רבנים, התעוררו: הפיגוע היהודי הבא כבר בדרך
בני הציונות הדתית חיים בקונפליקט: המדינה מול הגאולה. הקושי גורם לקומץ צעירים להתייאש מהמדינה. רבנים ואנשי החינוך מתעלמים מהם ושולחים אותם לגבעות, והסכנה הולכת וגדלה. כדאי שהמגזר יתעורר, לפני שיקום הקיצוני שיבעיר את המזרח התיכון
מעצרה של קבוצת נערי גבעות על ידי שירות הביטחון הכללי והגשת כתב האישום כנגד עמירם בן-אוליאל בחשד לרצח בני משפחת דוואבשה, חוללו סערה בתוך הציונות הדתית וטוב שכך. אסור להדחיק את בעיית הנוער הזה, וחייבים להעמיד אותו בראש סדר היום הציבורי.עוד כותרות ב-nrg:
- תופעת הבאבות צריכה להיכנס לכלא יחד עם פינטו
- דתיים, חוק השבת רע ליהודים וליהדות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כל עוד הציבור הגדול של הציונות הדתית לא יקום ויעשה מעשה, נוער הגבעות, על סממניו הקיצוניים והאלימים, פה בשביל להישאר. הסיבה היא שמערכת החינוך של המגזר, ממשיכה לחנך למתח גאולי ביחס למדינת ישראל, בלי להבהיר לצעירים את ההבדל הגדול בין המצוי לרצוי. בין ההכרה שיש תהליך גאולה - לבין מציאות שבה מערכת השלטון בישראל מנהלת מדיניות שלא מקבלת את האקסיומה הזו. צריך למצוא דרך לגרום לנוער הדתי להכיל ציבור גדול, רציונלי ושכלתני, התומך בנסיגה מחלקי מולדת. וציבור גדול נוסף שלא מוכן להיאבק על יהודה ושומרון.

זה לא קל. הקושי הפנימי הזה בתוך השקפת העולם המשיחית שלמדנו בבית המדרש, מייצר בתוכנו ציבור גדול שמתייאש מהמדינה ואפילו בז לה. רוב בני האדם מסוגלים לעבד את התסכול שהם חשים, ולהכיל את העובדות שסותרות את אמונותיהם והשקפת עולמם. אלא שאצל חלק מנוער הגבעות, יש קושי להבדיל בין החינוך האידיאליסטי שהם מקבלים כפשוטו ובתמימות, לבין מורכבותה של המציאות.
הסיבות לכך הן מגוונות: קושי ונשירה מהלימודים, קשיים רגשיים לשאת את המתח בין אמונתם למציאות ועוד. הבעיה היא שאין מי שיטפל בהם ויסביר לעומק את הסיבות לפער הזה. אין מי שיבאר לאותם צעירים מדוע חייבים להכיל את הקונפליקט ולא חלילה "לשרוף את המועדון".
כיצד בכלל הגענו למצב שבו שכבת המחנכים והרבנים של הציונות הדתית מתעלמים מהבעייתיות של קומץ הנערים הללו? בין השאר בגלל שגם לרבים מהמחנכים והרבנים אין הסבר לפער בין הרצוי למצוי. אלא שהם התרגלו לחיות איתו מתוך השלמה, או מתוך ייאוש. הצעירים שבהם מדובר, חשים בזיוף בקרב שכבת המבוגרים, הם טוענים לצביעות ובזים לדרך.
כשהם מנסים למצוא מקום אחר להוציא בו את האנרגיה המשיחית לאורה גדלו, הם מוצאים את המעשה האידיאולוגי הפשוט של יישוב ארץ ישראל בגבעות יו"ש, ובמקומות הקשים ביותר הדורשים הקרבה חלוצית אמיתית. בשנים האחרונות נוסף למעשה ההתיישבות החלוצי על הגבעות עוד רובד אידיאולוגי: כפירה במדינת ישראל החילונית, וחלום על אוטופיה משיחית המתעקשת על מימוש ולא מוותרת לעובדות הקשות של המציאות.
גישה כזו מגיעה מהר מאוד לעימות חריף ובלתי נסבל עם בעלי הקרקע הפרטית עליה מוקמים המאחזים וגם עם מערכת החוק הישראלית שהחליטה להקפיא הקמת יישובים חדשים ביו"ש. כך נוצר עימות מתמיד, ללא מוצא, במהלכו הצעירים מהסוג הזה נחקרים שוב ושוב על הפרת החוק ומגיעים לעימותים גם עם הפלסטינים.
גורמי אכיפת החוק שעומדים בקו הראשון, לא מסוגלים להבין את מניעיהם. אבל הם לא צריכים להבין, או לטפל בהם – זה לא תפקידם. גורמי אכיפת החוק מתבקשים להתמודד עם הבעיה במישור המעשי. ההתמודדות היא תפקידם של המחנכים.
המחנכים הנבוכים מוצאים עצמם מול נוער הסובל משבר אמוני, שמעצים את התיעוב כלפי המדינה, כלפי רוב הרבנים, כלפי דור ההורים שלא מגבה את בניהם וכן מתפשר עם מה שנתפס בעיני הצעירים כבגידה בתהליך הגאולה, המעכבת את החיבור בין עם ישראל לארצו. ואז מנסים מחלק מצעירי הגבעות לעורר את כולנו בעל כורחנו לצאת מהפשרנות, מההשלמה עם המציאות, מהבינוניות - על ידי מעשים קיצוניים של טרור: שריפת כנסיות, גרפיטי של סיסמאות שנאה, אולי חלילה אף פיצוץ הר הבית ויצירת מלחמת עולם שלישית שתוביל בחזונם למלכות ישראל.
וזה מחזיר אותי לאשמת הציונות הדתית. המבוגרים במגזר הזה ויתרו מזמן לעצמם וגם לנוער הגבעות על עיסוק בשאלה כיצד נכון להתמודד עם הפער בין הרצוי למצוי. הם מתחמקים ומתעלמים משאלות שמאתגרות את עמדתם הרוחנית. הם מטאטאים מתחת לשטיח את השאלות והתהיות העקרוניות של הצעירים.

קוראים להם קיצונים, "זורקים" אותם לגבעות, אפילו מסייעים להם לפעמים בקריצת עין להתיישב על גבעה זו או אחרת, בתקווה שכך הבעיה תתאדה עם הזמן. זה היה נוח לנו כחברה, כי לא מדובר בקליינטים קלים: נערי הגבעות פיתחו חוסר אמון וחשד ביחס לכלל המערכות שהקימה הציונות הדתית. תבינו: העמדה המתריסה שלהם אל מול החברה וגם המעשים האלימים שלהם, אינם מכוונים רק כנגד הפלסטינים ומערכת החוק – הם גם כנגד המתונים בהתיישבות הדתית.
התעלמות לא פותרת בעיות אלא רק מגדילה אותן. המשך התעלמות יגרום לכך שהפיגוע היהודי הבא כנגד ערבים כבר בדרך. כי לא מדובר בנערים משועממים או נושרים רגילים ממוסדות החינוך הדתיים. מדובר בבעלי אידאולוגיה פשטנית שלא קיבלו תשובות לשאלות ולקשיים שלהם והם תוססים ומתוסכלים. תסיסה שכזו הובילה בעבר לפעמים למהפכות, ולפעמים יצרה אסונות גדולים כמו מעשי התאבדות של כתות.
חייבים למנוע זאת ולא מחר, אלא היום, וחבל שלא השכלנו לעשות כך אתמול. חייבים להקפיץ את מערכת החינוך הדתית ולייצר באופן מיידי שיטות ודרכים שימצאו נתיב ללבם ולמוחם של אנשי הגבעות, ילמדו אותם מחדש את חיוניותה של מדינת ישראל לקיומו של עם ישראל, יסבירו להם איך להתמודד עם הקושי בין אידיאולוגיה למציאות, ועם מה שנראה כנסיגות בגאולה.
השעה דורשת התמודדות ציבורית נרחבת. אני יודע שבישיבות השונות ישנם גורמים שניסו ולפעמים גם הצליחו להתמודד עם הנוער הזה, אבל הם מיעוט, והם קול קורא במדבר. ואם חלילה לא נתנער ונתחיל לטפל בבעיה, אל תתפלאו בפרוץ הפיגוע הבא או חלילה בהתפרצות הר געש כשאיזה מטורף יצליח להתסיס את כל המזרח התיכון.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg