ראשי » יהדות » מגזין

הדת היא הפתרון: הרב שגילה את סוד השלום העולמי

אין באמת בן מועדף: ישמעאל ויצחק, יעקב ועשו - כולם אהובים בעיני האל באותה מידה, כך טוען הרב יונתן זקס. הספר שלו בנושא עלול להרגיז גורמים דתיים, אבל בעידן של טרור רצחני הוא סבור שאין ליהודים בררה מלבד קריאה מחודשת בספר בראשית

אחרי כשעתיים של שיחה, אני מבטיח לרב יונתן זקס שזוהי שאלתי האחרונה בהחלט, והיא מבחינתי גם החשובה מכולן. הוא נדרך מעט, אם כי עושה זאת באלגנטיות המתבקשת ממי שמקום בבית הלורדים הבריטי שמור לו לכל ימי חייו.

עוד כותרות ב-nrg:
נגד תקיפות מיניות: לחצני מצוקה באוטובוסים
מיוחד: ויקטוריה חנה ורע מוכיח בחדר החזרות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"מה דעתך על זכייתה של לסטר סיטי באליפות?", אני שואל. הוא פורץ בצחוק קצר, ובלי השתהות נוספת משיב על שאלתי לגבי אלופת אנגליה הטרייה והמפתיעה בכדורגל: "האמת היא שהקב"ה שלח לי סימן, ולא הבנתי אותו בזמן. לפני שנתיים אשתי ואני נסענו לחופשה בתאילנד. בשדה התעופה בבנגקוק התברר שהמזוודות לא עזבו מעולם את לונדון. מה נעשה, חייבים לקנות חולצות כדי שיהיה מה ללבוש בחופשה. בחנות בשדה התעופה, החולצה היחידה למכירה הייתה של לסטר סיטי.
 
"שאלתי, 'איך זה יכול להיות? אין מנצ'סטר יונייטד, אין ארסנל - מכל הקבוצות דווקא לסטר סיטי?'. שבוע הסתובבתי עם החולצה הזו עליי, ולא הבנתי שזה סימן משמיים עבורי לשים כסף על לסטר סיטי כזוכה באליפות. החולצה הזו נמצאת אצלי עד היום, חולצה יפהפייה. כן, השם שולח לנו סימנים, אבל אנחנו צריכים את השכל כדי להבין אותם".

כעת נסו לדמיין את הרבנים הראשיים לישראל, או כל רב אורתודוקסי אחר, עונים לשאלה דומה לגבי האליפות ההיסטורית של הפועל באר־שבע בכדורגל. הייתם מקבלים גמגום של מבוכה, או במקרה הטוב איזה משפט ברכה קצר ובלתי מחייב, שחלילה לא ניתן יהיה להבין ממנו שהרב ממש יודע על המתרחש מחוץ לארבע אמות של הלכה.
  
ההבדל הזה הוא בדיוק מה שהופך את הרב זקס לאחד היהודים המשפיעים בעולם כיום: היכולת שלו לתקשר עם פשוטי עם וראשי ממשלה כאחד, ולשלב בכל מאמר, בכל שיחה וכמעט בכל משפט את חוכמת היהדות, חוכמת העמים וגם אקטואליה שיכולה להיחשב אזוטרית וחסרת כל טעם לרבנים אחרים.  

 הרב יונתן זקס נולד בלונדון בשנת 1948. בגיל 43 מונה לרב הראשי של בריטניה, תפקיד שבו שימש למעלה משני עשורים, עד פרישתו ב־2013. במהלך כהונתו יצר קשרים ענפים ועמוקים עם פוליטיקאים בריטים בכירים - כולל ארבעה ראשי ממשלה שראו בו יועץ קרוב - וכן עם מנהיגים דתיים נוצרים ומוסלמים. הוא נחשב אמנם לליברל וכמי שיושב בתוך עמו, אך באותה נשימה גם לאיש הלכה אורתודוקסי שאינו מתפשר כמלוא הנימה.

את ספרו הראשון פרסם הרב זקס בגיל 40, ומאז הוא נחשב לאחד היוצרים הפוריים ביותר בתחום ההגות היהודית, עם ממוצע של ספר בשנה. הריאיון מתקיים בעקבות צאתו של ספרו החדש בעברית "לא בשם האל" (הוצאת מגיד), וכן לרגל קבלת תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל־אביב, המציינת 60 שנה להיווסדה.

בספר החדש מנסה הרב זקס להתמודד עם האלימות הדתית הרצחנית המאפיינת עד כה את המאה ה־21. לטענתו, הדת היא הפתרון ולא הבעיה, לו רק תפורש בצורה נכונה. כדי להשיג מטרה זו, הוא מבצע צעד רדיקלי ומאוד לא מקובל, בעיקר כשמדובר ברב יהודי אורתודוקסי. הרב זקס מציע קריאה שונה לחלוטין בספר בראשית, הסתכלות חדשנית ופורצת דרך שלמעשה משנה את כל משמעותו של סיפור בסיס האנושות, כפי שזה נתפס כבר מאות ואלפי שנים בקרב דורות על דורות של יהודים, נוצרים ומוסלמים.
 

 
בקליפת אגוז, זקס מערער על קריאת הספר הראשון בתנ"ך כטקסט שבו הבורא בוחר בכל פעם מחדש את הבן המועדף. שרשרת הבחירות הזו יוצרת באופן מובנה יריבות עזה בין אחים - וזו תורגמה למעגלי אלימות בלתי נגמרים בין בני שלוש הדתות המונותאיסטיות, ממסעי הצלב ועד עריפת הראשים של ימינו.

פרק אחר פרק, סיפור אחרי סיפור, מפרק זקס את הנראטיב שלפיו חיִינו עד כה, ומגיע למסקנה מהפכנית של ממש: לא רק שספר בראשית אינו סיפור על בנים מועדפים ומשחק סכום אפס ביניהם, אלא שהסיפורים כולם באים לערער על מציאות היריבות בין אחים, ובאמצעות רבדים עמוקים ורמזים השתולים בטקסט חותרים להחלפתה במציאות אחרת.

הפרשנות שמציע זקס טוענת כי ישמעאל ויצחק, יעקב ועשו, הגר ושרה, הם כולם בנים ובנות לאל - שאוהב אותם באהבה שאיננה מדידה ואיננה בת השוואה. "המאה ה־21 מזמנת אותנו לקריאה חדשה, שכן היא מבקשת מאיתנו להתייחס ברצינות גם לנקודות מבט של אחרים", מסביר הרב זקס בספר.

מדובר בניסיון נועז. אתה מבקש מ־4 מיליארדי בני אדם לקרוא אחרת לגמרי את מה שלמדו וקראו עד היום. יהיה מי שיקרא לכך רפורמה.

"אני לא חושב שזה תהיה התגובה, ואגיד לך למה. בדרך כלל אני כותב ספר ומפרסם אותו. את הספר הזה כתבתי מחדש ארבע פעמים במשך 12 שנים. היה לי ברור שזהו ספר שיהיה קשה מאוד לקריאה הן ליהודים והן לנוצרים. לכן נתתי בכל פעם את כתב היד לביקורת של הדיינים שלי בלונדון, וגם לכמרים בכירים. הם העירו הערות רבות ושכתבתי שוב ושוב עד שהגעתי למוצר המוגמר, שאותו הרגשתי שאני חייב להוציא אחרי עליית דאעש ב־2014. כתבתי אותו ממש מחדש ארבע פעמים".

אתה לא חושש שיגידו שהפעם הלכת רחוק מדי?
  
"כשרבן יוחנן בן זכאי גסס, סביב מיטתו ביקשו ממנו התלמידים מסר אחרון. הוא אמר להם: 'יהי רצון שתהא מורא שמיים עליכם כמורא בשר ודם'. בסוף היום אני צריך לעבוד את השם, ואני עובד על זה קשה. אני מרגיש שבספר הזה, הגם שהוא קשה לקריאה ללא מעט אנשים, מילאתי את חובתי כלפי שמיים. ואם מישהו יבקר אותי - זו בעיה שלו, לא שלי. לא חוכמה לומר לאנשים שמה שהם חושבים הוא נכון. אני כותב ספרים כדי לתת דרך חדשה.

"תראה, שלוש הדתות האלה נמצאות פה הרבה זמן. פעם היו מדינות מוסלמיות, מדינות נוצריות, ואנחנו היהודים פזורים פה ושם. היום, כמעט כל מדינה היא מיקס אתני. לך לבית ספר ממוצע בלונדון, תמצא שם בין 40 ל־60 לאומים שונים. אף אחד לא היה צריך להתמודד עם מציאות כזו עד היום, והיא דורשת תורה שבעל־פה חדשה, חשיבה מחוץ לקופסה. יש בכך סיכון, אבל אני חייב לקחת את הסיכון הזה".

למה בעצם דחוף עכשיו לקרוא אחרת את סיפור התנ"ך?

"כי האנטישמיות חזרה, ובגדול. היא כמו הוריקן. כל המערב אמר אחרי השואה 'לעולם לא עוד', עכשיו זה נראה יותר כמו 'לעולם עוד'. כמעט ריבוא ספרים נכתבו על אנטישמיות, ועדיין היא חזרה בכל הכוח. היום היא באה לידי ביטוי בעיקר דרך האסלאם. הנצרות ריפאה את עצמה מאנטישמיות".

לחלוטין?

"לא לגמרי, אבל בגדול כן. מה שהנוצרים לא הבינו, הוא שבינתיים הם הדביקו את האסלאם בווירוס האנטישמיות. כדי לרפא את הווירוס הזה חייבים להגיע לשורש, אז הלכתי לכתבים הנוצריים הראשונים, לפני 'הבשורות'. פאולוס הוא שהביא את הנצרות לגויים, ואיך הוא עשה זאת? כיצד הוא הצליח לשכנע אותם שאלוהים בעצם בחר בהם?
 

"ובכן, הוא אמר להם ש'כולנו ילדים של אברהם, אבל הם, כלומר היהודים, הם עבדים לאל, כי הם קיבלו את התורה. אנחנו, לעומת זאת, חופשיים. הם העבדים, בני הגר, הם ישמעאל. אנחנו בנים לאישה החופשייה, שרה, ולכן אנחנו יצחק. בברכה של יצחק ליעקב כתוב 'ורב יעבוד צעיר'? נכון, אנחנו האח הצעיר, יעקב. הם, היהודים, האח המבוגר. הם עשו'.

"איזה יהודי מכיר את הטקסט הזה של פאולוס ואת משמעותו? תמיד ידענו שהנוצרים שונאים אותנו, אבל מעולם לא קראנו את הטקסט. מבחינתנו הם תמיד היו עשו, אדום. מבחינתם זה בדיוק הפוך. ריבוא ספרים על אנטישמיות, ואף אחד מהם לא נגע בשורש העניין".

אתה רוצה לשכנע את הנוצרים שהם בעצם עשו?

"לא, לא. לא אכפת לי שימשיכו לחשוב שהם יצחק".

אז אתה למעשה מקבל את נקודת המבט שלהם.

"אני לא מקבל אותה. אני יהודי, אני יצחק. אבל אני אומר להם – שזה יפסיק להדאיג אתכם. אליהו הנביא יבוא ויתרץ קושיות ובעיות, ובינתיים 'אל תהי מריבה ביני וביניכם כי אנשים אחים אנחנו'. אני אומר לנוצרים שני דברים: קודם כול – במזרח התיכון אתם בסכנה בדיוק כמונו היהודים, כי הנצרות נמחקת כאן. שנית, בואו נחזור לטקסטים המכוננים".

נדמה כי הפלג האוונגליסטי בנצרות כבר כרת את הברית הזו עִם עַם ישראל.

"הבעיה האמיתית היא שאנשים מסתכלים על ההווה או העבר; אני מסתכל על העתיד. אויבי ישראל מאוד מאורגנים, ויש להם תכנונים. בשלב הראשון הם הצליחו להכניס את הנראטיב שלפיו הציונות היא גזענות. בשלב השני הם ניצחו במדיה, מה שבא לידי ביטוי בסיקור הלא הוגן של ישראל אחרי קריסת הסכמי אוסלו ובאינתיפאדה השנייה. השלב השלישי מתרחש עכשיו והוא ה־BDS, בעיקר באקדמיה.
  
אני מנסה לצפות את השלב הבא, ואני אומר לך בוודאות שהיעד יהיה הנוצרים האוונגליסטים. מסיבה פשוטה: הם התומכים הכי גדולים של ישראל כיום. אני רוצה להקדים תרופה למכה, על ידי כך שהם יקראו את הספר. הוא כבר נלמד בכנסיות. במקביל כמובן אנחנו יוצרים קשרים חזקים עם הקתולים, ואני אישית נפגשתי עם האפיפיור הנוכחי ועם קודמו. אנחנו חייבים לעמוד יחד עם העולם הנוצרי בפני הסכנות הגדולות שאורבות לנו".

ומה לגבי ניסיון לשכנע מוסלמים?

"כרגע פחות משנה לי אם הספר יגיע למוסלמים. אני דואג לקהל הנוצרי. אני רוצה לדעת איך אני גורם לנוצרים להביט על הטקסט הזה אחרת, כדי שלא נעמוד לבד. יש כמעט 2.5 מיליארד נוצרים בעולם, כמיליארד וחצי מוסלמים, 13 מיליון יהודים. תעשה את החשבון - 185 נוצרים ו־123 מוסלמים על כל יהודי. אז גם אני קראתי את ספר שופטים ואת הסיפור על 300 מלקקי המים שאיתם גדעון ניצח בקרב, אבל אין סומכים על הנס.

"הבעיה הגדולה לגבי אנטישמיות כיום היא שיהודים מדברים עם יהודים אחרים, ואומרים להם כמה הגויים אשמים. היהודים מקשיבים, הגויים לא מקשיבים, ואנחנו נשארים לבד. אחרי השואה אני לא רוצה לראות יהודים נשארים לבד. זו בדיוק מטרת ה־BDS – שבבוא הרגע המכריע, היהודים יהיו לבד".

זו אינה הפעם הראשונה שבה הרב יונתן זקס מביע דעות שעלולות לגרור התנגדויות וגינויים מבית. כשהוציא את אחד מספריו הקודמים, "הכבוד שבשונה" (The Dignity of Difference), רבים הבינו ממנו שהרב זקס סבור כי אף דת אינה יכולה לטעון שהאמת כולה נמצאת בידיה. לא מעט רבנים הזדעזעו אז וקראו לספר "כופרני", וזקס הוציא מהדורה מתוקנת על מנת להנמיך את הלהבות. "היו שם ארבעה או חמישה משפטים שהיה צריך לשנות", הוא אומר לנו. "זה לא המקרה בספר הנוכחי, שבו כבר שיניתי את הכול כמה פעמים".

פעם נוספת נכנס לקו האש בשנת 2002, עת השתוללה בישראל האינתיפאדה השנייה. בריאיון ל"גרדיאן" הבריטי הביע זקס ביקורת מסוימת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים, והצהיר כי ישנם דברים שגורמים לו אי נוחות רבה כיהודי. בתגובה לסערה שקמה טען כי דבריו הוצאו מהקשרם. כיום הוא נזהר מאוד שלא להיכנס לפינה שתאלץ אותו להביע דעה פוליטית הנוגעת לישראל.

"כך גם כשאני שואל אותו כיצד הישראלים, למודי טרור יומיומי כמעט, יכולים לעשות מהלך של "היפוך תפקידים" ולשים את עצמם בנעלי הפלסטינים - מהלך שלטענת הספר נדרש כדי להעלים את יריבות האחים שהורגת את כולנו. "זה קשה מאוד", עונה הרב זקס בזהירות, "אבל זה למשל מה שעושים סופרים כמו עמוס עוז או דויד גרוסמן. יש להם הרבה אומץ, והם שמים את עצמם בנעלי השני.
 

"אני תמיד שואל את עצמי מה היה עושה ב־1937 גרמני שפתאום מגלה שהוא יהודי. זה הלם. אבל אני מכיר פעילי שלום פלסטינים שהיו חמאסניקים. מכיר מוסלמים שתמכו בחזבאללה והיום תומכים בשלום. מה אני אמור לעשות, לומר שעברו עלינו 68 שנות טרור ומלחמות, אז בואו נמשיך כך עוד 68 שנים? יהודים לא מאמינים בייאוש, אלא בתקווה.

"אני לא מצפה לשנות הרבה אנשים, אם אשנה אחד זה מספיק. הרמב"ם כתב את 'מורה נבוכים' לתלמיד אחד שלו, ואפילו הוא לא אהב במיוחד את התוצאה. אני פשוט עושה את מה שצריך, וגם אם זה לא ישפיע על אף אחד - אני יודע שעשיתי את המיטב שיכולתי".

לדעתך ישראל פועלת לא נכון ביחס לפלסטינים?

הרב זקס מתקרב למכשיר ההקלטה ומדבר לאט וברור. "ישראל צריכה להגן על עצמה. בבקשה תבין, אני לא מאמין שאדם כמוני, שגר בחוץ לארץ, צריך לומר לישראל מה לעשות. נביא מגיע מבפנים. אני עומד מבחוץ, בגלות בלונדון וניו־יורק, ולכן אני לא מאמין שיש לי רשות דיבור".

נדמה שדווקא יש לך מה להגיד, והגלות היא תירוץ מצוין.

"כן. ואני לא אדבר עד שאגור כאן".

ב־2001 אמרת בשיחה עם עמוס עוז שלאחר שתסיים את תפקידך בלונדון, תעלה לישראל עם משפחתך. פרשת מהתפקיד לפני שלוש שנים.

"הכוונה שלי היא לחיות בישראל. תוכניותיי לא השתנו. אנחנו נבוא ונגור בישראל, אבל ב־15 השנים האחרונות גיליתי שהדרך לישראל עוברת בארה"ב, וכרגע אני עוזר לישראל מבחוץ יותר מאשר אוּכל לעשות מבפנים. כל עוד זה המצב, אני לא נכנס לנושאים הקשורים לפוליטיקה הישראלית".

כפי שהוא זהיר לגבי הפוליטיקה, כך הרב זקס זהיר לגבי ההנהגה הדתית בישראל. ובכל זאת, אוזן רגישה תגלה ביקורת, לפחות סמויה, על יחסם של הרבנים לחילונים: "אני מסתובב בעולם ומדבר עם הרבה קבוצות. הקהל שהכי מעריך את דבריי הם החילונים הישראלים. הגעתי למסקנה שהם היחידים שבאמת חושבים שחילונים בישראל הם חילונים. מצדי, אני רואה אותם כמאמינים בני מאמינים. הם מחפשים משהו. הבעיה היא שאין מספיק רבנים שמגיעים אליהם באופן לא שיפוטי, בכבוד, בענווה".

אתה רואה סכנה למלחמת אחים יהודית בישראל?

"ישנה סכנה. זו סכנה מתמדת בהיסטוריה של העם שלנו. אבל מצד שני אני רואה כאמור את החילונים שמחפשים קרבה ליהדות, וגם רואה זעיר פה וזעיר שם חרדים צעירים שמדברים אחרת. הם אומרים 'הזמנים שונים, ניצחנו, אנחנו גדלים כאן וצריכים לצאת החוצה לעולם'. זה יפה בעיניי. אדם חרדי צריך הרבה אומץ כדי לצאת החוצה לעולם. אני לא רואה רק פילוג, אלא גם איחוד. נכון שלא מספיק אנשים עמלים על כך, ויש סכנה, אבל יש לה גם תרופה".
 

הרב זקס, כאמור, כמעט לא מכוון את ספרו ואת דבריו לאסלאם - קצת מוזר בהתחשב בעובדה שזו הדת שיוצרת היום את בעיות הטרור בעולם באופן כמעט בלעדי. אלא שלדעתו, דווקא המצב שבו נמצא האסלאם היום הוא פתח לתקווה: "השינויים הכי גדולים ביהדות אירעו אחרי מלחמת האחים בסוף תקופת בית שני. השינויים הגדולים בנצרות אירעו אחרי הרפורמציה. מה שהאסלאם עובר עכשיו זה קרב פנימי עמוק - מה שאנחנו עברנו לפני 2,000 שנה והנצרות לפני 400.

"קרא עיתונים ותראה כמה מוסלמים נהרגו היום או אתמול בידי מוסלמים. ברור שהמוסלמים אומרים שהאויב שלהם הוא היהודי או הנוצרי, אבל האמת היא שהם נלחמים בתוך עצמם. זה הסיכוי לשינוי: כל עוד אתה הורג את האויב שלך, לא תשתנה. כשתהרוג את אחיך המוסלמי, יש סיכוי שתשתנה. כי יום אחד יעמוד מוסלמי ויגיד - 'זה לא מה שאללה רוצה'".

שינוי עמוק ביחס של הנוצרים ליהודים אירע לאחר השואה. יכול להיות שלמרבה הזוועה גם האסלאם יצטרך להמיט עלינו שואה כדי שיחסו אלינו ישתנה?

"האם אנחנו יכולים לשבת בחוסר מעש ולצפות ששואה נוספת תתרחש? עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע אותה. כשאיראן מממנת את חזבאללה וחמאס, מנסה להשיג נשק גרעיני ומחויבת למחיקת ישראל מהמפה - זה רציני מאוד. אני לא יכול להרשות לעצמי לעמוד ולחכות כדי שהם 'יעשו תשובה'. לכן אני אומר להם: אתם אולי מתכוונים להשמיד אותנו, אבל התוצאה היא שאתם הורסים את עצמכם. כדאי לעצור לפני שזה יגיע לכך. אני מקווה שכמה מוסלמים יקומו ויגידו - 'לא זו הדרך'".

אתה טוען שהבעיה היא שכולנו חיים בקבוצות שמתחרות באופן טבעי על מרחב מחיה. גם אם ננתק את ההקשר הדתי באמצעות המהלך האינטלקטואלי שאתה מבקש לעשות, כיצד אפשר לנטרל את האיבה בין הקבוצות הללו?

"אני אומר שאתה לא יכול למנוע אלימות בכך שתעלים את הדת, כי אז אנשים ימצאו סיבות אחרות כמו לאומיות וגזע, וכבר ראינו במאה ה־20 לאן הובילו הדברים. אבל יש לפחות שתי דרכים למנוע אלימות למרות החיים בקבוצות. דרך אחת טובה מאוד היא הכלכלה. קבוצות שנפגשות יכולות להילחם, או לסחור. אם תסחר, לא יהיה לך כדאי להילחם. יש תשובה כלכלית. לא במקרה, חלק גדול מהכלכלנים הגדולים הם יהודים.

"דרך אחרת, הדרך היהודית, היא לומר שכולנו בנים של אלוהים. אמנם הברית הפרטית שלו נכרתה איתנו, אבל יש מעליה ברית כללית, ברית נח, שכוללת את כולם. לכן גם מי שאינו בקבוצה שלי יכול להיות חסיד וצדיק וצודק. יש לכך הוכחות רבות בתנ"ך: בת פרעה, אבימלך מלך גרר. אחרי הכול, האיש הכי מושלם בתנ"ך הוא איוב - לא יהודי!"

במסגרת מאמציו להשפיע על העולם היהודי פועל היום הרב זקס יותר בניו־יורק, ופחות בלונדון. זאת מכיוון שהקהילה היהודית בארצו של הדוד סם חזקה ומשפיעה במיוחד, אבל גם משום שישראל, לתפיסתו, ויתרה על אירופה. "זו טעות גדולה", הוא אומר.
 

"בישראל יש תחושה ש'איבדנו את היבשת', אבל ישראל לא באמת ניסתה. חזור אחורה בזמן לשטעטל אירופי ותאמר להם: 'יש לי חדשות טובות וחדשות רעות על מה שיקרה בעוד 400 שנה'. מה החדשות הטובות? 'יהודים יהיו החיילים הכי טובים בעולם'. כולם לא יאמינו למשמע אוזניהם ויהיו מאושרים. והחדשות הרעות? '400 שנה מעכשיו, יהודים יפסידו בוויכוח'. אנשי השטעטל יתפסו את הראש ויגידו 'אוי לא'.

"אנחנו מאבדים הכול בחיינו - בתים, עבודה - אבל אף פעם לא הפסדנו בוויכוח, לא השמטנו טיעון. והיום יהודים באירופה מפסידים בוויכוח. לא היינו צריכים להפסיד, היינו צריכים לבוא לאירופה ולומר שלושה דברים חדים: קודם כול, אנחנו מאמינים ביסוד היסודות והוא שיש לנו זכות להגן על עצמנו.

"שנית - אכפת לנו מילדים. יהודים, ערבים, פלסטינים, בלי שום חילוק. שלישית - עזרו לנו לתת לילדים הפלסטינים עתיד בכך שלא ילמדו אותם לשנוא. בבתי הספר שאתם מממנים, מראים לילדים מפה שבה מדינת ישראל לא קיימת. אתם לא עוזרים להם. עזרו לנו לעזור להם. זהו, ניצחת בוויכוח. אין דרך להפסיד בו. שח־מט בשלושה מהלכים. אז למה אף אחד לא אומר זאת באירופה?"

אי אפשר להתעלם מהמיעוט המוסלמי באירופה, שהולך וגדל ומשפיע על דעת הקהל הציבורית שם כנגד ישראל.

"יש ואקום באירופה. היבשת עברה חילון כה גדול, שהנצרות היא לא חלק מההגדרה העצמית שלה. הם מדברים על 'הנשמה של אירופה', אבל זו נשמה בלי דת, נשמה בלי נשמה. הם לא יודעים מהי הנשמה שלהם. כדי למלא את הוואקום אירופה פיתחה רב־תרבותיות, אבל המשמעות היא שאנשים לא יודעים מי הם.

"אתה צודק, כולם צודקים, ובמצב כזה המוסלמים לא חשים צורך להתערות בחברה, והצעירים שבהם ממלאים את הוואקום באסלאם שמגיע אליהם באמצעות האינטרנט. ממה שאני שומע ממוסלמים באירופה, ההורים לא שולטים בילדיהם. הדת יודעת איך להשתמש באינטרנט, והרשת מתאימה לדת ככפפה ליד מכיוון שהיא גלובלית. זאת לעומת ממשלות - שהן מדינתיות ולכן לא יודעות כיצד להתמודד עם האיום שהרשת כופה עליהן".
    
הדת מופצת על ידי האינטרנט, אבל גם מאוימת על ידו. איך למשל יכולה הדת היהודית להתמודד עם תופעות שהיא פוסלת על הסף, כמו שיימינג או פורנוגרפיה זמינה?

"זו ללא ספק בעיה גדולה. כל מהפכה תקשורתית עד היום יצרה הזדמנויות וגם סיכונים. המצאת הדפוס במאה ה־16 הולידה תסיסה, מהפכות ורפורמות גדולות. אף אחד לא רוצה לחזור לעידן טרום־הדפוס, אבל זה בהחלט יצר אי יציבות. אנחנו חיים בדור כזה. בעוד 300 שנה יביטו אחורה ויגידו 'מזל שלא הייתי שם'. אלו זמנים קשים, אבל בסוף נלמד איך להתמודד".

במצב של חילון אירופי כה עמוק ומיעוט אסלאמי שהולך ונעשה רדיקלי, יש בכלל עתיד לגולה היהודית באירופה, בלונדון?

"ודאי. כשנכנסתי לתפקיד, רק 25 אחוז מהילדים היהודים למדו בבתי ספר יהודיים. היה ברור לי שאם המצב הזה יימשך, לא יהיה עתיד. היום שיעורם עומד על 70־65 אחוז. יש לנו דור צעיר שמקבל חינוך טוב מזה שקיבלו הוריו. אחרי שישים שנה של הצטמצמות, משנת 2005 אנחנו גדלים. לאט, אבל גדלים. לרבנים ולאנשי ציבור יהודים יש תפקיד בחברה האנגלית והשפעה רבה.

"האויבים שלנו רוצים שהיהודים יעזבו את אנגליה או את צרפת. במקרה כזה אף אחד לא יציג את הצד של ישראל, וכל אירופה תהיה אנטי־ישראלית. זה מה שהם רוצים, ואני לא מתכוון לתת לזה לקרות".

מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg