החרדים שוקלים סנקציות פליליות בחוק הגיוס

בדיונים פנימיים על נוסח חוק הגיוס החדש מתלבטים החרדים האם לאפשר הטלת סנקציות פליליות על מי שלא יתגייס, או לא לציין אפשרות כזו ולהסתכן בפסילת החוק על ידי בג"ץ

להחיל סנקציות או לא להחיל סנקציות, זאת השאלה: הדיונים על חוק הגיוס החדש שעליו הוסכם עם החרדים - ושאמור לבטל את השוויון בנטל ולהאריך את הפטור מגיוס לחרדים - עוסקים בין היתר בשאלה אם לכלול בחוק אפשרות להטלת סנקציות על מי שיסרבו להתגייס.

עוד כותרות ב-nrg:
• יריב אופנהיימר "תוקף" את אנדרדוס
• בחורה הותקפה מינית בבני ברק לעיני אמה
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו

ל-nrg נודע כי בתחילה נוסח ההצעה הסיר לחלוטין את הסעיף בחוק שמטיל סנקציות פליליות על הצעירים החרדים במקרה של אי עמידה ביעדי הגיוס, אלא שאז עלה חשש כי גרסה כזו לא תעמוד במבחן בג"ץ, שיקבע כי החוק אינו שוויוני ויפסול אותו. לפיכך הוצע כי במקרה שיעדי הגיוס לא יושגו, שר הביטחון יהיה זה שיקבע אם להטיל סנקציות פליליות או לא, כשהציפייה היא שהמפלגות החרדיות יהיו חלק מהקואליציה והשר יתמוך בעמדתם.

גיוס חרדים. מה יקרה למי שלא יתגייס? צילום: יוסי אלוני

מנגד, גורמים חרדיים המעורבים בניסוח התיקונים לחוק אמרו ל-nrg כי בעיניי ההנהגה הרבנית, סעיף הסנקציות הפליליות נחשב לקו אדום - ללא קשר למשמעותו המעשית. נוכח זאת ייתכן שההנהגה לא תאשר נוסח מרוכך שמשאיר את הטלת הסנקציות בידי שר הביטחון.

"הח"כים החרדיים הם פרקטיים והולכים בין הטיפות, אולם הרבנים נוקטים גישה עקרונית - ולפעמים הם מעדיפים מלחמה על פני פשרה, גם אם זה אומר ללכת לבג"ץ".

סעיף הסנקציות הפליליות עמד במוקד המאבק של החרדים בחוק הגיוס עוד כשאושר בממשלה הקודמת. המנהיג הליטאי המרכזי, הרב אהרן לייב שטיינמן, אמר אז שאמנם "הסנקציות הכלכליות הן ניסיון קשה, ויהיו כאלה שיתקשו לוותר על התמריצים" אך הוסיף כי "יש להיאבק דווקא בסנקציות הפליליות, שבמשקפיים ציבוריות גורמות לכך שלומדי תורה נחשבים לעבריינים פליליים וזהו חילול השם שאין כדוגמתו".

גורמים חרדיים הבקיאים בנושא ציינו כי נדמה שדווקא הפעם נראה שהרב שטיינמן יתמוך בתיקונים לחוק הגיוס, בגרסתו המרוככת שכוללת העברת הסמכות לשר הביטחון. לא ברור שמנהיגים חסידיים ינהגו באותו האופן.

על פי ההסכם הקואליציוני שחתמו המפלגות החרדיות עם הליכוד, ייכנסו לתוקף שורת תיקונים בחוק הגיוס שעבר בכנסת הקודמת, בהובלת יש עתיד ובתמיכת הליכוד והבית היהודי. על פי התיקונים, החלת החוק - שנועד לנסות ולהביא לעלייה בגיוס צעירים חרדיים - תידחה עד לשנת 2020, והסנקציות הפליליות נגד מי שישתמטו משירות לא יוחלו באופן אוטומטי.

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg