הרבנות הראשית: נשים עם יכולת כלכלית ישלמו מזונות
הרבנות הראשית קיבלה את הצעתו של הרב הראשי, דוד לאו, להתחשב ביכולותיה הכלכליות של האישה בעת הדיון על תשלום מזונות במקרה של גירושים. בכך צפוי להגיע לסופו דיון בן 71 שנה
מועצת הרבנות הראשית לישראל דנה אתמול (ב') בנושא שמעסיק זה שנים את בתי הדין הרבניים ואת בתי המשפט לענייני משפחה. החלטה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות קובעת שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שהיה נהוג עד היום.עוד כותרות ב-nrg:
- המחבל שלף סכין וחוסל בידי לוחמים; נהג נפצע מרסיסים
- המסר נקלט: צפויה פרישה המונית בצמרת המשטרה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
עוד לפני קום המדינה, בשנת 1944, קבעה מועצת הרבנות הראשית לארץ ישראל בראשות הרבנים הראשיים דאז הרב הרצוג והרב עוזיאל, תקנה שהתקבלה על ידי רבני יישובים רבים, להעלות את גיל חיוב מזונות הילדים המוטל על אב מגיל שש שנים לגיל חמש-עשרה שנים.
נשים בעלות יכולת כלכלית צריכות להשתתף במזונות ילדים.
צילום: בתי הדין הרבניים
הרבנות קבעה כך כדי להתאים את דיני מזונות הילדים על פי ההלכה למציאות זמננו. לפני התקנה אפשר היה לחייב אב במזונות ילדיו שהם למעלה מגיל שש רק על פי דיני צדקה, וחיובים מדין צדקה שהטילו בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לא נאכפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי.
מאז, קיימת מחלוקת שופטים ודיינים הן בתוך בתי הדין הרבניים הן בתוך בתי המשפט, אם התקנה יצרה מקור חיוב שמוטל רק על אבות, או שתכלית התקנה הייתה ליצור מקור משפטי-הלכתי שמכוחו יהיה אפשר לאכוף פסקי דין למזונות ילדים מעל גיל שש, אבל החיוב עצמו ימשיך להיות מדיני צדקה, ואם כן – אימהות בעלות יכולת כלכלית יהיו חייבות להשתתף בדמי המזונות הדרושים לקטינים.
ב-1980 האריכה מועצת הרבנות הראשית לישראל את התקנה לגיל שמונה-עשרה שנה, ולאחר שש שנים חזרה הרבנות הראשית וקבעה כי החיוב המוטל על הורים לזון את ילדיהם מוארך עד לגיל שמונה-עשרה שנה.
מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הציג את הסוגיה לפני מועצת הרבנות הראשית ישראל ואף ציין את השינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז תקופת המנדט. "קיים צורך לתת פרשנות עדכנית לתקנה כך שהיא תתיישב עם חוש הצדק ועם ערך השוויון", הסביר הרב יעקבי.
"הבהרה מפורשת של הסוגיה עשויה לסייע בפתרון סכסוכי גירושין, מאחר שהטלת סכומי חיוב גבוהים על פי גישה הקיימת אצל חלק משופטי בתי המשפט לענייני משפחה יוצרת לעתים סרבנות גט ומרחיקה גירושין של בני זוג מסוכסכים", אמר.
בסיומו של הדיון אימצה הרבנות הראשית הצעת החלטה של נשיא המועצה, הרב הראשי לישראל דוד לאו, וקבעה כי בעת פסיקת מזונות ילדים מכוח תקנת הרבנות הראשית צריכים הדיינים והשופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות הן ביכולת כלכלית של אימהות. החלטת הרבנות הראשית עשויה לייתר יוזמות חקיקה בנושא וצפויה להשפיע על הליך תלוי ועומד בבית המשפט העליון.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם