אחרי הברקזיט: בלונדון חוששים מחוק נגד בריתות

בעקבות הברקזיט, גורמים בקהילות היהודיות בבריטניה ובאירופה מביעים חשש מהתחזקות הימין הקיצוני ומחקיקה נגד שחיטה וברית מילה. אחרים סבורים כי למעט עלייה במחיר הבשר הכשר והגירת אלפי יהודים צרפתים מלונדון הדבר לא יהווה השפעה מהותית

רעידת אדמה פוליטית וכלכלית פקדה לפני יותר משבוע את בריטניה בפרט ואת אירופה בכלל, עם היוודע תוצאות משאל העם ההיסטורי שבו החליט העם הבריטי ברוב דחוק על עזיבת האיחוד האירופי. מיטב הפרשנים ברחבי העולם מנסים לחזות את הבאות ולנבא את מלוא ההשלכות של הצעד הדרמטי. גם מהזווית היהודית, טרם ברור כיצד ישפיע המהלך על אחת הקהילות היהודיות החשובות בעולם האנגלו־סקסי ועל יהדות אירופה כולה.

עוד ב-nrg יהדות:
- אם ג'ון לנון היה שר "אשת חיל" - כך זה היה נשמע
- אמא חרדית: כך אני מגנה על ילדיי מפדופיליה
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

היה קשה למצוא השבוע גורמים בקהילות היהודיות בבריטניה ובאירופה שיאמרו כי היציאה מהאיחוד תיטיב עם היהודים. מנקודת מבטם של ראשי הקהילות, ה'ברקזיט' מעיד כי אירופה צועדת לכיוון של ימין קיצוני ופופוליזם, ובמצב כזה היהודים צפויים להיפגע.

אירופה או בריטניה? דגלי האיחוד והממלכה מונפים בערים צילום: AP

בעיני ג'ונתן ארקוש, נשיא מועצת הארגונים של יהודי אירופה, ה'ברקזיט' הוא בעיקרו עניין לאומי בריטי, אם כי עשויות להיות לו השלכות על היהודים. לדבריו, היהודים בבריטניה נחלקו בשאלת ה'ברקזיט' בשיעור דומה לזה של יתר המצביעים: "בסקרים פנימיים הסתמן רוב זעום של יהודים שרצו להישאר, אבל באופן כללי היינו חלוקים בנושא כמו כולם. אני חושב שהנקודה היהודית היחידה במשאל העם הזה היא הפחד שההיפרדות של בריטניה תתחיל לפורר את האיחוד האירופי, והחשש שמפלגות קיצוניות במדינות מסוימות ירגישו יותר בנוח לחוקק חוקים לא סובלניים. החקיקה הבעייתית הזאת איננה אפשרית כשבריטניה היא חלק מהאיחוד האירופי", הוא אומר.

"אני לא רואה שה'ברקזיט' ישפיע על יהודי אירופה באופן מהותי, אם כי ייתכן שמחיר הבשר הכשר יעלה", משער ארקוש, ומסביר שמרבית הבשר הכשר הנמכר בבריטניה ובמדינות נוספות באירופה נשחט בפולין, שעלות ההעסקה בה נמוכה יותר ומאפשרת למכור את הבשר במחיר זול יותר. המכסים שיוטלו בעקבות יציאת בריטניה מהסכמי הסחר החופשי של האיחוד, צפויים לייקר את הבשר המיובא מפולין. "למעשה גם זה לא בטוח שיקרה", מוסיף ארקוש. "השוק שם מאוד גדול, ואני בספק אם הם יפסיקו לפתע לייצא לבריטניה בשר כשר, כמו שגרמניה לא תפסיק לייצא לפה רכבי ב־מ־וו. ימצאו פתרון".

מה בנוגע לחשש שההיפרדות מהאיחוד האירופי תפגע במעמד השחיטה הכשרה ובאפשרות לקיים ברית מילה בבריטניה?
"ללא ספק אני סומך על הווסטמיניסטר יותר מעל מוסדות האיחוד בבריסל בכל הנוגע לזכות למול ולשחוט. עבור יהודי שאר המדינות, העובדה שבריטניה תעזוב את מוסדות האיחוד תהיה אבדה גדולה בכל הקשור לנושאים יהודיים".

תנאים של חוסר ודאות

על פי מחקרו האחרון של המומחה לדמוגרפיה יהודית, פרופ' סרג'ו דלה־פרגולה מהאוניברסיטה העברית, בבריטניה חיים קרוב ל־300 אלף יהודים, מה שהופך אותה לריכוז היהודי הרביעי בגודלו מחוץ לישראל. גודלה של הקהילה היהודית, לצד עוצמתה של הממלכה הבריטית באיחוד האירופי - גרמו לכך שההשפעה הבריטית לטובת נושאים הקשורים ליהודים במוסדות האיחוד האירופי הייתה משמעותית ביותר. עכשיו חוששים יהודי אירופה מהשלכות אפשריות של הצמצום בהשפעה הזו.

מנהל ארגון 'שחיטה UK', שמעון כהן, שהוא אחד הלוביסטים הגדולים למען שחיטה כשרה בבריטניה ובאירופה בכלל, פחות אופטימי מארקוש. "באופן חד־משמעי, עזיבת האיחוד תשפיע באופן ניכר על יהודים, ולא לטובה", הוא אומר בהחלטיות. "השינויים לא יתרחשו מחר אלא בעוד מספר חודשים, לאחר שבריטניה תעזוב את האיחוד. עדיין מוקדם לדעת בוודאות, אבל כפי שזה נראה כרגע תהיה התייקרות משמעותית של כ־20 אחוזים במחיר הבשר הכשר. עד כה הזמנו את הבשר הכשר מפולין, מכיוון ששם יכולנו לקנות אותו במחיר טוב יותר".

''כשנעזוב את האיחוד יצטרכו ללכת על פי החוק המקומי''. מפגינים נגד הברקזיט צילום: AP

"אבל הבעיה המהותית עמוקה יותר ממחיר הבשר", ממשיך כהן. "כרגע כל ענייני החקלאות בבריטניה כפופים לחקיקה של האיחוד האירופי. כשנעזוב את האיחוד יצטרכו ללכת על פי החוק המקומי בבריטניה שנחקק לפני עשרות שנים, והקובע כי הבהמות צריכות לעבור הימום לפני השחיטה. אז לא הייתה אוכלוסייה מוסלמית גדולה כל כך בבריטניה, והממשלה נמנעה מליישם את החוק בריכוזים יהודיים, שהם מיעוט קטן. כעת יצטרכו לחוקק חוק חדש, ויש לנו רק קומץ נציגים שיפעלו למעננו בנושא זה בפרלמנט. הלובי למען זכויות בעלי החיים גדול מאוד, חזק ובעל אמצעים.

"עד כה הצלחנו באיחוד לגרום לכך שלא תהיה חקיקה בנושא. בנוסף, חופש הדת מוגן בחוקי האיחוד האירופי. בעקבות הגידול באוכלוסייה המוסלמית ישנה דרישה גדולה לבשר 'חלאל' (משחיטה מוסלמית, צ"ק), אבל במקביל אנחנו רואים עלייה חדה בגזענות מאז ההצבעה במשאל העם. פעילי הימין הקיצוני צפויים להתנגד לחוק המאפשר שחיטה כשרה למוסלמים וליהודים, וכשהנושא יגיע לפרלמנט לא נראה לי שנצליח להשיג פטור. השחיטה הכשרה בבריטניה נמצאת באיום מהותי, ועבור היהודים שומרי הכשרות זהו מצב בעייתי וחמור".

למוסלמים בבריטניה אין לובי שייאבק למען שחיטת ה'חלאל'?
"אם חשבת שהיהודים מפורדים, אתה צריך לפגוש מוסלמים. לכל אחד מהם יש ארגון גג אחר, ויש ביניהם מהגרים מהמון מדינות ומיבשות שונות. אף אחד שם לא מסכים עם השני".

בעניין ברית המילה, לעומת זאת, כהן לא מודאג. "נושאי בריאות נחקקו בבריטניה ולא בבריסל, ולכן יש לנו כבר חוקים שתומכים בנו ומסדירים את הנושא", הוא אומר.

מנהיג יהודי נוסף המביע פסימיות רבה בעקבות תוצאות משאל העם הוא הרב מנחם מרגולין, מנכ"ל מרכז רבני אירופה השוכן בבריסל, בסמוך לבנייני האיחוד האירופי. "מצב האנטישמיות בבריטניה לא מעודד", הוא אומר. "לצד האנטישמיות הישנה והקלאסית שלא נעלמה ישנם מוסלמים רדיקליים ומולם ארגוני הימין הקיצוני. בעקבות התגברות גילויי האנטישמיות בכל רחבי אירופה ובבריטניה בפרט, כפי שראינו למשל בפרשת האמירות האנטישמיות בלייבור, הממשלות עשו כל שביכולתן כדי להיאבק בתופעה. אבל כשממשלה נמצאת בתקופה כזו של כאוס, היא תשים בצד את נושא האנטישמיות ותעסוק בדברים אחרים".

לדעת מרגולין, "הפופוליזם הזול ניצח. הימין הקיצוני בכל המדינות באירופה מקדם את הגישה של 'אנחנו ניקח אחריות על עצמנו'. השמחה שלהם על יציאת בריטניה מהאיחוד צריכה להדליק אצלנו נורת אזהרה. הרי הם אלה שמקדמים חוקים נגד ברית מילה ושחיטה. בכל מקום שיש עלייה של הימין הקיצוני, ישנה פגיעה ביהודים וביהדות. בתוך האיחוד האירופי, בריטניה הייתה קול חזק במאבק באנטישמיות. כמדינה המהווה מודל לחיים בשלום עם מיעוטים ושל תמיכה בקהילה היהודית, בריטניה השפיעה על יתר המדינות בנושאים אלה. עכשיו כשהם יהיו בחוץ, הם כמובן פחות יוכלו להשפיע. אני לא רואה נקודת אור אחת לעם היהודי בעקבות משאל העם בבריטניה", מסכם מרגולין.

''הפופוליזם הזול ניצח''. אנטישמיות באירופה צילום: איי.פי

דברים דומים אומר הרב פנחס גולדשמידט, רבה של מוסקבה ונשיא ועידת רבני אירופה: "אני חושב שעדיין מוקדם לדעת מה יקרה בהיבט היהודי בעקבות ה'ברקזיט'. המצב בכללותו הוא של אי סדר וחוסר ודאות, בכלכלה ובפוליטיקה. מבחינה היסטורית, תקופות כאלה תמיד היו בעיתיות לקהילה היהודית. ישנה תסיסה גדולה מאוד של מפלגות הימין הקיצוניות לצאת מהאיחוד האירופי, וישנה תחושה כללית של סלידה או אכזבה מהגוף הזה. אבל אסור לשכוח שהמפלגות האלה הן שדחפו להגבלות על השחיטה והמילה בהולנד, בצרפת ובמדינות נוספות".

"לפני כמה שבועות נאמתי בכנס של ועידת רבני אירופה בווינה, ואמרתי שהשאלה היא לא אם יש עתיד ליהדות אירופה, אלא אם יש עתיד לאירופה. אין ספק שבמתכונתו הנוכחית האיחוד האירופי בעייתי מאוד, וצריך להמציא אותו מחדש. יש דברים שעשו בצורה מוצלחת מאוד, כמו נושא הסחר בין המדינות. אבל מצד שני בנושאי ביטחון, טרור, הגירה והפליטים, האיחוד עשה פשלה אחת אחרי השנייה. כל הגאונים הגדולים שנמצאים בבריסל - אם הם ירצו לשמור על האיחוד האירופי הם יצטרכו להמציא אותו מחדש". גם ג'ונתן ארקוש אומר כי "האיחוד קיבל עכשיו קריאת אזהרה חמורה מבריטניה, והוא יצטרך להתחיל ברפורמה מיידית".

היהודי הצרפתי הנודד

השלכה אפשרית נוספת של ה'ברקזיט' עשויה להשפיע על מספר לא ידוע של יהודים אירופים המתגוררים כיום בבריטניה. על פי ההערכות, בלונדון חיים כיום בין 20 ל־30 אלף יהודים שעזבו את צרפת בעקבות המצב הביטחוני והכלכלי. ד"ר דב מימון מהמכון למדיניות העם היהודי סבור כי חלקם יצטרכו לחשוב מחדש על מקום מגוריהם, עם ביטול התנועה החופשית ממדינות האיחוד לבריטניה.

"מדברים על 400 אלף צרפתים שחיים כיום בלונדון, ומהם 67 אלף עוסקים בפיננסים. סביר להניח שאחוז מכובד מהם יהודים", אומר מימון. "בבתי ספר יהודיים יש כיתות שלמות של דוברי צרפתית, וכמה בתי כנסת מורכבים בעיקר ממהגרים מצרפת. הצרפתים שעברו ללונדון היו בוודאי מאוכזבים מתוצאות המשאל. חלקם יצטרכו אולי לעזוב, או להשיג אשרות שהייה ועבודה. אותם יהודים צרפתים יצטרכו כעת לחשוב מחדש על עלייה לישראל. הרי אחרי לונדון, מקום המגורים הטבעי עבור יהודי שעזב את צרפת היא ישראל. הם יכולים ללכת רחוק יותר - לניו־יורק, מיאמי או לוס־אנג'לס, אבל רבים מהם ממשיכים לעבוד בחברות צרפתיות. מישראל הם יוכלו להמשיך לעשות את זה, אבל בארה"ב הפרשי השעות והמרחק יקשו מאוד על עבודה בשלט רחוק".

כתב סוכנות הידיעות היהודית JTA באירופה, כנען ליפשיץ, סבור כי רוב יהודי צרפת המתגוררים בבריטניה יוכל להמשיך לעשות זאת ללא הפרעה. "לדעתי יהודי בריטניה לא יושפעו מה'ברקזיט', למעט כמה אלפי יהודים צרפתים בלונדון", הוא אומר, ומסביר: "על פי החוק בבריטניה, מי שכבר מתגורר במדינה מספר שנים מסוים יכול להמשיך לשהות בה גם אם אינו אזרח של האיחוד האירופי. בנוסף, אם בן או בת הזוג הם בריטיים, הדבר מאפשר מגורים בממלכה ללא כל בעיה. סביר להניח שגם לאחר שבריטניה תצא מהאיחוד והסכמי הוויזה יבוטלו, מי שהגיע עד 2011 יוכל להישאר. בסוף מדובר בקבוצה קטנה של אנשים שאכן נמצאים בהתלבטות רצינית. פגשתי משפחה כזו שממש מתלבטת כיצד לנהוג".

לדעת ליפשיץ, "ההתרחקות מהאיחוד האירופי תהיה טובה ליהודי בריטניה. הרי מפלגות הלייבור והשמרנים בבריטניה תומכים ברובם בשחיטה הכשרה ובברית המילה, בניגוד למדינות אירופיות עם היסטוריה הגובלת באנטישמיות כגון שוודיה או נורווגיה, שבהן נמצא הלובי הרציני נגד".

ראש העירייה החדש של לונדון סאדיק חאן, מוסלמי במוצאו, התבטא לאחר המשאל שהוא חושש מהתפרצות של גזענות כלפי מיעוטים בבריטניה בעקבות תוצאות משאל העם. "הקהילה היהודית סובלת מפשעים אנטישמיים במשך 12 החודשים האחרונים", אמר חאן ל'ג'ואיש כרוניקל', "אנחנו צריכים לדאוג שהמשטרה תגרום לקהילות להרגיש בטוחות, וששום אדם לא יהיה קורבן לשנאה כתוצאה מהאווירה שנוצרה בעקבות משאל העם".