ראשי » יהדות » מגזין

"חיילת עם כיסוי ראש - חלק מהנוף של צה"ל"

למרות התנגדות רבנים ומנהלי אולפנות והרחק מאור הזרקורים, מגמת העלייה בגיוס בנות דתיות לצה"ל נמשכת. המתגייסות החדשות באות מלב הציונות הדתית, וממוסדות מובילים. "הן רוצות להרגיש חלק מהשליחות של ההגנה על עם ישראל"

אם בעבר התלבטו בנות הציונות הדתית אם ללכת אחרי התיכון לשירות לאומי ב'בית הילד' בנתניה או בגרעין בשדרות, כיום יותר ויותר בנות מהמגזר לא ממהרות להצהיר עם קבלת הצו הראשון על היותן דתיות. בניגוד לעבר, המתגייסות באות גם מהזרם המרכזי של הציונות הדתית וממוסדות מובילים, ורבות מהן נחשבות בנות חזקות מבחינה דתית.


עוד כותרות ב-nrg:
- הרב דרוקמן: "תומך ברב אלון כמו בכל אדם נרדף"
- אבו מאזן או בן גוריון? מי הוא רה"מ לדעת נרשמי תגלית
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

על פי נתוני צה"ל, מספר המתגייסות הדתיות בשנה האחרונה עומד על 2,010, לעומת 935 בנות דתיות שהתגייסו בשנת 2010. מתוך כלל הבנות הדתיות שמסיימות כיתה י"ב, שיעור המתגייסות כיום הוא כרבע. בעוד בערי הפריפריה ממשיכות הבנות הדתיות באופן מסורתי ללכת לשירות הלאומי, השינוי המשמעותי מתרחש בירושלים וסביבתה.

"הבנות הדתיות רוצות להרגיש חלק מהשליחות של ההגנה על עם ישראל", אומר גורם בכיר באגף כוח אדם בצה"ל. "הציונות הדתית שולחת את מיטב בניה ליחידות הכי קרביות, והבנות ניזונות מאותו חינוך. קשה להגיד לבנות 'אתן לא במשחק'".

באולפנות ובתיכונים לבנות מבחינים בשינוי, וחלק מהמנהלים בחרו להצטרף למהלך ומנסים לסייע לבנות למצוא את מקומן בצה"ל או בשירות לאומי, בהתאם לבחירתן. מנהלת בית הספר אמי"ת בנות במודיעין, אסתר הנדלר, הכניסה השנה לראשונה לבית ספרה את עמותת 'אלומה', המסייעת לבנות דתיות המעוניינות להתגייס.

"אנחנו רואים שיותר ויותר בנות מתגייסות היום, בין אם בית הספר עוזר להן בזה ובין אם לא", אומרת הנדלר. "הן רוצות להרגיש חלק מעם ישראל, והבנו שצריך להיענות לצורך הזה. הסיפור ההלכתי מורכב מאוד, ולי כמנהלת יש שתי אפשרויות: להגיד 'לא בבית ספרי' ולהעלים עין, או להכניס את העולם הזה לבית הספר ולתת לבנות את המענה עם הכי הרבה ידע לגבי התפקידים השונים".

מנהלת תיכון 'פלך' בירושלים, שירה ברויאר, שמרבית תלמידותיה מתגייסות לצה"ל כבר עשרות שנים, משוכנעת כי על בתי הספר להצטרף לשינוי המתחולל בחברה הדתית ולסייע לבנות הבוחרות בגיוס. "לאחרונה הצבא למד להכיר ולהוקיר את הבנות הדתיות", אומרת ברויאר, "והוא פותח עבורן תפקידים של מצוינות, בעיקר בסייבר ובטכנולוגיות שונות. בבתי הספר מודעים לכך שהמספרים הולכים וגדלים, ושצריך לתת עזרה לבנות המתגייסות ולהדריך אותן לתפקידים המתאימים להן. התהליך ייקח עוד זמן, אבל המנהלים מבינים את הצורך שעולה מהשטח, ויותר ויותר מוסדות פותחים את האפשרות לשירות צבאי משמעותי".

השיפור במערך הגיוס של בנות דתיות לצה"ל מניע תהליך דומה גם בשירות הלאומי, אומרת ברויאר. "העלייה במספרי הבנות המתגייסות לצבא מאתגרת את השירות הלאומי ומחייבת אותו לטפל בבנות בצורה רצינית יותר מבעבר, ולתת להן תפקידים משמעותיים יותר".

רוב האולפנות עדיין דבקות בקו שבו צעד הציבור הדתי־לאומי לאורך השנים, ורואות בצבא מקום לגברים בלבד. הדרך שהם מתווים לבנות היא שירות לאומי, והמעוניינות בשירות צבאי נדרשות לפלס לשם את דרכן בכוחות עצמן.

ראש מִנהל החמ"ד במשרד החינוך, אברהם ליפשיץ, אומר כי ההכוונה העיקרית בחמ"ד היא עדיין לשירות לאומי. "תפיסת העולם אצלנו היא שכל בת תעשה שנתיים שירות לאומי, ואכן רוב הבנות הולכות לשם", אומר ליפשיץ. עם זאת, הוא מסכים כי "מי שהולכת לצבא צריך ללוות ולהדריך אותה בצורה היסודית ביותר".

מנהל אולפנת 'צביה' בשדות־נגב, הרב רוני קליינוולד, טוען כי הצבא איננו מקום ראוי לבת דתייה, ומספר כי אחוזי הגיוס אצלו נותרו נמוכים - 10־15 אחוזים מהתלמידות. "בצבא לא משנים את המערך לטובת הבנות, זוהי מלכודת דבש", הוא סבור. "יש החלטה של הרבנות הראשית נגד גיוס בנות לצה"ל, ואנחנו כפופים לה. אני מודע לזה שהגיוס הוא תוצאה של בעיות בשירות לאומי שלא מצליח להיות חלופה טובה להיצע הרחב של התפקידים בצה"ל. אבל במסגרת הצבאית יש חיכוך גבוה בין בנים לבנות, וזו לא תופעה בריאה. בצה"ל מזהים את בנות האולפנות כקבוצת איכות, ולכן משקיעים בגיוסן את כל הכוח".

רבה של רמת־גן הרב יעקב אריאל, מחשובי הפוסקים  בציונות הדתית, מתנגד באופן נחרץ לגיוס בנות. "מסגרת צבאית לא באה בחשבון מבחינתנו", אומר הרב אריאל ל'מקור ראשון'. "ערבוב המינים בצבא הוא נזק ביטחוני, אנושי ומוסרי. אין סביבה דתית בצבא, ושירות צבאי לא מתאים לבנות. ההלכה אומרת בפירוש שבנות לא מתגייסות".

הרב אריאל סבור כי דווקא התנגדות הבנות לגיוס לצה"ל תפתח בפניהן מקומות מקבילים בשירות הלאומי, ומשום כך עליהן לעמוד בהתנגדותן. "הצבא זקוק לבנות הטובות שלנו, ולכן ככל שהן תתעקשנה על עמדותיהן נגד הגיוס הוא יפתח להן עוד ועוד מסלולים מקבילים בשירות הלאומי. ככל שהן תעמודנה על שלהן, כך הוא יבוא כלפיהן יותר".

מי שמביע תמיכה מובהקת בשירות צבאי לבנות הוא הרב בני לאו, רב בית הכנסת רמב"ן בירושלים, הרואה את הגידול במספר המתגייסות הדתיות כ"בשורה טובה", כלשונו. "אני שמח שהבנות משתתפות במלחמת מצווה, לאחר שחונכו בבית ובבית הספר לשאת באחריות המשותפת. משהו באינטואיציה של הבנות אומר להן היום שהן צריכות ללכת למקום שבו הן תהיינה המשמעותיות ביותר, אם בחיל המודיעין ואם בחיל החינוך. מערכת החינוך צריכה לברך על הרצון הטוב של הבנות ולכוון אותן. אם מערכת החינוך הדתית הייתה פותחת לרווחה את הדלת ואת הלב לארגון כמו 'אלומה' המלווה את הבנות המתגייסות, כולם היו יוצאים נשכרים. אבל היום 'אלומה' נכנסת בדלת אחורית או צדדית".

הרב לאו יוצא נגד פסיקת הרבנות הראשית האוסרת גיוס בנות דתיות לצה"ל. לדבריו, "הרבנות מעולם לא התוותה את הדרך לציונות הדתית, ואנחנו מוצאים עצמנו פעם אחר פעם בנושאים אלו בעימות מול הרבנות. יש לנו הנהגה רבנית ציונית, ובתוכה יש הבנה שבת שמתגייסת לא עושה שום עבירה. יש שיגידו שזה בסדר ויש שלא, אבל אין בזה חטא. הבנות המתגייסות רוצות להיות שוות זכויות וחובות. לצד זה, בת שעושה שירות לאומי משמעותי במשך שנתיים יכולה להתגאות בתרומה שלה, לא פחות מהבת שמתגייסת".

לדברי מנכ"לית 'אלומה' יפעת סלע, מה שמוביל את הבנות לבחור בגיוס הוא החינוך למצוינות. "השירות הצבאי מאפשר להן לבטא מצוינות לא רק בתחומי חינוך ורווחה. יש הרבה בנות דתיות שלא מתחברות לנושאים הללו או שהן עשו את זה כבר בתנועות הנוער, ויש גם עניין של סקרנות, לצד ראיית השירות בצבא כשליחות". סלע סבורה כי לבנות קל יותר להגיע לצבא, כי מדובר במערכת מכוונת כבר מהצו הראשון. "הצבא ממיין את הבנות ועוזר להן בבחירת המקום המתאים להן, בניגוד לשירות לאומי שבו יש חופש פעולה גדול יותר".

מנהל בית ספר שדה כפר־עציון, ירון רוזנטל, רואה את השינוי הדרמטי במספר הדתיות המתגייסות לצבא גם אצלו. אם בעבר התמודדו על תקן במוסד מורה־חיילת אחת מול תשע בנות שירות לאומי, היום היחס הוא 30:70 לטובת המורות החיילות. "יותר ויותר בנות מבינות שאין סיבה שהן יהיו פטורות מהחובה הזו", הוא אומר. "השירות הצבאי הוא האתוס המשמעותי ביותר בחברה הישראלית, זה שלב בחיים שכל בני הארץ עושים יחד. אנחנו כחברה דתית־לאומית צריכים תמיד לשאול איפה אנחנו יכולים לתרום הכי הרבה, ולא לבקש פטור".

יש מנהלים ומנהלות שמונעים מהצבא להיכנס ולהסביר לבנות על השירות בצה"ל.
"גם לפני מאה שנה אסרו בבתי ספר בפולין על נציגי התנועה הציונית לדבר על עלייה לארץ, ולפני שלושים שנה מי שרצה לשכנע בנות להקדיש שנה ללימוד תורה במדרשות נתקל בתגובה עוינת. אותו תהליך יקרה גם פה".

המגמה החדשה מורגשת לא רק בצבא, אלא גם בשירות הלאומי. רכזות שירות ברחבי הארץ מספרות כי ביחס לעבר פחות בנות דתיות נלחמות על כל תקן. גורמים בשירות הלאומי מודים כי בשנים האחרונות ירד מספר הבנות הדתיות כתוצאה מהבחירה של רבות מהן להתגייס לצה"ל. לדבריהם בינתיים לא מורגש מחסור, משום שעל הירידה במספר הבנות הדתיות מחפה עלייה ניכרת במספר המתנדבים מהמגזר הערבי וכן מתנדבים חילונים ובעלי מוגבלויות שאינם חייבים בשירות צבאי.

"למרות המעטפת שהצבא נותן לבת המתגייסת, השירות הלאומי שומר עליה יותר, תומך בה ומעניק לה סביבה ידידותית יותר. כל מי ששירת בצה"ל יעיד על כך", אומר מנכ"ל רשות השירות הלאומי־אזרחי, שר־שלום ג'רבי.

ברשות השירות הלאומי מכירים בכך שהצבא מחזר אחרי הבנות הדתיות, והם עובדים קשה כדי להמשיך להיות הבחירה הראשונה של הבנות. "השינוי התחיל בצבא, שגילה את איכות הבנות מהציונות הדתית והוא רוצה למשוך אותן אליו. אבל אין שבר בשירות הלאומי", אומר ג'רבי. "אנחנו פועלים כל הזמן לשיפור תנאי בנות השירות. בעזרת השר אריאל דאגנו שהן יקבלו תנאים כמו של חייל עורפי - נסיעות חינם, ביטוח חיים ותוספת של מאות שקלים למשכורתה של בת עולה. בנוסף אנחנו נלחמים לבטל את אגרת ההצהרה לבנות השירות הלאומי". התאמה נוספת שעושים בשירות הלאומי כדי לעמוד ב'תחרות' מול הצבא היא הוספת תקנים במשרד הביטחון, בשב"כ ובמוסד וכן בתחום הסייבר.

מנכ"ל האגודה להתנדבות, ירון לוץ, מכיר את העבודה שמשקיעים בצה"ל כדי למשוך את הבנות הדתיות, אך לדעתו החזית האזרחית לא פחות חשובה משירות צבאי. "הזירה האזרחית היא חזית לכל דבר. אימפריות שהיה להן הצבא החזק בעולם נפלו כשהייתה להן חברה בעייתית.  הבנות שלנו עושות עבודה משמעותית במלחמות ובמצבי חירום בחיזוק הפן האזרחי - בחינוך, בבתי חולים, בשב"כ. בחברה שבה הפערים בין המרכז לפריפריה גדולים, יש לנו תפקיד חשוב לסייע לחלשים. מי שעושה את זה תורמת לא פחות ממי שנמצאת בצבא.

"בת שמשרתת בצבא עושה עבודת קודש", מסכים לוץ, "אבל חשוב לזכור שיש מקומות בחברה האזרחית שלא יכולים להחזיק מעמד בלי בנות השירות. להגיד שכל הבנות צריכות ללכת לצבא זו הפקרה של החזית הלאומית־אזרחית".

לוץ משוכנע כי השירות הלאומי צריך להשקיע יותר בהסברה, "לא סתם יותר ויותר בנות הולכות לצבא, הן מחפשות שליחות. צריך לשנות את השיח באגודות השירות, שלא עוסק מספיק בשליחות בבניית חברה ערכית ומוסרית".

סא"ל אלון מצליח הוא ראש ענף סדיר ב'מיטב', היחידה המופקדת על מיון המיועדים לשירות. תחת פיקודו נמצא גם מדור 'בת חיל', העוסק בשילוב הבנות הדתיות בצבא. "אנחנו מלווים את הבת הדתייה מרגע היותה מלש"בית (מועמדת לשירות ביטחון) ועד לשיבוצה ביחידה", אומר סא"ל מצליח. "בנוסף אנחנו דואגים שהן ישובצו להכשרות בקבוצות, כדי שיוכלו לשמור על אורח החיים הדתי. המטרה שלנו היא לחשוף אותן למה שהצבא יכול להציע, כי הן מודעות לכך פחות מיתר האוכלוסייה".

לצד המעטפת הדתית, סא"ל מצליח מדבר גם על יחס מיוחד המוענק למתגייסות הדתיות בנוגע לבחירת המסלול הצבאי: "אנחנו דואגים לשבץ את הבנות הדתיות לתפקידים המועדפים עליהן כדי שהן יהיו מרוצות מהשיבוץ. היעד שלנו הוא להמשיך לגדול. הצבא התאים את עצמו למען הבנות, כך שאין סיבה שהן לא יוכלו לשמור על אורח חיים הדתי. הגענו לבנות שפעם הלכו רק לשירות הלאומי בגלל שכאן הן לא יכלו לשמור על אורח החיים הדתי, ופתחנו להן אופקים חדשים. החיילות הדתיות הן באיכות מאוד גבוהה והן משתבצות במודיעין ובחיל האוויר, וחמישה אחוזים מהן הולכות אפילו להיות לוחמות. העובדה שהגידול קבוע במשך חמש שנים מראה שהן מרוצות".

 "היום יש בצה"ל בכל רגע נתון כ־4,000 חיילות דתיות בשירות חובה", אומר גורם בכיר באכ"א ששוחחנו עמו. "אף אחד כבר לא מרים גבה למראה חיילת עם כיסוי ראש או חצאית. זה הפך להיות חלק מהנוף של צה"ל. הפחד שהן תתקלקלנה בצבא לא מתממש. יש יותר מודעות אצל הבנות, וגם צה"ל ערוך להכיל אותן. חיילות דתיות שביצעו שירות משמעותי מספרות על כך לאחיותיהן ולחברותיהן הצעירות, וגורמות להן לבוא לכאן במחזורי הגיוס הבאים".

התפתחות זירת הסייבר משפיעה גם היא על הדרישה לגיוס הבנות. "יש מקום בצה"ל לכל הבנות הדתיות", אומר הקצין הבכיר באכ"א. "זירת הסייבר והמערך הטכנולוגי דורשים כוח אדם מקצועי שהוא לאו דווקא בלחימה, ואנחנו רוצים למלא את השורות בבנות. מבחינתנו שיהיו מאה אחוז נשים בסייבר, ושבנים יילחמו. כשזמן השירות מתקצר, אנחנו זקוקים לכוח אדם איכותי. שילוב הבנות הדתיות לא קשור רק לשוויון הזדמנויות אלא לצרכים הגוברים של צה"ל".

בצה"ל טוענים כי המעטפת שהם בנו מצליחה לשמור על ערכיהן של הבנות הדתיות, וכי 85 אחוזים מהמתגייסות נשארות דתיות. מאחר שבתי הספר מונעים מהצבא להיכנס לתחומם, טוען הגורם הבכיר, נמנעת מהבנות אינפורמציה חיונית. "אם היינו נכנסים היינו יכולים להסביר להן: 'עד עכשיו הייתן במסגרת נפרדת אז אל תרוצו עכשיו ליחידה מעורבת. לכו לאמ"ן ולחיל חינוך'. אבל אני לא מגיע אליהן, אז האינפורמציה הזו נמנעת מהן. וכך הן מגיעות הרבה פעמים בלי הכוונה".

תופעה נוספת שמצביעים עליה בצה"ל היא של בנות דתיות שהולכות לשירות הלאומי, ובמהלכו מתחרטות ופונות לגיוס. "מדי חודש יש לנו בנות שהלכו לשירות לאומי ורוצות לעבור לצה"ל", מספר הקצין הבכיר. "הן רוצות להרגיש חלק ממה שקורה, להיות חלק מההגנה על עם ישראל. פתחנו בפני הבנות עולם שלם של אפשרויות, ושירות הנשים בצה"ל עשה קפיצה משמעותית בעשור האחרון. תמיד תהיינה בנות שתלכנה לשירות הלאומי, אבל הן צריכות לדעת שהן יכולות לבחור".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...