ראשי » יהדות » בית מדרש

"מי שזורק אבן ומי שהצית בדומא - דינו מוות"

הרב אליקים לבנון ששלושה מתלמידיו נפצעו בפיגוע דריסה בצומת תפוח, קורא לעצור את גל הטרור על ידי "מצור מוחלט". הוא מתנגד ללקיחת החוק לידיים אבל סבור שאין כיום 'תג מחיר', ומכריז שאם יתברר שהמציתים מדומא יהודים הם ראויים לעונש החמור ביותר

שלושה אמבולנסים טופלו לפני כחודש במוסך האזורי בכפר־תפוח. האמבולנסים הגיעו מכמה יישובים בשומרון לטיפול תקופתי והכנת הרכב לחורף. שלושת הנהגים שהמתינו לסיום הטיפול שמעו לפתע יריות מכיוון צומת תפוח. בהחלטה של שניות נכנסו לרכבים וירדו אל הצומת, מבלי לדעת במה מדובר ובטרם התקבלה הקריאה לאירוע.


עוד כותרות ב-nrg:
- עצומת ההורים החרדים: השאירו פיקוח במוסדות החינוך
- שטיסל: העונה לא אמינה, הצופים החרדים יברחו
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מחבל מאזור רמאללה שנהג ברכב שכור דהר אל הטרמפיאדה ופצע חמישה בני אדם: שלושה באורח בינוני עד קשה, ושניים נוספים באורח קל מאוד. תוך פחות משלוש דקות כבר היו האמבולנסים בצומת, ותוך פחות מחמש דקות מהדריסה כבר יצאו מזירת הפיגוע לכיוון בית החולים 'בילינסון' בפתח־תקווה. בדרך הועברו הפצועים קשה לניידות טיפול נמרץ.

שלושת הפצועים בפיגוע היו יונתן עמנואל (23) מנוף־איילון, דוד גרנביץ' (23) מפתח־תקווה, ורועי קאפח (22) מהיישוב טלמון בבנימין. שלושתם תלמידי ישיבת ההסדר באלון־מורה, בוגרי צבא שחזרו לישיבה לתקופת הלימודים שאחרי השירות הפעיל אך עדיין מוגדרים בתקופת של"ת (שירות ללא תשלום). תלמיד נוסף מהישיבה, אוהד הרץ, נפצע שבועיים קודם לכן בפיגוע דקירה בצומת אריאל, מרחק חמש דקות נסיעה מצומת תפוח. אוהד החלים מאז, וחזר בינתיים אל ספסלי הישיבה.

"עמדתי עם הגב לכביש לפני הבטונדה", מספר יונתן עמנואל, "ואז הוא נכנס בנו. הרגשתי פגיעה וכאבים ברגל שמאל. דוד קיבל מכה מהבטונדה ועף הצדה, ורועי ממש נלכד בין המכונית לבטונדה. הסתובבתי וראיתי את המחבל בתוך הרכב. כמה שניות אחרי זה המג"בניקים ירו עליו".

בדיווחים הראשונים שהגיעו מהצומת דובר על פצועים בדרגות פציעה שונות, כשאחד מהם סובל מקטיעה ברגלו. הכוונה הייתה ליונתן, בהתאם להערכת הצוות הרפואי בשטח. "חובשים שהגיעו שמו לי על הרגל חוסם עורקים", הוא מספר. "בינתיים התקשרתי לאבא שלי, סיפרתי לו על הפיגוע ואמרתי לו שאני בסדר, למרות שבאמת הייתה קטיעה חלקית ומה שבעצם החזיק את הרגל מחוברת היה עור ובשר. כולם חשבו שאני הפצוע הקשה ביותר. בדיעבד התברר שהפציעה של קאפח הייתה חמורה יותר".

"לאמבולנס הראשון לוקח בדרך כלל בין חמש לעשר דקות להגיע לזירה", אומר יהודה צוקרמן, שנהג באחד האמבולנסים. "אם לא היינו במוסך ולא היינו מגיעים בכזו מהירות, יכול להיות שהנזקים של הפצועים היו בלתי־הפיכים ולא היה אפשר להציל את הרגליים. התחלנו את הפינוי מהר מאוד, ולא התעכבנו בשטח. העמסנו אותם ודהרנו".

אופי הפציעות התברר רק עם ההגעה לבית החולים. פציעתו של דוד גרנביץ' הייתה קלה ביחס לאחרים. רועי קאפח נפגע קשה בשתי רגליו, ויונתן עמנואל נפגע קשה בעיקר ברגל שמאל. השלושה עברו ניתוחים להצלת רגליהם, והם צפויים להישאר בבית החולים בשבועות הקרובים. גם לאחר השחרור ממתין לשלושה הליך שיקום ארוך. הרופאים המטפלים מעריכים כי כולם יחזרו לעמוד על רגליהם.

