ראשי » יהדות » חדשות

"על פי ההלכה אפשר לעשן קנאביס במידה"

שאול קיי, רוקח ויזם חברתי חובש כיפה, משוכנע שהבום הכלכלי הגדול יגיע אלינו בזכות תעשיית הקנאביס. לדעתו, ישראל צריכה להשתחרר מכמה דעות קדומות שקשורות לצמח הזה, ולהבין את החשיבות העצומה שלו לעולם הרפואה ואפילו לקרנות הון־סיכון

"בהרצאה שהעברתי פעם בארץ, שאלתי 'מי מהיושבים כאן בחדר מעשן קנאביס?'" מספר שאול קיי. "אף אחד לא הצביע. אחר כך שאלתי 'כמה מכם מעשנים טבק?' - חצי מהנוכחים הרימו יד. ואז שאלתי 'מי כאן שיקר לגבי השאלה הראשונה?' - וכולם הצביעו", הוא צוחק.

עוד כותרות ב-nrg:
- ההורים התפללו ובכו: "לא האמנו שהוא יצא מכאן"
- מה עם המונופלים? שכר הבכירים הוא טיפה בים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"בשנה האחרונה היו בישראל 22 אלף מעצרים על החזקת קנאביס, שזה הרבה מאוד לפשע שאין בו נפגעים", מספר קיי, "על מה מוציאים את כספי המסים שלנו? לדעתי זה בזבוז של מיליארד שקל בלי למצמץ. חבל".

 
  
אם יבקשו מכם לתאר אדם שעיסוקו הוא צמח הקנאביס, סביר להניח שהתשובה תהיה גבר תל־אביבי, לבוש חולצת טי־שרט עם הדפס פסיכדלי, פרוע שיער ואפוף ריח של עישון. מי שיגיע עם הדימוי הזה לפגישה עם שאול קיי, יגלה כי נכונה לו הפתעה. קיי מרכז בתוכו את כל סממני הבורגנות השמרנית: חובש כיפה, נשוי, אב לארבעה, תושב מזכרת־בתיה.

אבל כן, זה המנכ"ל של חברת (iCan (Israel Cannabis, העוסקת בקידום השימוש הרפואי בקנאביס בישראל. רק בשבוע שעבר הוא אפילו עמד בראש כנס בינלאומי, ראשון מסוגו בישראל, שעניינו הצמח האסור.

אנו נפגשים במתחם SUBS שבבעלותו של קיי, באזור התעשייה בבית־שמש. המקום פועל בדגם שיתופי בשם "we work": עשרות חברות קטנות ועצמאים עובדים כאן מתוך חלל אחד, שבו קיי משכיר להם שולחנות ושירותי משרד.
 
לצד החלל המשותף הזה שוכן משרדו הפרטי (והסגור). הריהוט והתפאורה כאן משלבים וינטג' עם עיצוב היי־טקי. תקליטים ישנים מעטרים את הקירות, ועל אחד המדפים מונחים עשרות בקבוקי אלכוהול ריקים; הם כמובן היו מלאים כשקיי קנה אותם לאירוע הפתיחה של SUBS, לפני כחצי שנה.

"סיימו כאן את השתייה מאוד מהר", הוא נזכר בסיפוק רב. תחום העיסוק של המשרד מציץ משלט מיושן עם הכיתוב "אזור עישון" באנגלית, ומתמונות של החומר שכיום אסור לשימוש בישראל - אך הופך בהדרגה לחוקי במדינות שונות בעולם.

"התפיסה של התחום בקרב מי שלא מכיר אותו היא של סטלנות. חושבים שאתה מסומם", אומר קיי בעודו מתיישב בכיסא מנהלים רחב. "הגישה לקנאביס חייבת להשתנות, וצריך להמשיך בחקיקה הרפואית. ראינו אלפי מטופלים שזה עזר להם".

למה רק חקיקה רפואית? אם קנאביס כל כך בטוח לשימוש, למה לא לדרוש לגליזציה מלאה שלו והוצאתו מפקודת הסמים המסוכנים?
"אני לא נגד לגליזציה, ולדעתי צריך להפסיק עם ההרשעות והקנסות למי שמעשן, אבל אני גם חושב שלגליזציה יכולה לפגוע בנושא הרפואי. קח למשל מדינה כמו הולנד: המערכת הרפואית שם עושה שימוש בקנאביס, אך רשומים רק 2,000 מטופלים בעזרת החומר. כי בדרך כלל הרופא יגיד למטופל – 'לך לקופי שופ וקנה לעצמך משהו לעשן'.
 

"מיותר לציין שהחומר שנמכר לציבור בחנויות הוא באיכות ירודה. הרי אף גורם מקצועי לא בודק אותו. בעיה נוספת היא שאדם ירכוש לעצמו קנאביס בקופי שופ, יעשן ויגיד 'זה לא עבד' – אבל האם הוא קיבל את המינון שהיה צריך? האם זה החומר המסוים שיכול לסייע לבעיה שלו?

"אין על כך פיקוח, וחבל. עשרות אלפי אנשים בהולנד היו יכולים לקבל טיפול טוב יותר, אבל הם מסתפקים בחומר לא מפוקח ולעתים אפילו מסוכן. אנחנו אומרים שצריך לשנות את הגישה לקנאביס כדי שיהיה פיקוח וכדי שהרופאים והרוקחים יכירו יותר את הסוגים השונים, ויידעו להתאים את הטיפול לסובלים".
 
ואיך אתה מתכוון לשנות את זה?
"כרגע אני מתמקד בבניית ארגון־גג המאחד את כל החברות, הגופים וקבוצות הלחץ שמעוניינים לקדם את נושא המדיקליזציה, המחקרים ורמת הטיפול של הקנאביס בישראל. אנחנו רוצים לבנות מערכת עסקית שלמה ולגייס מימון כדי שנוכל יחד לחולל שינוי. כיום אין פלטפורמה לשיתוף פעולה בנושא. עד לפני שנה, יזמים צעירים אפילו לא סיפרו לחברים או להורים שלהם שהם בעסקי הקנאביס.

"לדעתי החשש הגדול של משרד הבריאות מפני פתיחת השוק מגיע מהמיתוס שאומר שקנאביס זה דבר מסוכן. צריך להביא שהוא פשוט לא מסוכן, לא ממכר, יש לו סגולות רפואיות ייחודיות רבות, והוא אפילו לא בהכרח גורם לך להיות בהיי".

קיי, רוקח בהכשרתו, עסק בעבר בהפעלת בתי מרקחת, עד שהתוודע לנושא הקנאביס. "הפרטנר שלי ואני ניסינו למצוא פתרון תרופתי למצב רפואי קשה שהוא היה בו, וגילינו שהצמח הזה נותן מענה מאוד פשוט", הוא מספר. "כשראינו את התוצאות המדהימות שלו, מיד נמשכתי לתחום הזה. הרגשתי כאילו אנחנו צריכים להוציא את הקנאביס מהחושך אל האור".

כך הקים קיי את חברת iCan, שמאגדת משקיעים, יזמים וחוקרים, במטרה להביא למסחור של מוצרי קנאביס וטכנולוגיות בישראל. החברה גם עורכת כנסים ומפתחת מוצרים כגון ספריי ליובש בפה עבור מי שמעשן קנאביס. במקביל היא שואפת לשמש כגורם מקשר בין חברות וחוקרים ישראלים לבין גופים ויזמים מהעולם.

החברה שלו, מדגיש קיי, אינה נתמכת על ידי מגדלי הקנאביס הישראלים, ואינה עושה לובי עבורם. "אנחנו אמנם עובדים אינטימית עם שלושה מתוך כשמונה מגדלים שפועלים בארץ, אבל הלובי שאנחנו עושים הוא למדיקליזציה (שימוש רפואי).

"מי שנמצא בקבוצת הלובי הזאת הנם הורים של חולי אפילפסיה, עמותות של חולים במחלות נוספות, וגם חיילים משוחררים שסובלים מפוסט־טראומה. המגדלים כמובן לקחו חלק בכנס 'קנאטק 2016' שקיימנו עכשיו. כל אחד יכול להגיע לכנס כזה, אנחנו פשוט מספקים פלטפורמה שבה אנשים יכולים להגיד או לצעוק את מה שהם חושבים על הנושא".

לפי חברת iCan, האירוע שהתקיים בשבוע שעבר היה "כנס הקנאביס הבינלאומי הראשון בישראל". המשתתפים היו אנשי עסקים מארה"ב וממדינות נוספות שחיפשו אפשרויות מעניינות להשקעה, וגם גורמי תקשורת רבים שביקשו לתעד רגע חשוב בתולדות תעשיית הקנאביס הישראלית.
 

אחד הנואמים המרכזיים היה פרופ' רפאל משולם, חוקר קנאביס שזכה בפרס ישראל לחקר הכימיה (2000) ועשרות פרסים נוספים, אחרי שגילה את החומר הפעיל בצמח. דוברת נוספת הייתה שריל שומאן מבברלי־הילס, יזמית המכונה "מרתה סטיוארט של עולם הקנאביס". נאומה הוקדש לתמורות בענף בארה"ב והשפעותיהן על עתיד התעשייה הישראלית.

זה היה למעשה כנס קנאטק השני; הראשון התקיים לפני כשנה בתל־אביב, כמעין מפגש קטן של 140 ישראלים העוסקים בתחום. "אנחנו הגענו לשם כאורחים", מספר קיי. "ניגשנו למייסדת, קארין קלוסטרמן, ואמרנו לה שיש פה פוטנציאל גדול בהרבה. לקחנו את הרעיון המקורי והרחבנו אותו לכנס מקצועי בינלאומי לכל דבר. השנה אנחנו כבר מוגדרים כמייסדים ושותפים בהנהלה של הכנס".

אם בשנה שעברה הכנס היה פתוח לכל המעוניין, השנה כבר הייתה ההשתתפות כרוכה בתשלום של כ־500 דולר, מה שלא מנע ממספר הנוכחים לגדול לכ־400. "המטרה של התשלום היא לא רק היוקרה, אלא גם כדי שיבינו שזה לא כנס על לגליזציה.

הכנס הזה פשוט לא מתאים לכל אחד. אתה יכול להגיע וללמוד מההרצאות, אבל זה יעלה לך, מעין דמי רצינות", אומר קיי. לדבריו, לא היה קשה למצוא מאות משתתפים שישלמו את הסכום המבוקש. "היחידים שהתשלום הפריע להם היו חברי ארגונים שונים המייצגים את 'קהילת בעלי הכאבים' הישראלית. אבל להם אנחנו עושים אירועים אחרים, יותר נגישים וזולים".

אם היו מי שחשבו שבמחיר הזה תינתן להם גם הזדמנות להתמסטל, נכונה להם אכזבה. "לא היה לנו בכנס קנאביס", אומר קיי. "יש לנו מטרה פשוטה: להביא לגיטימיות לענף. הדרך שלי לעבוד עם קנאביס היא לשנות את הסטיגמה, ולכן זה לא היה כנס של 'בואו לעשן', אלא 'בואו לכנס שאין בו בכלל מה לעשן, ותבינו שזה חומר לגיטימי'".

אז לא חשבתם להזמין למשל את ינון מגל, שדוגל בלגליזציה מלאה.
"לא, אבל את חברות הכנסת שרן השכל ותמר זנדברג, שמקדמות את נושא המדיקליזציה של קנאביס, דווקא כן. הזמנו גם את שר הבריאות יעקב ליצמן, אבל אנשיו אמרו ש'יש לו משהו באותו יום'", קיי מחייך. "אבל ליצמן הוא אדם חכם, הוא גם קורא נכון את המפה של העולם".
 

   
"יהיה בקרוב שינוי, ונקווה שישראל תוביל אותו במקום להיגרר אחרי כולם. יש כבר מתווה לרפורמה של משרד הבריאות בנושא, אנחנו כמומחים יכולנו להכניס את ההערות שלנו, והם צריכים להחליט אם לקבל אותן. הרפורמה הזו תעבור, והיא טובה. זה כמובן יבוא עם בג"ץ, כי ככה זה במדינת ישראל. הרי בסופו של דבר לכולם יש אינטרסים, גם לנו" מוסיף קיי.

לדברי קיי, הקנאביס הרפואי יכול לסייע לסובלים ממגוון כאבים פיזיים ונפשיים: דיכאון ופוסט־טראומה, ALS, פרקינסון, קרוהן, טורט ומחלות נוספות. "אנחנו רוצים להרחיב את מספר המוצרים שנכנסים לסל. לאחרונה קיבלנו תוספת של מוצרי קנאביס בשתי קטגוריות מאוד חשובות, בין השאר בתחום האפילפסיה".

במסגרת "קנאטק 2016" הגיעה לארץ הפסיכיאטרית האמריקנית ד"ר סו סיסליי, שחקרה את השפעת הקנאביס על הסובלים מפוסט־טראומה. סיסליי השתתפה באירוע מיוחד שהתקיים במועדון ה"דאנסינג קאמל" בתל־אביב, והיה פתוח לחיילים ולחיילים משוחררים. "רצינו שהם יראו שרופאה בעלת שם עולמי מגיעה כדי לספר על החשיבות של טיפול בפוסט־טראומה בעזרת קנאביס. זה הצד החברתי שלנו", אומר קיי.

עוד הוא מספר כי החברה שלו מארגנת מעת לעת כנסים הפונים לקבוצות שונות בחברה הישראלית. "לפני כמה שבועות קיימנו בתל־אביב אירוע לרופאים ולפציינטים, והצגנו בפניהם מחקרים חדשים המלמדים על תרומתו של הקנאביס לטיפול במחלות שונות. אנחנו רוצים להיכנס לתחום הזה של הכשרת רופאים, רוקחים ומטופלים, כחלק משינוי התפיסה המוטעית לחלוטין שקיימת היום כלפי קנאביס".

גם כיום, פציינט שאובחן כסובל מכאבים כאלה ואחרים יכול לקבל אישור לשימוש בקנאביס. אז מה בעצם אתם דורשים?
"כיום מאשרים לך, אחרי שנים של סיבוכים ביורוקרטיים, לרכוש חומר שמוגדר בישראל כבלתי חוקי. החומר עצמו כלל אינו מפוקח. מי בכלל בודק שהוא בטוח? אנחנו רוצים שרופא יכתוב לך מרשם, והרוקח יידע מה לתת לך בתמורה".

לרופאים היום יש הכשרה או היכרות עם החומרים השונים?
"עקרונית לא. יש כיום מעט מאוד רופאים שמתמחים בנושא. משרד הבריאות בונה קורס, יש עבודה על כך, אבל באופן כללי הרופא לא יודע מה ההבדל בין הסוגים השונים של קנאביס. הוא יודע שזה מקל על רוב המטופלים, ויודע להגיד מה יכולות להיות תופעות הלוואי - אך לא מעבר לכך. צריך לתת לרופאים ולרוקחים ידע על הסוגים השונים, על המינונים ועל ההשפעות שלהם על מחלה כזו או אחרת. רק כשהרופאים יבינו כיצד לטפל, יוכל החולה לקבל את הטיפול המתאים".

מלבד מומחים ישראלים, אפשר היה למצוא בכנס רופאים וחוקרים מארה"ב, אנשי קרנות הון־סיכון ואחרים. "אגב, זה שוק מאוד יהודי", אומר קיי. "יש מה שאני אוהב לקרוא לו 'ההנהון היהודי'. אני הולך לכנסים עם הכיפה על הראש, ותמיד יהיה שם מישהו שיהנהן כשהוא רואה אותי, כאילו מין אחוות יהודים כזאת.

"לא מזמן הייתי בכנס בנושא קנאביס בלאס־וגאס, כ־5,500 משתתפים, וכמעט כל אדם שני באולם הענק הנהן לעברי. שם פתאום נפל לי האסימון והבנתי כמה השוק הזה מנוהל על ידי יהודים. המארגנים של האירועים האלה וראשי החברות הגדולות - כולם יהודים".

איך אתה מסביר את הכניסה של יהודים לתחום?
"יהודים תמיד מוכנים להיכנס לשוק חדש ולא מוכר, ולא מפחדים גם אם הוא עוד לא לגמרי חוקי - 'יש לי אח עורך דין, הוא יסדר את העניין'", קיי מחקה מאכער אופייני.

"בעיניי זה קצת כמו תקופת הבהלה לזהב. גם שם היהודים היו בקדמה, ואחר כך בקדמת ההיי־טק, הביו־מד ושלל ענפים נוספים. גם המנטליות הישראלית מתחברת מאוד להצלחה הזאת; בצה"ל מלמדים אותך להתאים את עצמך, ולצד זה ישנה החוצפה הישראלית שמאפשרת לך להקשות בשאלות על מישהו שממונה עליך, דבר שבאמריקה פשוט לא קורה".
 

אנשים מהתחום שרואים את הכיפה שלך, לא מופתעים?
"לא יותר מדי. אם כבר, הם מופתעים לשמוע שבאתי מעולם הסטארט־אפ וההיי־טק. כששואלים 'למה אתה נכנס לקנאביס?', אני פשוט אומר להם שאני יהודי דתי שחי בישראל. לרוב הם משיבים: 'אה, ישראל. זה מסביר הכול, אתם אלוהי הקנאביס'. ישראל, לפי התדמית שלה בעיני כולם - ולא רק היהודים - היא מדינה שמובילה את עולם המחקר התרופתי והטיפול בעזרת קנאביס".

הכיפה שלראשו, אומר קיי, אפילו עושה לו חיים קלים בכל הקשור לנטוורקינג, גם אם רוב היהודים שעוסקים בתחום אינם חובשי כיפות. "השלב הראשון הוא אותו הנהון. השני הוא שיושבים לכוס קפה, והשלישי הוא שמתחילים לעשות ביחד עסקים".

יהודים דתיים לא אמורים להירתע מהתחום הזה, שמזוהה עם אורח חיים לא כל כך שמרני?
"בניגוד אולי לדתות אחרות, ביהדות אין סטיגמה שלילית על קנאביס, והוא יכול להיות אפילו כשר למהדרין. זה לא כמו מוסלמים ואלכוהול. מבחינה הלכתית זה בסדר לעשן במידה, וכמו שאת היין אנחנו 'מעלים' בקידוש, אפשר גם לקחת את הקנאביס ולקדש אותו על ידי שימוש לצרכים חשובים וחיוביים. לכן למשל זה בסדר שה־OU (איחוד הקהילות האורתודוכסיות בארה"ב, גוף הכשרות הגדול בעולם – צ"ק) נותן הכשר לחברת קנאביס אמריקנית".

במסגרת עסקי הרוקחות שלו, הכוללים גם בית מרקחת בלב שכונה חסידית בירושלים, קיי נפגש רבות עם הציבור החרדי. "יש המון חולים חרדים שמעשנים קנאביס רפואי", הוא מספר. "כתרופה, מבחינתם זה בסדר. יכול להגיע חסיד שחולה בקרוהן, ואני אמליץ לו על הקנאביס, ולא תהיה אצלו כל קונוטציה שלילית. כל הסטיגמות השליליות בנושא הזה מגיעות מהתקשורת או מהפייסבוק, ולמי שמנותק מכל זה, אין כאן שום אישיו".

בארה"ב, כך מדווחת iCan, הגיע שווייה של תעשיית הקנאביס בשנת 2015 ל־5.4 מיליארד דולר. הצמיחה העולמית של הענף מביאה אנשי עסקים רבים לשאת עיניים אל ההתרחשויות בשוק הקנאביס בישראל, ולחפש כאן הזדמנויות חדשות.

מעמדה של ישראל כחלוצת המחקר בקנאביס, מסביר קיי, נובע בין השאר מהקשיים שמהם סובל התחום הזה בארה"ב: החוק האמריקני מתייחס אל הצמח בצורה מאוד מחמירה, מה שהופך את המחקר הפרקטי שם לכמעט בלתי אפשרי.

"בארה"ב הקנאביס אסור ברמה הארצית לעישון, ובאופן הזוי הוא אסור גם למחקר. יש למשל אזור בצפון־קרוליינה שבו מגדלים אותו למחקר – אך להוביל את הסחורה משם למדינות אחרות זה סיפור מאוד מסובך.

"צריך אישורים של ה־FDA (מִנהל המזון והתרופות האמריקני) ושל עוד גופים ממשלתיים. הביורוקרטיה שם תהרוג אותך לפני שתצליח בכלל להתחיל לעבוד. בישראל קל יותר, וגם זול יותר: העלות של מחקר כזה כאן היא 2,000־3,000 דולר לאדם, ואילו בארה"ב זה בין 4,000 ל־6,000".

אז לחברות האמריקניות העוסקות בקנאביס בעצם כדאי לעבוד ולהשקיע בישראל?
"בהחלט. המחקר של פרופ' משולם, למשל, מומן בעיקר על ידי GW Pharmaceuticals האמריקנית. 'תיקון עולם', אחת מספקיות הקנאביס הרפואי המובילות בעולם, מבצעת את המחקר והפיתוח שלה כאן. בישראל יש מומחים טובים מאוד לגידולים - הרי המצאנו מחדש את העגבנייה, ועוד המון זנים של פירות וירקות. לייצא קנאביס זה לא חוקי, אבל את החומר והידע הגנטי אפשר".

אם תצליחו במדיקליזציה של הקנאביס, איך זה ישפיע על ישראל?
"בום כלכלי ענק, שיכניס יותר כסף מאשר תגליות הגז. יהיו יותר תרופות ישראליות בעולם, וכולם ירצו קנאביס מישראל, כי השוק העולמי מבין שמה שמפותח כאן יותר מתקדם ממה שיש בכל מדינה אחרת. יחד עם זאת חשוב להבין שמדינות אחרות מצמצמות בהדרגה את הפער, אז אם ישראל לא תתעשת, יעקפו אותה וחבל".

הקנאביס מככב בישראל לא רק כמושא מחקר. על פי ההערכות, למעלה ממיליון ישראלים – ציבור נורמטיבי, לא עברייני, מכל שכבות האוכלוסייה - צורכים אותו ב"צריכה מזדמנת". "ישראלים מרגישים היום יותר בנוח להגיד שהם מעשנים", אומר קיי. "לדעתי, המחקר שמדבר על מיליון ישראלים הוא חלקי בלבד. ברור לי שיש הרבה יותר משתמשים בקנאביס – שמגיע לשוק מאנשים שמגדלים אותו בבתים, או שהוא מיובא מסיני ומלבנון".

בעיניו, מדובר בסיבה לדאגה. "המעשנים צריכים להבין שאין להם מושג מה הם מכניסים לגוף שלהם. זהו שוק מחתרתי ולא חוקי, ולכן אין לדעת מה באמת קיבלתם. סוחרים רבים מכניסים לחומר זכוכית וכספית כדי לעבות אותו, שיהיה יותר משקל. אתה ממש לא רוצה להכניס לגוף שלך כספית, שיכולה לגרום בצורה ישירה לסרטן".

שאול קיי גדל בעיר פרת' שבמערב אוסטרליה, בקהילה ציונית־דתית. את התואר שלו ברוקחות הוא קיבל באוניברסיטת סידני. לאחר נישואיו עלה ארצה והתגורר בבית־שמש במשך עשר שנים. את דרכו המקצועית כאן התחיל כבעלים של שלושה בתי מרקחת. "אני עדיין מחזיק בהם, אבל התרחקתי מעט מהעולם הזה כדי להיכנס יותר להיי־טק", הוא מספר.

בשלב מסוים הרגיש שבית־שמש נעשתה חרדית מדי בשבילו. רוב חבריו עברו למודיעין, אך קיי חיפש משהו אחר: "רצינו קהילה דתית־חילונית, וכך הגענו למזכרת־בתיה, שאותה אין סיכוי בעולם שנעזוב". היום הם מגדלים שם את ארבעת ילדיהם, בני 8 עד 18. גם כל שאר בני משפחתו של קיי עלו מאוסטרליה וגרים היום בארץ.

בזמן שאנחנו מדברים, נשמעים מכיוון החלל הפתוח של ה־SUBS קולות חבטה בכדור סנוקר וצעקות ניצחון. קיי אפילו לא מבחין בכך, כל עוד אני לא מפנה את תשומת לבו. "ככה זה כל יום, אני שמח שהם נהנים", הוא אומר.

שמונה מעובדי החברה שלו פועלים מכאן, ואחרים נמצאים ברוסיה, בגאורגיה, בטורקיה ובהודו. המתחם שבו אנחנו יושבים, מקווה קיי, יהיה רק הראשון ברשת של משרדים שיתופיים, שישמשו גם כמעין כור היתוך של החברה הישראלית.

"ראיתי את מתחם We Work בתל־אביב, שעובד בשיטה הזו, וממש אהבתי את הרעיון", מספר קיי. "בעבר עבדתי במקום שבו לא היינו בקשר עם השכנים שלנו, וזה היה חסר לי. הגעתי למסקנה שאני מחפש אפקט של קהילה, לא רק במקום המגורים אלא גם במקום העבודה.

"יש לי עובדים שבכל מקרה הייתי צריך לתת להם מקום, אז סביבם הקמתי את SUBS. היום יש כאן 26 חברות קטנות ששוכרות מאיתנו מקום. יש כאן למשל קלינאי תקשורת שעושה טיפול אונליין, יש מדריך טיולים שמעניק אלמנט של היי־טק לתחום, יש מישהו שמנהל משרדים וירטואליים עבור כמה עשרות חברות מרחבי העולם, וכן הלאה.

"המיוחד במתחם הזה הוא שתוכל לראות כאן באמת את כל הזרמים של היהודים החיים בישראל, החל מהכי חרדים וכלה בחילונים. גם בחור שהוא חסיד גור ברמ"ח אבריו, עבד כאן וזרם עם כולם. מה שכן, שמונים אחוז מהחבר'ה הם אנגלו־סקסים".

כל אחד מהעובדים במתחם מקבל שולחן ואפשרות שימוש באינטרנט, בחדרי השירותים ובפינת הקפה, "בנק" של שעות בחדר ישיבות - "וגם מניין למנחה", מציין קיי את הערך המוסף. "יש כאן גם חדרים קטנים שבהם אנשים יכולים לשבת לשיחת טלפון שקטה, ויש שולחן סנוקר ובירה כל יום חמישי בצהריים. ידעתי שזה הולך להיות גם המשרד שלי, ושהעיצוב יתחבר גם לאישיות שלי וגם לשיתופיות שכאן. וכך, מעל לכל העיצוב המגניב, הדביקו שלטים עם אמרה מפרקי אבות - אם אין אני לי מי לי".

אחת לשבועיים מתקיים במקום מפגש עם אנשי מקצוע שונים שמעבירים סדנאות והרצאות לעובדי המתחם. "הגיעו לכאן עורכי דין ורואי חשבון שנתנו ייעוץ ראשוני לעובדים, ופעם בשבוע מתקיים מפגש פסגה של נשות עסקים מהאזור שמדברות ביזנס. עשיתי גם סשן על קנאביס. אנחנו מתכננים להתרחב, ומקווים שבקרוב זה יקרה".

אני לא יכול שלא לשאול: אתה התנסית פעם בעישון קנאביס?
"כן, וראיתי שזה משפר לי את הרעשים באוזן, ושאני יכול לישון יותר טוב אחרי שאני מעשן. כמובן, עישנתי רק במדינות שבהן זה חוקי".
 

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg