר אלכס סלסקי, לשעבר יועצו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת ברוסית, המשמש כיום כמנכ"ל תנועת ביתנו העולמית וחבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. סלסקי עצמו, שגדל ברוסיה, חזר בשנים האחרונות למקורות והחל להתקרב לדת, ולאחרונה אף התחתן עם אישה שחזרה בתשובה דרך מוסדות תורניים של הציונות הדתית.

"חשוב להבין שרוב היהודים דוברי הרוסית ממשיכים להיות חילונים, אבל אנחנו רואים מתוך הרוב החילוני יותר ידע ומסורתיות מפעם. זה בא לביטוי לאו דווקא באורח החיים, אלא בהבנה, בקבלה, בהפנמה ובהתקרבות. יש היום יותר ידע וכבוד לאורח חיים דתי או מסורתי". לטענתו, "רבים מאוד מאלה שאני מכיר מקיימים פן מסורתי בחייהם, כמו למשל לא לאכול חזיר, גם אם כשרות הם לא ממש שומרים".

''כשהם מגיעים לישראל הם דוהרים לעבר ההזדמנות להתקרב עוד יותר, מתוך רעב יהודי''. ילדים ממוצא רוסי צילום:

מה הסיבה לכך?
"זה בא מתוך אמירה של 'אני עושה משהו'. מתוך ניסיון להיות חלק מהקולקטיב הישראלי, במיוחד אצל מי שגר בערים כמו ירושלים או הפריפריה, שם מקובל יותר להיות דתי".

לטענתו, יש לחלק את גל החוזרים בתשובה לשלושה סוגים: "הסוג הראשון הוא חזרה בתשובה מתוך התקרבות והבנה של מדינת ישראל. מדובר בעיקר באנשים שהייתה להם זהות יהודית חזקה עוד ברוסיה. הם באים מרקע משפחתי שהוא אולי לא דתי, אבל מאוד 'יהודי', גם אם סובייטי. לרוב יש להם זיכרון יהודי משפחתי. למשל קצת יידיש מסבא וסבתא. כשאותם יהודים מגיעים לישראל הם דוהרים לעבר ההזדמנות להתקרב עוד יותר, מתוך רעב יהודי".

תופעה שנייה, לדבריו של סלסקי, היא חזרה בתשובה במדינות חבר העמים עצמם. "הרבה מאוד צעירים ברוסיה ובאוקראינה חוזרים בתשובה בשנים האחרונות בעקבות העבודה הקהילתית הגדולה של ארגונים יהודיים, בראשם חב"ד. הרי כמו בשאר התפוצות, בסופו של דבר החיים היהודיים מתכנסים סביב מסורת יהודית, מנהגים דתיים ובתי כנסת. ישנם בתי כנסת גדולים באוקראינה וברוסיה שמלאים מתפללים, בתוכם צעירים מצליחים ואנשי עסקים".

סלסקי אומר כי רבים מהחוזרים בתשובה במדינות חבר העמים מבקשים לעלות לארץ כדי שיוכלו לחיות חיים דתיים "בשלמותם". הוא אומר כי אשתו "עלתה לישראל מסנט פטרסבורג מתוך אידיאולוגיה ציונית דתית. היא הולכת לשיעורים ומחפשת כל הזמן ללמוד עוד. היא חזרה בתשובה כבר שם, אבל לא יכלה לעשות זאת בצורה מלאה, כי כדי להגיע לבית הכנסת מדי שבת היא הייתה צריכה להישאר במלון הסמוך לבית הכנסת או לישון אצל מישהו שגר באזור. אחרים הרי נסעו לשם ברכב". סלסקי עצמו עלה לארץ לבדו בגיל 16.

התופעה השלישית היא חזרה בתשובה של יהודים דוברי רוסית שהיגרו למדינות המערב, בעיקר לארה"ב, לאוסטרליה ולגרמניה. "במערב יש יותר אפשרויות של חזרה בתשובה", מסביר סלסקי, "כמו הצטרפות לזרמים הרפורמיים או הקונסרבטיביים".

אך אותם יהודים דוברי רוסית, לטענתו, מתחברים רק לאורתודוקסים, "למרות שהאורתודוקסים כביכול הכי רחוקים. וזה מוזר, כי כביכול יותר קל לעשות חזרה בתשובה מתוך היהדות הרפורמית". אחת הסיבות, הוא טוען, היא המיקום. "הרפורמים לא נמצאים פיזית באזורים שבהם מתגוררים המהגרים הרוסים. בנוסף, יש הפער העצום בראייה המדינית ובדעות לגבי מדינת ישראל".

סלסקי אומר כי "רוב הציבור היהודי של יוצאי ברית המועצות שייך למחנה הלאומי. הרי גם בפוליטיקה הישראלית המקומית הם ימנים. בארה"ב למשל הם יותר רפובליקנים באופן גורף. העמדה המדינית קודמת לעמדה של הפלורליזם היהודי. כשאני מדבר עם רפורמים זה נשמע להם מפתיע, 'למה הם לא רוצים להיות חלק מאיתנו?'. הרוב הם יהודים על פי ההלכה, לכן בתהליכי החזרה בתשובה הם לא צריכים ליברליזם או 'הנחות בהלכה'. בנוסף, התפקיד האורתודוקסי במדינת ישראל ושל חב"ד בברית המועצות גרם לכך שהיהדות האמיתית בעיניהם של יהודים דוברי רוסית היא האורתודוקסיה. היהדות הרפורמית נראית להם 'לא אמיתית'".

החמצה של הציונות הדתית

לטענתו, אי אפשר להגדיר את החוזרים בתשובה החרדים כ"חרדים של ממש". "הם איפה שהוא בטווח בין ציונות דתית וחרדית. במקביל, בחתונה חב"דית של יוצאי ברית המועצות תשמע אנשים מדברים כאילו הם מהציונות הדתית, אבל תראה חרדים מודרנים כלפי חוץ".

איך אתה מגדיר את עצמך?
"אני בהחלט מסורתי, לומד ונמשך למקורות כל הזמן. בבית שלי אני מקיים אורח חיים אורתודוקסי מודרני, כי יש לי אישה שזה הבית שהיא מנהלת".

נקודה מעניינת נוספת שעליה מצביע סלסקי היא שרוב ההנהגה הרוסית בישראל היא מקרב הציונות הדתית, או קשורה אליה באופן אישי. "כל המנהיגות הפוליטית הבכירה מברית המועצות נמצאת בסקאלה שבין המסורתי לדתי", הוא אומר ונותן דוגמאות: "יולי אדלשטיין וזאב אלקין דתיים, נתן שרנסקי מסורתי הנשוי לאישה דתית, ואביגדור ליברמן נשוי לאישה דתייה והוא עצמו מאוד מסורתי".

''זה פספוס היסטורי של הציונות הדתית''. זאב אלקין צילום: פלאש 90

שר העלייה והקליטה זאב אלקין הוא דוגמה למנהיג יוצא ברית המועצות אשר חובש לראשו כיפה סרוגה. אלקין מספר כי "בהחלט ניתן לראות חזרה גדולה למקורות, עוד ועוד יהודים דוברי רוסית חוזרים בשנים האחרונות בתשובה. אני חזרתי בתשובה לפני שעליתי לארץ. גדלתי במשפחה חילונית לגמרי". בתיכון החל ללמוד במחתרת על היהדות, וכסטודנט התחיל ללמוד וללמד עברית. "בשלב כלשהו זה הפך לתהליך של חזרה בתשובה, ואז התחלתי להנהיג קבוצה של יהודים דוברי רוסית שרצו לחזור בתשובה". מהר מאוד הפך למזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות ולסגן ראש הקהילה היהודית.

אך אלקין חושב שלמרות שהחזרה בתשובה חזקה היום מאוד, הציונות הדתית נכשלה בקבלתם של יוצאי ברית המועצות הדתיים בישראל, "וחבל שכך. זהו פספוס היסטורי של הציונות הדתית. כמעט 50 אחוז מהעבודה היהודית ברוסיה בתקופת המחתרת הייתה של כיפות סרוגות. הציונות הדתית השקיעה מאמצים רבים בנושא העלייה והקליטה לאורך כל אותן שנים. השאלה הנשאלת היא למה לא הצליחו לבנות פה רצף של המשכיות. אחד החברים שלי שומר מכתב שכתבתי בהיותי בן 18, כחבר בני עקיבא בברית המועצות למזכ"ל ה'מזרחי' באותה התקופה. הצעתי להקים 'מזרחי ברית המועצות'. לא נעניתי עד עצם היום הזה. הרעיון היה לבנות גשר בין הרבה אנשים שם בתקופה שקדמה לעלייה. היו הרי שליחים שהגיעו לרוסיה, אבל משום מה לא השכילו לקלוט אותם כאן, וחבל".

גם אלקין חושב שבאופן חריג אנשי הציבור הבכירים דוברי הרוסית קשורים לציונות הדתית. "אחוז לא פרופורציונלי של הגורמים הפוליטיים הם מעולם הציונות הדתית", הוא אומר. "זה קשור כנראה לעובדה שבהנהגה היהודית בברית המועצות לשעבר היו הרבה אנשי ציונות דתית. שרנסקי למשל קשור דרך אשתו אביטל לעולם הזה, יולי אדלשטיין, אני ועוד".

סטארבקס עם חלב ישראל

רוב הגורמים שעמם שוחחנו הצהירו כי ישנם יותר חוזרים בתשובה חרדים מקרב העולים דוברי הרוסית מאשר ציונים דתיים. מתברר שבקרב הציבור החרדי ישנם ארגונים רבים העוסקים בנושא, ואילו בחב"ד, תנועה שהיא לא לחלוטין חרדית, ישנם רבנים ושלוחים רבים אשר כל מטרתם היא החזרה בתשובה של יהודים דוברי רוסית, והם עובדים מראש בצורה שונה.

בביקורי האחרון בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה גיליתי את "מרכז מנורה", המרכז הקהילתי היהודי שהוא אולי הגדול בעולם, המנוהל על ידי שליח חב"ד בשם הרב שמואל קמינצקי. בַּמקום ישיבה, בית כנסת, בית מלון מפואר, מסעדות כשרות ואפילו בית קפה כשר למהדרין בסגנון "סטארבקס" שמגיש קפה הפוך "חלב ישראל", דבר נדיר ביותר בחו"ל, במיוחד באוקראינה. הקהילה היהודית בעיר פורחת, והתושבים חוזרים אט אט למקורות.

שיינדל דובולסקי מטלז סטון עלתה לארץ לפני 21 שנה, כשהייתה בת 21, מלבוב שבאוקראינה. "לא הייתה לי אפשרות להיות דתייה שם", היא מסבירה. לאחר שאחיה הצעיר החל לחזור בתשובה דרך חסידות קרלין־סטולין עם נפילת מסך הברזל, החלה אף היא להתעניין ביהדות הדתית, "אך כמשקיפה מהצד", היא אומרת, "לא כאחת שהיא חלק מזה".

''חב''ד חזקים מאוד ברוסיה. ההצלחה שלהם היא בעקבות נקודת ההתחלה שלהם, שלפיה כל היהודים טובים''. ישיבת חבד צילום: פלאש 90

היא נזכרת בילדותה בברית המועצות הסובייטית: "סיפרו לי כשהייתי קטנה על 'יציאת מצרים', ולא ממש האמנתי לזה. הרי בבית הספר הכול היה מצונזר. המילה יהודי לא הייתה קיימת. בשבילי יציאת מצרים הייתה סיפור מעשיות, כמו כיפה אדומה".

אחיה, שהגיע לארץ לישיבה של החסידות שאליה הצטרף, ביקש מאחותו להגיע אף היא למשפחה חסידית, ולא לקיבוץ כפי שתכננה מלכתחילה. "חייתי במשך שבועיים עם משפחה מחסידות קרלין", היא נזכרת, "הם לקחו אותי לכותל, קנו לי בגדים. הרגשתי כאילו התעוררתי אחרי 21 שנים של שינה. זה היה מאוד מרגש. אני לא אומרת שזה היה רגע התשובה שלי, אך לראשונה ראיתי חסידים עם גרביים לבנים ופאות ארוכות. אמרתי לעצמי אז, 'וואו, זה מה שאני רציתי, זה מה שאני רוצה'. אולי זה היה מין גלגול שזוכרים בתת מודע, מה שהיה פעם ברוסיה. הרגשתי במקום טוב ביותר". היום היא לא שייכת לחסידות זו, אך מגדירה עצמה אישה חרדית.

בעינייך, הקהילה של דוברי הרוסית החרדים גדולה?
"גרנו בבית"ר עד שנת 2001 וחיו במקום 150 משפחות חרדיות דוברות רוסית. עברו 14 שנים ואני מניחה שהיום מתגוררות שם כ־300 משפחות. לרוב החוזרים בתשובה העולים מתגוררים במקום שבו יש עוד הרבה כמותם. הרי אין לנו הרשת של המשפחה, מישהו שעוזר עם הילדים, צריכים להתמודד לבד".

מה השוני בין בעלי תשובה ישראלים ליוצאי רוסיה?
"רוסים חוזרים בתשובה ממקום יותר אינטלקטואלי בעיניי. מאידך, אין ספק שהנשים מתחברות יותר מהזווית הרגשית. הרי ברוסיה אין רגש, זו מדינה קשה. אתה חייב לחשוב איך אתה מתקיים, איך אתה מתפרנס. פתאום מגיעים לישראל, למקום שאנשים יכולים להיות נחמדים ולעשות חסד – זה לא קיים בשום מקום אחר בעולם. הגברים חוזרים בתשובה יותר על רקע אינטלקטואלי. הם שומעים, שואלים ומתעניינים".

ומה לגבי חב"ד?
"חב"ד חזקים מאוד ברוסיה. ההצלחה שלהם היא בעקבות נקודת ההתחלה שלהם, שלפיה כל היהודים טובים. 'לא משנה מה תעשה בחיים, ה' אוהב אותך' – זו הסיסמה שלהם. הם עושים 'על האש' עם מוזיקה, מחלקים ממתקים בחינם. הם קונים אנשים בפתיחות ובנחמדות". דובולסקי צוחקת ואומרת כי אולי יש עוד סיבה להצלחתם של חב"ד, "הם עושים קידוש על וודקה, וזה מאוד מתחבר ליוצאי רוסיה".

לטענתה, יש שיעורי תורה רבים בשפה הרוסית בקהילות חרדיות וקהילות חוזרים בתשובה. "מדי שבוע יש כמה מקומות שבהם עושים שיעורים, ויש ארגונים העוסקים בנושא הקירוב של יהודים דוברי רוסית, כגון 'נר לאלף', 'תולדות ישורון', 'תקווה', שהיא הקהילה של אודסה, ואחרים".

יהודי דרך התורה

את אליעזר שרגורודסקי מעפרה אנחנו תופסים בעיצומו של מחנה קיץ לסטודנטים ולמשפחות בגיאורגיה, שבו משתתפים צעירים יהודים מרחבי רוסיה ואוקראינה, יחד עם צעירים, בני משפחות עולים דוברי רוסית בישראל. שרגורודסקי (45) היגר עם משפחתו מריגה בשנת 1979 לשוויץ כתחנת ביניים, ובגיל 21 עלה לישראל.

"החלוקה לדתי או חילוני הייתה חדשה עבורנו כשהגענו לארץ", אומר שרגורודסקי, "מבחינתנו ההתעניינות בתורה לא הייתה איום או אתגר, לא משהו שמורד נגד הזהות הקודמת, אלא סוג של המשך". כיום עוסק שרגורודסקי בחינוך ב"מדרשה הציונית", ארגון העובד עם יהודים ממדינות דוברות רוסית ברוח הציונות הדתית, שם הוא משמש כמנהל חינוכי.

"אבי ז"ל היה סופר את המשכורות שלו לא במטבע אלא בכרטיסי טיסה לארץ", הוא נזכר בימים בריגה, כאשר חיכה לעלות לישראל. "ישבנו פעם בבית קפה בתל אביב והוא הסתכל עליי ואמר לי 'אתה יודע, יש לי חידוש - אפשר להיות יהודי גם דרך התורה'. עד אז הזהות היהודית הייתה מובהקת מאוד. פשוטה מאוד. לא ידענו שיש דבר כזה תורה, כשרות, תפילין. אני יהודי ואני מחפש להשלים את הזהות הזאת, כי היא נגזלה ממני. ברוסיה אם רצית לעשות ברית מילה, היית צריך אישור רופא שיש מחלה שמחייבת ברית".

אז אולי בגלל זה יש לעתים פחות אנטי בקרב העולים?
"לא רק שאין אנטי, אלא ישנה תחושה שאנחנו טועמים כיום פרי שהיה אסור עלינו על ידי המדינה שיצאנו ממנה. כמובן שיש חשש, אבל מצד שני יש 'וואו'. זה מחזיר אותי לאותה מציאות שלא נולדתי לתוכה. הרי ידעתי שהסבים שלי גדלו עם תורה ומצוות, אז יש לזה ריח של בית, טעם שזה שלך. שאתה שייך לזה.

"צריך להבין שכל מי שעולה מרוסיה או מאוקראינה מזהה את עצמו עִם עם ישראל בצורה מוחלטת. להיות יהודי זה להיות חלק מקבלת עשרות פרסי נובל. היהודי הרוסי מצפה למשהו גדול יותר, כך הרגילו אותו ברוסיה. בגלל זה אנחנו למשל מתרגמים את ספריו של הרב חיים סבתו ואת האוטוביוגרפיה של הרב גורן לרוסית. למה זה חשוב לנו? כי אנחנו רוצים לחשוף את ציבור דוברי הרוסית בארץ ומחוצה לה אל התרבות היהודית שיש כאן ולחבר אותם אליה.

"הקליטה המקצועית הצליחה", אומר שרגורודסקי, "כך גם הקליטה החומרית והשפתית-לשונית. הקליטה הרוחנית? עיקרה עוד לפנינו".

המטרה שלכם היא להחזיר בתשובה?
"התוצאה לרוב היא של חזרה בתשובה, אבל לא בהכרח חזרה אל המצוות, אלא אל העם היהודי. להיות חלק מהעם הזה ומהמדינה הזו, יש לכך משמעות תורנית ומחויבות לתורה. זה כמובן תהליך שלוקח יותר זמן מאשר קירוב דרך ארגונים אחרים, אך אנחנו מקווים שהוא גם יותר עמוק ו'מחזיק מים'".

רוב החוזרים בתשובה הם חרדים או בני הציונות הדתית?
"החזרה בתשובה בקרב הציבור דובר הרוסית היא עדיין די בחיתוליה. אנחנו עובדים יחד עם הציבור החרדי ולא באים נגדם, אבל מאחר שהמשאבים והמגמה של הציבור החרדי יותר ממוקדים הם יכולים להיות גאים בכך שיש להם מספר לא זניח של חוזרים בתשובה בדרך החרדית. היא גם מתאימה להם. יש להם מוסדות טובים בחו"ל ובארץ".

הוא מזכיר כי בעבר הייתה זו הציונות הדתית שעמדה בחזית מול הקהילה היהודית בברית המועצות, ואף בקליטתם בישראל, אך משהו כנראה השתבש עם השנים. "אנחנו, 'המדרשה הציונית', ארגון מאוד קטן, יש לנו אולי ארבעה עובדים קבועים. למרות זאת, יש לדעתי כמה אלפים שיגידו לך שהם קשורים אלינו. האם כל האנשים האלה הם היום שומרי תורה ומצוות בצורה מספקת? לא. האם הם היום מגדירים את עצמם מסורתיים? רובם כן. האם הם היו מגיעים אלינו אם היינו מגדירים את עצמנו קודם כול כארגון דתי ולא 'לאומי יהודי'? לא".

ארגון נוסף הפועל בקרב עולים מרוסיה הוא "מחניים", שהוקם בשנת 1979 במוסקבה כ"רשת חינוך יהודי־ישראלי לדוברי רוסית" ופעל ברוח הציונות הדתית. כיום הוא פועל להמשך העבודה עם העולים בישראל. בין השאר מפעילים בארגון אולפן למורשת יהודית, סמינרים, אולפן גיור, הוצאת ספרים בנושאי יהדות בשפה הרוסית ועוד.

"יש היום מחסור בקהילות דתיות שיקבלו את אותם עולים המעוניינים להתקרב", מסכם שרגורודסקי, ומתחבר לדבריו של השר אלקין כי הציבור הדתי לאומי החמיץ את העולים מחבר העמים. "יש רצון, אבל אין להם למי לפנות, אין למי להתחבר. זה גם אתגר בעיניי לציונות הדתית, לפתוח יותר את שעריה לדוברי רוסית שמתעניינים ורוצים להתקרב".

החלטה מושכלת

אך למרות הטענות שיש יותר עולים מחבר העמים המשתייכים לקהילות החרדיות, מחקר סוציולוגי שערך המדען הראשי של משרד העלייה והקליטה ד"ר זאב חנין מוכיח אחרת. על פי בדיקתו המקיפה, בשנת 2011 השיבו 0.3 מהעולים מחבר העמים כי הם רואים עצמם "חרדים", בשנים 2013 ו־2014 הנתון עלה לאחוז אחד, אך מדובר בטווח הטעות הסטטיסטית.

2.8 מהעולים הגדירו עצמם "ציונים דתיים" בשנת 2011 ובשנים 2013 ו־2014 השיעור עמד על אחוז אחד בלבד, כך שבפועל סביר להניח שישנם יותר דתיים לאומיים מאשר חרדים. מצד שני, ללא ספק מדובר במיעוט. "תופעת החזרה בתשובה היא בוודאי לא המונית, אך קיימת". ד"ר חנין מבקש להדגיש כי מדובר במחקר סוציולוגי ולא כמותי, כך שהוא לא מדויק, אך הוא יכול לתת כיוון לגבי המציאות עצמה, שהיא ללא ספק מורכבת.

נראה שהנתון המעניין באמת הוא באשר לאלה המגדירים עצמם "מסורתיים": 24 אחוזים בשנת 2011, 15 אחוזים בשנת 2013 ו־10 אחוזים בשנת 2014. לגבי נתונים אלו אומר חנין כי לא הגיוני שתוך שנתיים מספר ה"מסורתיים" ירד בצורה כה משמעותית. "אנשים לא משנים את השייכות הדתית שלהם בצורה כה קיצונית. לא יכול להיות ש־60 אחוז הפסיקו לשמור מצוות. ההסבר לכך לדעתי קשור לסיטואציה פוליטית. הרי כ־10 שנים לא היו בכותרות נושאים מהותיים של דת ומדינה, עד 2012.

"מי ששמר כשרות ושבת אמר שהוא מסורתי. מי שהיה 'מסורתי פלוס' אמר שהוא דתי. אבל כשנושאים כמו הגיור וביטולים של גיורים עולים לכותרות, יש הקצנה, ומגיע שיקול מחדש לגבי מה זה אומר להיות דתי או מסורתי. חלק ירדו בעקבות כך לקטגוריה של חילונים. אגב, אולי יש גם הקצנה מצד אלה שכן שומרים מצוות, אך אין מספרים מדויקים".

ד"ר חנין אומר כי ישנם כמה אלפים של חרדים דוברי רוסית, זאת אם מכלילים את הדור השני שנולד בארץ. לטענתו, ישנו טרנד קטן אך מעניין: שיעור ניכר מהחרדים דוברי הרוסית מחליטים עם השנים להתקרב יותר ויותר לציונות הדתית. "שני שליש מהאורתודוקסים שעלו מחבר העמים רואים את עצמם כציונים דתיים, בניגוד לחברה הישראלית, שם זה חצי חצי.

"תופעת הדתיות בקרב יוצאי ברית המועצות היא לא כמו בקרב הישראלים הצברים. אצל ילידי הארץ ממגזרים אחרים, חזרה בתשובה היא חזרה לשורשים - המשפחה הייתה מסורתית לרוב, הילדים חזרו בשאלה ואולי דור לאחר מכן חזרו בתשובה. אצל יוצאי ברית המועצות אין מסורת משפחתית, פשוט כי לפניהם נמצאים כמה דורות של אתיאיסטים. לכן יש כאן חזרה בתשובה בצורה מודעת, לוגית והגיונית. יש כאלה שחושבים שדתיים מגיעים להחלטה זו מתוך חוסר השכלה – אך בקרב יוצאי ברית המועצות זה נובע מעודף השכלה".

---

"החוזרים - מחפשים תשובה" הוא תת-ערוץ מיוחד של nrg יהדות ובו יתפרסמו כתבות שיעסקו בנושאים הבוערים בחייהם של חוזרים בתשובה ומתחזקים. למרות ריבוי כלי התקשורת בישראל, נדמה שמדובר בפלח חשוב באוכלוסייה שלא מקבל מספיק ביטוי כקבוצה. כאן נעניק להם במה ונעסוק בהתמודדותם עם קשיי אמונה, בהשתלבות בחברה, בחינוך, ביחסים עם המשפחה והחברים ועוד. רוצים לכתוב או להגיב על הכתבות? פנו אלינו במייל: nrgyahadut@gmail.com .