"תתרגלו, יש גם יהודים אפריקנים ואסייתיים"
גילויי גזענות, עלבונות ואינסוף שאלות ליוו מאז ומתמיד את שייס ראשון, יהודי־אורתודוקסי־אפריקני־אמריקני. אחרי שהקים אתר הכרויות ייחודי ליהודים מכל הצבעים, ומצא דרכו את הזיווג הפרטי שלו, הוא נחוש להילחם בדעות הקדומות
אתרי שידוכים יהודיים ברשת לא חסרים, בלשון המעטה. כמעט בכל שנה נוספים עוד אתר ועוד אפליקציה, כולם שמים לעצמם למטרה לפצח את הנוסחה שתתאים בין הבחור היהודי לבחורה היהודייה הנכונה, ולהוביל אותם בבטחה אל החופה המיוחלת. רק ספרו לאתר מי אתם, ומיד יימצא לכם זיווג משמיים. זאת, בתנאי שתענו על דרישות מסוימות. גם אם אתם אורתודוקסים מלידה ולמדתם בישיבה הנכונה, אם גון עורכם כהה או שעיניכם אסייתיות ומלוכסנות - רוב הסיכויים שתצאו מהאתר בידיים ריקות.
עוד ב-nrg יהדות:
- הצוואה של אהרן הכהן: תדע יותר, תריב פחות
- צפו: חרדים הדהימו את שופטי תכנית הריאליטי
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תשאלו את שייס (שת) ראשון. שם אמיתי. אתם יכולים לקרוא לו "מה נשתנה" - כך לפחות הוא קורא לעצמו - אבל השם האמיתי הוא שייס. ראשון עומד מאחורי אתר ההיכרויות "יהודים מכל הצבעים", שמיועד לבני העם הנבחר ובנותיו שאינם מצליחים למצוא לעצמם בנות זוג ובני זוג כדת משה וישראל, בטח לא באתרים הקונבנציונליים.
הוא בן לאם יהודייה, שמשפחתה היגרה לארצות־הברית לפני כמה מאות שנים מניגריה, ולאב שהתגייר דרך תנועת חב“ד טרם התחתן עם אמו. הוא עצמו אורתודוקסי לחלוטין. כשביקש להתחתן לפני כמה שנים נרשם ראשון לשלושה אתרי הכרויות המיועדים לציבור היהודי־אורתודוקסי. מעבר לעוגמת נפש, הוא מעיד, לא יצא לו מזה כלום.
"מעולם לא שאפתי להיות חלק מעולם השידוכים היהודי הרשמי", הוא מספר במהלך ביקור בארץ במסגרת הכנס השנתי של קהילת ROI מבית קרן שוסטרמן. "אבל כמי שכותב הרבה על הנושא של 'יהודים בצבעים שונים' (Jews of Color - JOC) קיבלתי המון הודעות דוא"ל מגברים ונשים שסיפרו לי סיפורי זוועה על עולם הדייטים ברשת".
וסיפורי זוועה לא חסרים. למשל, נשים וגברים שנתקלו בתגובות באתר ההיכרויות JWed: "זה אתר שידוכים ליהודים, מה אתם עושים כאן?". או המקרה של חברה טובה שלו ששורשיה מג'מייקה. "היא דיברה עם שדכן יהודי ואמרה שהיא דתית מאוד ומחפשת מישהו ברמה דתית דומה לשלה, וש'אם הוא גם יהיה מרקע אפריקני זה בכלל יהיה נחמד'", הוא מספר. "בתגובה אמר לה השדכן, כנראה בגלל שעורה בהיר יחסית: 'למה לך בחור שחור? את יותר מדי יפה בשביל זה'".
ראשון כבר נתקל באינסוף סיפורים כאלה, והוא צוחק כשהוא מספר לי על עדויות של חבריו. אבל כאשר הוא מתחיל לדבר על משפחתו שלו ועל חוויותיו הוא כבר הופך לרציני יותר: "אחותי הייתה בשנות העשרים המאוחרות לחייה, ושדכן שהיא נפגשה איתו, מהעולם האורתודוקסי־ישיבתי, שידך לה מישהו מבוגר ממנה בעשרים שנה, עם פיגור קל. אחותי שאלה את השדכן לפשר הדבר, והוא ענה: 'לא חשבתי שיהיה אכפת לך, בהתחשב בנסיבות שלך'".
כשראשון עצמו החליט שהגיע זמנו להינשא הוא נרשם לכמה אתרים, גם כדי לחקור את הגזענות שכולם סביבו דיברו עליה. "כל האתרים שואלים אותך בערך כל שאלה בהיבט האישי והיהודי: מה המנהג שלך בנושאים כאלה ואחרים, מהם המנהגים של הוריך, האם הוריך נולדו יהודים, האם הם התגיירו, איך הם התגיירו. אבל בשאלת העדה יש רק שלוש אפשרויות - 'אשכנזי', 'ספרדי' ו'מעורב או גר'. לא ידעתי ש'גר' הוא עדה', הוא צוחק.
"התלבטתי מה לענות, כי אני הרי לא נכנס לאף אחת מהקטגוריות, אז בחרתי 'ספרדי' בשביל הקטע. קיבלתי מייל בחזרה, בו כתבו לי 'היי, ראינו את הפרופיל שלך, ויש לנו כמה שאלות סטנדרטיות לשאול אותך'. ואני חושב לעצמי 'שאלתם אותי כבר מיליארד שאלות, מה עוד אתם רוצים שאספר?' כדי לבדוק אם זה באמת עניין סטנדרטי שכולם צריכים לעבור יצרתי חשבון מקביל, עם אותו מידע בדיוק אבל כתבתי אשכנזי במקום ספרדי והעליתי תמונה שמצאתי בגוגל במקום התמונה שלי. זה עבר חלק לגמרי".
באתר, בינתיים, לא הרפו: "שאלו אותי המון שאלות. 'האם אמא שלך יהודייה? היא התגיירה?' ואני לא מבין מה קורה. הסבירו לי שיש שלוש אפשרויות לעדות מפני ש'אלה האזורים שיהודים מגיעים מהם'. השבתי להם שבפעם האחרונה שבדקתי, יהודים מגיעים מכל מקום".
במשך יממה הוא התכתב עם אנשי האתר עד שהסכימו לבסוף לפתוח עבורו פרופיל להיכרויות. "את הפרופיל האחר והמזויף שלי אישרו בתוך שעה וחצי", הוא אומר, "בלי לשאול שאלות. אמרתי לעצמי: 'זה הזוי, אנשים בסך הכול רוצים להכיר מישהו או מישהי, לבנות לעצמם משפחה יהודית, וזה היחס שהם מקבלים?' אז החלטתי לפתוח אתר משלי".
בשנת 2010 הקים ראשון את Mosaic Matches (משחק מילים: מוזאיק הוא פסיפס, אבל קורץ גם למשה רבנו). בינתיים חברים בו כמה מאות בני אדם, ונולדו בזכותו לפחות שלושה זוגות, כולל השידוך של ראשון עצמו. "יכול להיות שיש עוד זוגות שהכירו בזכותנו, אבל לא דיווחו לנו", הוא מקווה.
האתר פונה לא רק לאפרו־אמריקנים אלא גם ליהודים אסייתיים והודים. כשאני שואל אם אוכל להציץ כדי לראות קצת את האנשים הרשומים באתר, הוא משיב: "צריך להירשם כדי לראות את הפרופילים, לא רציתי שזה יהפוך למעין חלון ראווה שגולשים ייכנסו אליו בשביל הקטע".
קהילת ROI היא רשת בינלאומית של אקטיביסטים ומובילי שינוי מהעולם היהודי: יזמים צעירים שמגיעים מעשרות מדינות ברחבי העולם ונמצאים בתפקידי מפתח במגוון תחומים - פוליטיקה, תיקון עולם, כלכלה, תרבות, הייטק, תקשורת, אמנות ויזמות חברתית. החזון של ROI הוא קהילה של אלף יזמים צעירים שמשפיעים על מיליון יהודים. אך בניגוד לרוב חבריו בכנס ROI השנתי, ראשון לא שש לספר את הסיפור האישי שלו.
הוא מדבר בשקט, עונה תשובות קצרות. "אני אצטרך ממך שאלות מדויקות", הוא מקדים ואומר בתחילת הריאיון בחיוך מבויש. "אני לא מאלה כאן בכנס שמיד יורים את סיפור החיים שלהם". בכנס בולט שייס (34), שכאמור מכנה את עצמו "מה נשתנה", כאחד היהודים השחורים היחידים במקום, עם כיפה סרוגה אדומה־כחולה, שרשרת עם ראשי התיבות ח"י וציציות מבצבצות.
איזה מין שם זה, "מה נשתנה"?
"אני מקביל את העיסוק שלי לליל הסדר: אני שואל 'מה שונה היהודי הזה משאר היהודים?' אבל שמי האמיתי הוא שייס".
שייס?
"זה בעצם 'שת' בהגייה אשכנזית. משום מה כולם זוכרים את קין והבל, אבל שוכחים את הילד הנוסף של אדם וחווה, שת. החלטתי לוותר על 'שת' כי באנגלית זה לא נשמע טוב, ואימצתי את ההגייה האשכנזית".
הוא גדל בשכונת קראון הייטס שבברוקלין, המטה העולמי של תנועת חב"ד, מרכז חייו ופעילותו של האדמו"ר האחרון מלובביץ', הרב מנחם מנדל שניאורסון. כיום הוא ורעייתו ג‘וליאן חיים בניו־יורק, ומשם הוא מפעיל את אתר השידוכים, את הבלוג שגם שמו "מה נשתנה" ועוסק ביהדות מזווית אפרו־אמריקנית, ואת מגזין האינטרנט MultiKosheral (משחק מילים יהודי: "רב־כשרותי" במקום "רב־תרבותי"). מלבד זאת הוא כותב ספרים ומרצה בנושא קהילתו.
אחד הפרויקטים שהוא מקדם הוא השקת ה"האשטאג" #PurimNotPrejudice ("פורים ללא דעה קדומה"), שנועד להביא למודעות הקהילות היהודיות את העובדה שפוגעני להתחפש לשחורים, אסייתים או מקסיקנים. "למה זה מפריע לי? כי אף אחד לא רוצה להגיע למסיבת פורים ולראות שמישהו התחפש אליו. אם מישהו היה מתחפש ליהודי בליל כל הקדושים, איך היינו מרגישים? סביר להניח שהיינו אומרים שזו אנטישמיות".
במקביל הוא מתמקד בקידום אתר התוכן המיועד ליהודים בעלי צבע: "יש לנו חיים עשירים ומעניינים מעבר לתגובות על אירועים אקטואליים גזעניים. יש לנו נושאים אחרים שחשובים לנו: רוחניות, משפחה, היחס לישראל, סרטים, ניו־מדיה, אוכל, מערכות יחסים ודייטים - ממש כמו כולם. אבל יש לנו פרספקטיבה אחרת, וזה בדיוק האתר שלי".
כמו רוב בני דורו הוא מתקשה למקם את עצמו על הסקאלה הדתית. "אני לא אוהב להשתמש במושג 'מודרן אורתודוקס', זו תווית לא מדויקת. בנושאים מסוימים אני פתוח יותר מחרדים, אבל בנושאים אחרים אני מחמיר יותר מאנשים שמוגדרים מודרן אורתודוקס". אולי הכותרת של אחד מספריו מאפיינת אותו יותר מכל: "100 אחוז יהודי. 100 אחוז שחור. אפס אחוז בטוח".
אמו של ראשון הייתה נצר ליהודי האִיגְבּוֹ בניגריה, המכונים גם "אִיבּוֹ בני־ישראל". מדובר למעשה בקבוצה אתנית של בני האיגבו בניגריה, שחיים לפי הדת והמסורת היהודית. בני האיגבו מאמינים שהם צאצאים ליהודים שעזבו את ארץ ישראל לפני כ־1,500 שנה. "אמי הייתה תמיד יהודייה", הוא מסביר, "משפחתה חיה בארצות־הברית מאז 1780, כשהיגרה מניגריה".
עם ההגעה לארצות־הברית התמקמו בני המשפחה בוויליאמסבורג שבברוקלין. "זו הייתה תקופה לא פשוטה לשחורים, ובטח למי שהיו גם יהודים דתיים".
אביו של ראשון, בן למשפחה אפריקנית־אמריקנית, ראה את הסרט "עשרת הדברות" כשהיה בן 8 ונשבה בקסמי בני ישראל. כעבור 30 שנה סגר מעגל כשפגש את אמו של ראשון: "הוא הבין שיהדות יכולה להיות אפשרות גם לאפרו־אמריקני, והתגייר".
לאחר פטירתו של הרבי מלובביץ' החליטה המשפחה לעזוב את קראון הייטס. "העניין המשיחיסטי נעשה פופולרי, הכול נעשה קצת משוגע מדי בשבילנו", מספר ראשון. "למדתי כל חיי בבתי ספר ציבוריים שבהם הייתי היהודי היחיד, והיו שואלים אותי כל הזמן 'אז איך אתה מרגיש עכשיו, כשהמשיח שלכם מת?'". לדבריו, הוריו עדיין מחשיבים עצמם חב"דניקים, אף שבפועל הם עזבו את החסידות ומקיימים אורח חיים אורתודוקסי מודרני.
נראה שמשימת חייך היא לדבר על אפרו־אמריקנים יהודים בכל צורה שהיא.
"נכון, אבל לא רק. אני גם מדבר על חיבור או ניתוק בין זרמים ביהדות. למשל בין האורתודוקסים והרפורמים. אני מעביר הרצאות היסטוריות שמראות שהחלוקה הזו לזרמים קיימת רק אצל האשכנזים".
אגב, אתה הולך לפי ההלכה האשכנזית או הספרדית?
"אשכפרד", הוא אומר בחיוך. "שני הוריי חינכו אותנו שאם כל המנהגים תקפים, אפשר לבחור מה שרוצים לשמור. אני חושב ששולחן השבת שלי הוא אשכנזי סטנדרטי. אני מכין גפילטע פיש ממש טוב".
ואיך המשפחה הגרעינית שלך חוגגת את פסח?
"אני עצמי הייתי רוצה לשמור את המנהגים הספרדים, אבל פסח הוא החג היחיד שאשתי מרגישה שמשפחתה הרפורמית שמרה כמו שצריך כל השנים. היא לא רוצה לוותר על המנהגים האשכנזיים, ואני מכבד את זה'"
את ג'וליאן אשתו הכיר ראשון בזכות האתר, "אבל לא הקמתי אותו כדי לפגוש אותה", הוא צוחק. "היא ראתה את הפרופיל שלי, וזה לא היה מובן מאליו שהיא בכלל תפנה אליי, מפני שאצלי בפרופיל היה כתוב 'אורתודוקסי' ואצלה היה כתוב 'רפורמית'. היא גדלה כיהודייה רפורמית, ונעשתה דתית יותר בקולג'. היא שומרת מצוות, אך לא תקרא לעצמה אורתודוקסית בעיקר כי כל חייה ספגה התנשאות מצד אורתודוקסים".
היא בת לאם יהודייה אשכנזית מגרמניה ואב קתולי אפרו־אמריקני. בעבר ניהלה קשר עם בחור קתולי, אבל החליטה שלא תתחתן עם נוצרי. "היא נרשמה לאתר השידוכים ג'יי־דייט ולא ממש הלך לה שם", מספר ראשון. "כשהיא קראה כתבה בניו־יורק טיימס על האתר שלי, היא אמרה לעצמה 'זה בחינם, וזה ליהודים בכל הצבעים' ונרשמה. כך התחלנו את הקשר".
היה חשוב לך להתחתן עם מישהי מאותו הרקע, יהודייה ואפריקנית?
"כן ולא. מבחינה אתנית היא בכלל אשכנזייה מצד אמה היהודייה. אנשים חושבים ש'אשכנזי' נראה בצורה מסוימת, אבל הרבה יהודים שחורים הם בכלל אשכנזים. קח למשל את כל היהודים האפרו־אמריקנים המוכרים - הזמר לני קרביץ, השחקנית ליסה בונה (שמוכרת בעיקר מתפקידה בסדרה משפחת קוסבי) והראפר דרייק. כולם אשכנזים".
אז למרות הכול, בסוף רצית להתחתן עם מישהי מרקע דומה.
"נכון, כי לא רציתי לעבור את אותה מסכת ייסורים כשאני חוזר הביתה. אנחנו מאוד פתוחים היום, אבל עדיין יש דברים שנמצאים מתחת לפני השטח, ולא רציתי להיות במצב הזה במערכת יחסים. למשל, יש בית כנסת אורתודוקסי שאני מכיר, שהמתפללים בו רואים בעצמם אנשים מודרניים וליברליים, ומיד כשאני מגיע הם מציעים לי לעלות לתורה. אני מניח שהם בטח טופחים לעצמם על השכם וחושבים: 'אנחנו כאלה ליברלים, נתנו לו עלייה בלי לחקור את יהדותו', אבל אף פעם לא שאלו אותי למשל אם אני כהן או לוי, כי הם לא חושבים שזו יכולה להיות אופציה".
אתה כהן או לוי?
"לא", הוא צוחק, "אבל זה עיקרון".
במהלך ביקורו בישראל היה ראשון משוכנע שיפגוש הרבה יהודים ממוצא אתיופי, והתאכזב שכמעט לא נתקל בהם: "זו הפעם הראשונה שלי בישראל, וחשבתי שיהיה פה מגוון של צבעים. אני פה כבר כמה ימים וראיתי רק אחד".
וכשראית את אותו אחד מה עשית?
"אמרתי לעצמי, 'או, הנה הוא!' יש תמיד הרגשה מוזרה: כשאתה רואה יהודי שחום עור, האם אתה מהנהן או לא? האם הם בכוונה מתעלמים ממך? מצד שני, האם אתה היית רוצה שמישהו אמריקני, יהודי, שחור, פשוט ייגש אליך בגלל צבע העור שלך?"
אני מניח שהרבה שואלים אותך אם עברת גיור.
"זה חלק מהמשחק, לצערי. בגלל זה אני גם לא ממש מתעניין בהיסטוריה הניגרית שלי, אני לא מרגיש שזה באמת חלק ממני. כשאמי התחתנה עם אבי היא עברה גיור לחומרה למרות שלא הייתה צריכה, כדי שיהיה תיעוד רשמי שילדיה יהודים. זה לא שהיא הייתה פתאום יותר יהודייה אחרי הגיור. אם היא הייתה באה מאיזה שבט שאין לו כל קשר ליהדות, והייתה בוחרת להתגייר – אז סבבה, אולי הייתי חוקר את השורשים שלי. אבל היא פשוט הייתה יהודייה, זהו. גם אני, פשוט יהודי".
בכנס ROI הוא החליט להשתתף כדי לפגוש כמה שיותר פעילים חברתיים כמוהו מרחבי העולם. "אני רוצה לנסות ולגלות דרכים יותר טובות לעשות את מה שאני כבר עושה".
אם היה לך כל הכסף בעולם, מה המיזם שהיית מקדם?
"קודם כול הייתי משלם לכותבים במגזין שלי, קונה שטחי פרסום כדי לקדם את האתר, ומתחיל לעבוד על כמה סרטים שיש לי בראש. אחד מהם הוא מחזמר על יהודים בעלי צבע. אני נורא רוצה להרגיל את האורתודוקסים לכך שיש יהודים בכל מיני צבעים. את הרעיונות הספציפיים אני אשמור לעצמי, לא בא לי שיגנבו אותם. רק אסגיר שהמחזמר הוא מעין יום בחייו של יהודי שחור".
יש לך כאן במה. מה המסר שהיית רוצה להעביר ליהודים כאן בישראל?
"ראשית, שיידעו שהיינו פה כל הזמן. יהודים שחורים הם לא המצאה חדשה. בנוסף, חשוב לי לנסות ולהסיר את הדיסוננס הקוגניטיבי שיש ליהודים בתחום זה. אם בכל פורים אנשים יתחפשו להודים או לשחורים, זה ימשיך להעליב את היהודים האלה. במקום לחגוג את העובדה שהם שרדו במדינות האלו והמשיכו לחיות שם כיהודים - כאן צוחקים עליהם".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
מקור ראשון במבצע היכרות. הרשמו לקבלת הצעה אטרקטיבית » היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם