גם אדם שאינו חובש כיפה יכול להיות "חרדי"
התפיסה המקובלת של הפחד כדבר שלילי, באה לידי ביטוי בתוצאתו. הפחד משתק את האדם ומונע ממנו מלפעול. שונה הוא פחד האלוקים המכונה הוא יראת שמיים. יראה זו לא רק שאינה באה לשתק את האדם, אלא אדרבה, היא קוראת לו לפעול, לנוע וליצור
נסיעה שגרתית באוטובוס מחיפה לירושלים הפכה למעניינת ככל שהתפתחה השיחה עם השכן שישב במושב לידי. דת ומדינה, דת והאדם הפרטי ובכלל הפכתי להיות סוג של משה רבנו לשעה וחמישים דקות, זה שהתורה נמסרת מפיהו.עוד כותרות ב-nrg:
- הסכם חרדי עם נשות הכותל? "כניעה לליצנים"
- טעות או שקר? הרב ברלנד הבטיח, אך המשיח לא בא
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בכניסה לירושלים ורגע לפני פרידה הייתה לי תחושה שכל הזמן הזה היה לשווא. כנראה שאני לא באמת יכול להיות משה אפילו לשעה קצרה, או ששותפי לשיחה לא נעמד למרגלות הר סיני שהתפתח באוטובוס. כל זאת מכיוון ששאל אותי: "אז למה אתם חרדים?", "מה זאת אומרת, הלא על זה דיברנו כל הנסיעה", עניתי.

''יראת ה' משמעה שגדולת הבורא, מציאותו ופועלו יהיו חקוקים על לב האדם''
צילום: יוסי זליגר
הידיעה והאמונה בקב"ה, בתורה ובמצוות ואורחות חיינו הנגזרים מכך - לכן אנחנו חרדים". תגובתו הפתיעה אותי לרגע – "התכוונתי לשם שלכם, למה אתם מכנים את עצמכם חרדים? למה לא אמוניים, דתיים, אדוקים ועוד רעיונות רבים אפשריים. למה נתפסתם למילה השלילית הזאת המביעה פחד"?
האמת, שבעולם אפוף חרדה שאפילו כלכלתו מונעת מפחד (חברות ביטוח, פיתוחי סייבר וכמובן פיתוחים צבאיים וביטחוניים), אם יש קבוצה שהחליטה לחרות זאת על דגלה ולא להסתיר זאת, הרי שהיא האמיצה שבחברה.
פרשת השבוע הינה הפרשה המכוננת של עם ישראל. לולא מעמד הר סיני אין תורה, אין מצוות, אין את עשרת הדיברות הכוללות את בסיסה של מוסריות כלשהי, אין יהדות ואין יהודים.
מעמד זה מתואר בתורה בתיאור המקיף את מראהו, את קולו ואת תחושות העם. תיאור זה אינו כולל תיאורי התרגשות, שמחה והתפעלות, אלא אך ורק תיאור פחדו של העם. "ויחרד כל העם אשר במחנה", "ויחרד כל ההר כולו", פעמיים מוזכר "ויעמדו מרחוק" "כי יְרֵאתֶם מפני האש". מרוב פחדם, אמרו למשה שמצב זה של דיבור האל אליהם כה מפחיד ומרתיע, וביקשו שמכאן ואילך יִיפָחֵת המעמד. מעתה משה יהיה זה שמעביר אליהם את דברי האלוהים.
התפיסה המקובלת של הפחד כדבר שלילי, באה לידי ביטוי בתוצאתו. הפחד משתק את האדם ומונע ממנו מלפעול. תחושת הפחד נובעת מהשליליות של מקורו, יכולתו להזיק ולהפריע למהלך החיים על פי רצונו החופשי של האדם ובחירתו. שונה הוא פחד האלוקים המכונה הוא יראת שמיים. יראה זו לא רק שאינה באה לשתק את האדם, אלא אדרבה, קוראת היא לו לפעול! לנוע! ליצור!
יראת ה' משמעה שגדולת הבורא, מציאותו ופועלו יהיו חקוקים על לב האדם. בכל שעה עלו לראות זאת, לבדוק את מעשיו, לעשות את רצון האל ולא להירתע מדברים חיצוניים המונעים ממנו מלעשות זאת. אמנם תמיד תהא בידו הבחירה לעשות כרצונו ולא כרצון האל, אך על די היראה יכוון את מעשיו. הרב שמשון בן הרב רפאל הירש הגדיר את היראה "לחוות בגדולתו את קטנותך" היא המצפן של מצפוּן החברה האנושית.
אם בקשת העם לחדול מלשבוע את האלוקים הייתה נראית בתחילה בדחייה הרי שתגובת הקב"ה שופכת אור אחר. לא רק שהקב"ה הסכים איתה, אלא אף שיבח אותה בסיפוק "מי ייתן והיה לבבם זה לירא אותי ולשמור את כל מצוותי כל הימים". חרדה המביאה לפעולה, לקיום מצוות, לפיתוח האדם ואישיותו זו היא חרדה חיובית.
דלתות האוטובוס נפתחו, נפרדנו, אפילו את שמו של חברי לשיחה איני זוכר, אבל כל אדם העסוק בקיום מצווה וחקיקת זיכרון הקב"ה על ליבו מצטרף הוא לחבורת ה"חרדים". וממש לא משנה איך הוא לבוש ואיזו אם בכלל הכיפה שעל ראשו.
הכותב הינו מרצה ופעיל במרכז משמעות רמת אביב
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg