ארכיאולוגים מתנגדים ל"רחבה הרפורמית" בכותל
במכתב שנשלח לראש הממשלה ולשרה רגב כתבה המועצה לארכיאולוגיה כי הרחבה מהווה פגיעה קשה באתר הגן קשת רובינסון. הממשלה אישרה לאחרונה הכרה רשמית ברחבה לשימוש הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית, וגררה ביקורת מצד רבנים אורתודוכסים
המועצה לארכיאולוגיה קוראת למנוע באופן מידי את הקמת "הרחבה הרפורמית" למרגלות הכותל המערבי, שמהווה פגיעה קשה באתר הגן הארכיאולוגי, קשת רובינסון. הרחבה פרוסה על שטח של 870 מ"ר בסך הכל, ומיועדת לתפילות ולאירועים נוספים של הקהילה הרפורמית והקונסרבטיבית. הללו יוכלו לקיים באזור זה תפילות מעורבות של נשים וגברים, ועם אפשרות שנשים יניחו תפילין, יתעטפו בטלית ויקראו בתורה. זאת בניגוד לרחבת הכותל המוכרת שבה מונהגת הפרדה.עוד כותרות ב-nrg:
יחימוביץ': לפטר את שרת המשפטים; שקד: 'חציית גבול'
יוצרי 'צל של אמת': ביקורת מסוכנת לדמוקרטיה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כיום קיימת רחבה זמנית באזור הגן הארכיאולוגי, בשם "עזרת ישראל", אך היא אינה גדולה ורבים מנציגי הזרמים אינם מבקרים בה. אישור הממשלה האחרון מגדיל את הרחבה הקיימת בכ-500 מ"ר.
לפי המועצה לארכיאולוגיה, הבמות שברחבה פוגעות בחזות האתר הארכיאולוגי, במסלול הביקור וביכולת הסברתו לקהל, ולכן היא קוראת לסלקן בהקדם. התכניות החדשות להכפיל את במות התפילה יוסיפו חטא על פשע, לדעת המועצה.
ההחלטה מבוססת על דוח ועדת מנדלבליט. התוכנית החדשה.
גילוי הדעת נשלח על ידי פרופסור רוני רייך, יו"ר המועצה לארכאולוגיה, לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשרת התרבות והספורט מירי רגב ולמנכ"ל רשות העתיקות. לפי רייך, הגן הארכיאולוגי של קשת רובינסון כבר נפגע קשות לאחר החלטת בג"צ בשנת 2003 שהורה לאפשר תפילה בשטח זה. בעקבות ההחלטה חלקו הצפוני והמערבי של הגן נסגר למבקרים, והוקמה דרך גישה נפרדת למשטח התפילה הצמוד לכותל.
הגן הארכיאולוגי, שלמרגלות קצהו הדרומי של הכותל המערבי, משתרע לאורך כ-60 מטרים מכלל אורכו של הכותל המערבי. מיד לאחר איחוד ירושלים בשנת 1967 יועד השטח שמדרום לכבש העולה לשער המוגרבים, ואשר נודע בכינויו "קשת רובינסון", לחשיפה והצגה של שרידי עברה של ירושלים. זאת בניגוד לרחבת הכותל המערבי המשמשת לתפילה.
ברחבה החדשה יוכלו להתקיים תפילות מעורבות של נשים וגברים. נשים רפורמיות בכותל.
צילום: פלאש 90
במשך עשרות שנים חפרו הארכיאולוגים, וביניהם פרופסור בנימין מזר, באתר וחשפו שרידים מרשימים ומשומרים היטב מתקופת הבית השני. גולת הכותרת במקום הוא הרחוב המרוצף שהשתמר בשלמותו לאורך הכותל המערבי, ומשני צדדיו חנויות ששימשו את עולי הרגל להר הבית.
על גבי הרחוב והחנויות נחשפה מפולת אבני הענק של הכותל שחרב בידי הרומאים בשנת 70 לספירה. לפי רייך: "במיוחד ראויה לציון מפולת אבני הכותל שעל הרחוב. זה המקום היחיד שניתן לראות וניתן לגעת בשרידי החורבן שבא על עם ישראל, עליו הוא אבל וצם בכל שנה בט' באב. יש לשרידי המפולת הזאת ערך חינוכי וערך היסטורי עצום".
יו"ר המועצה לארכיאולוגיה מצטרף לשורה ארוכה של מבקרים המתבטאים כנגד הקמת "הרחבה הרפורמית". הללו מתנגדים לרחבה מסיבות דתיות. כך למשל, בחודש שעבר נשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס הרב שלום כהן תקף בחריפות את התנהלות הממשלה בסוגיית הרפורמים ואיים: "אורה לנציגיי לפרוש מהממשלה אם לא יגיעו להסדר בסוגיית הכותל המערבי".
ההחלטה להקמה של הרחבה מבוססת על דוח ועדת מנדלבליט שבחנה את הנושא בחודשים האחרונים. בין היתר מומלץ בדוח לחלק את הכותל המערבי כאשר על הרחבה הצפונית, הקיימת היום, יהיו אחראים הרבנות הראשית ורב הכותל, ועל הרחבה הדרומית שבה יתפללו הרפורמים יהיה אחראי מנכ"ל משרד ראש הממשלה.
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם