רצח או מצווה: ישי שליסל והיחס להומואים בתורה
מדוע אדם אשם בנטייה המינית שלו? והאם זו מצווה להרוג הומואים? ספר שאלות ותשובות חדש עוסק בנושאים שונים ומביא תכתובת בין חילונים לבין הרב והמרצה מאיר דורפמן
השאלה הבאה הובאה בספרו החדש של מאיר דורפמן "פעמיים באהבה" שמכיל בתוכו שאלות נוקבות על ההלכה והיהדות ששאלו צעירי מתל-אביב את הזמר והמוסיקאי מאיר דורפמן, מרצה ב"המקום - מרכז תרבות ורוח" בברנר 5. השאלות השונות עוסקות באמונה, אהבה, בדידות, נישואים וגירושים, מוות של אדם קרוב, מעמד האישה ביהדות ועוד.עוד כותרות ב-nrg:
- טבילה בלי בלנית? זה מפחיד אותי
- קיבוצניקית, רב ועולה חדשה לומדים יחד לרבנות
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
2 באוגוסט 2015 19:19
היי מאיר,
בימים האחרונים אני בהלם ממה שקרה במצעד הגאווה בירושלים. הדתיים עוד פעם יגידו — עשבים שוטים בשולי החברה, ולמה צריך לעשות את המצעד הזה בירושלים, וכל זה. אני גדלתי בבית דתי, אפשר לומר אפילו חרדי, למדתי קצת בישיבה, אני מכיר הכול.
אצלך ב"המקום" שמעתי מנגינה אחרת, אז אולי אשמע דברים חדשים. אף פעם לא דיברתי על זה עם רב או משהו כזה, לא נעים, אבל עכשיו אני לא מתבייש לשאול אותך. האמת היא שהבן של אחותי הגדולה היה שם במצעד, הוא בעצמו הומו, ואני מוצא את עצמי מותקף על ידו בגלל שפעם הייתי דתי. אתה מבין את האבסורד? אני המגן שלכם, ויש לו שאלות חזקות. אז אני שואל בצורה הכי פשוטה וברורה:
1. מה אשם אדם שנולד עם נטייה מינית אחרת? האם לפי היהדות הוא צריך לסבול כל חייו בגלל הנטייה שאיתה הוא נולד?
2. מדוע בורא עולם, שביהדות טוענים שהוא רחום וחנון, מצווה בתורה על הריגתו של מי שחטא בכך, גם אם נגיד שזה חטא וכל זה?
ירון
ירון שלום,
הנושא שהעלית לא קשור כלל וכלל לאירוע הרצח שהיה. האירוע שהיה מוגדר בעשרת הדיברות בשתי מילים: "לא תרצח!" הכי פשוט שיש, ואין שום דבר להוסיף על כך, לא התנצלות, לא עשבים שוטים, אין כל קשר בין רצח לבין יהדות, ההפך הוא הנכון.
אין על זה שום ויכוח, חתך רוחבי לכל הדעות. יש הלכה אחת, רמב"ם אחד, "שולחן ערוך" אחד. אחרי ההדגשה הזאת אתייחס לנושא של השקפת התורה על חד־מיניות, כפי שאני מבין אותה:
1. "על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד", כך מתחילה הזוגיות בעולם על פי התורה. רש"י מפרש: מתי יהיו לבשר אחד, איך יהיו בני זוג לאחד? בוולד המשותף שלהם. בניגוד למקובל בעולם, ילד הוא השלמת הזוגיות, לא דבר נפרד, בטח לא דבר מקלקל, זו השקפת היהדות על השלמות הזוגית. זוגיות בלי ילד לא הגיעה לשלמות.
2. הקיימות והמחויבות לשמירה על הסביבה וקיומו של העולם אינן המצאה מודרנית, הן בפרק השני בתנ"ך, "לעבדה ולשמרה". יש לאדם חובה מוסרית כלפי העולם, הוא לא בא, משתמש, זורק והולך. יש לו אחריות כלפי המשך קיום העולם. זוגיות ללא ילדים אינה בונה את העולם, היא התרכזות בצרכים הפרטיים שלי. יכול להיות שיש תקופה שבה מכירים, מתכוננים, אבל זו צריכה להיות המגמה.
3. התורה מעגנת השקפה זו במצוותיה. יש מצווה להתחתן וללדת ילדים. מי שאנוס ואינו יכול לקיים את המצווה, "רחמנא פטריה", הרחמן פטר אותו, מה לעשות, אין לו בחירה בזה, אין לו אפשרות. יש עוד מצוות לא תעשה: "ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה היא". כלומר, אם מישהו ירצה לעשות מעשה כזה — התורה אסרה. אף אדם לא ירצה בכך אם אין לו תאווה כזאת, אם אין לו סיבה לכך, ולכן אל מי שנמשך לזה דיברה התורה. מכאן נראה שיש אנשים עם נטייה כזאת גם בעיני התורה, והיא אסרה עליהם לעשות מעשה זה. היא לא אסרה עליהם להיות בעלי נטייה כזאת, היא לא מאשימה אותם בכך, היא אומרת שמשום מה זהו מעשה רע מאוד.
אגב, בלשון שלילית מאוד, אם כי אחרת, התורה מתייחסת גם למשכב זכר ונקבה שאינו מכוון לבניית קשר. כל קשר שנראה כניצול מיני, כהחפצה, כפגימה בקדושת הזיווג, בלשון חז"ל — "הוצאת זרע לבטלה", כמעשה ער ואונן, למשל, הוא רע בעיני ה'.
4. נכון שמי שיש לו נטייה לכך, יש לו ניסיון קשה יותר. אבל נקודת המוצא שכל מה שאדם נוטה אליו הוא צריך לממש, הביאה את העולם המודרני למקום נמוך מבחינה מוסרית.
5. אפשר לשאול שאלה פילוסופית, לנסות להעריך מדוע אסרה התורה דבר זה, מדוע קראה לו תועבה, לראות איך חז"ל הסבירו. אני חושב שמופיע המון בחז"ל שהקשר המיני צריך להיות מעודד ומבטא קרבה ואהבה. רק בדור האחרון הפרידו בין האהבה לתאווה, ואיבדו בכך את האהבה. קשר מיני בין נשים אסרה התורה לחלוטין, אבל לקשר מיני בין גברים היא קראה "תועבה".
אני חושב שיש מקורות במדרשים, בקבלה ובגמרא על כך שחיזוק קרבת הנפש בין בני הזוג מתעצם גם ככל שבני הזוג מהנים זה את זה במעשה שיש בו עצמו ממש הנאה הדדית משותפת. זוהי מדרגה גבוהה יותר של התקשרות. אבל כל זה כיוון להעמקה ואפשרות בלבד. ככלל, עצם ההעצמה של קשר שאינו מחבר בין בני הזוג, שאינו שואף לחיבור הכי גבוה, הוא חילול הקודש. קדושת הברית, העליונות של מעשה האהבה, קדושה זו מחוללת כאשר מורידים אותה לדרגה נמוכה. על אהבת איש ואישה בדרגה הגבוהה אמר רבי עקיבא: "כל השירים קודש ושיר השירים קודש קודשים".
6. כדי להתרחק מכל חילול כזה, החמירה התורה בהתייחסות לכל מי שהולך בכיוון כזה, ולאו דווקא בחד מיניות. אותה חד מיניות היא דוגמה לחילול הקודש הזה, אבל כך גם מעשים אחרים שאינם מחזקים את הקשר הנפשי־רוחני.
7. כמובן, אין שום התייחסות שלילית לאנשים עם נטייה כזאת או אחרת, ו"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו". אותה חברה שמתייחסת לילד כאל עוד אחד מהתחביבים, אני אוהב טניס והוא אוהב ילדים, היא זו שעושה אידיאליזציה מקשרים כאלה. אותה חברה שמאסה בערך המשפחה, ערך מקודש, מהותי, קיומי, שמתנגדיו לא היו כאן אילולא הוריהם כן האמינו בערך מקודש זה, היא החברה המובילה את הצבת המבנה הזה במקום מבנה המשפחה המסורתית.
8. הוויכוח היום הוא על הזכות של זוגות חד מיניים לגדל ילדים במימון החברה. כאן נכנסים להרבה שאלות מוסריות. במה ייחשב הילד כשלך? כלומר, מי שהזרע לא שלו, מי שהביצית לא שלה, מדוע ייחשבו כהורים? האם נגיע למסחר בילדים? היום האבא הביולוגי בקשר עם איש אחר ומחר לא, מה לילד ולזר? וגם ההורה הביולוגי הוא רק בעל הביצית או הזרע, אבל ההיריון לא נוצר כדרך כל הארץ, ואולי זה מרכיב משמעותי בהורות ?
וכשנגיע לגידול הילד, האם לא מגיעה לכל ילד אימא? האם לא לכל ילד מגיעה הזכות לאבא? האם לא מגיעה לילד זכות לאימא אינטימית, לאבא אחד? האם הטבע כל כך טועה? האם האדם הוא כבר א־לוהים ויהנדס את העולם כרצונו? האם אין כאן נהנתנות, אגואיסטיות, פגיעה בילד על חשבון הצורך הפרטי שלי לחוות את האבהות או האמהות? האם כל החיים הם אוסף חוויות ואין מחויבויות כלפי אף אחד אחר? זו לא היהדות. עיקר היהדות הוא דווקא בחשיבה על האחר — "ואהבת לרעך כמוך"".
9. מה אשם מי שנולד כך? הוא לא אשם. היהדות היא כולה חמלה ואהבה, לא מחפשת אשמים. ודווקא משום כך, האם מפני שהוא סובל נתיר לו לגרום סבל לאחרים? האם מפני שהוא סובל נתיר לו לעשות מעשה שאינו מוסרי?
10. יש לנו כלל: הקב"ה לא נותן לאדם ניסיון שאינו יכול לעמוד בו. הוא נותן ניסיונות קשים מאוד, ולאנשים מסוימים, כנראה החזקים, הניסיון גדול יותר, ולכן צריך לחפש את הדרך איך להתגבר. מה יעשה אדם שלא מצא אישה? שכל חייו חי ברווקות? האם התורה התירה לו משהו שלא התירה לאחרים?
11. כל ההסברים לא יועילו להרגיע מישהו שסובל, כי גם האמוראים אמרו על הייסורים בשעת מבחן — "לא הם ולא שכרם". לפעמים צריך רק להצטער איתו יחד.
12. יש אנשים עם נטייה חלקית כזאת. בא העולם המודרני ודורש הדבקת תוויות ושמות. בכך הוא מפריע להם לבנות זוגיות רגילה, שהם בהחלט מסוגלים לה. ההגדרה פוגעת גם בניסיון טיפולי, שאולי יועיל לחלק מהאנשים. סביר להניח שהמחויבות להלכה הקטינה גם את התופעה במציאות, בהיעדר אלטרנטיבה.
ולשאלת עונש המוות שבתורה, אולי ענישה בכלל בתורה:
1. כבר בהיות הסנהדרין (בית הדין העליון) קיימת, אילו היה אדם אחד נהרג על ידה פעם בשבעים שנה היו קוראים לה —סנהדרין קטלנית, ולפי רבי עקיבא ורבי טרפון, לא היה מצב אדם נהרג כלל. לשם ההמחשה: מדינת ישראל בפחות משבעים שנותיה הרגה הרבה יותר.
2. מדוע? כדי לבצע עונש מוות צריך הנאשם לרצות מאוד להתאבד. הרי צריך עדים כשרים שיראו מעשה מאוד מסוים, שיתרו בו התראה מדויקת שאם יעשה את המעשה הזה ייענש בעונש הזה, והוא צריך להבין לגמרי את המציאות, כלומר לבטא את זה שהוא עושה את המעשה במודע שהוא ייהרג, ושזו הסמכות החוקית הקיימת ועוד ועוד. ואף על פי כן היו תמיד מוצאים נקודת זכות. ועדיין יש דעות שבכל ראיה יש פק, כי אי אפשר לראות ממש את כל המעשה וכו'. כלומר, הכול כמעט תאורטי לחלוטין.
3. כבר בסוף עידן הסנהדרין ביטלו לגמרי גם את עונש המוות התאורטי. והיום, שאין סנהדרין, ודאי שאין עונשי מוות.
4. אז מדוע כתוב בתורה "מות יומת" וכדומה? להביע בהבעה עקרונית את חומרת המעשה מבחינה מוסרית בעיני התורה.
5. קדושת החיים היא אחד הערכים הגבוהים ביותר ביהדות, והלוואי שהחברה המערבית הייתה מאמצת מעט מן המעט של יחס הקדושה לחיים שקיים ביהדות.
6. ככלל, ביהדות יש מעט מאוד ענישה. אין כלא, אין שקיעה ברע, יש דרישה לתיקון מיידי. אם הרחיקו אדם מהחברה, הרי זה לערי מקלט, שבהם יושבים לומדי התורה, בני שבט לוי, וההתחברות איתם הייתה מתקנת את המעשים, בשונה מישיבה בכלא שמביאה אנשים להתחבר דווקא לעוד אנשים רעים. גם עונשי ממון מעטים, ובזה התורה משדרת לאדם שיש לו להתייחס בחרדת קודש לממון חברו, ולהיזהר מכל נזק וגזל, כי לא כל נזק אפשר לתקן.
אגב, הבורות בהכרת היהדות במקורה גורמת לאנשים לחשוב בטעות את ההפך הגמור לגביה. מאיפה בכלל עולה המחשבה שהקב"ה מצווה על עונש מוות? מאיפה מקשרים בכלל את המעשה של שליסל באיזו אסוציאציה ליהדות? מה גורם לאנשים לחשוב שהוא פעל בשם התורה, האם מכיוון שיש לו כיפה וזקן? הרי ביהדות מסירת התורה מדור לדור על ידי חכמי התורה היא העיקר והמהות, האם שמעו פעם תלמיד חכם מתבטא בצורה אלימה? האם יהודי ירא שמים עושה צעד כלשהו בלי לשאול מהי דעת ההלכה?
בוודאי ובוודאי בדיני נפשות. זה מהבורות.
ירון, השתדלתי לסקור את הנושא. כמובן, אילו הייתי מדבר עם האחיין שלך הייתי מתייחס יותר ברמה האישית.
להתראות,
מאיר
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם