ראשי » יהדות » תרבות

הטובות לתקשורת: למה נשים דתיות מפחדות?

גברים מעוטרים בכיפה, בציציות ואפילו בפאות הם כבר מזמן לא חזון נפרץ במסכי הטלוויזיה שלנו. אז למה עדיין נדיר כל כך למצוא נשים דתיות בפריים–טיים הישראלי?

כמעט שלושים שנה עברו מאז מאמרו המכונן של אורי אורבך "הטובים לתקשורת", ונדמה שמהפכת הדתיים בתקשורת הושלמה. תחנות הרדיו, מהדורות החדשות של ערוץ 2 ו־10, הטורים הקבועים בעיתוני סוף השבוע - כולם מעוטרים בכיפות, ציציות ולאחרונה אפילו בפאות, ותודה ליאיר שרקי. אבל זה בדיוק העניין. בין כל הסממנים הגבריים האלה, קשה למצוא כיסוי ראש בפריים־טיים. ולא, אל תשלפו לי את סיון רהב־מאיר.

כבודה של סיון במקומו מונח, אבל את צעדיה הראשונים בתקשורת היא עשתה כחילונית למהדרין, מה שבוודאי הקל (ונדמה לי שהיא לא תתנגד לקביעה), על התקבלותה בערוצי התקשורת המרכזיים. אם כבר הצלחת להכניס רגל לתוך העולם התחרותי הזה, להוכיח שאת מוכשרת ולספק קבלות - סביר להניח שתחליקי בגרון גם כשעברת לפאזה פחות נוחה לעיכול. על כך יעידו גם איה קרמרמן, עדן הראל ונועה ירון־דיין.

לעוד טורים בערות הדעות של nrg:
- תם הוויכוח: החרדים ב-2016 הם ציוניים
- לא לשכוח: זה הזמן הטוב ביותר להיות יהודי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
אבל מה קורה כשאת לא אוחזת באמתחתך באיזה סיפור חזרה בתשובה קורע לבבות? מה אם את סתם נערה דתייה שיש לה מה להגיד ובוער לה להחזיק מיקרופון ביד? האם יהיה לך מספיק אומץ להגיע למבחני המיון לגל"צ לבושה בחצאית הארוכה מהאולפנה?
  
כשנדרשתי בעצמי לסוגיה הזו לפני כעשור, בחרתי ללבוש דווקא את חצאית הג'ינס הקצרה, ואני לא סתם מתעכבת על הגרדרובה הפרטית שלי – ברור שלא מדובר בפרט שולי. אמנם שום דבר לא נעשה בכוונה תחילה, אבל בדיעבד אפשר בהחלט לשער שחושיי העיתונאיים החלו לפעול כבר אז: אל תיראי דוסית מדי, חצאית ארוכה לא מוֹכרת כמו כיפה קטנה על הראש. גם אחרי שעטיתי על עצמי את תלבושת הדתייה הלא מאיימת, הייתי ערה למבטים ולתגובות של הנערים האחרים בחדר וכמובן גם לאלה של אנשי הוועדה הממיינת. לאו דווקא לרעה, זה פשוט היה נוכח והיו לכך משמעויות שלא רציתי לסחוב על הגב.

אחרי שהתקבלתי לתחנה הצבאית, היה לי ברור שאני את השירות מתחילה במכנסיים כדי שאף אחד לא יכניס אותי לשום מגירה. בזכות החזות "הרגילה" זכיתי ליותר קרדיט וחופש פעולה, ועד היום אני נתקלת בחיילים בתחנה שהמומים מהעובדה שאני דתייה, ואיך זה ייתכן, כי "את בכלל לא נראית". סליחה באמת שהשארתי את הקרניים בבית. גם היום, יש מי שחושב שזה לא סביר לשדר ספיישל מוריסי אם את שומרת שבת, ושלבחורה דתייה מוטב להתמקד ביונתן רזאל.
 
האחריות בעניין הזה היא לא רק של קובעי הטעם החילונים, אלא גם של החברה הדתית. בעוד שלא מעט ר"מים בעולם הישיבות כבר מעודדים את תלמידיהם לצאת לגוב האריות התקשורתי וזה אפילו נראה להם מגניב, המצב באולפנות שונה בתכלית. לעולם לא אשכח את מבטי הזעזוע של המורות שלי כשהבינו שאני מתכוונת להתגייס, ועוד יותר כשאמרתי שאני מתמיינת לגלי צה"ל, רחמנא ליצלן. נכון, פה ושם אפשר למצוא יוצאי דופן, אבל אני מדברת על הרוב המוחץ של מוסדות החינוך הדתיים לבנות.

מדי שנה אני מנסה להגיע לאולפנה שלי כדי לעודד בנות נוספות להגיע למיונים, ונתקלת בחומה בצורה. עדיין קיים פחד עמוק מהאפשרות שנשים דתיות משלנו יחרגו מהייעוד הקלאסי של הוראה ועבודה סוציאלית אל מחוזות תקשורת ההמונים והדעתנות. אולי גם עניין הצניעות משחק פה תפקיד, שהרי כל כבודה בת מלך פנימה, גם אם את שומרת על כל הכללים. רכזות החברה באולפנות יזמינו ללא היסוס אשת תקשורת או זמרת חוזרת בתשובה כדי להרצות, אבל דתיות מבית שהצליחו גם בעולם החילוני - זה כבר מחוץ לתחום.

ולצד כל אלה, ישנו גם המהלך הפנימי שלנו, הנשים הדתיות. טבעי שהחינוך שקיבלנו יחלחל לעומק, אבל כדאי שננסה להתמודד עם החששות, נאמין שאין שום דבר פסול או לא דתי בעיסוק התקשורתי, ולא נפחד לצאת לאוויר העולם. פעמים רבות אני נתקלת בדתיות מוכשרות שסיימו שירות בגל"צ, שבוחרות להתמקם באחורי הקלעים של המקצוע כעורכות, מפיקות ותחקירניות.

בוודאי שכל אחת ומה שנכון לה ולאישיותה, אבל בדחילו ורחימו אני רוצה להציע איזה הרהורון: אולי ההחלטה שלך, אחותי, נובעת מפחד סמוי להימצא בפרונט? למה שלא תנסי לדחוף את עצמך קדימה? אל תחששי להיתפס כנועזת ומחוצפת. אני יודעת שאמרו לך שגברים דתיים לא אוהבים נשים דעתניות (לצערנו זה נכון בחלק מהמקרים), אבל את באמת רוצה גבר כזה שיחיה לצדך? האם שווה לך לוותר על עצמך רק כדי לסמן וי על חתונה והקמת משפחה? אפשר גם וגם, אני מבטיחה לך.

אל תוותרי על החלומות שלך רק כדי להתאים להגדרה המקובלת של "בת ישראל כשרה" - הרי ככל שיהיו יותר ממך בתקשורת, תשתנה התפיסה ותתגמש ההגדרה. קדימה, לכי בכוחך זה והושיעי את ישראל!


מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

nrg מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח