לכסות את המינוס ולמצוא זוגיות: כמו קריעת הים
לרוב אנחנו יכולים להגשים את עצמנו מבלי לפגוע באחר. אולם, בשני תחומים נראה כי אין מנוס מהתנגשות: פרנסה וזוגיות. אבל חז"ל אומרים לנו שלמרות שהדבר קשה, התגברות מעל האינטרס האישי יהיו עבורנו כמו קריעת ים סוף
סיפור קריעת ים סוף המופיע בפרשה חותם את יציאת מצרים. מחד עם ישראל היוצא ללא פגע רגע אחרי תחושת אבדון ולפני ייאוש. מאידך, צבא מצרים הגדול שוקע במצולות הים. מאורע זה הפך לסמל ולמשל לדבר שביצועו קשה: "קשים מזונותיו (פרנסתו) של אדם כקריעת ים סוף" ו"קשה זיווגו (מציאת בן/ת זוג) כקריעת ים סוף".עוד כותרות ב-nrg:
- הרב של בריטניה: יש לאפשר לנשים לומר קדיש
- עדינה בר-שלום סירבה להתמודד למנכ"לות בתי הדין
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ביטויים אלו מן הסתם לא באו לבטא את הנס הגדול שבזיווג או בפרנסה, שאם כן מה ייחודו של נס קריעת ים סוף מניסים רבים שסבבו את העם? עשרת המכות במצרים, המתקת המים המרים במדבר, מים היוצאים מסלע, הורדת המן והשליו ועוד, כשהגדול והבולט מכולם: מעמד הר סיני שכלל ניסים רבים.
''קשים מזונותיו (פרנסתו) של אדם כקריעת ים סוף''
השימוש בלשון המבטאת קושי ביצועי גם אינו תואם לקריעת הים. כל שינוי בדרכי הטבע יכול להיעשות על ידי מי שיצר את העולם, ואם בכוחו לברוא ולשלוט ביצירתו, אין לו הבדל בין שינוי קטן לגדול.
אז מדוע פרנסה וזוגיות קשים כמו קריעת ים סוף? במדרש מתואר דיון הנעשה רגע לפני קריעת הים. בדיון זה מופיע המקטרג לפני הקב"ה וטוען שהואיל וביציאת מצרים שבט דן נטל עימו ובליבו את 'פסל מיכה' הרי ש"הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה ומדוע אתה קורע להם את הים". בתגובה לטענה זו שולח הקב"ה את המקטרג להתעמר באיוב, ובינתיים קורע את הים עבור ישראל ומטביע את המצרים.
ההפניה לייסורי איוב אינה התחמקות וניצול של הסחת דעת לצורך ביצוע מעשה שלא כמידת הצדק והיושר, אלא תשובה ניצחת. שלושה יועצים ישבו לפני פרעה בשעה שחשש מההתרבות של עם ישראל בארץ מצרים. בלעם, יעץ להשליכם ליאור (נהרג בחרב), יתרו, התנגד ונאלץ לברוח למדיין (זכה שממנו יצאו צאצאי משה). איוב היה השלישי. הוא "ישב על הגדר" ושתק, על כן נידון בייסורים. שתיקתו של איוב נבעה משיקולי אינטרס אישי, כאילו שבשתיקה זו הוא מציל את עצמו מכל החלטה שתתקבל.
עם ישראל היה אנטי-תזה לאיוב. חז"ל מצביעים כי את הזכות ליציאת ממצרים "קנו" בכך שלא היו בהם מלשינים. למרות שידעו כי הם עומדים לצאת על מנת שלא לחזור, אף אחד לא פלט זאת לשכנו המצרי, דבר שיכול היה להביא לניסיון למנוע את יציאת העם. כידוע במצבי מצוקה (דבר שבהחלט אפשר לומר על מצב ישראל במצרים) תמיד ישנם שמנצלים את ידיעותיהם לרווחים אישיים, אולם כאן כולם התגברו על האינטרס האישי למען אינטרס גדול יותר.
בשליחת המקטרג לאיוב עונה הקב"ה: אמנם גם הללו עובדי עבודה זרה, אבל אם למצרים אין תקנה בהצלתם שהרי גם מכאן ולהבא צפוי כי ימשיכו בהבליהם, הרי שלישראל צפויה דרך של עלייה. מסוגלים הם לקבלת התורה, הראויה לאדם שמסוגל לראות אל מעבר לאינדיבידואל – אל ערכים עליונים.
וכאן אנחנו מגיעים לתשובה: רוב צרכי בני האדם אינם באים בהתנגשות עם אינטרס נגדי. יכול האדם ליהנות ולמלא את מהוויו מבלי לעשות זאת על חשבון האחר. אולם, בשני תחומים נראה כי אין מנוס מהתנגשות שכזאת. האחד, בפרנסתו של האדם, שבכל עסק פרנסתו באה מכספו של האחר הרוצה לקנות ממנו ובוודאי שישנה התנגשות כאשר יש לו מתחרים. התחום השני, הינו חיי הזוגיות, בהם בכל שלב יש את רצון האחד/ת עם ולעומת רצון בן או בת הזוג.
"קשים אלו ואלו כקריעת ים סוף" הינה קריאה של חז"ל לזה המעוניין בזכות קיום לפרנסתו ולחיי הזוגיות. דע לך – אמנם הדבר קשה, אך רק התגברות מעל האינטרס האישי וקבלת ערך עליון גדול יותר, "יקרעו לך את הים" ויהוו ביטחון ויציבות.
הכותב הינו מרצה ופעיל במרכז משמעות רמת אביב
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם