מה לעשות, החוק לא מתאים לאג'נדה שלנו

לא פעם אנו רואים אנשי ציבור או עיתונאים שמביעים הערכה לחוק רק כשהוא מתאים להשקפת העולם שלהם. המאתרגים של אולמרט לא היו הראשונים שנהגו כך, מייסד השיטה מופיע בפרשת השבוע

"עם כל הכבוד שאנו מייחסים להכרעתו של העם, אם אמנם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה". כך הגיב פוליטיקאי ידוע בהיוודע תוצאות של אחת ממערכות הבחירות במדינת ישראל. דבריו התפרשו כפשוטם, ועד היום מייחסים לו את מה שלא אמר: "אם זה מה שהעם בחר, צריך להחליף את העם".

עוד כותרות ב-nrg:
- "אל תשלחו את הילדים לבית ספר יסודי מופרד"
- גם הסטודנטים מרוויחים, אבל תוקפים את החרדים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הנכונות של יחידים, קבוצות או מפלגות כאלו ואחרות "לשחק" לפי כללים מסוימים רק כאשר יש בהם תועלת לצרכיהם, יחד עם חוסר ההוגנות שבדבר, מופיעים גם בפרשת השבוע.

''קצבאות יוצגו כדבר אנטי חברתי כאשר הן ניתנות לאחד, אך סמל סוציאלי כשהן ניתנות לצד השני'' צילום: EPA

עשרים שנה עבד יעקב אצל לבן הדוד שלו. עשרים שנים בהן נחל אכזבה אחר אכזבה. בתחילה עבד שבע שנים כדי להינשא לרחל, אך כשהגיע הרגע המיוחל, גילה שרומה על-ידי לבן "והרי היא לאה". איזו עגמת נפש! יעקב, שהכיר באופיו הערמומי של לבן ניסח חוזה ברור כדי לוודא שיזכה להינשא לרחל בתום שבע השנים. ההסכם היה ברחל, בתך, הקטנה.

והנה מתגלה עומק רמאותו של לבן המצטדק באומרו: "לא יעשה כן במקומותינו ליתן הצעירה לפני הבכירה". לטענתו, אין כאן רמאות כלל, אלא ברור שאם ברצונך להתחתן עם רחל עליך להינשא קודם ללאה. וכך נאלץ יעקב להבטיח כי יעבוד שבע שנים נוספות עבור רחל. אך בזאת לא תמו העוולות.

כאשר מסתיימות שבע השנים הנוספות, מציע לבן ליעקב לעבוד תמורת מכסת צאן לפי סימנים שנקבעו מראש. אולם כשרואה לבן כי כמות הצאן העונה לסימנים שנקבעו הולכת וגדלה, משנה הוא את ההסכם ובוחר לעצמו את הרווח הנאה. הוא אף חוזר על העוול פעם אחר פעם ולוקח לעצמו את הכמות הגדולה ביותר של הצאן מבלי להתחשב בסיכומים שנקבעו מראש.

יעקב, אשר כבר בהגיעו צפה את תעלוליו השקריים של לבן, מציג את עצמו בפני רחל כ'אחי אביה' כאשר הוא משגר מֶסֶר ברור מאוד. אם ינהג עמו לבן ברמאות ידע גם הוא להחזיר באותו המטבע, יודע הוא להיות אחיו לרמאות. ואכן, כאשר כלו כל הקיצין פועל יעקב מאחורי גבו של לבן ומארגן את בריחת משפחתו עם נכסיו בזמן בו לבן אינו נמצא באזור. השמועה מגיעה ללבן אשר מגייס את בני משפחתו למרדף אחר הבורחים, עולה על סוסיו ומשיג את יעקב המתנהל לאיטו עם משפחה עמוסת ילדים ובעלי חיים.

מעניינת טענת לבן במפגש טעון זה. גנב! הוא מאשים את יעקב. גנבת את ליבי, את בנוֹתָּי, את ממוני ואת אלוהַי. על האשמת הגניבה חוזר הוא יותר מפעם אחת. שהרי חיי רמאות לא נועדו לאחרים כי אם ללבן עצמו. השיטה כשרה וטובה רק אם היא רווחית ל'צד הנכון' אולם ברגע שהיא פוגעת בו הרי שהיא מוצגת כשחיתות.

כלי ממשל שונים מקבלים כוח ועוצמה לפי אינטרסים אישיים, פוליטיים ואידיאולוגים. מצדדי דרך הממשלה יטענו לריכוז השלטון בה ומתנגדיה יטענו כי הכנסת היא מקום ההכרעה ואחרים בכלל יצדדו בבתי המשפט. החוק קובע רק כאשר הוא מוצא חן בעיני המצדדים בו. אותם תומכים יכולים לטעון ל'דגל שחור מתנוסס' מעל חוק שסותר את דעתם. קצבאות יוצגו כדבר אנטי חברתי כאשר הן ניתנות למי שחי לפי אידיאולוגיה שונה, אך סמל סוציאלי כשהן ניתנות לצד המזוהה עימם פוליטית.

אין זה מן ההכרח כי רווחת העם עומדת לנגד נושאי לפיד השלטון, כי אם להנחיל את תפיסת עולמם באמצעים חוקתיים המשתנים מעת לעת.

יעקב כבר העביר את המסר ללבן: יודע אני את כללי המשחק שלך ואוכל לשחק על פיהם. פלא הוא שממשיכי דרכו של לבן עדיין מתפלאים ומתקוממים פעם אחר פעם כיצד ממשיכי דרכו של יעקב מעזים להשתמש בכלים המכוונים נגדם לצרכיהם.

הכותב הינו מרצה ופעיל במרכז משמעות רמת אביב

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg