ראשי » יהדות » חדשות

די להכחיש: ריבוי ילדים בלי הכנסה - חוסר אחריות

החרדים זועמים על מינוי פרופ' אבי שמחון בשל אמירתו בעבר כי משפחות מרובות ילדים ללא מקור הכנסה הן חסרות אחריות. "זוהי אמירה כלכלית, לא ערכית. לא צריך לעוות את ההיגיון הכלכלי ולטעון שמדובר בנוהג בעל תוחלת כלכלית"

פרופ' אבי שמחון מונה לראש המועצה הלאומית לכלכלה, ותהום כל הארץ. מהומה על מה? על התבטאויות עבר, אשר כל אחת מהם פורשה כ"פוגענית" על ידי עיתונאים ופוליטיקאים. אתרי האינטרנט החרדיים החלו לחפש ציטוטים שלו לגבי חרדים וילודה, וחברי הכנסת החרדים אחריהם. הסופרלטיבים צפו מיד: "שונא עניים", "שונא חרדים", "שונא רוסים", ועוד כהנה וכהנה.


עוד כותרות ב-nrg:
- למה חגגתם את חג ההתקוממות נגד תרבות המערב?
- לראשונה: טקס הדלקת נר חנוכה פומבי בטורקיה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בדקתי ברשת מה היו דבריו לאורך השנים, ואני מוכרח לציין שלא מצאתי דברים יוצאי דופן שלא נאמרו גם על ידי אנשי מקצוע אחרים. או במילים אחרות, זה נשמע כמו "אוי אוי אוי". אפשר לבקר את העיתונאים שעושים לעצמם חיים קלים ומייצרים כותרת בשקל, ואפשר לבקר גם את חברי הכנסת שמתרשמים מכותרות שכאלה או משתפים איתן פעולה.

אך ביקורת זו תהיה שולית אל מול צורך כבד משקל שעומד מנגד – תקינות המוסד המתקרא "דיון ציבורי", אשר בלעדיו לא תיתכן דמוקרטיה. יללות וכותרות בכייניות על "הסתה" פוגעות באופן חמור בדיון הציבורי, ומכך עלינו להיזהר מאד.

יש סתירה מובנית בין אנשי המקצוע לפוליטיקאים, פוליטיקאים אומרים מה שהציבור הרחב אוהב לשמוע, ובמיוחד הבוחרים, בעוד אנשי מקצוע אומרים מה שנכון על פי ראות עיניהם וניסיונם. ולא פעם ולא פעמיים, מה לעשות, דעתם אינה פופולרית בציבור. למרות היעדר הפופולריות, יש חשיבות עצומה לאמירות אלה.

דמוקרטיה נסמכת על דעת קהל, והקהל גם אם הוא אינטליגנטי ברובו - והוא לא - בהכרח שלא יכיר ויבין לעומק בכל הסוגיות המהותיות שעומדות על סדר היום. הפוליטיקאים אינם מחנכים את הציבור ואינם מרחיבים דעת אלא רק נענים לדרישותיו, גם כאשר הם מבינים את חוסר הישימות או אף המסוכנות של המדיניות הפופולרית. ומשכך, צירוף של בורות ציבורית עם פוליטיקאים נלהבים יוביל למדיניות שגויה ואף הרסנית.

כדי להעשיר את הדיון הציבורי וכדי שיוביל לכיוונים פרודוקטיביים ולא פופוליסטיים, חובה עלינו שאנשי מקצוע יביעו את דעתם. שיתבטאו בתקשורת, בפייסבוק, על הבר, באופן פורמלי ובאופן לא פורמלי. ככל שירבו הרי זה משובח. אין זה מבטיח למגר את הפופוליזם, אך בהחלט דעות מנומקות מעמידות אותו בפרופורציות. הבורות הציבורית רחבה מאוד בתחומי הכלכלה, וכל כלכלן רציני אשר מביע את דעתו הוא נכס לציבור ונכס לדמוקרטיה.

כאשר כלכלן מתבטא אודות חוסר אחריות של הורים להביא ילדים בלא מקור הכנסה סביר, אמירתו היא נכונה. זוהי אמירה כלכלית, לא ערכית. אנשים שריבוי ילודה הוא ערך חשוב אצלם, אינם צריכים לנסות לעוות את ההיגיון הכלכלי ולטעון שמדובר בנוהג בעל תוחלת כלכלית. כמדיניות, המדינה נוקטת בלא מעט מקרים מדיניות שאינה אופטימלית כלכלית, מתוך הבנה שעל ערכים משלמים. התשלום עבור הערכים צריך להיעשות במודע, ולא בניסיון לעוות את המציאות ולומר שזה כלכלי, כביכול זה אינו כרוך בעלות.

אותו הדבר לגבי ההתבטאות כלפי העלייה מרוסיה, זה נכון עובדתית שיש הרבה מן העולים שאין להם דבר וחצי דבר עם היהדות או עם המדינה, ופשוט היה משתלם להם יותר לעלות ארצה בגלל סל הקליטה.

אין באמירה זו כדי להמעיט מן היהודים שעלו ארצה מסיבות אידאולוגיות, אין בכך כדי להמעיט מן העולים שתרמו תרומה עצומה למדינה מבחינה כלכלית וחברתית. ועדיין, אכן היו לא מעט עולים שמערכת התמריצים המוזרה של חוק השבות גרמה להם להגיע לכאן מסיבות תועלתניות ותו לא, ועל כך טוב שאנשי המקצוע ימתחו ביקורת.

כאשר עיתונאים ופוליטיקאים תוקפים אנשי מקצוע על שהעזו לבטא את דעתם, הם מייצרים תמריץ שלילי לאנשי מקצוע לחוות דעה על נושאים שעל סדר היום, ובכך מגדילים את חלקו של הפופוליזם בקביעת המדיניות. הם מובילים בכך למצב בו כל אדם ישקול פעם אחת יותר מידי את התבטאויותיו, מפחד ההשלכות העתידיות על הקריירה שלו.

אסור לנו לאפשר לפוליטיקאים להשתיק את אנשי המקצוע, אסור לנו כציבור לאפשר מצב בו משתלם לאדם להיות פיון של פוליטיקאי או של קבוצת אינטרס, כי זה האופן בו הוא יוכל להתקדם. תפקיד העיתונות האחראית במקרה זה הוא לא לתמוך בפוליטיקאים, אלא באנשי המקצוע ובחופש הביטוי שלהם, כי ככל שהם יעשו בו יותר שימוש כך ההבנה של הציבור תהיה איכותית יותר והמדיניות של הפוליטיקאים תיאלץ להיות אחראית יותר.


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

דוד רוזנטל

יועץ תקשורת וחבר הפורום הרעיוני של התנועה הליברלית החדשה

לכל הטורים של דוד רוזנטל