יוצאים בשאלה: "ילדינו לא שייכים לחברה החרדית"
בעקבות סיפורה של אסתי וינשטיין התעורר דיון סביב זכותם של הורים שיצאו בשאלה על ילדיהם. קהילת היוצאים מאשימה את בתי הדין, רשויות הרווחה ואת החברה החרדית על שמביאים לניתוק ולקרע. "מה זאת אומרת להציל את הילדים שלי ממני? הם שלי"
התאבדותה של אסתי וינשטיין ז"ל העלה שוב את זעקתם של הורים שיצאו בשאלה ולא מצויים בקשר עם ילדיהם, ובקהילת היוצאים התקיים בימים האחרונים שיח שמבקש לנסות ולסייע לחבר בין ההורים לילדיהם. שושי פרי, שנכחה בהלוויה ונאלצת גם היא לחיות בנפרד מילדיה, קראה בבכי לילדיה לשוב ולהיפגש עמה ודבריה המרגשים עוררו סערה. בעקבותיהם נכתבו ושותפו פוסטים ברשת, הוקמו קבוצות בניסיון להעלות את המודעות לנושא וביממה האחרונה אף הופצה עצומה לחתימה ברשת בניסיון לסייע לאם נוספת, אביבה דוד, להשיב אליה את ילדיה.עוד כותרות ב-nrg:
- קבלת השבת של וונדר־וומן: קומיקס פמיניסטי
- רצח או מצווה: ישי שליסל והיחס להומואים בתורה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כל העוסקים בנושא מודעים למורכבות שלו. היחסים בין הורים לבנם שיצא בשאלה נחשבים לפשוטים לעומת יחסים בין ילדים להורים שיצאו בשאלה. הרגישות היא מכופלת מאשר שההורה עצמו חינך את ילדו לדרך החרדית, ולבסוף נטש אותה. בנוסף, ההורה שנותר חרדי ומשפחתו הקרובה עשויים פעמים רבות לבקש למנוע את הקשר, בשל יריבות בין בני הזוג וכן בשל החשש שההורה שיצא מהעולם החרדי ישפיע על ילדיו לבוא בעקבותיו. בפועל, בסיפורים האלה נזרקים שיקולים דתיים, שמעורבים בהרבה יצריות והטחת האשמות הדדית.
''הדת לא דורשת את זה, הקדוש ברוך הוא לא דורש את זה''. אסתי ויינשטיין ז''ל
אביבה דוד (35), יצאה בשאלה לפני כשלוש וחצי שנים במקביל לתהליך גירושים. יש לה שישה בנים, והיא לא עומדת בקשר עם אף אחד מהם. לדבריה, למרות הקושי של ילד בהתמודדות עם הורה שיצא בשאלה, בתמיכה נכונה של הסביבה ניתן להגיע ליחסים טובים. "ילדים זה דבר שמסתכל ותלוי בתגובות הסביבה. אם הוא יראה שאבא ואמא שלו מסתדרים ביניהם בצורה מנומסת, הוא יבין שנכון, אחד מהם עבר שינוי, אבל אפשר להסתדר. הרי הצד שעבר שינוי, מכבד את הילדים. בתחילת הדרך, כשהילדים עוד היו אצלי מעט, אני בירכתי איתם ברכת המזון והכול".
לדברי הורים שנמצאים במצב דומה, הבעיה המרכזית היא שבתי הדין הרבניים מקבלים את השיקול שתיתכן השפעה על דתיותו של הילד כחלק ממערך השיקולים בכל הנוגע להסדרי ראייה. דוד אומרת כי זוהי פגיעה בטובת הילדים. "צריך להסתכל על טובת הילדים. הרי גם אני לא רוצה להוציא את הילד מה'חיידרים' (בתי הספר היסודיים בחברה החרדית, מ"ג). זה המקום שבו הם גדלו ובו מרגישים טוב.
"אבל אסור לנתק אותם גם מהצד שעבר שינוי. מידת הדתיות לא צריכה להיות פרמטר. צריך להסתכל על המסוגלות ההורית, על המשפחתיות, על האהבה, על כמה שאני יכולה לתת לילדים שלי. הרבה מתוך המאבקים האלה זה לא נטו דת. זה המון אגו והמון אמוציות. הדת לא דורשת את זה, הקדוש ברוך הוא לא דורש את זה. זה להיות נבל ברשות התורה".
בתחילת תהליך גירושים בישראל בני זוג יכולים לקבוע אם הולכים לבית דין רבני או לבית משפט לענייני משפחה, ולפי בחירתם הראשונית יתנהל כל הליך הגישור, ובכלל זה קביעת הסדרי הראייה. בדרך כלל, בני זוג חרדים, גם אם אחד מהם מצוי בתהליכי עזיבה של העולם החרדי, יפנו לבית דין רבני. לדברי ההורים, זאת מהות הבעיה. חלק מהדיינים, כאמור, מכיר בשיקולים הדתיים כלגיטמיים על מנת להמעיט או לבטל את היחסים בין הילדים להורה שיצא.
''גם אם ננצח נאבד את הלב של הילדים''. בתה החרדית של וינשטיין מספידה אותה
צילום: יוסי זליגר
אבי תפילינסקי (36) יצא אף הוא בשאלה לפני כשלוש וחצי שנים, ולא מצוי בקשר עם ששת ילדיו, למעט מפגש אחד אקראי ברחוב, שהיה "מרגש ומלא דמעות", כלשונו. "בית דין רואה ביוצאים בשאלה אויב מספר 1 של החרדיות", הוא אומר, "אני שמעתי מאין ספור דיינים שאמרו שיעשו הכול על מנת שיוצאים בשאלה לא יראו את הילדים שלהם". הדרך היחידה מבחינה משפטית היא לערער בבית משפט על פסק בין הדין, אך במקרה כזה, לדברי תפילינסקי, "גם אם ננצח נאבד את הלב של הילדים".
בחלק מהמקרים, הילדים מצויים ברשות ההורה החרדי, ונתונים להשפעתו. זה, מצידו, מסוגל לטעון על ההורה השני שכיוון שאינו דתי הוא מהווה עבורם סכנה, "מה זאת אומרת להציל את הילדים שלי ממני?", תובע תפילינסקי, "הם ילדים שלי, הם לא שייכים לקולקטיב החרדי. ממתי הקהילה צריכה להחליט על הילדים שלי? נכון, יצאתי, ועדיין, אלו הילדים שלי".
גם רבנים שמעורבים בהליך הגישור תומכים לעיתים בהורה החרדי, וכך עמדתו אף זוכה לגיבוי מדמות סמכותית דתית. "חרדי מצוי לא מסוגל להבין את מה שאני רוצה, לא מבינים בכלל למה אני מתרעם. כי הרי יצאתי. ואני באמת לא מצליח להסביר להם".
לדברי העוסקים בתחום, הסוף הטרגי של וינשטיין והשיח החברתי שהתפתח בעקבותיו, עשוי לסייע לשינוי המצב. "זה יכול להשפיע אם זה יגרום לרשויות הרווחה להכיר בבעיה ולהתחיל לפעול", אומרת דוד. "על בתי הדין זה לא ישפיע. לדעתי הם אפילו ישכללו את השיטות שלהם. היחידים שיש להם כוח אלו רשויות הרווחה. אם באמת יהיה רעש, זה יוכל לעזור. המערכת צריכה לשים לב שלא יהיה פה ניכור הורי, לפקח על בית הדין שלא ייתן יד למצב כזה".
גם תפילינסקי סבור שהשיח הסוער שהתפתח יכול לשנות את המצב. "ליוצאים ה'ישנים' אני לא בטוח שזה יעזור, אבל זה ימנע מקרים חדשים. בעקבות אסתי התעורר דיון שגם גרם להסתה נגד החרדים, והחברה החרדית מאוד חוששת מהסתה. החרדים הבינו שיש פה כוח נגד, והם כבר מתגוננים. אין לי ספק שחדשים כבר לא יהיו, אבל סביר להניח שהישנים יסבלו עוד שנים רבות".
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם