ראשי » יהדות » מגזין

טרנד החתונות של האריתראים: טקס בבית כנסת

רבים מבין קהילת הזרים בוחרים להינשא דווקא בתוך אולם בית כנסת בדרום תל אביב. התושבים היהודים זועמים: "פוגעים בקודשי העם היהודי". בעלי בית הכנסת: "הטקס מתקיים באולם סמוך ולא בתוך בית התפילה"

החתן והכלה שירדו מהלימוזינה המצוחצחת לבשו בגדים מרהיבים. החתן במכנסיים וחולצה לבנים ומעליהם וסט אדום וזועק. הכלה בשמלה לבנה גדולה ובתכשיטים שהפכו אותה חגיגית להפליא. מאחוריהם, כמעין מסגרת לתמונה היפה והצבעונית, צעדה פמליית בני משפחה וחברים ששרה ורקדה שירי דת נוצריים. המדרכות האפורות של תל אביב התמלאו באווירה השמחה. קבוצת עובדים זרים גדולה שרה, מצטלמת לסלפי ומתכוננת לרגע שבו ייכנסו חבריהם בברית הנישואין. התהלוכה המשיכה לצעוד ולשיר עד שהגיעה לבית הכנסת "בני יעקב ישראלוב", ונכנסה למתחם.

זה הפך לסוג של שגרה, שיש המכנים אותה מטרידה. פועלים זרים מתל אביב והסביבה מחפשים מקומות לעריכת אירועים כמו טקסי נישואין. רבים מהם בוחרים לקיים את האירוע בגינות ציבוריות דוגמת הפארק הלאומי ברמת גן או פארק הירקון. אחרים מעדיפים מקלטים ואולמות קטנים באזור תל אביב רבתי. לאחרונה, כחלק מחיפוש אחר מקום אידיאלי לחגיגה, מצאו חלקם אפשרות נוספת: טקס נישואין בתוך אולמות בית כנסת.

עוד כותרות ב-nrg:
- עצומת ההורים החרדים: השאירו פיקוח במוסדות החינוך
- סקר: 82% רוצים שרפורמים ירגישו בנוח בכותל
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

השיטה פשוטה: לא מעט בתי כנסת, בעיקר באזור דרום תל אביב, התרוקנו בשנים האחרונות ממתפללים. הקהילות הדתיות עברו להתגורר באזורים אחרים, ובתי הכנסת נותרו שוממים. אל חלקם אמנם חוזרים גרעינים תורניים המחדשים ימיהם כקדם, אחרים משמשים מקומות תפילה במהלך השבוע עבור עובדים שמשרדיהם נמצאים בסביבה, אך יש כאלה שנותרים בשיממונם. אל האולמות האלה נכנסים העובדים הזרים המבקשים להשכיר אותם לצורכיהם.

רוב העובדים חילונים, אבל החתונה מתקיימת בהתאם לאמונה הנוצרית. כומר מחתן את בני הזוג, ובמהלך הטקס מניחים הנישאים ידיים על צלב, מחליפים טבעות ונשבעים אמונים זה לזה.

האירועים מתקיימים בדרך כלל במוצאי שבתות. תושבים באזור מספרים כי בשבתות דוהרות הלימוזינות לתוך השכונות הישנות, מאחוריהם אוטובוסים עם חוגגים. הלימוזינות נעצרות, המבקרים — שחלקם התגוררו בעבר בתל אביב אך עם השנים עזבו לטובת מגורים בפתח תקווה, נתניה, ירושלים ואפילו חיפה ובאר שבע — יורדים לבושים בגדים חגיגיים, והחתונות יוצאות לדרכן. בשעות האור מקיימים האורחים צילומים עם בני המשפחה בגינות הציבוריות, ולאחר מכן, לקראת הלילה ניתן האות והחוגגים פותחים בריקודים ובשירה. במסגרת החגיגות גם תוקעים החוגגים במעין שופרות נחושת.

מטבע הדברים, הטרנד החדש מכעיס את התושבים היהודים באזור. "ניסינו לדבר עם אנשי בית הכנסת ולבקש שלא ישכירו את המקום הקדוש עבור חתונות נוצריות, אבל הם לא מקשיבים לנו", מספר חיים גורן, חבר מועצת העיר ותושב השכונה. "אני אישית החלטתי להדיר רגליי מהמקום. לא מכובד ולא מתאים להתנהג כך בבית כנסת. גם כך אנחנו מרגישים כאילו אנחנו האורחים בדרום תל אביב, ותופעה כזו רק מוסיפה לעניין. בשנה שעברה עברנו בשמיני עצרת עם ספרי התורה ברחוב, והזרים צילמו אותנו בסמארטפון. הרגשנו כאילו אנחנו החריגים ולא הם. השכרת בית הכנסת רק מחריפה את התופעה הזו".

מנגד, מברכת אורטל בן דיין, פעילה חברתית שפועלת מזה שנים לרווחת מבקשי המקלט להגדרתה, על הפעילות אשר מבחינתה מצטיירת כדו קיום על רקע המצב הקשה בדרום העיר. "כל עוד ההשכרה של בית הכנסת נעשית מרצון, על ידי אזרחים פרטיים, היא מבורכת. מעשה של סובלנות דתית".

לדברי בן דיין, המצב בדרום תל אביב נמצא על סף פיצוץ, "אך אין הדבר אומר שאין תופעות של דו קיום בשכונות. ישנה המציאות הפוליטית והקונפליקטים, ויש חיי היום–יום. אנשים קונים אחד מהשני, עובדים יחד, משכירים דירות זה מזה", היא אומרת. "לא מפתיע שמשכירים את אולמות בתי הכנסת. בסוף צריך להתמודד עם המציאות הקיימת".

"אני כמובן מעודדת דו קיום", היא מוסיפה, "אבל לא שדרום תל אביב תיקח על עצמה את הקליטה של 40 אלף מהגרים. זו מציאות בלתי אפשרית. אמנם בתחושה שלי המצב כרגע יותר טוב מאשר לפני כמה שנים, אבל בזירות שבהן נבנה כל כך הרבה מתח, קשה לי להאמין שהמצב לא יגיע לכדי פיצוץ".  

גורלו של בית הכנסת "בני יעקב ישראלוב" לא שונה מגורלם של עשרות בתי הכנסת בשכונה, שננטשו בשנים האחרונות בעקבות התבגרות האוכלוסייה וכניסת המסתננים לדרום תל אביב. בית הכנסת הוקם לפני 67 שנים, במהלך מלחמת השחרור. בנו של יעקב ישראלוב נעדר אז במשך קרוב לשנה וחצי, והאב נדר נדר שיקים בית כנסת לזכרו. הבן, רוטשילד ישראלוב, חזר לבסוף מהשבי המצרי בריא ושלם, אך את הנדר החליט האב לקיים. כך הוקם בית כנסת ארעי הבנוי משלושה צריפים בשכונת שפירא בדרום העיר.

בסוף שנות התשעים, לאחר פטירתו של יעקב, החליטו בני משפחתו לבנות לזכרו בית כנסת מפואר במקום אותם צריפים, וההשקעה ניכרת לעין בדמות בית כנסת יפהפה, המזוהה עם בני העדה הבוכרית. בבית הכנסת פעל בעבר כולל אברכים ללימוד הוראה, וכן מתקיימים במקום מפעם לפעם שיעורי תורה. עם זאת, בעוד שבעבר היו מגיעים למקום 200 מתפללים ויותר מדי שבת, היום המצב שונה לחלוטין, ומקומות ישיבה רבים נותרים ריקים במהלך התפילות.

לפני כשנה, מספרים פעילים בשכונה העוסקים בבעיית המסתננים בדרום העיר, החליטו בני משפחת ישראלוב לעשות מעשה, ולהפוך את מחצית המתחם — אולם שפעם שימש לקידושים ושמחות משפחתיות — לאולם שמחות של המסתננים. הפעילים מאשימים כי בעבור בצע כסף מכרו בני המשפחה את המקום הקדוש לטובת קיום טקסים נוצריים.

"הציניות והאבסורד מרקיעות שחקים", זועם יו"ר סיעת הליכוד בתל אביב, חבר מועצת העיר ארנון גלעדי. "בשיא חוצפתו מאשר ועד בית הכנסת לקיים אירועים של פועלים זרים במוצאי שבת. מדובר באנשים שלנגד עיניהם עומד הנושא הכספי ותו לא. זו כניסה לבית כנסת, המקום הקדוש ביותר ליהודים, והם מפקירים אותו. אמנם המסתננים לא נכנסים בפועל למקום התפילה עצמו, אך זו כניסה למתחם הקדוש".

העסק החדש רווחי למדי. כשבדקנו כמה יעלה לקיים במקום אירוע, התברר כי בבית הכנסת גובים 8,000 שקלים לטובת השכרת האולם במוצאי שבת, אך אין למעשה מקומות פנויים. המקום הפך ללהיט בעיקר בקרב הקהילה האריתראית בישראל, ולא ניתן לבצע הזמנה לחתונה בשנה הקרובה.

"העובדה שישראלים מוכנים להשכיר אולמות ואפילו בתי כנסת לאריתראים היא זו שהכניסה את דרום תל אביב לתוך 'הבוץ האריתראי' מלכתחילה", אומר גורן. "הגורמים המרכזיים שאפשרו לכל הסיפור של הזרים לשגשג בשכונות הם הישראלים שגילו את הפוטנציאל הכספי של המצב. סוחרי המשקאות, מתווכי הדירות ואנשים נוספים שעושים הרבה מאוד כסף מהאריתראים ואין להם שום רצון להפסיק למכור ולהשכיר להם מוצרים, דירות ואולמות אירועים".

בכל מוצאי שבת מתקיימות חתונות במתחם בית הכנסת, בעוד תושבי השכונה עומדים לדבריהם חסרי אונים. הכתובת, אומרים הפעילים, נמצאת על הקיר, והאלימות הקשה בחסות האלכוהול נמצאת בדרך. "זורמות שם כמויות אדירות של אלכוהול, וכבר היו מקרים של אלימות", מספרים פעילים על המצב. "לפני שנתיים השתלטו מסתננים על בית כנסת בשכונה ותקפו יהודים שניסו למנוע חתונה במקום. בנס זה הסתיים ללא נפגעים בנפש. האם אנחנו צריכים הרוגים כדי שמישהו יעשה משהו בשכונה?"

מתברר כי גם חלק ניכר ממתפללי בית הכנסת לא אוהב, וזאת בלשון המעטה, אך הנעשה באולם בית הכנסת. "זה לא מוצא חן בעינינו אבל לא נמצא בשליטתנו", מספר אליהו (שם בדוי), מתפלל ותיק בבית הכנסת. "אף אחד לא אוהב את הרעיון שחתונות נוצריות מתקיימות במקום התפילה היהודי. אבל מה אנחנו אמורים לעשות?" מתפללים נוספים שחששו להזדהות סיפרו כי הם נמנעים מלהגיע לבית הכנסת בשל המהלך.

בשנה שעברה, אז החלו החתונות במתחם בית הכנסת, ניסו פעילים לארגן הפגנות במקום, כדי לנסות להניא את בעלי המתחם מקיום אירועים במתחם, אך ללא הועיל. "מעניין מה היה קורה אם היו עורכים חתונה עם רב במתחם של מסגד. הדבר אסור מבחינה מוסרית והלכתית, אבל מעניין שהרבנים לא מתלוננים", כתבה פעילה בשם טליה מזרחי בהתכתבות פנימית של תושבי השכונה, במהלך דיון בסוגיה. "העובדה שיהודי דתי נותן מקום לחתונות של הפולשים האלו, היא עניין חמור מאוד ויתכן ויש בזה חילול השם", תקף תושב נוסף את המהלך. 

הטענות באשר לפן ההלכתי של העניין מעלות בהחלט שאלה. האם מותר לקיים חתונה נוצרית בתוך מתחם בית כנסת? הרב שמעון משה חי רחמים, רב בית הכנסת לשעבר, טוען כי לא היה קשור לקיום החתונות, אך מבטל את הטענות באשר לאיסור הלכתי. "מדובר בשתי כניסות לחלוטין ואין קשר בין בית הכנסת והאולם. האירועים שלהם מתקיימים במוצאי שבתות, לאחר תפילת ערבית, וזה לא מפריע לאף אחד".

הרב רחמים מאשים את הפעילים בצביעות ובהיטפלות לתופעה שולית ביותר בתוך בעיית המסתננים. "אם למישהו באמת אכפת, שלא ישכיר את הדירה או האולם שלו לזרים, אבל בסוף כל האולמות באזור עושים להם אירועים. כל אחד רוצה כסף. החתונות בבית הכנסת הן נקודה שולית לעומת מה שקורה מסביב. עם כל הכבוד, האלפים שהולכים ברחוב מפריעים לי יותר מאשר אלו שמקיימים אירוע פרטי באולם סגור".

מנגד, תוקף רב העיר רמת גן הרב יעקב אריאל, את קיום החתונות בבית כנסת, ומבהיר כי הדבר אסור מכל וכול, לא רק לאריתראים אלא גם ליהודים. "בכנסייה עושים חתונות, לא בבית כנסת. בית כנסת אינו מקום לחתונות ומדובר במעשה שלא ייעשה. בעדות המזרח לא אסרו על קיום חתונות, אבל בתנאי שמדובר יהיה במעשה של קדושה, וכאן בוודאי לא מדובר במעשה של קדושה. הלבוש של הגברים והנשים לא מתאים, והחתונות אינן לגיטימיות בשום צורה שהיא". הרב אריאל מוסיף ותוקף את קיום החתונות בבית כנסת ואומר, "זו בעיה חמורה מאוד שיש אנשים שעושים פרנסה מבתי כנסת מוזנחים".

חברי מועצת תל אביב בוחנים לדבריהם שורה של מהלכים נגד בית הכנסת. בין היתר הם בודקים האם הדבר חוקי מבחינת ייעוד בית הכנסת ומבחינת רישוי עסקים. הפעילים, שמנסים להציף את התופעה בכל אמצעי העומד ברשותם, מודים כי ידיהם קשורות וכי יש קושי לפתור את הבעיה, שהינה רק תסמין לבעיה החמורה של התושבים בשכונה, אשר נמצאים במצור ובפחד מזה שנים.

בתגובה לפניות מוצש אמרו נציגי בעלי בית הכנסת כי הוא נמצא בחו"ל (תגובתו לא הגיעה עד סגירת הגיליון על אף פניות חוזרות ונשנות). לאחר שנשאלו בנוגע לקיום החתונות, הגיבו בזעם: "זה מקום פרטי, ואנחנו יכולים לעשות בו מה שאנחנו רוצים. גם אתה יכול לערוך חתונה בסלון שלך ואף אחד לא יאמר מילה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "ככל שתימצא פעילות שאינה מורשית, הנושא יטופל".

הכתבה פורסמה במגזין מוצש

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...