השבוע התחילו יונתן ודוד לעשות צעדים ראשונים בעזרת הליכון. "בדרך לבית החולים, כשהיה נראה שהרגל אבודה, התקשרתי שוב לאבא שלי ואמרתי לו שהלכה הרגל. מי שיראה את הרגל עכשיו לא יאמין. הרופאים הצליחו לחבר הכול בחזרה, ואני מצליח להזיז אותה".

"אנחנו עושים הרבה פעולות כדי לחזק את הרוח של התלמידים וגם של העם", מספר הרב אליקים לבנון, רב היישוב אלון־מורה וראש הישיבה שבה לומדים שלושת הפצועים. "אנחנו מבקרים את הפצועים שלנו בקביעות, נוסעים מדי יום לבקר אותם ולשהות איתם. חלק מהבחורים גם נשאר לישון בלילה בבית החולים, כדי להקל על המשפחות ועל ההורים".

כחלק מהמהלך להרמת הרוח שעליו מדבר הרב לבנון, יצאו תלמידי הישיבה ביום שלישי בערב ל'מבצע בטונדות'. מצוידים בצבעים כחול ולבן פשטו התלמידים על הטרמפיאדות בצומת תפוח, והחליפו את האפור המשמים של הבטון לצבעי דגל הלאום.

רעיון נוסף שעומד על הפרק הוא מפגש בלתי־אמצעי עם אזרחי ישראל. הרב לבנון שוקל בימים אלו אפשרות שתלמידי הישיבה, שאליהם יצטרפו אולי תלמידי ישיבות הסדר נוספות, יצאו לחוגי בית בשכונות ובערים סמוכות, או אפילו לשבתות אירוח בקהילות שונות ברחבי הארץ.

מה דעתך על אחריות הדרג המדיני להידרדרות במצב הביטחוני?
"ראש הממשלה אומר שאין אפשרות לעצור את המפגעים הבודדים. אם הוא חושב שהוא לא יכול לעצור את המפגעים הבודדים, שיניח את המפתחות ויפנה את מקומו לאחרים שכן יכולים לנהל את הממשלה בעת הזו. הוא חייב להודיע בצורה חד־משמעית שהוא יעצור אותם. באילו דרכים? בחסימות צירים, בחסימת כבישים, במצור מוחלט. אם הם משתמשים במכוניות כדי לבצע פיגועי דריסה, צריך להפסיק להם את אספקת הדלק. צריך לא להעסיק ערבים. ישנם בעלי מפעלים שהכריזו שהם לא מוכנים להעסיק ערבים, ומיד כל יפי הנפש התנפלו עליהם. המדינה חייבת להעניק להם את הגיבוי להחליט את מי הם מעוניינים להעסיק ואת מי לא. לצערי, כל ערבי הוא חשוד עד שיוכיח אחרת.

"תפיסת המלחמה בטרור היום נשענת על פלפולים משפטיים שכל המערכת שבויה בה, והיא זו שבולמת וחוסמת את המלחמה האמתית בטרור", אומר הרב לבנון, ותוקף את מערכת המשפט על ניתוק מהמציאות: "איך אפשר לשבת בהיכלי שן, להיות מוגנים מכל צד, ולתת משם הנחיות בלי לחיות בשטח ולהכיר את המציאות היומיומית? כל מחבל שיצא לפגע צריך לגזור עליו עונש מוות ולא להחזיר את הגופה שלו. מי שזורק אבן או בקת"ב יחזור לעשות את זה, ולכן דינו מוות. מדינת ישראל מנהלת מלחמה לא אפקטיבית בטרור. עוצרים שוהים בלתי חוקיים, אבל יום למחרת משחררים אותם והם חוזרים לאותו מקום. כנ"ל גם הריסות הבתים. לא הורסים ממש את כל הבית אלא רק כמה קירות, ואחרי חודש הבית נבנה מחדש. לפני שבוע סגרו את כל בריסל בגלל חשש לפיגוע, ואצלנו עשר דקות אחרי הפיגוע הכול נפתח בחזרה.

"צריך להבין שאנחנו נמצאים במלחמה, ובמלחמה אי אפשר להימנע מפגיעה באוכלוסייה חפה מפשע. אבל זה לא המצב, כי החברה הפלסטינית כמעט כולה תומכת בטרור. רואים את זה בתקשורת הפלסטינית וברשתות החברתיות. למעט בודדים שמנסים לצאת נגד זה, וגם הם חוששים לחייהם, כלל האוכלוסייה היא בעד הטרור. עד שממשלת ישראל תכיר בזה, לא תהיה תקנה".

ומה לגבי יוזמות אזרחיות של סיורים בצירים ופעולות מהסוג הזה?
"אם מדובר בנשק צה"לי, אז היחיד שקובע הוא צה"ל. מי שיש לו נשק פרטי, שייקח אותו איתו לכל מקום. כבר ראינו לא פעם שבעלי אקדחים חיסלו מחבלים ועצרו פיגועים. כשנוסעים על הציר הנשק צריך להיות מוכן לפעולה. לא נכון לעשות את העבודה במקום צה"ל, הצבא עושה את העבודה מצוין. הבעיה היא לא בצה"ל, הבעיה היא בהנהגה - בממשלה ובכנסת".

אולי נכונה הטענה שצריך להעניק לפלסטינים אפשרות לחיים נורמליים, בלי סגר ובלי הגבלות תנועה?
"שלושים השנים האחרונות הוכיחו שהתיאוריה הזו כשלה. אומרים 'אם רק ניתן להם יותר פרנסה, יותר חופש כלכלי, יותר חופש תנועה - הם יוקירו אותנו על זה ולכן לא יפגעו בנו'. זה הוכח כלא נכון. מי שמכיר את הפסיכולוגיה המזרחית מבין שהם מפרשים את ההתנהגות הזו שלנו כחולשה, ואז הם מגבירים את הלחץ כדי להשיג יותר. ההכרזה של ראש הממשלה לסגור את הר הבית ליהודים היא דלק אדיר לטרור. הם מפרשים אותה כהישג גדול. פסגת החלומות בשבילם. מבחינתם 'לחצנו, הרווחנו'".

ואם ההנחה היא שעליית יהודים להר הבית תעודד טרור, נכון לאפשר אותה בכל זאת?
"צריך לאסור על ערבים לעלות להר הבית. הייתי אומר לראש הממשלה שיסגור את ההר לכולם, גם ליהודים וגם לערבים, וישאיר שם רק שוטרים וחיילים. אבל המצב אבסורדי, כי גויים נכנסים ומותר להם לעשות שם הכול, וליהודים אסור לעשות כלום. לכן צריך לסגור לכולם. בעניין הזה צריך לנקוט מדיניות שוויונית כלפי כולם. למה לחלק אסור ולחלק מותר? כי הם מפגעים בנו אז מגיע להם פרס? ברגע שיתיישרו הדברים, צריך לחזור לאפשר ליהודים לעלות ולהתפלל בהר הבית".

מה דעתך על הצווים המנהליים שהוצאו לאחרונה נגד צעירים שחשודים בביצוע 'תג מחיר'?
"לאדם הפרטי אסור מן התורה לפגוע ברכוש או בנפש. למדינה מותר כי זה עניין אחר, וגם זה רק במסגרת כוחות של המדינה, צה"ל או משטרה, או לדוגמה אם המדינה קוראת לאזרחים לשאת עליהם נשק. אבל לאזרח הפרטי אסור להשתמש בכוחו כדי לפגוע במישהו אחר, אלא אם כן זו פגיעה שבאה להציל חיים. אבל 'תג מחיר' ודאי שלא. זה אסור מן התורה וגם על פי חוקי המדינה, ובנוסף זה יוצר רק נזק להתיישבות. המעשים הללו מעוררים סלידה לא רק כלפי מבצעיהם, אלא כלפי כל ההתיישבות ביהודה ושומרון. באשר למעצרים מנהליים, הם רק מלבים את האש".

עם זאת, הרב לבנון סבור ש'תג מחיר' הוא תופעה שולית וזניחה, ודאי לא כזו שמצדיקה את הרעש שקיים סביבה. "כמה אירועי 'תג מחיר' היו בשנתיים האחרונות? חמישה־שישה מקרים בשנה. מבחינה סטטיסטית זה שואף לאפס. בחלק מהמקרים מדובר בכלל על גרפיטי. כתבתי לא פעם: חד־משמעית אין תג מחיר".

וכשמציתים מכוניות?
"בוא נספור כמה מכוניות של ערבים הוצתו בידי יהודים. אפשר לספור את כל הצתות הרכב שביצעו יהודים במשך שנתיים על אצבעות יד אחת. אז בשביל זה להקים יחידה שלמה שמתעסקת רק בזה?"

ומה לגבי מה שקרה בדומא וההצתה של משפחת דוואבשה?
"יש ויכוח גדול מי עשה את ההצתה בדומא. עובדה, כבר חצי שנה עברה ואין עצורים".

אבל שר הביטחון אמר שהם יודעים מי המבצעים?
"גם אלוף הפיקוד (אלוף רוני נומה, ח"ע) אמר לי שהם יודעים מי עשה את זה, אבל אמרתי לו שלדעתי ערבים עשו את זה. כמעט כל ההוכחות מראות שערבים עומדים מאחורי זה, וההוכחה הכי גדולה היא שאין יהודי אחד שעצור בעניין הזה. אני לא זוכר מעשה טרור שבוצע בידי יהודים והמבצעים לא נתפסו תוך ימים. הרי כבר התפרסמו עובדות על פגיעות הדדיות בכפר דומא על רקע סכסוכים פנימיים. אני משוכנע וגם הנסיבות מצביעות על כך שלא יכול להיות שארבעה יהודים יסתובבו חופשי במשך רבע שעה בכפר, יציתו בתים ואף אחד לא יתפוס אותם. לדעתי במקרה הזה יש יותר סיכוי שזה קרה על רקע מריבה פנימית".

ואם מחר יקום יהודי ויודה שהוא הצית את הבית בדומא?
"אם יתברר שזה יהודי, יש להושיב בית דין שיוציא אותו להורג. צריך להבין שיש כאן מערכת הלכתית מיוחדת שנועדה בדיוק בשביל מקרים כאלו".

תהיה מוכן לשבת בהרכב שכזה?
"בוודאי. 'נאה דורש ונאה מקיים'".

בעבר עמד הרב לבנון בקשר עם בכירי שירות הביטחון הכללי, אך לדבריו בשלוש השנים האחרונות הוא נמנע מלחדש את הקשר. הסיבה היא ההתנגדות העיקשת של השירות לנכות לחבר 'מחתרת בת־עין', שלומי דביר, שליש ממאסרו. בינתיים סיים דביר לרצות את מאסרו, אך הנתק בין הרב לשב"כ נותר.

הרב לבנון מספר כי בעבר פנה לבכירי השב"כ והפציר בהם להעביר לו שמות של חשודים בביצוע 'תג מחיר'. לדעתו, היכולת שלו להשפיע על אותם צעירים ומנהיגיהם גדולה משל השב"כ ושיטותיו.

אפשר להשפיע עליהם?
"אפשר דרך המנהיגים שלהם, ולרובם יש מנהיגים. מעטים מתוכם מתנהלים ללא הנהגה. בעבר הובלנו פעילות נגד החבר'ה האלה. לא אפרט אותה, אבל היא התגלתה כיעילה".

בכל זאת הוא מסכים למספר שכחלק מהמאבק ב'תג מחיר' התכנסו הוא ואנשים נוספים לפגישה עם דמות בעלת השפעה על נוער הגבעות, ו"חתכו את העניין" כלשונו. "מיד לאחר מכן ראינו ירידה משמעותית בהיקף התופעה. אין לי ספק שיש קשר בין הדברים".

אז למה לא עשיתם את זה שוב?
"כי אין 'תג מחיר'".

שעות מעטות לפני שיחתנו דרס גרשון מסיקה, ראש מועצת שומרון לשעבר ומקורבו של הרב לבנון, מחבלת שניסתה לדקור טרמפיסטים בסמוך לחטמ"ר שומרון. הרב לבנון מציין את פעולתו של מסיקה לשבח, ואומר שההחלטה המהירה שלו הצילה חיים.

לפני כחצי שנה חתם מסיקה על הסכם עד מדינה בפרשת השחיתות 242 ("פרשת ישראל ביתנו"). מסיקה זכה לגיבוי מהרב לבנון, שגם כעת עומד מאחורי ראש המועצה הפורש. "גרשון לא חשוד ולא נהנה באגורה מהכספים הללו. הוא גם לא ידע בוודאות מה הוא עושה. חברו אליו אנשים מושחתים שרצו לקחת טובות הנאה לכיסם או לכיסי מקורביהם, ואמרתי לו שהוא חייב על פי ההלכה לשתף פעולה ולמסור את כל מה שהוא יודע. גרשון יכול היה לצאת נקי כי החומרים נגדו היו מעטים וחלשים, אבל אמרתי לו שלא ילך במסלול המשפטי הזה. אמרתי לו 'אל תיכנס למשפט גם אם בסוף תזוכה. חובתך לחשוף את העבריינים האלה'.

"אנחנו מכירים מציאות של העברות כספים בדרך של קומבינה. גוף מסוים רוצה להעביר כסף למטרה כלשהי אבל לא יכול לעשות זאת ישירות, אז הוא מחפש גורם שלישי להעביר דרכו את הכסף. אבל פה מדובר על אנשים שלקחו את הכסף לכיסם הפרטי. בתחילת הפרשה גרשון לא ידע שהכסף הולך לאנשים פרטיים. אחר כך, כשהוא היה מודע למה שקורה, כבר היה מאוחר. ולכן אמרתי לו לחשוף את כל מה שהוא יודע.

"גרשון עשה דברים נפלאים לטובת עם ישראל וארץ ישראל. מדי פעם יש לו מחשבות לחזור לזירה הציבורית ולעשייה הציבורית, אבל אנחנו מסבירים לו שכדאי להמתין עם זה קצת".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...