מה היהדות באמת חושבת על דמוקרטיה?
התפיסה התורנית אכן מקבלת ואף מעודדת את ריבוי הדעות ומחייבת את הכרעת הרוב, אך אינה משאירה את גבולות המוסר ומעשי בני האדם בידיהם. אז: יהודית ודמוקרטית, או דמוקרטית ויהודית?
"אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל" – קולו החד של דוד בן גוריון בוודאי נשמע עכשיו באוזניכם. המילה דמוקרטיה אינה מופיעה בהכרזה זו, אך רבים מוצאים את הביטוי לכך בפסקאות אחרות הנמצאות בה. "יהודית ודמוקרטית, או דמוקרטית ויהודית", הוא דיון הפורץ בשכיחות גבוהה בארצנו. איזה חלק גובר על משנהו. הגיע הזמן לבדוק מה עמדת היהדות בנושא דמוקרטיה בכלל.עוד כותרות ב-nrg:
- החרדים מתפרקים? מצבם רק משתפר עם השנים
- הרב רונצקי הגיע לתרום כליה וגילה שיש לו סרטן
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בפגישותיי עם אנשים הדוגלים בדמוקרטיה כדרך חיים, מפנים הם לפסוק אחד בפרשת השבוע - פרשת משפטים כמקור לדמוקרטיה תורנית. פסוק זה המתייחס להנהגת האדם בחברה קובע, "אחרי רבים להַטוֹת". כאשר ישנו רוב הפוסק לאחד מן הצדדים בטלה דעת המיעוט ונגרר הוא אחר הרוב. השימוש בציטוט זה הינו דוגמה ל"ניסור" ושימוש מניפולטיבי בתנ"ך בכלל ובתורה בפרט.
''קביעת מוסר וחוקי טוב ורע אינם בידי האדם''. מליאת הכנסת
צילום: נועם מושקוביץ
דבר זה כבר נעשה בעבר. היו שהכריזו "שלח את עמי", אך השליכו את "ויעבדוני", קראו: ביל"ו -"בית יעקב לכו ונלכה" אך השמיטו את "באור ה'". גם סיסמת הראלי "והצנע לכת" לא נשלמה כשהמשך הפסוק "עם אלוהיך", הוסר. גם בענייננו, אי אפשר להוציא דבר מהקשרו וודאי שלא חלקו להזניח את חלקו של פסוק, ואת חלקו האחר להאיר בזרקור ולהשתמש בו.
"לא תהיה אחרי רבים לרַעות ולא תענה על ריב לנטות, אחרי רבים להטות". זהו הפסוק המלא. חלקיו השונים נראים כסותרים זה את זה. מחד, הרבים הם הקובעים את אמות המוסר והמיעוט נמשך אחריהם ומאידך אף כאשר רבים נוטים לצד אחד יש אשר נחשבים קובעי המוסר כרָעִים. הרוב אין בו כדי לקבוע טוב ורע, צדק ואי צדק. הכיצד?
מעיון בפסוקי התורה ובמציאות העולם נמצא כי קביעת מוסר וחוקי טוב ורע אינם בידי האדם. האדם נתון לאינטרסים שונים ועל כן משנה את כללי המוסר לפי צרכיו. לעיתים מציאות משתנה ותרבויות שונות הן גורם לשינוי כללי המוסר. מה שהיה טוב נהפך ולרע ולהיפך.
תפיסת מוסריות שכזו מערערת את אמינותו מבורר אמיתי לטוב ורע. על כן קבע הקב"ה "חוקי יסוד" אשר הם מעצבי המוסריות לפיה על כל אדם לנהוג. לעיתים חוקים אלו מפורטים לפרטי פרטים, ולעיתים הותיר בידינו כללים שונים על פיהם, אלו שדעותיהם בהירות וידיעתם רבה, להשכיל וללמוד את פרטי המציאות.
תחילתו של הפסוק מציינת את מוגבלותה של הדמוקרטיה – אל לכם ללכת אחר הרוב רק מפני היותו רוב. אפשר שהרוב יינטה לצד ה'רע' ואז מוטל על המיעוט לעמוד בפרץ. לא להיכנע, לבטל את דעתו ולהמשך אחריו, אלא להכריז במלוא גרון "המלך עירום".
אכן כן, בתוך גבולות הטוב והרע שקבע הבורא אפשר שיהיו בהם חילוקי דעות. חילוקי הדעות אף רצויים ומעידים על חיפוש אמיתי ובירור הטוב והרע. כפי שמצינו בהוראת חז"ל "סנהדרין שראו כולם לחובה – פוטרים אותו".
התפיסה התורנית אכן מקבלת ואף מעודדת את ריבוי הדעות ומחייבת את הכרעת הרוב, אך אינה משאירה את גבולות המוסר ומעשי בני האדם בידיהם. חוקי יסוד נקבעו בתורה ומכאן ואילך על האדם לנוע בתוכם בחיפושו אחר האמת שבכל סיטואציה, בגבולות ובכלים שנתנו לו.
הכותב הינו מרצה ופעיל במרכז משמעות רמת אביב
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם