מה יעקב אבינו היה חושב על "חתונת השנאה"?
רגעים לפני מותו, מבקש יעקב מבניו שלא ייחסו אליו שניים מצאצאיו שעתידים לבצע מעשים שליליים. באמירה זו הוא לא דואג לשמו הטוב, אלא מוקיע את מבצעי המעשים הרעים ואומר: איני מוכן להיות מזוהה עם המעשה ואין מקום להגן עליו
הבנים עומדים מסביב למיטה ברגעי הפרידה האחרונים מהאב הזקן. עתה יאמר להם את דברו האחרון. ברכות והדרכות ישמעו מפיו. דבריו יישמעו פעם בשנה בבתי הכנסת בפרשת ויחי. אולם במהלך כל השנה יהיו דבריו ספר הדרכה לבניו, לבני עמו לאורך הדורות.עוד כותרות ב-nrg:
- למה חסיד חב"ד הניח תפילין לסנטה קלאוס?
- מלחמת הכוכבים: כשדארת' ויידר הופך לניגון חסידי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בהתייחסו לשני בניו, שמעון ולוי אומר יעקב "בסודם אל תבוא נפשי, בקהלם אל תחד כבודי". כשכוונתו לשני אירועים שיבואו משני שבטים אלו. האחד מעשה זמרי שיצא משבט שמעון והשני הוא מעשה קרח שיצא משבט לוי להנהיג עדת מרד בה' ובמשה. בשני מקרים אלו אכן מתקיימת בקשתו וכאשר מובא ייחוסם המשפחתי והשבטי של האנשים, הייחוס נעצר בשם אבי השבט ואינו ממשיך לייחסם ליעקב.
''אין לחפש הצדקות וסנגוריה''. חתונת פעילי הימין מתוך הסרטון שנחשף בערוץ 10
צילום: צילום מסך
דברים אלו אינם דאגה לכבודו של יעקב וכי מה אכפת לו, לאחר מותו, מה ייכתב על אירוע כזה או אחר? ואפילו יהא שלילי ככל שיהיה. ומה עוד שגם אם לא יוזכר שמו הרי אנו יודעים שהוא אבי שמעון ולוי. ובעיקר, הרי ברגעיו האחרונים עלי אדמות, מורה הוא דרך לדורות רבים, ואם כן בוודאי שבהוראה זו טמון מסר שאותו הוא רוצה ללמד.
"ואצלכם אין פושעים?" שאלה שנזרקת לחלל האוויר כאשר מי ממייצגי הקבוצות הנידונות מצביע על הידרדרות מוסרית, ולעיתים אף חוקית, באנשי הקבוצה שמנגד. הכיפה שעל ראשו של העבריין, צעיף הקבוצה שסביב צווארו, מקום היישוב בהתנחלות, או בצפון תל אביב וכמובן השיוך הפוליטי שלו. כל אלו מקפיצים את הצד שכנגד להכתים את כל הקבוצה בכתמו של היחיד בטענה ש"העשב השוטה גדל בערוגה שלכם".
יש משהו טבעי ברצון להגן על בשר מבשרך, ולכן פעמים רבות הצד המותקף נחלץ להגנת הפושע. כמובן יש הסתייגות מהמעשה, אך נשמעים דברי סנגוריה רבים שבאים להסביר כיצד הגיע לידי מעשה קלוקל. החל מרקע משפחתי ועד נסיבות חיצוניות. דברים שנשמעים כסתירה לגינוי שבא בהקדמתם.
בדבריו של יעקב לבניו מורה הוא דרך ברורה מאוד. אמנם יידעו כולם כי "קרח בן יצהר בן לוי" – הוא בן יעקב, וכן "נשיא בית אב לשמעוני" שהוא בן יעקב, אך צוואתו של יעקב אומרת – למרות שבמקורם אכן היו אלו בשר מבשרי אין חלקם עימי. איני מוכן להיות מזוהה עם המעשה השלילי ואין מקום להגנה עליו. הצורך לגנות מעשה שלילי אינו בביטוי שפתיים אלא במשיכת המצע שלכאורה משותף בינו לבין הקבוצה. אמירה חדה וברורה כי אין במעשה קרח וזמרי מימוש דרכו של יעקב זקנם.
בימים אלו שצד אחד מואשם בבגידה בעקבות מעשי יחידים והצד שכנגד במעשי ברבריות של יחידים, עלינו ללכת במורשתו של יעקב: למרות הכאב אין לחפש הצדקות וסנגוריה, אלא לעקור ולנתק את השיוך של אלו אל מה שנראה כמקורם הטבעי.
הכותב הוא מרצה ופעיל במרכז משמעות ברמת אביב
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם