בדידות מתסכלת: המחיר שמשלמת אמנית דתייה
מאחורי האורות הזוהרים של תעשיית הבמה הישראלית, מסתתרים קשיים לכל האמנים, אבל לאמנית שהיא גם אישה וגם דתייה הם כפולים ומכופלים. הסיבה היא שהתמיכה של קרנות וגופי תרבות שונים לא ניתנת למי שהטקסטים והקהל שלה הם לא מיינסטרים
מה עושה אישה שיש לה במה בראש, רחם עמוק בתוך הבטן וגם מטפחת על הראש? מה עושה אישה שחוזרת מהצגה בתאטרון תמונע בתל אביב אל המציאות בבית, שם ממתינים לה שישה ילדים מבני עקיבא? איך האישה הזו יוצרת את עולמה הפנימי-רוחני שכולו שיחה עם א-לוהים, אהבה שנאה כעס אשמה ומצליחה להביא את עצמה אל הבמה באותנטיות בלי מעצורים ופחדים בלי קליפות והיסוסים ואז צריכה להיפגש עם קהל?עוד כותרות ב-nrg:
- מלחמת הכוכבים: כשדארת' ויידר הופך לניגון חסידי
- הרב אמר: ניצחתם, הומואים דתיים - מציאות בשטח
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קהל שרק רואה את הבטן שנשארה אחרי שש לידות, בורקסים וחוסר זמן לפילאטיס. קהל שרק רואה את המטפחת הגדולה המתנפנפת ומיד מדמיין אותה מפגינה בעד הרצח דומא. ובעלה? ה' ישמור יש לו גם פאות והוא אפילו היה רב בישיבת הסדר, אז איך זה שהיא יורה כאן טקסטים מהפכניים על אימהות ויצירה?
''ניסינו לאגד את כל אמניות הבמה מהמגזר הדתי, כדי להתאחד ולהפסיק להיות שקופות''
צילום: יח''צ
לקהל המתבונן בה אין מושג כי את התואר הראשון באוניברסיטת תל אביב, היא צלחה תוך כדי הנקת בתה הבכורה. את הפרס מפסטיבל עכו היא קיבלה בחודש שמיני. את הפסטיבל הבא עברה תוך כדי הנקת שלישי. תואר שני בתאטרון היא סיימה תוך כדי הנקת הבן הרביעי ולידת הבנות החמישית והשישית.
היוצרת הזו היא אני, אמנית, אישה, דתייה. עם כל המורכבות שבדבר.
המתבוננים מהצד לעולם לא ישמעו על האתגרים שבחיי, הם יתעדכנו רק שקיבלתי את פרס קיפוד הזהב היוקרתי לתאטרון הפרינג' 2015 ואת פרס התיאטרון היהודי. הם יתעדכנו שאני מריצה שלוש הצגות שבועטות בבטן הרכה, כל ערב במקום אחר בארץ. הם יקראו את הכתבות המפרגנות בעיתון, ויגידו לי שהם מעריכים את זה שאני וונדר וומן שמספיקה גם לעסוק ביצירה וגם לגדל ילדים.
אבל בשקט, מאחורי הקלעים, שכשאני סוף כל סוף מפגינה אומץ לעמוד מול עצמי לבד ומתבוננת במראה, אני מבינה את המחירים שאני משלמת כאמנית דתייה: מחירים של בדידות אינסופית בפילוס הדרך והקושי להתפרנס ולסגור את החודש בשביל להשקיע ביצירה שלי. מאחורי האורות הזוהרים של תעשיית הבמה הישראלית, מסתתרים קשיים לכל האמנים, אבל לאמנית שהיא גם אישה וגם דתייה הם כפולים ומכופלים. הסיבה היא שהתמיכה של קרנות וגופי תרבות שונים לא ניתנת למי שהטקסטים והקהל שלה הם לא מיינסטרים.
אם אאפשר לכם להציץ לרגע אחד אל הארנק של אמנית דתייה שלא מקבלת תקציבים אספר לכם על שלוש הצגות שיצרתי, כל אחת מהן עלתה עשרות אלפי שקלים: מוזיקאי, תפאורה, הגברה, תאורה, רכב גדול, וידיאו ארט, צלם, במאי מאפרת. כי חייבים להיות מקצועיים.
וככה מצאתי את עצמי עם תשוקה מטורפת של יצירה ותחושת ייעוד עמוקה וחופשית, לוקחת את הכסף שהיה מיועד לצרכים של ילדי ומשקיעה בהצגה חדשה. לוקחת את התקציב שמיועד לילקוט חדש ומשלמת אותו לתופרת על השמלה הכחולה. ונגיד שהיצירה כבר מושלמת וכבר שילמתי מתזרים המזומנים שגם כך הוא עמוס בתלאות, והיצירה סוף סוף עומדת וחיה ונושמת. זה לא נגמר. עכשיו צריך למתג את ההצגה, ולהוציא פלאייר, פוסטרים, גרפיקאי, בית דפוס, טריילר, פרסום בפייסבוק, שיווק אישי. הכול בשם האמנות.
''היוצרת הזו היא אני, אמנית, אישה, דתייה. עם כל המורכבות שבדבר''. רחל קשת
צילום: יעל אילן
ונגיד שכל היצירה סוף סוף הסתיימה, והביקוש אדיר להצגה ועוד הצגה. את צריכה להשיג אולם, ואיש טכני, ושחקנית, וסאונד, ומע"מ ודלק ועוד. ומה נשאר בסוף? מה נשאר לאישה שיש לה במה בראש, רחם עמוק בתוך הבטן, מטפחת ובנקאי שמציע לה לחשב מסלול מחדש? נשאר לעשות רק דבר אחד עוד מהפכה אחת קטנה, לצאת מהבדידות שבה קידמתי רק את עצמי ולהתאגד עם יוצרות דומות לי ויחד לנסות לתת לעצמנו במה קצת יותר מכובדת.
השבוע התקיים כנס ראשון מסוגו 'אמניות במה עצמאיות' בחסות "אמונה", שניסה לאגד בפעם הראשונה את כל אמניות הבמה מהמגזר הדתי, כדי לחשוב איך להתאחד לגוף גדול ולהפסיק להיות שקופות. לפעול לקבלת תקציבים מקרנות, לשנות את השקפתם של אולמות תיאטרון שמסרבים להציג מופעים המיועדים לנשים בלבד. לפעול לכך שהמגזר הדתי ידע להעריך ולשלם על תרבות ושהבשורה שלנו תוכל להתקיים בגאון מבלי להרגיש שאנחנו במסע של הישרדות. שנוכל לשאת את דגל התרבות היהודית ולהרגיש שאנחנו לא לבד, יש מי שנמצא מאחורינו.
הכותבת היא היא שחקנית עצמאית, זוכת פרס קיפוד הזהב לשנת 2015, מנהלת הפאנל 'מאחורי הקלעים' של כנס 'אמניות במה עצמאיות' שהתקיים השבוע בחסות ארגון אמונה
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם