שיעור בפופוליזם - ההבדל בין אברהם לעפרון
מה אנחנו אומרים בפני כל? ומה נאמר בחדרי חדרים? כשעפרון מדבר על נתינת מערכת המכפלה במתנה, הוא יודע שכולם מקשיבים. אבל כשהוא ניצב מול אברהם לבדו, הוא מעז הוא לעשות כרצונו
"גיוס לכולם", "סייעת שלישית חינם", "הוזלת מחירי הדיור", "שלום", "ביטחון", "בריאות". שלל סיסמאות והבטחות הנשמעות בעיקר בתקופת הבחירות. נבחרי הציבור והמועמדים הפוטנציאלים מלהגים על עתיד ורוד שיתגשם אם רק נבחר בהם להנהיג את העם. והעם? – הוא מקשיב, רואה, וממשיך לקבל את הדברים. המונח המדויק לכך הוא פופוליזם – populus בלטינית - אנשים. פנייה אל המון העם בדברים המעוניינים לשמוע.
עוד כותרות ב-nrg:
- מה עושים חנונים דתיים במקום החילוני בעולם?
- התנועה הרפורמית: יש להכיר בטרנסג'נדרים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתחילתה של פרשת השבוע מסופר על מות שרה וחיפושיו של אברהם אחר אחוזת קבר עבורה. אברהם מגיע לחברון ומתקבל בכבוד מלכים; העם מתכנס לקראתו ומכנהו 'נשיא' ואף מציע בפניו את כל חלקות אדמותיו לבחירת אחוזת הקבר. אברהם שואל על חלקת קרקע בשם מערת המכפלה אותה הוא מעוניין לרכוש.
שתי מילים מצביעות על נקודת השינוי בדברי עפרון. מערת המכפלה
צילום: יוסי אלוני
מיד נעמד עפרון, בעל החלקה, ומכריז לאזני כל באי שער עירו: "לא אדוני, שמעני, השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה, לעיני בני עמי נתתיה לך, קבור מתך". כלומר, הוא אומר לאברהם שאין הוא צריך לקנות את החלקה בכסף, הרי הוא מעניק לו אותה במתנה. בסופו של דבר, לא רק שלא נתן את החלקה במתנה אלא אף ביקש וקיבל, מחיר מפולפל.
שינוי זה בעמדתו של עפרון מזעיק את חז"ל להצביע על ההבדל שבין שתי האושיות שניהלו משא ומתן. מצד אחד עומד אברהם שמסופר עליו כי כאשר הגיעו אורחים לביתו הציע לפניהם "ואקחה פת לחם וסעדו לבכם" אך במעשה מתואר: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה" חז"ל הצביעו עליו כאחד האומר מעט ועושה הרבה. לעומתו עומד עפרון שמציע הצעה נדיבה אך כשמגיע רגע האמת הוא דורש: "ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר". ועל כן כינו אותו חז"ל - האומר הרבה ואפילו מעט אינו עושה.
מעניין לעקוב אחר מניעיו של עפרון. כיצד ניתן להסביר את השינוי הגדול בין דבריו לבין מעשיו בפועל? הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19, מתאר את האירוע בספרו 'העמק דבר' על פרשיות התורה. הוא מפנה את תשומת הלב לשתי מילים המצביעות על נקודת השינוי בדברי עפרון. רוחב ליבו של עפרון בא לידי ביטוי 'לעיני העם' אלא שבעת בקשת התשלום כתוב "ויען עפרון את אברהם, לאמור לו" - עתה, הוא מדבר לאוזני אברהם בלבד.
כאשר עומד עפרון ומדבר באוזני העם המעריך את אברהם ומעוניין בייקרו, הוא יודע שבקשת תשלום איננה פופולרית והיא תזכה לגינוי נרחב. לכן, לאוזניהם הוא מדבר על נתינת מתנה. רק בחדרי חדרים, כאשר ספון הוא בלשכתו ומדבר לאוזני אברהם בלבד, רק אז מעז הוא לעשות כרצונו וללא התחשבות בתושבי המקום.
מעניין לראות את תגובתו של אברהם הסולד מהתנהגות זו. "וישקול אברהם לעפרון, את הכסף אשר דיבר באוזני בני חת". אברהם יוצא מהחדר הסגור ואת פעולת העברת הכסף עושה לעיני בני חת. אין הוא נותן יד לצביעות ולשקר כדאי שידע העם וייזהר שלא ליפול במלכודות הפופוליזם.
הכותב הוא מרצה ופעיל המרכז משמעות רמת אביב
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם