
אל תקראו לנו "חדשים", אנחנו חרדים ישראלים
אנחנו דוחפים להשתלבות באקדמיה ובשוק העבודה, פועלים לשילוב בין קודש לחול בישיבות ומשתלבים בחברה הישראלית מבלי לוותר על החרדיות שלנו. קראו לנו "חרדים חדשים" כדי להוציא אותנו מהמחנה, אבל יש לנו לגיטימציה כמו כל חסידות או חצר
זה כבר למעלה מעשור שחלים תהליכים משמעותיים בחברה החרדית. בחומות הגבוהות והחזקות, שמאחוריהם התבצרה החברה החרדית, נוצרו סדקים קטנים שנפרצו וחשפו חור גדול. אך חלילה זהו לא חור של ייאוש, אלא של תקווה ופריחה שעונה על אתגרי השעה.עוד כותרות ב-nrg:
- ח"כ גפני: "יש לשלב חרדים בכל תחומי התעסוקה"
- "הענף לתודעה יהודית פלש לתחום של חיל החינוך"
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התהליכים הם משמעותיים ומהפכניים כמעט בכל התחומים: בשוק התעסוקה אנו רואים גידול עקבי של חרדים היוצאים לשוק התעסוקה. ואם ב-2012 אחוז הגברים החרדים בשוק התעסוקה עמד על 38, כיום אנו עומדים על קרוב ל-50 אחוזים. הנשים החרדיות כבר הגיעו לאחוזים של האוכלוסייה הכללית – 79% מהנשים החרדיות עובדות. אמנם ישנם אתגרים נוספים של תעסוקה איכותית, אך שינויים אלה ללא ספק מעידים על כך שמשהו קורה.

בחינוך – חשבנו שהמוסדות החרדיים יישארו באותו קו לעד, אז חשבנו. כפטריות אחר הגשם קמות ישיבות לצעירים חרדים המשלבים לימוד תורה עם לימודי חול והצעירים מצביעים ברגליים ומגיעים ללמוד במוסדות שם.
באקדמיה – ב-2006 היו אולי כמה עשרות סטודנטים שנראו כמו חייזרים בעולם האקדמי, והיום אנו עדים לאלפי סטודנטים חרדים ששוטפים את מסדרונות האוניברסיטאות והמכללות.
אם נסכם את התהליכים האלה בשלוש מילים זה יישמע כך: "החרדים עולים ארצה". כלומר, מתקופה בה היינו מיעוט במרחב הישראלי ובחברה החרדית, העדפנו לשבת בסוף השולחן, לשתוק ולא להיות מעורבים בקבלת ההחלטות, כיום אנו במצב שונה לגמרי. "עלינו ארצה" – אנחנו מעורבים יותר, ושותפים במרחבים בהם לא היינו בעבר. אנחנו כבר לא בצד השולחן או בצד החברה הישראלית, אלא חלק ממנה וגם הציבור הישראלי לאט לאט מבין זאת.
ואולם, בכל התהליכים הללו, צריך גם להתייחס לפיל בחדר. הפיל בדמות השאלה: מהי הזהות שלנו? כלומר, איפשהו בתוך "הזהות החרדית", דחקנו את עצמנו לפינה ובחנו את התהליכים רק במישור הפרקטי – להשתלב בעבודה, באקדמיה, ליצור מסגרות חינוך וכו'. אך מהי הזהות שלנו?
רבים בציבור החרדי יטענו: "אתה חרדי וזהו". ישנם שיוסיפו "לא טוב לך חרדי? תהיה 'מזרוחניק'". אבל צריך להבין שאין כאן שחור או לבן. יש מורכבות שבתוכה אנחנו רוצים להכיל את המטען שממנו אנו מגיעים והערכים שחשובים לנו וגדלנו עליהם, ולשלב אותו בעתיד שאנו רוצים לבנות כאן בדרך שאנו מאמינים בה.
בנוסף, צריך לציין כי גם כיום "הזהות החרדית" מגוונת וצבעונית ויודעת לקבל את רוב הצבעים שבה. כלומר, חסיד גור, הוא חרדי, אבל לפני הכול הוא חסיד גור. זאת הזהות שלו, תעודת הזהות שלו, וכך גם בחסידיות וחצרות אחרים. יש את הזהות החרדית שבתוכה הם נכנסים, אך מעל הכול גם את "תת-המגזר" אליו הם שייכים. למרות השוני בין החצרות והזהויות הם עדיין בגדר "הזהות החרדית".

הזהות, שחסרה לקבוצה שלנו, כבר זוהתה על ידי עורך עיתון חרדי בשם נתי גרוסמן שהדביק לקבוצה הזאת תווית מסוימת - "החרדים החדשים". חדש הרי אסור מן התורה, אז ארזו נא את התיק והיפרדו ממחננו, כך אמר. כמה פשוט כמה קל. גאוני. עם הזמן, השם התגלגל ל"חרדים עובדים" ואנחנו רק המשכנו ללחוץ על הגז, למרות שנתקענו בהילוך הראשון. המשכנו להתעסק בפרקטיקה, שהיא חשובה מאין כמותה ופחדנו לדבר על הפיל שנמצא בחדר וזוכה להתעלמות מכולם. היה לנו נוח לומר "אנחנו חרדים, נקודה", ובאותו משפט לקרוא תיגר על הממסד החרדי.
ואז זה הכה בנו: אנחנו החישניקים - חרדים ישראלים. קבוצת פייסבוק שמרכזת בתוכה את רוב האנשים ששותפים לתהליכים הללו (אם זה באופן מעשי או בקריאות הידד), ושם אנשים מרגישים בבית. אחד מבין את השני. יודע על מה הוא מתרעם ואף יודע לבקר את הביקורת שהוצגה. וזו לא רק קבוצה, ישנה מעין אחוות רעים בין החברים, פרופילי פייסבוק שפתאום מהלכים בכנס ייעודי לחברי הקבוצה ואף שבתות מאורגנות. קומונה קטנה שחולקת ערכים משותפים ולוקחת אחריות חברתית על החברה ממנה אנו מגיעים.
אמנם שם הזהות שלנו עדיין לא חד ומהודק, ישנם בקבוצה שיאמרו כי אנחנו "החרדים התורניים", אך אין ספק כי "החישניקים" זאת המגמה המשמעותית ביותר לעבר זהות משותפת ומכילה. הישראליות של "החרדים הישראלים", לא מתבססת על "לעשות מנגל ביום העצמאות", או "להאזין ליהורם גאון". הישראליות הזו מבוססת על כך שאנחנו מבינים שאנחנו יושבים באותה ספינה עם כל החברה הישראלית, ועם כל המורכבות שבדבר.
החישניקים זה כל מה שהיה חסר בתהליך שעוברת החברה החרדית, על מנת שלאנשים הללו תהיה זהות. לא שהיא באה על חשבון מסוים וחלילה לא נפרדת מהזהות החרדית, אלא כקבוצה מוגדרת שיודעת היכן היא עומדת , וכן, גם רוצה לקדם ייצוג פוליטי לקידום ערכיה. בדיוק כמו זו של חסידות בעלז או גור.
התהליך עוד ארוך ומייגע. עוד נכונות לנו עליות ומורדות, אך דבר אחד חשוב לומר – החישניקים באים.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg